הרטה מילר
הרטה מילר (בגרמנית: Herta Müller, נולדה ב-17 באוגוסט 1953), סופרת ומשוררת גרמנייה ילידת רומניה. בשנת 2009 הוענק לה פרס נובל לספרות על ש"היטיבה לתאר נופים של חסרי-מולדת בשירתה הדחוסה ובפרוזה התכליתית שלה". יצירתה מתמקדת בתיאור החיים ברומניה הקומוניסטית של ניקולאה צ'אושסקו.
חייה
מילר נולדה בניצקידורף שבמחוז טימיש בחבל באנאט ברומניה, שחלק מתושביו - השוואבים של באנאט - דוברי גרמנית. סבה מצד אביה היה איכר אמיד וסוחר, אך אדמותיו הופקעו על ידי השלטונות הקומוניסטיים ברומניה. אביהּ שירת בימי מלחמת העולם השנייה בוואפן אס.אס. ואחרי המלחמה התפרנס כנהג משאית. אמהּ נשלחה אחרי המלחמה לכמה שנים למחנה עבודת פרך באוקראינה.
לאחר שסיימה בית ספר תיכון, למדה מילר באוניברסיטת טימישוארה ספרות גרמנית וספרות רומנית. בשנות השבעים והשמונים של המאה העשרים סבלו הגרמנים ברומניה לא רק דיכוי כלכלי, תרבותי ושלילת זכויות אדם שונות בדומה לשאר תושבי המדינה, אלא גם מהתנכלויות על בסיס לאומי, ובמיוחד על רקע עלייה חסרת תקדים במספר בקשות ההגירה למכורתם, גרמניה (אז גרמניה המערבית), שבה קם משטר דמוקרטי לאחר מלחמת העולם השנייה.
החל בשנת 1976 עבדה מילר כמתרגמת במפעל למכונות, אך פוטרה כעבור שלוש שנים כשסירבה לשתף פעולה עם המשטרה החשאית הרומנית, הסקוריטטה, שניסתה לגייסה כסוכנת בשל קרבתה ל"קבוצת פעולה באנאט" (Aktionsgruppe Banat), התארגנות של אינטלקטואלים גרמנים מקומיים נונקונפורמיסטים שבעלה היה חבר בה. לאחר פיטוריה התקיימה מעבודות מזדמנות בבתי ספר ובגני ילדים וממתן שיעורים פרטיים בגרמנית.
ספרה הראשון, "Niederungen", ראה אור ברומניה בשנת 1982, והיה נתון לצנזורה כמו שאר הפרסומים במדינה בתקופה זו. בשנת 1987 היגרה מילר לגרמניה המערבית יחד עם בעלה, הסופר ריכרד וגנר. בשנים שלאחר מכן התארחה כסופרת אורחת באוניברסיטאות שונות בגרמניה ומחוצה לה. בשנת 2005 הייתה פרופסורית אורחת באוניברסיטה החופשית של ברלין, ומאז היא מתגוררת בעיר. מאז שנת 1995 היא חברה באקדמיה הגרמנית ללשון ולשירה.
ממשלת גרמניה המליצה עליה לוועדת פרס נובל לספרות בשנת 1999 ופעם נוספת בשנת 2008.
