היסטוריה של סקוטלנד
חי: 810 - 858
מלך: 843 - 858
ההיסטוריה של סקוטלנד המתועדת מתחילה עם הגעתה של האימפריה הרומית לבריטניה, במאה הראשונה לספירה. הרומאים אשר התבססו בדרום האי, בעיקר באנגליה של ימינו, התקשו להשלים את כיבושה של בריטניה עקב מאבקים בלתי פוסקים עם אוכלוסיית סקוטלנד. ידועים במיוחד עבור הרומאים היו הפיקטים - אוסף של שבטים סקוטיים אשר הרבו להילחם בלגיונות הרומאיים. עקב הקיפאון בהתקדמות רומא, החלה האימפריה הרומית בונה בשנת 122 לספירה את חומת אדריאנוס - חומה אשר תחמה את גבולה הצפוני ביותר של האימפריה. בכך, ויתרו הרומאים על כיבושה של סקוטלנד, וזו נהנתה מחירות מעול שלטון זר גם במאות השנים הבאות.
האוכלוסייה הסקוטית הייתה שבטית במיוחד, כאשר גם בראשית ימי הביניים לא כללה ישויות מדיניות משמעותיות. בין המאות השישית והשביעית לספירה, התקיימה בחופיה המערביים של סקוטלנד ובצפון מזרח אירלנד ממלכת דאל ריאטה, אשר היוותה התאגדות של שלושה שבטים שונים באזורים אלו. במאה השביעית הגיעה לראשונה גם הנצרות לסקוטלנד, אשר הופצה באזור על ידי מסיונרים אירים. בתקופה זו סבלה סקוטלנד מפיצול רב וממאבקים פנימיים. פיצול זה הגיע לסופו רק עם התגברות הפלישות הויקינגיות ממזרח והתבססות האנגלו-סכסים מדרום, דבר אשר הביא לזניחת המאבקים הפנימיים בסקוטלנד לטובת איחוד מדיני במסגרת ממלכת סקוטלנד, אשר הוקמה בשנת 843 לספירה.
ממלכת סקוטלנד
ממלכת סקוטלנד הוקמה בשנת 843 כאשר קנת הראשון, מוכרז כ"מלך כול הסקוטים" וכמלך הפיקטים. בתחילה הוגבלה הממלכה לצפון נהרות הפורת' והקלייד (Forth and Clyde); דרום-מערב סקוטלנד המודרנית עוד נשארה תחת שליטתה של ממלכה שהייתה שייכת לקלטים הבריטונים; דרום-מזרח סקוטלנד גם היא תחת שליטה בריטית ואף פרו-אנגלית. השליטה על אזור זה החלה בתקופתו של קונסטנטין השני, מלך סקוטלנד (879–952) ולבסוף נפלה לידי הסקוטים בשנת 1018, כאשר מלקולם השני, מלך סקוטלנד, הרחיב את הגבול הדרומי לנהר הטוויד (Tweed). זהו גבולה הדרומי של סקוטלנד עד לימינו.
מלחמות סקוטלנד
בשנת 1263 לחמה סקוטלנד בנורווגיה בקרב לרגס (Battle of Largs - על השם העיר הסקוטית לידה התרחש הקרב) על השליטה על איי מערב סקוטלנד. קרב זה הוכיח כי נורווגיה כבר אינה מסוגלת לשלוט על איים מרוחקים אלו. בשנת 1266 חתם המלך הנורווגי מגנוס השישי (1238–1280) על הסכם פרת' (Treaty of Perth), אשר עיקרו הכרה נורווגית בשליטת סקוטלנד על האיים.
בין סקוטלנד לצרפת נכרתה שורת הסכמים הנקראת ברית אולד (Auld Alliance). הראשון שבהסכמים נכרת בשנת 1295 על ידי ג'ון בייליל, מלך סקוטלנד, ועל ידי פיליפ הרביעי, מלך צרפת. ברית אולד נכרתה בעיקר נגד ממלכת אנגליה שהוותה אויב משותף לסקוטלנד ולצרפת.
לסירוגין שתי הממלכות הפיקו תועלת הדדית רבה מהברית, במיוחד לאחר פרוץ מלחמת מאה השנים, אך שימושה היה רחוק מהדדי. אנשים רבים בסקוטלנד הטילו ספק אם נבון לצאת למלחמה באנגליה אך ורק מתוך אינטרסים צרפתיים.
בשנת 1468 התרחבה ממלכת סקוטלנד משמעותית בפעם האחרונה, לאחר שג'יימס השלישי, מלך סקוטלנד, התחתן עם מרגרט, בתו של קריסטיאן הראשון, מלך דנמרק, וקיבל את איי שטלנד ואורקני כנדוניה.
