רון חולדאי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף הישראלים (2020))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רון חולדאי
לידה 26 באוגוסט 1944 (גיל: 80)
חולדה, המנדט הבריטי
מפלגה
סיעה תל אביב אחת
ראש עיריית תל אביב-יפו ה־10
נובמבר 1998 – מכהן
(כ־26 שנים)
תפקידים בולטים
רון חולדאי
השתייכות צבא הגנה לישראל
תקופת הפעילות 1963–1989 (כ־26 שנים)
דרגה תת-אלוף (אוויר) תת-אלוף
תפקידים בשירות
פעולות ומבצעים
מלחמת ששת הימיםמלחמת ששת הימים
מלחמת ההתשהמלחמת ההתשה
מלחמת יום הכיפוריםמלחמת יום הכיפורים

רון חולדאי (נולד ב-26 באוגוסט 1944) הוא ראש עיריית תל אביב-יפו מטעם מפלגת העבודה מאז שנת 1998. קודם לכן שירת כטייס קרב וכמפקד בחיל האוויר הישראלי. לאחר סיום שירותו בצה"ל בדרגת תת-אלוף, פנה לעסקים ובהמשך, שימש כמנהל הגימנסיה העברית "הרצליה".

תחילת דרכו

חולדאי נולד, גדל והתחנך בקיבוץ חולדה. אביו, עוזר חולדאי (במקור: אובז'נסקי), ממקימי קיבוץ חולדה, היה מנהל בית הספר בקיבוץ. אמו, הנקה, עבדה כמורה והייתה ממונה בקיבוץ על העלאת הצגות ומופעים[1]. לחולדאי שני אחים. משפחתו הייתה המשפחה המאמצת של עמוס עוז.

חולדאי החל בשנת 1963 את שירותו בצה"ל במהלכו השלים את תעודת הבגרות[1], התנדב לקורס טיס ולאחריו שירת כטייס קרב. לפני פרוץ מלחמת ששת הימים היה בהליכי הסבה למטוסי מיראז' 3 בטייסת 101 ("הקרב הראשונה") בטרם נקרא לטוס במלחמה במטוסי סופר מיסטר במסגרת טייסת 105 ("העקרב"). במבצע מוקד השתתף חולדאי בהפצצת הבסיסים אבו סואר ובילבייס במצרים ובסיס מארג' ריאל בסוריה. לאחר המלחמה שירת כסגן מפקד טייסת 105. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים שימש ממלא מקום מפקד טייסת 201 ("האחת")[2] והוביל אותה במהלך מבצע דוגמן 5 בו ספגה פגיעות קשות. ביומה השלושה-עשר של המלחמה שימש כמוביל מבנה לתקיפת סוללות טק"א במצרים (מבצע מפצח 22) במהלך התקיפה נפגע מטוסו מטיל וחולדאי נאלץ לנחות נחיתת חירום ברפידים. ביומה השמונה-עשר של המלחמה הוביל רביעייה למשימת חיפוי מפני מטוסי ירוט בצפון סוריה במהלכה הפיל מטוס מיג 21. בסך הכל רשם לזכותו במלחמה שלוש הפלות של מטוסי אויב. מונה למפקד טייסת 140 ("נשר הזהב"), טייסת מטוסי A-4 סקייהוק בעציון ולאחר מכן למפקד טייסת 105 בבסיס חצור. תפקידו הבא היה למפקד יחידת המשל"קים ובהמשך פיקד על בסיס חיל האוויר בנבטים ועל בסיס חצרים. פרש מצה"ל בשנת 1989 בדרגת תת-אלוף.

לאחר שחרורו מצה"ל עסק במשך שנתיים במכירת מזגנים בניגריה. לאחר ששב לישראל, התבקש לנהל סגירה של מפעל בנייה ברמלה במקביל לסיום עסקיו בניגריה[1]. לאחר ניסיון עסקי זה, נענה למכרז של הגימנסיה העברית "הרצליה", ונבחר למנהל הגימנסיה, תפקיד שבו כיהן במשך שש שנים עד שנת 1998. תחת ניהולו שופץ בניין הגימנסיה והשתפרה חזותו.

בשנת 1995, במהלך כהונתו כמנהל הגימנסיה, התמודד חולדאי בבחירות המקדימות במפלגת העבודה, אולם לא הצליח להגיע למקום ריאלי ברשימת המפלגה לכנסת.

