אפרודיסיאס
 | |
| חורבות אפרודיסיאס | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2017, לפי קריטריונים 2, 3, 4, 6 | |
| מדינה |
 טורקיה |
|---|---|
| קואורדינטות | 37°42′30″N 28°43′25″E / 37.70833°N 28.72361°E |
אפֿרודיסיאס (ביוונית עתיקה: Ἀφροδισιάς, Aphrodisiás) הייתה עיר עתיקה בדרום מערב אסיה הקטנה בחבל הארץ ההיסטורי קאריה, מחוז אַיידין בטורקיה של היום, כ-200 ק"מ דרומית-מזרחית לאיזמיר. אזורהּ מתנשא לגובה של כ-600 מטר מעל פני הים והוא משופע בנהרות ובמקורות מים. על פי העדויות הארכאולוגיות, היה האתר מיושב מאז התקופה הנאוליתית, והגיע לשיאו בתקופה הרומית כאשר במקום שגשגה עיר גדולה.
אפרודיסיאס הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו ב-2017.
אטימולוגיה
מקור השם בפולחן הפולחן והיופי של האלה היוונית אפרודיטה הממשיך במקום מסורות אנטוליות קדמוניות. האתר נודע בשמות שונים בתקופה שלפני הכיבוש ההלניסטי של האזור במאה השנייה לפני הספירה, ובמאה השביעית לספירת הנוצרים נקראה העיר בשם סטַאורוֹפּוּליס, "עיר הצלב" (Stauroúpolis ,Σταυρούπολις). שמו של הכפר הטורקי הסמוך גיירה, שנבנה בחלקו על עתיקות אפרודיסיאס, הוא אולי גלגול שמו של חבל הארץ העתיק קאריה.
תולדות העיר
אין עדויות ברורות לתפקודו של האתר ואופיו בתקופות שקדמו לשלטון הרומי, אולם על פי הממצאים הארכאולוגיים ניתן להבחין באופיו הפולחני. במאה השנייה לפני הספירה, עם העברת השליטה באזור לידי רומא, היישוב במקום התפתח לכדי עיר, ובתחילת המאה הראשונה לפני הספירה כבר אפשר לראות מטבעות הנושאים את שם העיר ואזכורים שונים של העיר בכתבים שונים של התקופה.
לאחר רציחתו של יוליוס קיסר, נשארה העיר נאמנה לאוקטביוס ולאנטוניוס, ועקב כך נבזזה על ידי תומכיו של פומפיוס. אוקטביוס, לימים אוגוסטוס קיסר, אחרי עלותו לשלטון, דאג לתגמל את העיר על נאמנותה, והעניק לאפרודיסיאס מידה רבה של עצמאות, פטור ממסים ואת הזכות להעניק מקלט מדיני במקדשיה. כמו כן הוא שלח את אחד מעבדיו המשוחררים זוילוס (Zoilus), בן העיר אפרודיסיאס שהספיק לצבור ממון רב לאחר שזכה בחירותו, לשמש כאיש הקשר שלו באפרודיסיאס. תמיכה זו תרמה תרמה רבות למוניטין של העיר.
אפרודיסיאס שגשגה לאורך רוב התקופה הרומית, כאשר הקיסרים דואגים לחדש את זכויותיה. העיר קנתה לה שם ברחבי האימפריה הרומית לא רק הודות לפולחן אפרודיטה, אלה גם כיצרנית פסלי שיש, וזאת בזכות מכרות אבן השיש האיכותי בקרבתה. העיר נודעה במלומדים שהתגוררו ופעלו בה, בהם אלכסנדר מאפרודיסיאס שפעל במאה השנייה לספירה.
בדומה לגורלן של ערים רבות, היחלשות האימפריה הרומית נתנה את אותותיה גם באפרודיסיאס. הפיכת הנצרות לדת השלטת תרמה אף היא לירידת קרנה של העיר על מרכזהּ הפולחני הפגני.
אפרודיסיאס ממוקמת באזור מוּעד לרעידות אדמה. רעשים קשים במיוחד פקדו אותה במאה הרביעית ובמאה השביעית לספירה. הרעידות גרמו לשינויים במפלס מי התהום והעיר בחלקה הייתה נתונה להצפות. מעידות על כך מערכות הניקוז שנבנו בה כדי להחזירה לתקנהּ. רעידת האדמה במאה השביעית, שבה סבלה העיר מהפלישה הפרסית ומהעדר שלטון מרכזי יציב, גרמו להידרדרותה.
