יותם ראובני
 | |
| יותם ראובני, 2000 | |
| שפות היצירה | עברית |
|---|---|
יותם ראובני (שמו בלידה: ז'אן ריבֶן, Jean Riven, נולד ב-2 בדצמבר 1949 ביאשי שברומניה) הוא משורר, סופר, מתרגם ומו"ל ישראלי. ראובני, שמושפע ממרסל פרוסט ופנחס שדה, בולט בספרות העברית כנציג של כתיבת זרם התודעה[1].
ביוגרפיה
ראובני נולד בדצמבר 1949 ביאשי שברומניה במשפחתו של חייט יהודי. בשנת 1957 התייתם מאמו ואחרי שהתחיל ללמוד בבית ספר יסודי ביאשי, חלק משנותיו המוקדמות בילה בכפר ביבולאר, קרוב לנהר פרוט, שם המשיך בלימודים בבית הספר היסודי המקומי. עם מורי בית הספר נמנה באותה תקופה מורה יהודי לשפה ולספרות הרומנית, לאון וולוביץ', לימים היסטוריון וחוקר ביד ושם שהתרשם מצמאונו של הילד לקריאה ולתרבות. עלה לישראל בשנת 1964 עם אביו ושלושת אחיו והתיישב באשדוד. למד בתיכון הממלכתי א' בעיר, אחר כך שהה בקיבוץ משגב עם, השתלב שם בגרעין נח"ל ושירת בצבא בחטיבת נח"ל. הוא עיברת את שמו ושימש כעורך בעיתונים "הארץ" ו"ידיעות אחרונות". ב-2000 הקים את הוצאת נמרוד. הטקסט הראשון שפרסם בעברית, ב-6 בפברואר 1970, בעיתון "הארץ", נקרא "למה אמרתי מה שאמרתי על זכריה סטנקו".
ספרו הראשון, "בעד ההזיה", הופיע ב-1978 ועסק בנושאי תועבה שהיו חריגים ונדירים מאוד באותם ימים. בספר נכלל סיפורו הנודע "השערות על מותו של פייר פאולו פאזוליני" (במאי קולנוע איטלקי נודע שנרצח).
ב-1979 פרסם ראובני את ספר השירים "דיווח מתוך התרחשות", ובאותה שנה פרסם גם המשך ל"בעד ההזיה" - קובץ הסיפורים "התפכחות". ראובני כתב מאז יצירות רבות, לרבות את "הבלדה למדחת יוסף" בעקבות הפקרת חייל מג"ב מדחת יוסף למותו בקבר יוסף בשכם.
באוגוסט 2017 יצא לאור אלבום מוזיקה עם 28 משיריו של ראובני, בהפקה עצמית של דויד פרל, עם יותר מ-30 זמרים ואמנים שעיבדו, הלחינו וביצעו את שיריו של ראובני לכדי אלבום שנקרא "השעה הכי יפה".
בשנת 2019 יצא סרט הקולנוע התיעודי "הדווקאים", שכולל בתוכו ראיונות עם ראובני.
ספרי פרוזה
בעברית:
- בעד ההזיה (1978, הוצאה מחודשת - 2018) סיפורים - מבחר דברי וידוי על מצבו של האדם ביקום, בחלל, בלילה, בעזובה ובשממון
- התפכחות (1979, 2003)
- מלים (1982), רומן
- חסד: מחול הונגרי (1984)
- יומן לילה, יומן לילה 2, (1987) יומן לילה 3 (1989)
- כיכר הקוקיה (1990)
- ימי דגון (1992)
- היסטוריה עולמית של גברים (2002)
- יובל (2006)
- פשר המעשים (2006-2005)
- מיסדר אֶפֶמֶרָה (2011)
- האמנות היא הגאולה: על מצבו של פנחס שדה (2011) - ראיונות עם פנחס שדה
- הרוצח השכיר של העם היהודי (2012)
- האוטוביוגרפיה של ז'אן ריבן, אפיק - ספרות ישראלית (2015)
- אשדודים, אפיק (2017)
- ישזמן: פרגמנטים, הוצאת נמרוד (2018)
ברומנית:
- Întoarcerea (החזרה)
"פשר המעשים"
רומן בן שבעה חלקים שמקיף את סיפורם של אנשי ארץ ישראל מתחילת המאה ה-20 ועד ימינו.
