רבי שלמה וולבה
 | |
| הרב וולבה בהענקת פרס לחתן המשנה | |
| לידה |
ה'תרע"ד ברלין, הקיסרות הגרמנית |
|---|---|
| פטירה |
25 באפריל 2005 (בגיל 91 בערך) ט"ז בניסן ה'תשס"ה ירושלים |
| מקום פעילות | ארץ ישראל |
| השתייכות | ליטאים |
| תחומי עיסוק | חינוך, מוסר |
| תפקידים נוספים | משגיח בישיבת באר יעקב, ובישיבת גבעת שאול |
| רבותיו | רבי ירוחם ליבוביץ, רבי יצחק הוטנר, רבי יואל קלופט |
| תלמידיו | הרב אורי וייסבלום, הרב ראובן לויכטר |
| חיבוריו | עלי שור, בין ששת לעשור, האדם ביקר |
הרב שלמה וולבה (ה'תרע"ד, 1914 - ט"ז בניסן ה'תשס"ה 25 באפריל 2005) היה מגדולי המשגיחים בדור האחרון ומחבר ספרים בתחום העבודה הרוחנית על פי תנועת המוסר. שימש כמשגיח בישיבת באר יעקב ובישיבת גבעת שאול שאותן הקים.
נעוריו וצעירותו
נולד בברלין למשפחה משכילה. אביו, ד"ר אויגן (משה) וולבה, כתב כמה ספרים בהיסטוריה יהודית וכללית, וכן על איסוף אוטוגרפים. אמו, רוזה, באה ממשפחה אורתודוקסית, ונראה שהייתה אחראית לחינוכו הרוחני, כפי שהוא מציין בהקדמתו לספרו "עלי שור".
בגיל 16 כתב את ספרו הראשון, "הטבע אתה ואני", בשפה הגרמנית, ולאחר מכן הוציא אותו לאור בשוודית. בהמשך החל ללמוד פסיכולוגיה ופיזיקה בברלין, אך עוד קודם שהספיק לסיים את התואר הראשון הפסיק את לימודיו, ועבר ללמוד בפרנקפורט בישיבתו של הרב יוסף ברייער (נכדו של הרש"ר הירש). בסביבות שנת 1933 (תרצ"ג) החל ללמוד בישיבת עץ חיים במונטרה שבשווייץ, שבראשותה עמד הרב ירחמיאל אליהו בוצ'קו.
בחורף 1934 (תרצ"ד), לאחר ששמע באקראי שתי שיחות מוסר מאת הרב דוד בודניק מאסכולת נובהרדוק, שהשאירו עליו רושם עז, עבר בקיץ 1934 (תרצ"ד) לישיבת מיר, שם כיהן כמשגיח רבי ירוחם ליבוביץ. הוא נקשר אל ר' ירוחם והספיק ללמוד אצלו רק כשנתיים, עד לפטירתו בקיץ 1936 (תרצ"ו). אך נקשר אליו מאד וראה את עצמו ממשיך את שיטתו, הוא חיבר עליו את הספר "אדם ביקר". ב-1938 (תרצ"ח) עזב את ישיבת מיר, והגיע לסטוקהולם והחל למסור שם שיעורי תורה לנוער ולמבוגרים.
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה ב-1939 (תרצ"ט) נתמנה לנציג של ועד ההצלה. בתפקיד זה השיג מהקונסול ההולנדי בשוודיה אלפי ויזות לבני ישיבות ולאחרים. כמו כן העביר סכומי כסף גדולים לישיבת מיר בשנחאי.
בתום המלחמה פתחה שוודיה את שעריה לכעשרים אלף פליטים יהודים, רובן נשים. הרב וולבה סייע לרב בנימין זאב יעקבזון, רבה הראשי של סטוקהולם ומנהל סניף ועד ההצלה בסטוקהולם, לפתוח בית ספר חרדי, לכאלף בנות, משוחררות מחנה הריכוז רוונסבריק, באי בשם לידינגה סמוך לסטוקהולם. הרב וולבה עצמו אף נתן שיעורים במוסד זה.
ב-1946 (חשוון תש"ז) עלה לארץ, לאחר שנישא בגיל 33 לרבקה, בתו של הרב אברהם גרודזינסקי, משגיח בישיבת סלבודקה.