בשנת 1969 התחתן עם יעל כ"ץ, דיילת בארקיע ולזוג שלושה ילדים. נכון לשנת 2016, המשפחה מתגוררת בשכונת תל ברוך צפון בתל אביב[3].

השכלה: תואר בהיסטוריה מאוניברסיטת תל אביב, ולימודי ניהול בוורטון באוניברסיטת פנסילבניה[4][5].

ראש עיריית תל אביב-יפו

בחירתו

בשנת 1998 התקיימו הבחירות לראשות עיריית תל אביב-יפו ולמועצת העיר. ראש העירייה המכהן רוני מילוא הודיע כי לא יתמודד על כהונה נוספת. חולדאי התמודד מטעם רשימה עצמאית בשם "תל אביב אחת" (תחת חסותה של מפלגת העבודה), וניצח בבחירות עם 50% מקולות הבוחרים, לעומת 25% ליריבו העיקרי, דורון רובין. סיעתו זכתה ב-5 מנדטים[6].

בשנת 2003 נבחר לתקופת כהונה שנייה, לאחר שזכה ב-63% מקולות הבוחרים. סיעתו זכתה ב-4 מנדטים והייתה לשלישית בגודלה במועצת העירייה (אחרי כח לגמלאים ומרצ).

בשנת 2008 נבחר לתקופת כהונה שלישית עם 51% מהקולות. מתחרהו העיקרי, חבר הכנסת דב חנין קיבל 34%. סיעתו, "תל אביב אחת", הגדילה את כוחה במנדט ל-5 מנדטים, והייתה לסיעה הגדולה ביותר, וזהה בגודלה לסיעת "עיר לכולנו" של חנין.

בשנת 2013 נבחר לתקופת כהונה רביעית עם 53% מהקולות. מתחרהו העיקרי, חבר הכנסת ניצן הורוביץ קיבל 38%. סיעתו, "תל אביב אחת", שמרה על כוחה (5 מנדטים), והייתה לסיעה השנייה בגודלה, אחרי "מרצ" של הורוביץ, שעלתה ל-6 מנדטים[7].

בשנת 2018 נבחר לתקופת כהונה חמישית, לאחר שניצח את יריבו אסף זמיר עם כ-46% מהקולות (לעומת 34% לזמיר). סיעתו, "תל אביב אחת" הגדילה את כוחה במועצת העיר לכ-7 מנדטים[8].

בנייה ופיתוח

רון חולדאי ויצחק בן-סירה בטקס הנחת לוח הנצחה ליעקב בן-סירה, אוקטובר 2008
רון חולדאי נושא ברכה בכיכר רבין, באירוע חגיגות 100 שנה לתל אביב

במהלך כהונתו נקטה העירייה ב"מדיניות מתחמי הבילוי" - תחימת אזור היסטורי בעיר והכשרתו לבילוי ולמסחר. במסגרת זו שוקם מתחם נמל תל אביב ונהפך למרכז בילוי ותרבות. העירייה החלה בשיקום ובשיפוץ דומה בנמל יפו[9] ובמתחם תחנת הרכבת ביפו (מתחם התחנה), ובבניין העירייה בכיכר ביאליק (מתחם ביאליק). כמו כן מבנים במושבה הטמפלרית לשעבר שרונה שופצו כחלק מהסבת האזור למתחם קניות (מתחם שרונה - דרום הקריה)[9]. מתחם "יד חרוצים" הפך אף הוא לאזור מסעדות ובילוי, בנוסף לכך שופצו וחודשו היכל התרבות, הבימה וכיכר התרבות המחברת ביניהם[10].

בעקבות הכרזת העיר הלבנה בתל אביב כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 2003, החל תהליך רחב של שימור מבנים, בין השאר באזור שרונה ובלב תל אביב, ולראשונה הוכנה תוכנית שימור מבנים ואתרים שהגדירה כ-1,000 אתרים בתל אביב כמבנים לשימור, באופן שימנע את הפגיעה בהם[11][12].

במהלך כהונתו אושרו פרויקטים רבים לבניית מגורי יוקרה בעיר, כגון פארק צמרת, כחלק ממגמה ארצית של בניית גורדי שחקים למגורים. לאחר שנים של סכסוכים משפטיים בנוגע לזכותם של תושבים ותיקים בכפר שלם וביפו על הקרקע, לעומת זכותם של אלו שרכשו את הקרקע בסוף שנות ה-80, פעלה העירייה לפינוי התושבים, לאחר קבלת צו מבית המשפט כחלק מפרויקט פינוי-בינוי[13].