אתר העיר העתיקה יושב בדלילות אחרי ירידתה, במאה השלוש עשרה ננטש עקב המלחמות בין הסלג'וקים לבין עצמם ולבין האימפריה הביזנטית. היישוב חוּדש במאה החמש עשרה, ובימינו מצוי בחלק מאתרו הכפר הטורקי גיירה.
חפירות
אתר אפרודיסיאס היה ידוע למטיילים מערביים במאות ה-18 וה-19 שהגיעו למערב טורקיה. העיר הוזכרה במספר כתבים, אך החפירה הארכאולוגית הראשונה נערכה רק ב-1904 על ידי מהנדס הרכבות הצרפתי גודן (Paul Augustin Gaudin). החפירות נמשכו לאורך המאה העשרים ונחשפו מונומנטים רבים, ובהם תיאטרון, אצטדיון, מרחצאות, פרופילאה, טטרפילון, סבסטיאון (מקדש לקיסרים מן השושלת היוליו-קלאודית), מקדש אפרודיטה, בסיליקות, כנסיות, שרידי החומות, מגדלים, אודיאון (ראה פירוט להלן) ועוד.
ערך מורחב – כתובת אפרודיסיאס
האודיאון
מקור השם אודיאון (אודיטוריום) במילה היוונית אודה (שירה), שכן ייעודו המקורי היה מופעי שירה ומוזיקה. האודיאון הוא תיאטרון קטן, שלא נועד לקהל המוני, וייחודו בכך שהיה מקורה. האודיאון באפרודיסיאס התגלה ב-1962, כ-40 מטרים דרומית למקדש אפרודיטה, וככל הנראה נבנה מעל גימנסיון שיצא מכלל שימוש. מיקומו המרכזי וחזיתו הפונה אל האגורה מעידים כי שלא שימש רק לאירועים מוזיקליים, אלא גם כבּוּלֵטֶריוֹן (bouleuterion) לצורך ישיבות מועצת העיר והתכנסויות ציבוריות. בין האלמנטים העיצוביים נמנים רצפת פסיפס opus sectile, צורות הנדסיות ושילובים של אבני שיש לבנות וכחולות. האודיאון כולל שתי קומות ונועד להכיל 1700 אנשים. הגג נתמך ככל הנראה בקורות עץ רחבות. לאחר רעידת האדמה הקשה במאה הרביעית עבר המבנה כמה שינויים: שורות מושבים אחת הוסרה בסמוך לאורקסטרה על מנת לאפשר ניקוז מי תהום שהחלו לפעפע בעקבות רעש האדמה; לאחר שהגג נחרב הוסב האוידאון למבנה פתוח. עם זאת המשיך לשמש להתכנסויות. גם שורות המושבים העליונית קרסו ונותרו לשימוש המושבים התחתונים, רצפת האורכסטרה ושורת חדרים אחורית (תחתונה). הכניסה לבניין מן האגורה הייתה דרך פורטיקו, שנתמך על ידי עמודים יוניים נושאי כותרות קורינתיות. החלל קושט בפסלים של שועי העיר ודמויות שונות אחרות. בין הפורטיקו לבמה עבר מסדרון שתיפקד כ'מאחורי הקלעים' ואיפשר לאמנים להתארגן בין הופעות. על הטיח של המסדרון נמצאו פרטי גרפיטי רבים ובהם איור של בחור רוכב על סוס. עם ירידת קרנה של העיר, הפכו חדריו של האודיאון כיקבים ובתי בד.
בשנת 1979 נפתח באתר אפרודיסיאס מוזיאון האוצר ומציג ממצאים רבים שעלו בחפירות.
לקריאה נוספת
- Erin, K.T. 1986. Aphrodisias: City of Venus Aphrodite. New York.
- Bier, L. 2008. The Bouleuterion. In: Ratte, C. and Smith, R.R.R. eds. Aphrodisias Papers, 4 : New research on the city and its monument. Portsmouth Erin, K.T. 1989. Aphrodisias: A Guide. Istanbul.
קישורים חיצוניים
