הקתדרלה של אאכן
 |
||
| יש לשכתב ערך זה. ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. |
 | |||
 אתר מורשת עולמית | |||
|---|---|---|---|
| |||
 |
הקתדרלה של אאכן (גרמנית Aachener Dom) הנקראת גם "הקתדרלה המלכותית" (Kaiserdom) היא מושב בישוף וקתדרלה קיסרית לשעבר בעיר אאכן בגרמניה, בקרבה לגבול עם הולנד ובלגיה.[1] הקתדרלה של אאכן היא הקתדרלה העתיקה ביותר באירופה הצפונית ולקחה במהלך ההיסטוריה שלה תפקיד חשוב כמוקד עלייה לרגל.[2] במשך ההיסטוריה נודעה הקתדרלה גם כמקום הכתרה של קיסרי האימפריה הרומית ה"קדושה".[3]
בשנת 1000 פתח הקיסר אוטו השלישי את קברו של קרל הגדול. נאמר שהגופה נמצאה במצב שימור מצוין, ישובה על כס משיש ולבושה בגלימות הקיסריות, עם הכתר על ראשה, והבשורה פתוחה על חיקו, ושרביט בידו. תמונה גדולה המתארת את אוטו והאצילים מביטים בקיסר המת צוירה על הקיר הגדול בבית העירייה. ב-1165 פתח הקיסר פרידריך ברברוסה בשנית את הקבר והניח את השרידים בסרקופג משיש פריאני, שנאמר עליו שבו אוגוסטוס נקבר. העצמות שכבו בו עד 1215, אז פרידריך השני העביר אותם לארון קבורה מזהב וכסף.
הקתדרלה קיבלה את מראהה הנוכחי במהלך שינויים שנערכו במשך מילניום. לב קתדרלת אאכן הוא הקפלה הפלטינית, שהייתה באופן מפתיע קטנה ביחס לתוספות מאוחרות יותר אך בזמן בנייתה הייתה הכיפה הגדולה ביותר מצפון לאלפים. הקתדרלה בנויה בסגנון מעורב עם אלמנטים קלאסיים, ביזנטיים וגרמאנים-פרנקים. הקתדרלה שימשה כמקום הכתרת קיסרי האימפריה הרומית ה"קדושה" במשך 600 השנים מ-936 עד 1531 וכ-30 קיסרים הוכתרו בה.
כדי לעמוד בזרם הרב של הצליינים בזמן התקופה הגותית, בית מקהלה גדול נבנה בסגנון גותי עם Capella vitrea (קפלת זכוכית) בת שני חלקים המקושטת בחלונות ויטראז' גדולים. התוספת הגותית נחנכה ביום השנה ה-600 למותו של קרל הגדול. האדריכלות הנפלאה של "בית הזכוכית" זכתה להרבה הערצה מאז. ב-1978 היא הייתה אחד מ-12 המבנים להיכנס לרשימת אתרי מורשת עולמית של אונסק"ו, כאתר הגרמני הראשון וכאחד משלושת האתרים האירופים.
הקפלה הפלטינית
הקפלה הפלטינית היא ליבה של הקתדרלה ומקורה הוא בארמונו המלכותי של קרל הגדול. הארמון התפרש על כל מתחם מרכז העיר של אקס לה שפל והכיל את הקפלה במרכזו.[1] הקפלה הפלטינית החלה להיבנות כאשר קרל הגדול למעשה מניח את אבן הפינה לקפלה המלכותית החדשה. בשנה אשר הבנייה החלה והיא שנת 793 ועד 813 הבנייה על הקפלה המלכותית התמשכה כאשר היא למעשה מסמלת את איחוד מדינות מערב אירופה תחת מונרך מדרג גבוה יותר אחד. מקור ההשפעה לתכנון הקפלה מקורו במזרח האימפריה הרומית ה"קדושה" של אותם הימים.[4] הקפלה על פי האמונה נמצא קברו של קרל הגדול מתחתיה, במרכז המוקד של הרצפה במרכז המעגל. השיש ששימש לציפוי חלל הפנים מקורו בארמון של רוונה אותם הימים. הקפלה עצמה בוססה על בזיליקת סן ויטאלה (שבוססה בעצמה על איה סופיה) נוסף לשיש שמקורו הוא איטלקי כך גם המודל של הקפלה. צורתה היא מתומנת והיא מעוטרת בפסיפס עצום ממדים.[1] בשנת 881 הקפלה נפגעה על ידי תקיפה ויקינגית עד ששוקמה בשנת 983 ו-1165 היא נהפכה למקום עלייה לרגל עקב מעשיו של ברברוסה להעצמת דמותו של קרל בציבור.[2]
הקפלה ידועה בשל כמה מאוצרותיה הייחודיים, בין היתר, גם בשל ממדיה המדויקים של העמודים בה, הזהים באורכם כמעט לחלוטין (שמונה במספר). אוצר נוסף של הקפלה היא הנברשת מתקופתו של פרידריך ברברוסה שנתרמה לקתדרלה בשנת 1165. פארה של הקתדרלה נוסף על חשיבותה הפכו אותה לאחת ממקומות העלייה לרגל החשובים ביותר באירופה של ימי הביניים ומשכו צליינים מכל רחבי האימפריה הרומית ה"קדושה" נוסף על כך.[5]
בעת בנייתה הייתה הקפלה בשטח פתוח בחצרו של הקיסר, נבנתה בסגנון האדריכלות הקרולינגית, במבנה העשוי מ-8 צלעות בהיקף הפנימי ו-16 צלעות בהיקף החיצוני.
