הר נמרוט

הר נמרוט

**אתר מורשת עולמית**
	ראשי פסלים בהר נמרוט
	ראשי פסלים בהר נמרוט
	האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1987, לפי קריטריונים 1, 3, 4
מדינה	טורקיה

הר נמרוט (בטורקית: Nemrut Dağı, בכורדית Çiyayê Nemrûd) הוא הר בגובה של 2,206 מטר ופארק לאומי בנפת אדיאמן בדרומה של מרכז טורקיה, שהתפרסם בעקבות מקדש וקבר מלכותי הנמצאים על פסגתו ואשר הוקמו על ידי מלך קומגנה, אנטיוכוס הראשון תאוס ("אנטיוכוס האליל" - Αντίοχος Θεός).

היסטוריה

אנטיוכוס הראשון תאוס מלך בשנת 64 לפנה"ס ומלכותו נמשכה עד שנת 38 לפנה"ס. מיד עם עלותו לכס המלוכה הוא כרת ברית עם גנאיוס פומפיוס מגנוס, ובדרך זו הצליח לשמור על עצמאותה של ממלכתו תוך שהוא שומר על יחסים טובים גם עם הפרתים. האתר הוקם בסמוך לעיר הקומגנית ארסמיה, כיום חורבות Eski Kale - "המצודה הישנה", כ-7 ק"מ דרומית-מערבית להר עצמו, וכ-70 ק"מ צפונית-מזרחית לבירת קומגנה סַמוֹסַטַה שבעמק נהר הפרת. האתר התגלה במקרה בשנת 1881 על ידי מהנדס גרמני. במקום בוצעו ב-1883 עבודות סקר וחפירות על ידי אוסמאן המדי ביי, והיו אלה החפירות הארכאולוגיות הראשונות שנעשו על ידי צוות טורקי. החפירות חודשו בשנת 1953. קברו של אנטיוכוס לא התגלה, אם כי סביר שהוא נקבר באתר, אולי מתחת לתל המלאכותי על הפסגה. המקום הוכרז כאתר מורשת עולמית בשנת 1987.

המקדש על הפסגה

אל האתר מובילות שתי דרכים טקסיות (אחת מדרום והאחרת מצפון) והוא כולל שתי מערכות של פסלי אדם ישובים בגובה של עד 10 מטר, אחת מצידו המזרחי של תל מלאכותי בגובה של 49 מטר ובהיקף של 152 מטר, והאחרת מצידו המערבי. הדמויות הן של אנטיוכוס עצמו בחברת אלילים יוונים-פרסים, וגובה ראשי הדמויות לבדם הוא כ-2 מטר. רעידות אדמה שפקדו את האזור לאורך שנים הפילו את ראשי הפסלים ממקומם וסדקו אותם (ולעיתים גם את גופי הפסלים עצמם), אם כי נראה כי נגרם להם גם נזק יזום, ייתכן שבמהלך מלחמת האיקונות בתקופת האימפריה הביזנטית. הראשים מונחים על הקרקע בסמוך לשורות הפסלים וקיימות תכניות להשיבם למקומם. האתר ששימש לפולחן נועד ככל הנראה להיות מרכזה של דת חדשה שייסד אנטיוכוס.

שורת הפסלים המערבית כוללת אבן גדולה ובה נראים דמות אריה ומפה שמימית המתאימה למערך הכוכבים ב-7 ביולי 62 לפנה"ס, וייתכן כי זהו מועד תחילת הקמתו של האתר. חלק זה של האתר נועד לאצולה והגישה אליו הייתה באמצעות הדרך הטקסית הדרומית. האלילים הישובים בצד המערבי הם אפולו, אלילה מקומית, זאוס, אנטיוכוס עצמו (הדומה לדמותו של אפולו) וארס אליל המלחמה. שתי שורות קטנות יותר כללו את 15 מלכי פרס עליהם התייחס אנטיוכוס הראשון עד דריווש הראשון ואת 17 המלכים ההלניסטים עד אלכסנדר הגדול שגם אליו טען אנטיוכוס לקשר.
בשורה המזרחית ישובים אותם אלילים כמו בשורה המערבית, אך מבטם מופנה כלפי מטה, אל ההמונים.
במרפסת בצידו הצפוני של האתר לא היו פסלים. לכאן הגיעו פשוטי העם באמצעות הדרך הטקסית הצפונית ובה עשו את הכנותיהם לקראת מפגשם עם האלילים בשורת הפסלים המזרחית.

קרקוש

כ-15 ק"מ דרומית-מערבית לפסגת ההר מצוי תל קבורה מלאכותי נוסף, המכונה Karakuş ("העיט") בשל עמוד הניצב במקום ועליו עיט אבן. כתובת באתר זה מציינת כי קבורות בו שלוש נשים ממשפחתו של המלך מיתרידטס השני, אך הקבר עצמו נבזז. מאחר שמיתרידטס השני הוא אביו של אנטיכוס הראשון תאוס, סביר שאתר זה קדם למקדש העיקרי שעל פסגת ההר.