כדי להתמודד עם בעיית הדיור העממי בעיר, שהחריפה עקב האמרת מחירי הדירות, מינה חולדאי באוגוסט 2008 "ועדה למציאת פתרונות דיור בהישג יד"[14]. הוועדה המליצה לקדם מיזמי בינוי ביפו, של כ-2,000 יחידות דיור במחיר מוזל. פרויקט נוסף, של הרשות לפיתוח כלכלי, הוא פרויקט 'בנה דירתך' שאיפשר דיור ל-22 משפחות ביפו[15]. בשנת 2014 השיקה עיריית תל אביב את פרויקט ״גני שפירא״, במסגרתו נבנו 69 דירות על קרקע עירונית וביוזמתה של העירייה, ואלה מושכרות במחיר קבוע ומסובסד לזוכי הגרלה של העירייה שעמדו בתנאי הסף להשתתפות בה, כמו גיל ורמת הכנסה[16].

במהלך כהונתו הורחבה הטיילת וחיבור חופי בין הרצליה לבת ים, דרך העיר תל אביב. כחלק מהרחבת הטיילת הוחל בשיקום מדרון יפו והפיכתו לפארק חופי לאורכה של יפו, החל תהליך פינוי חלקים מתחנת הכוח רדינג והכשרת מעבר להולכי רגל לאורך החוף, וצומצם שטחה של בריכת גורדון[17].

תחבורה

רון חולדאי נואם בפני מועצת העירייה בדיון שהוביל למכירת חלקה של העירייה והציבור בכיכר אתרים, 2017

העירייה בתקופתו הצהירה על מדיניות שעודדה שימוש באופניים ובהמשך בקורקינטים וכלי תחבורה קלים נוספים, כאמצעי זול להקל על גודש התנועה. כחלק ממדיניות זו הוחל ב-2011 בפרויקט תל-אופן, המציע אופניים להשכרה, והותקנו שבילי אופניים. במהלך כהונתו הוקצו יותר מ-130 ק"מ של מסלולים לאופניים על מדרכות, שדרות וצירי תנועה ברחבי העיר[18]. רק במקרים מעטים נסללו שבילי האופניים על חשבון נתיבים המשמשים את הרכב הפרטי[19]. המדיניות הביאה לעלייה בשימוש באופניים ולירידה מסוימת בשימוש ברכב הפרטי, אך המגמה התהפכה במהלך כהונתו הרביעית של חולדאי. בין השנים 2015 ל-2017 עלה במקצת שיעור המשתמשים ברכב, העלייה בשיעור הרוכבים נעצרה, ושיעור משתמשי התחבורה הציבורית ירד, בניגוד למגמה הארצית[19].

חולדאי התייחס לנושא התחבורה הציבורית בספטמבר 2008 באומרו: "בעיית התחבורה הציבורית היא בעיית יסוד של העיר הזו. להיעדר תחבורה ציבורית יעילה יש משמעויות כלכליות ממדרגה ראשונה, לא רק אקולוגיות. הבעיה היא היעדר הסמכות של הרשויות המקומיות לעשות משהו. פנינו למשרד התחבורה בעניין הזה, והם אמרו 'לא מתאים לנו'. לצערי, ראשי הערים לא יכולים לשנות"[20]. לעומת זאת, טען משרד התחבורה כי עיריית תל אביב תרמה למצב זה, משום שסירבה להכשיר נתיבי תחבורה ציבורית חדשים החל משנת 2003‏[21].

ביחס לשאלת החניה נקט חולדאי לרוב במדיניות המגדילה את היצע החניה ומעודדת שימוש בכלי רכב פרטי, אם כי במקרים מסוימים ביטל מקומות חניה קיימים. ב-2012 אפשרה העירייה לכל תושב תל אביב לחנות בחינם בשעות היום בכל רחבי העיר, ולא רק באזור המגורים כפי שהיה קודם לכן. כמו כן הכפילה העירייה את מספרי חניוני "קרוב לבית" שבהם יכולים התושבים לחנות בשעות הלילה בחינם, העניקה לתושבים הנחה של 75% בחניונים העירוניים של אחוזות החוף[22] ואפשרה חניה על מדרכות (ראו להלן). כן הכשירה העירייה מקומות חניה רבים, בעיקר בחניונים תת-קרקעיים[23].