היא תוכננה על ידי אודו ממץ (Odo of Metz) שעבד על המבנה מתוך הציפייה שישמש בעתיד גם לקברו של קרל הגדול.[2] קשר ייחודי בין מבנה הקפלה הפלטינית קיים גם לסטונהנג' באנגליה של ימנו. הקפלה בנויה על סמך שני מתומן ומעגל כאשר החיצוני שבהם והוא המעגל מתאים ביחס מידותיו למעגל האבנים מאבן הסארסן (Sarsen) והמתומן הפנימי לתבנית הפרסה הבנויה גם מאבן הסראסן.[6]
גגות הקתדרלה ספגו מכה קשה בשרפה הגדולה שפרצה באאכן של שנת 1656. שרפה זו גרמה לעיצוב פנים משמעותי של חלק מהקתדרלה בסגנון הרוקוקו והבארוק. מאפיינים אלו הוסרו במאה ה-19 על מנת להחזיר את הקתדרלה למראה המקורי, כל זאת על פי עקרונות התנועה הרומנטית הגרמנית.[5]
בחלקה המערבי (ווסט וורק) של הקפלה היה מקום מושבו של הקיסר. חלק זה היה מול האפסיס וכך היו בקפלה שני מוקדים, הכומר במזרח והקיסר במערב, חלוקה האומרת שהדת חשובה אבל גם שלטון הקיסר חשוב.
אוצר הקתדרלה
אוצר הקתדרלה חשוב ביותר גם הוא. בין האוצרות החשובים נמנים פרטי אמנות רבים ובהם ה-Pala d'Oro מהתקופה האוטונית ביחד עם תרומות אוטוניות אחרות מהתקופה המקשרות את הקתדרלה גם בעיצוב הפנים שלה אף יותר לקרל הגדול. מבין אוצרות אלה נמנים גם הסרקופגים המוזהבים של קרל הגדול ושל שרידי קודש אחרים הקשורים למריה, אם ישו. כך גם כס המלכות של קרל הגדול חשוב ביותר כאשר עליו הוכתרו 12 מלכות ו-30 מלכים של האימפריה הרומית ה"קדושה" על רצף ההיסטוריה.[5]
חשיבותו של אוצר הקתדרלה ייחודית בקנה מידה עולמי וייחודית באירופה כשהיא נמנת מבין החשובות ביותר בה. נוסף לכך היא פתוחה לקהל הרחב משנת 1995 כאשר כ-100 מוצגים ניתנים לצפייה.[7]
בית המקהלה
בית המקהלה המרהיב זכה לכמה כינויים במהלך שנות קיומו ובהם גם לשם "בית הזכוכית של אאכן". הוא כולל בתוכו חלונות ויטראז' עצומים המתנשאים לגובה של כ-27 מטרים בשטח של כ-1,000 מטר רבוע.[5]
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 Norbert Brockman, A, Encyclopedia of Sacred Places,, ABC-CLIO
- ^ 2.0 2.1 2.2 Aachen Cathedral Historical Facts and Pictures | The History Hub, www.thehistoryhub.com (באנגלית)
- ^ Robin S. Oggins, Cathedrals, Sterling Publishing Company, Inc., עמ' 83
- ^ UNESCO World Heritage Site in NRW: Aachen Cathedral, www.nrw-tourism.com (באנגלית) (ארכיון)
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 Cathedral History, Der Aachener Dom
- ^ John K. Young, Sacred Sites of the Knights Templar (Nipb), Fair Winds, 2005, עמ' 48
- ^ Radiant: Aachen Cathedral Treasury | Der Aachener Dom, Der Aachener Dom
30691017הקתדרלה של אאכן