חלקי הרומן: א' - הרואיקה; ב' - היפנוטיקה; ג' - אקוסטיקה; ד' - מיסטיקה; ה' - ארוטיקה; ו' - נרקוטיקה; ז' - אופטיקה.
עלילת הרומן בנויה על פי סיפור שמספר קיקרו על המשורר סימונידס. במאה הראשונה לפני הספירה, הוזמן סימונידס, אבי תורת הזיכרון, לדקלם שיר בנשף של אחד מעשירי תסאליה. הוא דיקלם את השיר, בו הילל את בעל הנשף, אבל הכניס בו קטע בשבח האלים קסטור ופולוקס. בעל הבית הנרגז אמר לו כי ישלם רק עבור מחצית השיר, ואת היתרה שיתבע המשורר מן האלים. זמן קצר לאחר מכן נקרא סימונידס לצאת החוצה, כי שני צעירים מחכים לו שם. הוא לא ראה איש. תוך כך נפלה התקרה של האולם ורוב באי המשתה נהרגו. הגוויות הושחתו כדי כך, שאי אפשר היה לזהותן, אלמלא הזיכרון המופלא של סימונידס, שזכר את סדר הישיבה.
בדומה לסימונידס, גם המספר של פשר המעשים יוצא זמן מה לפני האסון, ולא זו בלבד, אלא שהוא יוצא מהאולם עם הגיבור הראשי, לו נועד גורל אחר.
הסיפור מתרחש ביום אחד, 4 בינואר 2006, היום שבו חטף ראש הממשלה אריאל שרון את השיתוק שממנו לא קם עוד.
פשר המעשים ראה אור עד כה בהוצאה פרטית של עותקים בודדים. בראשית 2012 ראתה אור המהדורה המלאה של הרומן, עליו כתב אדם ברוך: "ספר השנה. נפל דבר בספרות העברית". הספר הופיע כאי-בוק.
ספרי שירה
- דווח מתוך התרחשות: שירים 1970–1977, הוצאת מסדה, 1979
- עצב שנאגר בחלום, הוצאת שוקן, 1982
- שירים 1970–2012, הוצאת קשב לשירה, 2013
- בעיר ההגירה, הוצאת עם עובד, 2019
תרגומים
יותם ראובני תרגם לעברית ספרי פרוזה ועיון, ביניהם משל יאקוב בהמה, תרסה מאווילה, אמיל דורקהיים, קלוד לוי שטראוס, גסטון בשלאר, פול ריקר, דניאל דפו, ג'ון גלסוורתי, קנוט המסון, יז'י קושינסקי, מרסל פרוסט, תומאס דה קווינסי, אלברטו מורביה, הנרי מילר, ארתור סי. קלארק, גרהם גרין, קורט וונגוט, ג'ון צ'יוור), מחזות מאת פייר דה מאריבו, אלפרד דה מיסה, ז'אן ז'נה, הנריק איבסן, מקסים גורקי, ברנרד פומרנס, ג'ון אוסבורן, מישל טראמבלה, ספרי מתח (ינווילם ואן דה וטרינג), ספרי מדע בדיוני, וכן מהספרות וההגות הרומנית המודרנית (מירצ'ה אליאדה, אמיל סיוראן, מיכאיל סבסטיאן, ניקולאיה שטיינהרדט, זכריה סטאנקו, ספר אנטולוגי על המיתולוגיה הרומנית), ובת זמננו (בנימין פונדויאנו, לודוביק (יוסף לייב) ברוקשטיין, סוניה פלטי, מירצ'ה קרטרסקו, נורמן מנאה, גבריאלה אדמשטיאנו, פלורינה איליס, רזוואן פטרסקו.