מתכננים עירוניים, ארגוני סביבה כמו החברה להגנת הטבע, ומשרד התחבורה[24] טענו כי הגדלת היצע החניה בעיר תעודד שימוש ברכב פרטי ותפגע בשימוש בתחבורה ציבורית. חולדאי עצמו טען בספטמבר 2008 כי חניה יקרה יותר תעביר נסיעות מכלי הרכב הפרטי לתחבורה ציבורית[20].

חולדאי הפחית את שטח המדרכות המשמש את הולכי הרגל בעיר[25]. בראשית כהונתו פעל להצרת מדרכות כדי להקל על זרימת תנועת כלי הרכב. בהמשכה נקט במדיניות המאפשרת חניה על חלק המדרכה שצמוד לכביש בכל עת, ועל חלק רחב ממנה בשעות הערב והלילה ובסופי שבוע - מדיניות שלא הוכרזה בגלוי[26][25][27]. בהמשך כהונתו הפקיע מדרכות לטובת שבילי אופניים, ואפשר הפעלה של חברות להשכרת קורקינטים ואופניים ללא מתקני עגינה, אשר ניצלו את המדרכות לאחסון הכלים[25]. העירייה פעלה לבסוף להגבלת רכיבת אופניים חשמליים במדרכות, אך החיכוך עם רוכבי האופניים הוסיף להוות איום על הולכי הרגל[28]. תל אביב היא העיר שבה נפגעים בתאונות יותר הולכי רגל מבכל עיר אחרת, במספרים מוחלטים וביחס לגודל האוכלוסייה[29][30] והעיר המסוכנת ביותר לאזרחים ותיקים[31].

ב-19 בנובמבר 2019, השיק חולדאי בשיתוף עם ראשי העירייה של גבעתיים, רמת השרון וקריית אונו את מיזם "נעים בסופ"ש". השירות, הניתן ללא תשלום, כולל רשת קווים בין-עירונית בת שישה קווים, הפועלת בסופי שבוע בין ארבע הרשויות[32].

תרבות וספורט

האגף החדש של מוזיאון תל אביב לאמנות

לאור התרחבות מוזיאון תל אביב לאמנות עלה הצורך בגיוס תרומות לבניית אגף חדש. בסוף שנת 2005 הוביל חולדאי מהלך של קבלת תרומה בסך 20 מיליון דולר מאיש העסקים סמי עופר לשם בנייתו, בתמורה להסבת שם המוזיאון ל"מוזיאון תל אביב לאמנות ע"ש סמי ואביבה עופר", ורישום הערת אזהרה לטובת עופר על מבנה המוזיאון[33]. סערה ציבורית שהתעוררה בעקבות הסכם זה הביאה לביטולו[34]. חולדאי המשיך לפעול לגיוס תרומות לשם בניית אגף חדש למוזיאון. הבניין על שם פול והרטה עמיר הכפיל את שטח המוזאון וזכה עם פתיחתו בתואר "המוזאון הטוב ביותר של שנת 2011" על ידי מגזין התיירות Travel and Leisure[35].

ב-25 ביולי 2007 הורה חולדאי על הריסת אולם הספורט על שם אוסישקין בתל אביב, בשל מצבו הירוד של המבנה[36]. האולם היווה "בסיס האם" של אוהדי קבוצת הפועל תל אביב בכדורסל במשך עשרות שנים, והאוהדים הרבים בעיר הביעו כעס, התמרמרות ואכזבה על הריסת אולם הספורט. במקום האולם שנהרס הוקם היכל קבוצת שלמה במתחם הדרייב אין, הריסת המבנה הייתה מאבק שנמשך קרוב לשנה וחצי בין גורמים רבים בעייריה, בענפי הספורט ובאזור. במהלך המאבק התגלו כתובות נאצה על קברי הוריו של חולדאי בקיבוץ חולדה שרוססו על ידי אוהדים שביקשו למחות על הכוונה להרוס את האולם[37]. הכתובות גררו ביקורת ציבורית, גם מצדה של קבוצת הפועל תל אביב ואוהדיה. כבר למחרת התנדבו קבוצת אוהדי הפועל תל אביב שהלכו לבית הקברות וניקו ותיקנו את הקברים.

