דוקטרינה צבאית
דוקטרינה צבאית היא רמת תכנון צבאית הנמצאת בין אסטרטגיה לטקטיקה. הדוקטרינה הצבאית מספקת צורת מחשבה כללית לפתרון בעיות צבאיות, אך אינה מסבירה כיצד לפתור בעיות צבאיות. היא אינה נותנת שלבים פרטניים המובילים לפתרון בעיה ואינה מורה למפקד לנקוט בפעולה מסוימת. מהמפקד המשתמש בדוקטרינה נדרש תמיד השימוש בשיקול דעתו האישי להתמודדות עם המשימה שהוטלה עליו.
דוקטרינה יכולה להיות ייחודית לענף מסוים בצבא, אך גם יכולה להיות שייכת למספר ענפים ואף צבאות שונים.
באופן כללי, מסמך דוקטרינה מציין את הדברים הבאים:
- היעדים המדיניים של אומה מסוימת.
- המשימה הכללית של הצבא או הענף בצבא.
- עקרונות כלליים בדרך להשגת היעדים על ידי אותו גוף צבאי.
- סיכונים ואיומים בביצוע המשימה.
- דוגמאות היסטוריות.
דוקטרינה צבאית יכולה וצריכה להשתנות, יחד עם שינויים במאפייני שדה הקרב והאיומים העומדים מול אותה מדינה.
דוקטרינה לעומת אסטרטגיה
היחסים בין הדוקטרינה לאסטרטגיית הביטחון הלאומי הם מורכבים ביותר. כעקרון, הדוקטרינה הצבאית צריכה להשלים את אסטרטגיית הביטחון הלאומי. בפועל, שינוי ויישום של דוקטרינה צבאית הוא תהליך ארוך ומורכב ביותר שיכול לקחת שנים או אף עשורים. דבר זה יכול להוביל לכך שצבאות ישתמשו באותה דוקטרינה צבאית על מנת לתמוך במספר תפיסות אסטרטגיות שונות בתכלית.
תופעה נוספת, היא קביעת המדיניות האסטרטגית על פי הדוקטרינה הצבאית הקיימת, מתוך תפיסת מדינות של לעשות את מה שבכוחן וביכולתן לעשות.
דוקטרינת צה"ל
הדוקטרינה הצבאית של ישראל, במסגרת תפיסת הביטחון של ישראל, שמנסחה היה דוד בן-גוריון, מבוססת על שלושה יסודות: הרתעה, התרעה והכרעה.
- הרתעה - כדי שישראל לא תותש במלחמות, יש לגרום לאויביה להירתע מלצאת למלחמות נגדה. שילוב של מספר יסודות, כמו צבא גדול ואיכותי שמנצח שוב ושוב, שיכול להשתמש בנשק גרעיני כאשר קיומה של המדינה מוטל בספק, וביסוס קשר יציב ואיתן עם מעצמת-על, יתנו לישראל את הדימוי של מדינה בלתי מנוצחת, ויבססו את יכולת ה"התרעה המצטברת", ויגרמו למדינות האויבות לצאת ממעגל המלחמה ולהגיע להסכמי שלום עם ישראל.
- התרעה - הקמת כוחות מודיעין איכותיים שיוכלו לתת התרעה מהימנה בזמן, וביסוס הצבא על כוחות מילואים, כדי להחזיק צבא גדול, שיוכל לתת מענה לאיומים במהירות.
- הכרעה - בכל עימות יש להכריע את האויב באופן מהיר וחד משמעי, תוך העברה מהירה של העימות לצד התוקף, גם כדי להכריע אותו, וגם כדי לצמצם נזק לאוכלוסייה המקומית. על פי יצחק בן ישראל, כיוון שישראל איננה יכולה לכבוש קרקעית את המדינות השכנות או לשבור את רצונם, ולהגיע לניצחון צבאי מוחלט, בכל עימות היעד האסטרטגי הוא לא רק להכות את האויב אלא להכריע אותו ול"הוריד אותו על הברכיים", כדי להגדיל את כושר ההרתעה לפעם הבאה. יש לבנות צבא גדול יחסית לגודל האוכלוסייה, מהמקובל בעולם, ובעל יתרון איכותי באנשים, בציוד ובאמצעים הטכנולוגיים, כדי לגשר על הפער הכמותי, וליצור צבא שיכול להתעמת באופן מוצלח עם צבאות האויבים בכל עימות, כאשר אופציה של הפסד איננה יכולה לבוא בחשבון. חלקו הגדול צריך להיות בנוי כ"כוח מחץ", שאפשר להטילו לקרב במהירות.
דוקטרינת צבא ארצות הברית
דוקטרינת צבא ארצות הברית מסתמכת על דוקטרינת ההלם ומורא (Shock & Awe). עקרונותיה הם הפעלת כוח הכרעה והלם, מודעות לשליטה בשדה-הקרב, שליטה תמרונית וגילויי עוצמה מרהיבים במטרה להרוס את רצונו של היריב להילחם או להתנגד בדרכים שהן פסיכולוגיות בעיקרן. הדוקטרינה נוסחה על ידי הארלן אולמן (Ullman) וג'יימס וייד (Wade), כתוצאה ממחקר שנערך באוניברסיטה לביטחון לאומי של ארצות הברית.
דוקטרינת הצבא הסובייטי
הפירוש הסובייטי של מושג הדוקטרינה צבאית שונה מאד מהפירוש בארצות הברית של המושג. אנדריי גרצ'קו, שר ההגנה הסובייטי בשנת 1975, הגדיר את המושג דוקטרינה צבאית כ"מערכת של השקפות על טבעה של המלחמה והשיטות לניהולה, וכן על הכנת מדינה וצבאה למלחמה, אשר אומצו באופן רשמי על ידי מדינה וכוחותיה המזוינים".
בתקופה הסובייטית, תאורטיקנים הדגישו גם את ההיבט הפוליטי וגם את ההיבט ה"צבאי-טכני" של דוקטרינה צבאית, כאשר הם סברו שהמערב הזניח את ההיבט הפוליטי.
דוקטרינת הצבא הבריטי
דוקטרינת הצבא הבריטי היא באחריות ראש המטה הכללי הבריטי. הדוקטרינה הנוכחית של הצבא הבריטי מבוססת על הספר Design for Military Operations: The British Military Doctrine אשר יצא בשנת 1996.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- לוטננט-ג'נרל פיטר אינג', התפתחויות בקרב היבשה, מערכות 340 (1995) עמ' 30-35