יצירתה
- Niederungen, 1982 בוקרשט
- Drückender Tango 1984 בוקרשט
- Der Mensch ist ein großer Fasan auf der Welt 1986 ברלין
( L'homme est un grand faisan sur terre, Maren Sell, Paris 1988)
- Barfüßiger Februar 1987 ברלין
- Reisende auf einem Bein, 1989 ברלין
- Wie Wahrnehmung sich erfindet 1990, פאדרבורן
- Der Teufel sitzt im Spiegel, 1991 ברלין
- Der Fuchs war damals schon der Jäger, Reinbek bei Hamburg 1992 (Le renard était déjà le chasseur, Seuil, Paris 1997)
- Eine warme Kartoffel ist ein warmes Bett, 1992 המבורג
- Der Wächter nimmt seinen Kamm, Reinbek bei Hamburg 1993
- Angekommen wie nicht da, 1994 ליכטנפלס
- Herztier, Reinbek bei Hamburg 1994 (חיית הלב)
- Hunger und Seide, Reinbek bei Hamburg 1995
- In der Falle, Göttingen 1996
- Heute wär ich mir lieber nicht begegnet, Reinbek bei Hamburg 1997 (La convocation, Metailié, Paris 2001)
- Der fremde Blick oder Das Leben ist ein Furz in der Laterne,1999 גטינגן
- Im Haarknoten wohnt eine Dame, Reinbek bei Hamburg 2000
- Heimat ist das, was gesprochen wird, 2001 בליסקאסטל
- Der König verneigt sich und tötet, 2003 מינכן
- Die blassen Herren mit den Mokkatassen, מינכן
- Este sau nu este Ion, 2005 יאשי
- Atemschaukel, 2009 מינכן
יצירות שתורגמו לעברית
- חיית הלב - הוצאת מודן 2011- מגרמנית טלי קונס
פרסים שבהם זכתה
- 1981 פרס ההוג לספרות גרמנית אדם מילר גוטנברון Adam-Müller-Guttenbrunn מטימישוארה
- 1984 הפרס אספקטה Aspekte Preis
- 1985 פרס ספרותי מטעם העיר ברמן
- 1987 פרס ריקרדה הוך Ricarda Huch Preis
- 1989 פרס מרילואיזה פלייסר מטעם העיר אינגולשטאט Preis Marieluise Fleißer Preis
- 1991 מלגת וילה מאסימו - Villa Massimo-Stipendium
- 1992 פרס מבקרי הספרות בגרמניה
- 1994 פרס היינריך פון קלייסט - Heinrich von Kleist Preis
- 1995 הפרס האירופאי לספרות "אריסטיון" - Aristeion Preis
- 1997 פרס פראנץ נאבל Franz Nabl Preis
- 1998 IMPAC - פרס הספרותי דבלין באירלנד
- 1998 פרס אידה דהמל לספרות Ida Dehmel
- 1999 פרס פרנץ קפקא לספרות Franz Kafka Preis מטעם העיר קלוסטרנויבורג
- 2001 פרס ציצרו - רדנר
- 2003 פרס יוזף ברייטבך - Joseph Breitbach Preis
- 2004 פרס קונרד אדנאואר Konrad-Adenauer Preis
- 2005 פרס ברלין לספרות
- 2005 פרס וירת Würth Preis
- 2006 פרס ולטר האזנקלבר האירופאי Walter Hasenclever
- 2009 פרס נובל לספרות
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: הרטה מילר |
- הרטה מילר, באתר פרס נובל (באנגלית)
- nrg מעריב, לעולם לא אחזור: הצצה ליצירתה של הרטה מולר, באתר nrg, 9 באוקטובר 2009
- שני שירים, תירגם מגרמנית אשר רייך, באתר הארץ, 15/10/09
- אשר רייך, עם זכיית הרטה מילר בפרס נובל לספרות, עצים מסוג אחר, באתר הארץ, 16/10/09
- יותם ראובני, שלחו את הכפילה שלי לפניי, nrg , 9.10.2009
- יאיר אור, הרטה מולר - קיטש או ספרות עולמית?, באתר הארץ, 16/10/09