בתחילת 2008 החלה העירייה לשפץ את בריכת גורדון, שחסמה את רצף הטיילת לאורך חופה של העיר[38]. במקום הבריכה המקורית, החלה הערייה בבניית בריכה במתכונת מצומצמת[39] ב-20 ביולי 2009 נפתחה בריכת גורדון המחודשת.

בינואר 2021 בעת מגפת הקורונה שכללה סגירת מוסדות התרבות בישראל, הבטיח חולדאי לפתוח את מוסדות התרבות בעיר, למי שהתחסן פעמיים[40].

רון חולדאי משמש בנוסף לתפקידו כראש העירייה, כיו"ר מועצת הנאמנים של התיאטרון הקאמרי ומוזיאון תל אביב.

בשנת 1995 התבטא בסלידה מקהילת הסוטים, וכעבור כמה חודשים נפגש עם אחד מפעיליהם, והבטיח לתמוך כמחוקק במאבק לשוויון של קהילתם. במהלך שנות כהונתו של חולדאי כראש העיר, השקיעה העירייה מיליוני שקלים בקהילה. ביוני 2015, נכלל חולדאי בין 40 המשפיעים בתולדות הקהילה.

ניהול כספי

חולדאי נכנס לתפקידו כשבמאזן העירייה חוב של מאות מיליוני שקלים, שנוצר כתוצאה מגרעונות בתקציבי שנים קודמות. בעת כהונת חולדאי, בשנים 1998–2002 הוסיפו תקציבי העירייה השוטפים להיות גרעוניים, בשנת 2003 היה התקציב השוטף מאוזן, ובשנים 2004–2006 עברה העירייה אף לעודף בתקציב השוטף, וחלק מהעודפים הופנו להקטנת החוב שהצטבר מגרעונות שנים עברו. בהציגו את הדו"ח הכספי המבוקר של העירייה לשנת 2006 אמר חולדאי: "אלה הם נתונים שלא היו נחלתה של העיר תל אביב יפו לאורך שנים רבות רבות. מי שזוכר איך נראו הנתונים הכלכליים של העירייה לפני פחות מעשור, עם הגירעונות שהצטברו ועומס המלוות שתפח, מבין את המפנה החיובי שחל בעבודת העירייה ואת חשיבותו לביסוס איתנותה לשנים הבאות"[41].

חולדאי הוא יו"ר פורום ה-15 - פורום הערים העצמאיות, המאגד את הערים שאינן מקבלות מענקים מהממשלה.

פרשת החניונים

בשנת 2004 נחשפה פרשת שחיתות של בכירים בחברה העירונית "אחוזות החוף", המפעילה עשרות חניונים בעיר. המשטרה העלתה חשדות לפיהם ראובן גרוס, שהפעיל חניונים רבים בעיר, שיחד בכירים בחברה העירונית תמורת מידע שסייע לו לזכות במכרזים להפעלתם[42]. חולדאי נחקר באזהרה בעניין מעורבותו בפרשה אך תיקו נסגר מחוסר ראיות[43].

ביולי 2010 מינה חולדאי לסגנו את נתן וולוך, ראש סיעת הגמלאים, שהורשע בעקבות קשריו עם ראובן גרוס[דרושה הבהרה]. את המינוי, שספג ביקורת, נימק חולדאי בשלל דימויים: "אי אפשר ללכת בשדה בלי לחטוף קוצים. ... כחקלאי אני יכול להשוות את הפוליטיקאים לזבובים בעדר הפרות שמלקטים ומלקטים. בחיים אין מלאכים, אבל יש גם צורך לעבוד ולנהל, ואני לא צריך להצטדק."[44]

פוליטיקה ארצית

סמליל מפלגת הישראלים שהקים חולדאי בבחירות לכנסת ה-24

ב-28 בדצמבר 2020 הודיע חולדאי כי בכוונתו להתמודד בבחירות לכנסת ה-24, במפלגת "הישראלים" אותה הקים עם שר המשפטים אבי ניסנקורן, לו יועד מספר 2 ברשימה[45]. ב-4 בפברואר 2021, מספר שעות לפני סגירת הרשימות לקראת הבחירות לכנסת העשרים וארבע, החליט חולדאי לפרוש ולא להתמודד בבחירות[46].