אחרי המלחמה (ישראל)
עם הגיעו לארץ, גר בבני ברק והחל ללמוד בכולל חזון איש, אז גם הרבה להתייעץ עם רבי אברהם ישעיהו קרליץ, בחשוון ה'תש"ט (1949) שלחו להקים את ישיבת באר יעקב, יחד עם רבי אפרים בורודיאנסקי, כשהאחרון עזב, הורה לו הרב קרליץ לקרוא להרב משה שמואל שפירא, לכהן בתפקיד ראש הישיבה, לצידו של הרב וולבה שכיהן כמשגיח. בתקופה זו, הוציא לאור את חלקו הראשון של ספרו "עלי שור".
בשנת ה'תשכ"ז (1967) לאחר מלחמת ששת הימים החל בפעילות החזרה בתשובה מקיפה, (דבר שהיה נדיר עד אז בקרב הציבור הליטאי, ובמיוחד בזה הישיבתי). הוא החל להרצות בקיבוצים ובסיסי צבא ועוד, והתפלמס עם כל רובדי העולם הישראלי החילוני והחרדי. נלחם במיסיון, ברפורמים ובקונסרבטיבים. שיחותיו מאותה תקופה רוכזו בספר 'עולם הידידות', או בשמו המקורי 'בין ששת לעשור'. בנוסף, עסק בהדרכת חוזרים בתשובה בישיבת דבר ירושלים, ובספרו 'אור לשב'.
בה'תשמ"ב (1982) עזב הרב וולבה את ישיבת באר יעקב ועבר לירושלים, שם הקים את בית המוסר שבו גם ייסד כולל אברכים, להכשירם בבוא הזמן ללמד תורה מוסר ותיקון המדות. כעשר שנים לפני פטירתו הקים ישיבה נוספת - ישיבת גבעת שאול, שבראשה העמיד את תלמידיו הרב אליקים גצל פשקס כראש הישיבה, ואת הרב יהודה מנדלסון כמנהלה הרוחני, כשהוא עצמו משמש בה כ"משגיח". במקביל מסר שיחות בישיבות שונות - קול תורה, מיר, נצח ישראל, לייקווד (ישראל).
נודע כדמות מוסרית בולטת והיו שראו בו שריד אחרון לתנועת המוסר מהדור שלפני השואה. כונה 'זקן המשגיחים', או 'המשגיח' סתם. התבלט בקו המחשבה המקורי שאפיין אותו, ונחשב כאיש חינוך, שרבים מתייעצים עמו.
נפטר בחול המועד פסח ט"ז בניסן ה'תשס"ה, ונקבר בחלקת הרבנים החדשה בהר המנוחות בירושלים.
עלי שור
ערך מורחב – עלי שור
ספרו "עלי שור" (אשר כתבוֹ בעילום שם שמגלם את שמו ושם אשתו שלמה ורבקה) מהווה מדריך בסיסי ויסודי לבן ישיבה, בתחומי היחס לתורה ולמצוות והעבודה על האישיות. הספר מחולק לשני חלקים, שני החלקים יצאו בפער של כעשרים שנה זה מזה.
בהקדמתו ביאר הרב וולבה מהו תפקידו ומטרתו של הספר, ומאין שאב את ההשראה לכתיבתו - מוועדי מוסר שערך בישיבתו באר יעקב, ומרבותיו הרב יצחק הוטנר ורבי ירוחם ליבוביץ.
בספרו הוא מדגיש את חשיבות לימוד הגמרא, חשיבות התפילה, קידוש השם וחילול השם, וכן הוא עוסק בנושאים הגותיים דוגמת: מהו אדם, ומה תפקידה של התורה בעיצובו.
מתלמידיו המשמשים כמשגיחים
- הרב אורי וייסבלום, בישיבת נחלת הלויים בחיפה
- הרב ישראל מאיר המניק, בישיבת יד אהרן בירושלים
- הרב משה חיים שלנגר, משגיח בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה בירושלים.
- הרב יהודה מנדלסון, בישיבת גבעת שאול - דרכי שלמה בירושלים ובישיבת נתיב הדעת בירושלים
- הרב נחמיה נורדהיים, לשעבר בישיבות היכל התורה ועוד, כיום בישיבת כפר גנים
- הרב ראובן לויכטר, בעבר בישיבת חברון-גאולה בירושלים ובישיבת "שיח ידידיה" בפתח תקווה
- הרב יעקב גוטמן, בישיבת באר יעקב לצעירים, וכשנסגרה עבר לישיבת "בית דוד" בבני ברק
- הרב ארז שלמה קייזר, בישיבות "כתר תורה" ו"שערי בינה". מחבר הספר "אשר יצווה" על חינוך הבנים.