פרסים
- 1986 - פרס היצירה לסופרים ומשוררים
- 2015 - פרס לנדאו לאמנויות בתחום שירה
- 2016 - נבחר בין חמשת הסופרים המועמדים לפרס ספיר.
מוזיקה בהשראתו
השיר "לפנות ערב" - הולחן על ידי אליוט
בשנת 2017 יצא האלבום "השעה הכי יפה" בניהולו האומנותי של דויד פרל, ובו ביצועים של 28 אמנים לשיריו של יותם ראובני.
לקריאה נוספת
- יותם ראובני, הרוצח השכיר של העם היהודי, באנתולוגיה "תמונה קבוצתית" (ספרות ישראלית במאה ה-21), עמ' 415–419, הוצאת כרמל, 2017.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: יותם ראובני |
- מידע על ראובני, יותם, 1949- בקטלוג הספרייה הלאומית
- יותם ראובני, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- הספרים של יותם ראובני, באתר "סימניה"
- רן יגיל, על "פשר המעשים" ליותם ראובני. מאמריאיון, "בננות Blogs", 18 ביולי 2009
- מדף הספרים של יותם ראובני, באתר nrg, 2 בדצמבר 2009
- יהודה ויזן, שאלות יותם: שיחה עם יותם ראובני, באתר וואלה!, 20 בדצמבר 2010
- יובל גלעד, קתדרלה אבודה במזרח התיכון, חלק א' - על הפרוזה של יותם ראובני, מאת: המשורר יובל גלעד, באתר nrg, 16 בפברואר 2012
- קתדרלה אבודה במזרח התיכון, חלק ב' - על הפרוזה של יותם ראובני, מאת: המשורר יובל גלעד, באתר nrg, 22 בפברואר 2012
- יותם שווימר, יותם ראובני: המהגר הנצחי, הפנימי, באתר ynet, 19 ביולי 2015
דוד בוחבוט, יותם ראובני, משורר וחלוץ תרבותי, עוד לא החליט היכן מקומו, במרכז או בשוליים, באתר הארץ, 12 בפברואר 2016 
- יוני ליבנה, "אנחנו החמצה אחת גדולה", באתר "ידיעות אחרונות", 24 באפריל 2017
- רונן טל, "אל תתנו להם ילדים", באתר "ידיעות אחרונות", 25 ביולי 2018
- יוני ליבנה, "בעד ההזיה": כישוף משנות ה-70, באתר ynet, 18 באוגוסט 2018
- יואב גינאי משוחח עם יותם ראובני בתוכנית "לגעת ברוח", בערוץ ה-YouTube של רשות השידור
- יהונתן דיין, בעקבות הספר "אשדודים" מאת יותם ראובני, באתר "הַמּוּסָךְ - מוסף לספרות" של הספרייה הלאומית, דצמבר 2017
מפרי עטו:
- פרק מתוך "מיסטיקה" ליותם ראובני באתר "יקוד" - כתב-עת לספרות עברית
- דם על החיטה, דבר, 25 באוגוסט 1978, המשך
- קטע מספר האוטוביוגרפיה, באתר וואלה!
- יותם ראובני באנתולוגיה לשירה עברית מקוונת באתר של נילי דגן
- אחד העם 90, באתר "פרויקט הסיפור הקצר"
- שירים: חינוך, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2017
- השעה הכי יפה - האלבום להאזנה ולרכישה באתר Bandcamp
על "בעד ההזיה":
- יותם ראובני, אני הייתי שהרזדה: "בעד ההזיה" כעבור 40 שנה, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2018
- רן יגיל, מהגרים חריגים בתוך עולם אבסורדי, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2018
- אבי כץ, הזיכרון מלא אניים שבאים ואינם, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2018
- אורין מוריס, כל ספר פורץ דרך הוא יציאה, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2018
הערות שוליים
- ^ יובל גלעד, "קתדרלה אבודה במזרח התיכון: על הפרוזה של יותם ראובני", עמדה 24, 2011, עמ' 176-131
28333202יותם ראובני