פרסים והוקרה

בשנת 2009 החליט סנאט אוניברסיטת תל אביב להעניק לחולדאי תואר דוקטור לשם כבוד[47].

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: רון חולדאי
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רון חולדאי

מאמריו:

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים         יוסי קליין, המרוץ אחר הגבינה, באתר הארץ
  2. ^ ליזקא אסא, ‏כאבי פנטום, באתר ישראל היום, 10 במרץ 2014.
  3. ^ ג'ורג' אבני, היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה, מאקו גאווה, 7 ביוני 2015
  4. ^ https://www.globes.co.il/news/home.aspx?fid=9107
  5. ^ שי ניב, רון חולדאי מכוון גבוה, גלובס, 9 בדצמבר 2007
  6. ^ סטטיסטיקות מאתר משרד הפנים
  7. ^ הבחירות המקומיות: ת"א של חולדאי, ירושלים של ברקת, באתר גלובס, 23 באוקטובר 2013
  8. ^ רון חולדאי ניצח את אסף זמיר בת"א: "עשיתי מה שהיה צריך לעשות", באתר וואלה!‏
  9. ^ 9.0 9.1 איתי בלומנטל, לראשונה מאז המנדט: שיפוץ דרמטי בנמל יפו, באתר ynet, 21 במרץ 2019
  10. ^ נעמה ריבה, המנגינה מתחילה מחדש: כך נראה היכל התרבות אחרי השיפוץ, באתר Xnet‏, 1 במאי 2013
  11. ^ עיריית תל-אביב-יפו - הנדסה, בינוי ותשתית - תכנית השימור, באתר web.archive.org, ‏2008-10-07
  12. ^ [1]
  13. ^ מירון רפופורט, פתאום קוראים להם "פולשים", באתר הארץ, 13 ביולי 2007
    גיא ליברמן, אחרי 18 שנה: פינוי בכפר שלם, באתר הארץ, 26 בדצמבר 2007
  14. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
    פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים         רז סמולנסקי, עיריית ת"א תקדם בנייתן של 2,000 דירות מוזלות בדרום העיר, באתר הארץ
  15. ^ על פי נתוני עיריית תל אביב-יפו, יפו מסביב לשעון (הקישור אינו פעיל, 5.07.2018)
  16. ^ סמולסקי, רז (2016-10-02). "4 חדרים ב-3,100 שקל לחודש: נפתחה ההרשמה לדיור בר השגה בתל אביב". TheMarker. נבדק ב-2017-02-02.
  17. ^ צפריר רינת, החזון: טיילת עד בת ים. המכשול: רדינג וגורדון, באתר הארץ, 15 ביוני 2007
  18. ^ על פי נתוני עיריית תל אביב-יפו, שבילי אופניים בתל אביב (הקישור אינו פעיל, 5.07.2018)
  19. ^ 19.0 19.1 מירב מורן, ‏כישלון מהדהד בת"א: עלייה בשימוש במכוניות, קיפאון באופניים, באתר גלובס, 26 בינואר 2017
  20. ^ 20.0 20.1 יואב זיתון, רון חולדאי רוצה להעלות את מחירי החניה בת"א, באתר mynet‏25.9.2008
  21. ^ יגאל חי, מכונית, אוטובוס ואופניים יצאו מפ"ת לת"א - מי הגיע ראשון?, באתר הארץ, 24.9.2008
  22. ^ קובי ליאני‏, חניה חינם לתושבי תל-אביב בכחול-לבן, באתר וואלה!‏, 31 בינואר 2012
  23. ^ אריאל נוי, "בעיית החנייה בתל אביב לא תיפתר", באתר כלכליסט, 19 בספטמבר 2012
  24. ^ צפריר רינת, משרד התחבורה: נכשלנו בצמצום השימוש ברכב פרטי, באתר הארץ, 11 באפריל 2008
  25. ^ 25.0 25.1 25.2 אתר למנויים בלבד מירב מורן, מותה של המדרכה התל-אביבית, באתר TheMarker‏, 9 במאי 2019
