ספרנבולו
 | |
| ג'ינג'י האנה | |
| מדינה |
 טורקיה |
|---|---|
| נפה | קרביק |
| שטח | 1,013 קמ"ר |
| גובה | 500 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 38,334 (2007) |
| ‑ במטרופולין | 49,821 (2007) |
| ‑ צפיפות | 46.65 נפש לקמ"ר (2007) |
| קואורדינטות | 41°14′57.80″N 32°40′59.52″E / 41.2493889°N 32.6832000°E |
| http://www.safranbolu-bld.gov.tr | |
 | |
| בתים עות'מאניים בספרנבולו | |
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1994, לפי קריטריונים 2, 4, 5 | |
| מדינה |
טורקיה |
|---|---|
ספרנבולו (Safranbolu) היא עיירה טורקית בנפת קרביק, כ-225 ק"מ צפונית לאנקרה. בשנת 2002 התגוררו בה כ-32,000 איש. שמה של העיירה בא מהמילה ספרן (Safran) שפירושה זעפרן בטורקית, עדות להיותה מרכז לגידול ולמסחר בתבלין בעבר. בשנת 1998 הוכרה ספרנבולו כאתר מורשת עולמית, הודות לריכוז מרשים של 1,008 מבנים היסטוריים הבנויים בסגנון עות'מאני מסורתי, והעשויים עץ ואבן.
היסטוריה
קברים חצובים בסלע שנמצאו באזור ספרנבולו מעידים על התיישבות אנושית במקום בו שוכנת העיר כבר בתקופה הפרהיסטורית. מאוחר יותר שכן באזור מקדש רומאי. היישוב הנוכחי התפתח כצומת מסחרי לאחר הכיבוש הטורקי במאה ה-11, ובמאה ה-13 הוא היה לנקודה חשובה בדרך השיירות שחצתה את אסיה הקטנה ממזרח למערב. מתקופה זו שרדו המסגד הישן, המרחצאות העתיקים ומדרסת גאזי סוליימאן פאשה (Gazi Süleyman Paşa Medresesi) שהוקמו כולם ב-1322.
במאה ה-17 עלתה חשיבותה של העיר והשוק המרכזי הורחב על מנת לענות על צורכיהם של הסוחרים שחלפו דרכה. מתקופה זו ניצבים בעיר חאן ג'ינג'י האנה (Cinci Hanı) שבו 60 חדרי אירוח (1648-1640), מסגד קפרילי מהמט פאשה (Köprülü Mehmet Paşa Camii) שנבנה ב-1661 ומספר מבנים נוספים שבהם חנויות, אורוות ומרחצאות.
במאות ה-18 וה-19, התבססה בעיירה אוכלוסייה אמידה שבנתה בה אחוזות ומספר תושביה עלה בצורה חדה. באותה תקופה כרבע מהתושבים היו יוונים, אך רובם עזבו במסגרת הסכם לוזאן שקבע את חילופי האוכלוסין בין טורקיה ליוון לאחר מלחמת העולם הראשונה. שינויים בדרכי המסחר והופעת הרכבת הביאו את שגשוגה המסחרי של העיר לסופו בתחילת המאה ה-20. העיר שקעה לשפל כלכלי עד שהוקמה בקרביק השכנה תשלובת מפעלי פלדה, שסיפקה מקומות עבודה לתושבי העיר.
אתר מורשת עולמית
העיר מחולקת לארבעה רבעים - אזור השוק במרכז העיר המכונה צ'וקור (Çukur - "החור", בשל מיקומו בחלקה התחתון של העיר), רובע קרנקיי (Kıranköy), רובע באלאר (Bağlar) והאזור המודרני שאינו חלק מהכרזת ארגון אונסק"ו.
היישוב הטורקי המקורי השתרע מדרום למצודה, אך הוא שקע במאה ה-15 ובמאה ה-16, ואת מקומו תפס רובע צ'וקור שבמרכזו השוק וסביבו בתי מלאכה. צורתו של צ'וקור כשל משולש הנתחם על ידי שני נחלים. במהלך המאה ה-18 התפתחה ספרנבולו מערבה לעבר קרנקיי וצפון-מערבה אל באלאר. קרנקיי הייתה בעבר אזור מגוריהם של היוונים, ושכנו בה בתים שכללו בתי מלאכה בקומתם הראשונה ומעליהם התגוררו בעליהם. במרתפים נעשה שימוש לייצור יין ולאיחסון. בבאלאר שהיה לאזור האמיד של העיר, הוקמו בתים בני קומה אחת אשר הוקפו בגנים רחבי ידיים.
רחובות צ'וקור וקרנקיי צרים ומפותלים. הם מרוצפים באבן ובמרכזם תעלת ניקוז למי הגשמים. קירות הבתים העות'מאנים המסורתיים שלאורכם, עשויים ממסגרות עץ והחלל שבין קורות העץ מולא בלבנים או בחומר. בקירות הבתים הפונים אל הרחובות לא נקבעו חלונות, ומצידם זה הם נדמים לחומות המקיפים גנים.
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ספרנבולו