- רות אלמוג, סירוב מוצהר לכל צורה של חנופה, באתר הארץ, 16/10/09
- זוכת פרס נובל לספרות ל-2009: הרטה מולר, nrg , 8.10.2009
- מיה סלע, עמוס עוז לא זכה בפרס נובל, באתר הארץ, 08.10.09
- אכזבה לעמוס עוז: כלת נובל לספרות - הגרמניה הרטה מולר, גלובס, 8.10.2009
- ynet, הרטה מולר זכתה בפרס נובל לספרות, באתר ynet, 8 באוקטובר 2009
- אריאנה מלמד, לוחמת המצפון, באתר ynet, 8 באוקטובר 2009
- ספי קיני, הרתה מולר זכתה בפרס נובל לספרות, באתר News1 מחלקה ראשונה, מתאריך 08.10.09
- גל אורן, חיה רעה - ביקורת על "חיית הלב", מקור ראשון, מוסף שבת, עמ' 18, 11.3.2011
- סלעית קרץ, בלב כבד מאוד, ynet, 7 במרץ 2011
| זוכי פרס נובל לספרות | ||
|---|---|---|
| 1901–1925 | פרידום (1901) • מומזן (1902) • ביירנסון (1903) • אצ'גרי, מיסטרל (1904) • סנקביץ' (1905) • קרדוצ'י (1906) • קיפלינג (1907) • אויקן (1908) • לגרלף (1909) • הייזה (1910) • מטרלינק (1911) • האופטמן (1912) • טאגור (1913) • לא חולק (1914) • רולן (1915) • היידנסטם (1916) • גילרופ, ה. פונטופידן (1917) • לא חולק (1918) • שפיטלר (1919) • האמסון (1920) • פרנס (1921) • בנאבנטה (1922) • ייטס (1923) • ריימונט (1924) • שו (1925) | 
|
| 1926–1950 | דלדה (1926) • ברגסון (1927) • אונדסט (1928) • מאן (1929) • לואיס (1930) • קרלפלט (1931) • גולסוורתי (1932) • בונין (1933) • פיראנדלו (1934) • לא חולק (1935) • או'ניל (1936) • גאר (1937) • בק (1938) • סילנפא (1939) • לא חולק (1940–1943) • ינסן (1944) • מיסטרל (1945) • הסה (1946) • ז'יד (1947) • אליוט (1948) • פוקנר (1949) • ראסל (1950) | |
| 1951–1975 | לגרקוויסט (1951) • מוריאק (1952) • צ'רצ'יל (1953) • המינגווי (1954) • לכסנס (1955) • חימנס (1956) • קאמי (1957) • פסטרנק (1958) • קווזימודו (1959) • פרס (1960) • אנדריץ' (1961) • סטיינבק (1962) • ספריס (1963) • סארטר (1964) • שולוחוב (1965) • עגנון, זק"ש (1966) • אסטוריאס (1967) • קאוובטה (1968) • בקט (1969) • סולז'ניצין (1970) • נרודה (1971) • בל (1972) • וייט (1973) • יוהנסון, מרטינסון (1974) • מונטאלה (1975) | |
| 1976–2000 | בלו (1976) • אליכסנדרה (1977) • בשביס-זינגר (1978) • אליטיס (1979) • מילוש (1980) • קנטי (1981) • גארסיה מארקס (1982) • גולדינג (1983) • סייפרט (1984) • סימון (1985) • סויינקה (1986) • ברודסקי (1987) • מחפוז (1988) • סלה (1989) • פס (1990) • גורדימר (1991) • וואלקוט (1992) • מוריסון (1993) • אואה (1994) • היני (1995) • שימבורסקה (1996) • פו (1997) • סאראמאגו (1998) • גראס (1999) • שינג'יאן (2000) | |
| 2001 ואילך | נייפול (2001) • קרטס (2002) • קוטזי (2003) • ילינק (2004) • פינטר (2005) • פאמוק (2006) • לסינג (2007) • לה קלזיו (2008) • מילר (2009) • ורגס יוסה (2010) • טראנסטרמר (2011) • מו (2012) • מונרו (2013) • מודיאנו (2014) • אלכסייביץ' (2015) • דילן (2016) • אישיגורו (2017) • טוקרצ'וק (2018) • הנדקה (2019) • גליק (2020) • גורנה (2021) • ארנו (2022) • פוסה (2023) | |