  26. ^ אתר למנויים בלבד יסמין גואטה, חניתם על המדרכה וקיבלתם דו"ח? אולי כדאי לכם לבקש להישפט, באתר TheMarker‏, 1 ביוני 2014
  27. ^ נעמה רק, יש לכם עוד: למה העירייה לא חושפת את מדיניות החניה בתל אביב?, באתר טיים אאוט, ‏28 בספטמבר 2016
  28. ^ אמנון הררי, אכיפה נגד חשמליים? "קשקוש. העירייה מפקירה הולכי רגל לסכנת חיים", באתר טיים אאוט, ‏11 בינואר 2018
  29. ^ שי רובין, ‏מדרכות אדומות: הערים המסוכנות ביותר בישראל להולכי הרגל, באתר ישראל היום, 7 באוגוסט 2018
  30. ^ אתר לוקאל, עלייה של 25% הולכי רגל הרוגים בתחום העירוני בשנת 2017, ‏21 בינואר 2018 (ארכיון), בשנים 2013–2017 נפגעו בה 2128 הולכי רגל בתאונות, 4.85 נפגעים לכל 1000 תושבים
  31. ^ תל אביב היא העיר המסוכנת ביותר לאזרחים ותיקים: "מסוכן להזדקן כאן, באתר ynet, על כל 1000 אזרחים ותיקים תושב העיר, נפגעו 3.5 תושבים בתאונות דרכים ב-2016
  32. ^ ליאור גוטמן, מהשבוע: אוטובוסים בחינם בגוש דן בסופ"ש, באתר כלכליסט - www.calcalist.co.il, ‏2019-11-18
  33. ^ מרב יודילוביץ', "ההסכם עם עופר לא חוקי", באתר ynet, 26.12.2005
  34. ^ מרב יודילוביץ', סמי עופר ביטל את תרומתו למוזיאון ת"א, באתר ynet, 31.1.2006
  35. ^ Best Museum Herta & Paul Amir Building, Tel Aviv Museum of Art, Travel and Leisure
  36. ^ דנה סידי, הדחפורים עלו על אוסישקין, האולם נהרס, באתר ynet, 25 ביולי 2007
  37. ^ ספי קרופסקי, שרון נובק ואמיר תיבון‏, חוללו קברי הוריו של חולדאי, באתר וואלה!‏, 03 ביולי 2007
  38. ^ אלי סניור, ת"א מציגה: כך קוצצו 10 מטרים מבריכת גורדון, באתר ynet, 30 באוקטובר 2008
  39. ^ יגאל חי, דחפורים הרסו את בריכת גורדון, באתר הארץ, 2.1.2008
  40. ^ אנה ברסקי, ‏חולדאי: "אפתח את התרבות בת"א בשבוע הבא למי שהתחסן"; אדלשטיין: "הפקרות", באתר מעריב אונליין, 17 בינואר 2021
  41. ^ פרוטוקול ישיבה של מועצת העירייה מ-13.1.08 (הקישור אינו פעיל, 5.07.2018)
  42. ^ הוארך בשבוע מעצרו של "מלך החניונים" ראובן גרוס, באתר ynet
  43. ^ פרשת החניונים: נסגרו תיקי חולדאי ויהב, באתר www.news1.co.il
  44. ^ יואב זיתון, עבריין מונה לסגן של חולדאי: "בחיים אין מלאכים", באתר ynet, 12 ביולי 2010
  45. ^ דפנה ליאל, ‏רון חולדאי הכריז על הקמת מפלגה חדשה: "הישראלים" | שידור חי, באתר ‏מאקו‏‏, ‏29 בדצמבר 2020‏
  46. ^ מיכאל שמש, פורשים מהמרוץ: חולדאי ושלח הודיעו שלא יתמודדו, באתר כאן חדשות, ‏4 בפברואר 2021
  47. ^ https://www.tau.ac.il/honordoc/ron_huldai.pdf


ראשי עיריית תל אביב-יפו (עד 1949 נקראה העיר תל אביב)
מ-1921: מאיר דיזנגוף • מ-1925: דוד בלוך-בלומנפלד • מ-1928: מאיר דיזנגוף • 1936: משה שלוש • מ-1936: ישראל רוקח • מ-1953: חיים לבנון • מ-1960: מרדכי נמיר • מ-1969: יהושע רבינוביץ • מ-1974: שלמה להט • מ-1993: רוני מילוא • מ-1998: רון חולדאי
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30692558רון חולדאי

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=רון_חולדאי&oldid=2342139#פוליטיקה_ארצית"