- הרב דוד אללוף, בישיבת "דעת חיים" בירושלים, לשעבר בישיבת "נחלת משה" שם
- הרב אליהו אליעזר דסלר (השני), בישיבת פוניבז' בבני ברק
- הרב גדליה פולישוק ראש ישיבת תורת אהרון מודיעין עילית - ברכפלד לשעבר ראש קיבוץ בישיבת גבעת שאול
משפחתו
אשתו, רבקה (1923 - ה'תשע"ט, 2018)[1]), הייתה בתו של הרב רבי אברהם גרודזינסקי.
אחיה היה רבי יצחק גרודזינסקי, ואחיותיה היו נשואות לרבי חיים קרייזווירט ולרבי ברוך רוזנברג.
- מילדיו
- אברהם (אבי) - ר"מ בישיבת אור ישראל בניו יורק
- חסיה - נישאה לרב עזריאל ארלנגר, משגיח ישיבת מיר בארצות הברית
- שושנה - נישאה לרב יוסף יחיאל במברגר, רב הקהילה החרדית בחיפה וחבר בד"ץ שארית ישראל.
- אסתר - נישאה לרב יעקב אליעזר שוורצמן, ראש ישיבת לייקווד-ירושלים (בנו של רבי דב שוורצמן ונכדו של רבי אהרן קוטלר).
ספריו
ספרים שהופיעו בחייו:
- עלי שור, שני חלקים.
- בין ששת לעשור שבהוצאה מאוחרת נקרא עולם הידידות, ויצא לאור בתוספת הנספח "שלהבתיה" שהוסב ל"אור לשב", מדריך לחזרה בתשובה.
- האדם ביקר על רבו רבי ירוחם ליבוביץ ממיר.
- זריעה ובנין בחינוך.
- המצוות השקולות, על שבע המצוות שנאמר עליהן שהן שקולות כנגד כל התורה כולה.
- פרקי קנין דעת.
ספרים שהופיעו לאחר פטירתו:
- מאמרי ימי הרצון, מערכות מאמרים על הימים הנוראים.
- דעת שלמה, מערכות מאמרים על חג מתן תורה
- דעת שלמה, מאמרי גאולה, פורים פסח.
- אגרות וכתבים, שני חלקים, מכתביו בנושאים מגוונים, תורה, מוסר, ייעוץ, ועוד.
ספרים במשנתו:
- אבני שלמה, ממורשתו של הרב וולבה, ירושלים, תשס"ו.
- מתנת עני, שלש חלקים, הליכות והנהגות.
- הארות : אוצר אמרות מחשבה, שביבי אור ומאורות מוסר ממשנת מורנו רבי שלמה וולבה ; ועליהם נוספו ושובצו מובאות מכתבי מורנו ומספרו עלי שור / נלקט והועלה עלי כתב [על ידי] יונתן בן מיכאל ; נערך על ידי שמואל ספרא. ירושלים, יפה נוף, ה'תשפ"א
מאמריו
- "פסיכיאטריה ודת" מתוך חוברת "בשבילי הרפואה" תשמ"ב, באתר hebrewbooks עמ' נ"ז-צ.
- "אמת" היא אתחלתא דגאולה, מתוך הקבוץ התורני "עם התורה", קובץ ט', שנת תשל"ט, באתר hebrewbooks
- בעניין תורה עם דרך ארץ, באתר "דעת"
- דו-שיח מבעד למחיצה, המעיין, גיליון 21, תמוז תשמ"א
קישורים חיצוניים
בנימין בראון, האוניברסיטה המשודרת: תנועת המוסר; פרק 13: שיירי תנועת המוסר בעולם החרדי הישראלי, באתר iCast- אלחנן ניר, האיש שבא משם
- פורום עצור כאן חושבים המשגיח הגה"צ ר' שלמה וולבה זצ"ל
הערות שוליים
- ^ אלי רוטמן, אלמנתו של 'המשגיח': מרת רבקה וולבה ע"ה, באתר כיכר השבת, 25 באוקטובר 2018.
שלמה וולבה25743892