פריחתה התרבותית של סקוטלנד
בתקופת מלכותו של ג'יימס הרביעי, מלך סקוטלנד (מלך 1488 - 1513) סקוטלנד פרחה מבחינה תרבותית. בתקופה זאת החל הרנסאנס הארופאי לחדור לסקוטלנד. סקוטלנד התקדמה רבות בתחום החינוך במאה ה-15 לאחר הקמתה של אוניברסיטת סנט אנדרוז בשנת 1413, אוניברסיטת גלאזגו (Glasgow) בשנת 1450, ואוניברסיטת אברדין (Aberdeen) בשנת 1494. יחד עם הקמת האוניברסיטאות הועבר חוק החינוך של 1496, אשר ציווה על כל אנשי האצולה ובעלי האחוזות החופשיים לשלוח את בניהם הבכורים לבית ספר ללימוד לטינית, בדרך כלל בגילאי 8-9; לאחר שלמדו לטינית, הילדים נשלחו לבתי-ספר למשפטים או לאמנות למשך לפחות שלוש שנים.
הרפורמציה הפרוטסטנטית בסקוטלנד
במאה ה-16 התרחשה בסקוטלנד הרפורמציה הפרוטסטנטית, בעזרת השפעת תורת מרטין לותר וז'אן קלווין. למרות הוצאתם להורג של מטיפים פרוטסטנטים ולותרנים על כפירה, המשיכה המהפכה.
לבסוף בוצעה הרפורמציה על ידי הפרלמנט בשנת 1560 אשר קבע את האמונה הפרוטסטנטית כדתה הרשמית של סקוטלנד במקום האמונה הקתולית. למעשה הזרם הקתולי לא נמחק לגמרי בסקוטלנד, ונשאר חזק במיוחד באזורים ההריים (Scottish Highlands).
קשרי סקוטלנד עם אנגליה
ג'יימס השישי, מלך סקוטלנד
(מלך: 1567 - 1625)
ג'יימס הראשון, מלך אנגליה ואירלנד
(מלך: 1603 - 1625)
]]
בשנת 1603 מתה מלכת אנגליה אליזבת הראשונה מבלי שהותירה אחריה יורשים לכתר. למרות יריבות שתי הממלכות, לעיתים קרובות חלו נישואים בין ממלכת אנגליה לממלכת סקוטלנד. לכן, בהיעדר יורש ישיר למלכה אליזבת, קרוב המשפחה והיורש הקרוב ביותר היה לא אחר מג'יימס השישי, מלך סקוטלנד, אשר בעלייתו לכס המלוכה האנגלי נקרא גם ג'יימס הראשון, מלך אנגליה. באותה תקופה מלכי אנגליה נודעו גם כמלכי אירלנד, ולכן בנוסף לכל היה גם ג'יימס הראשון, מלך אירלנד. איחוד זה נודע בתור איחוד הכתרים (Union of the Crowns) על אף ששתי הממלכות (או שלוש הממלכות, יחד עם אירלנד) המשיכו להתקיים עד היווצרות ממלכת בריטניה הגדולה.
מלחמת סקוטלנד באנגלים
המאה ה-17 הייתה תקופת תסיסה בסקוטלנד. צ'ארלס הראשון, מלך אנגליה, פתח בהתעמתות דתית כאשר כפה ספרי תפילה בסגנון אנגלי על הכנסייה הסקוטית, מה שבסופו של דבר גרם לייסוד תנועת הברית הלאומית (National Covenant) אשר נלחמה במלך בגלוי. מאורעות אלו הביאו ישירות לפתיחת מלחמת הבישופים (Bellum Episcopale - Bishops' Wars), ולפתיחת מלחמת שלוש הממלכות (Wars of the Three Kingdoms). בשנים 1651–1660 סקוטלנד הייתה תחת שלטונו הצבאי של אוליבר קרומוול.
בשנת 1688 המהפכה המהוללת הייתה בעיצומה, ובעקבותה הודח ג'יימס השביעי הקתולי ובמקומו עלתה לשלטון מרי השנייה יחד עם בעלה, ויליאם השלישי, מלך אנגליה.
רוב הסקוטים קיבלו את הזוג המלכותי החדש, אך סקוטים רבים, בייחוד באזורי ההרים, נשארו נאמנים לג'יימס השביעי. קבוצה זו יצרה את זרם היעקוביטים (השם James הוא צורתו האנגלית של "יעקב"), שעיקריה היו החזרת הדת הקתולית לסקוטלנד והחזרת יורשו של ג'יימס השביעי כמלך סקוטלנד.
האיחוד עם אנגליה
ג'יימס השישי, מלך סקוטלנד הוכתר בשנת 1603 כמלך על אנגליה. איחוד זה היה חלקי בלבד, איחוד אישי (personal union). על-אף שחלקו אותו ראש מדינה, סקוטלנד ואנגליה המשיכו להתקיים כשתי מדינות נפרדות אשר לכל אחת פרלמנט וממשל משלה.
שלושה ניסיונות פוליטיים נעשו (בשנים 1606, 1667 ו-1689) במטרה לאחד את שתי המדינות לפי חוק. אלו היו הפעולות הראשונות שמאחוריהן עמדו התנועות הפוליטיות של שתי המדינות, על-אף שסיבותיהן היו שונות. מבחינת האנגלים, מטרת האיחוד הייתה להתוות קו ירושה פרוטסטנטי לכס המלכות.
שני חוקים נחקקו במטרה לאחד את שתי הממלכות. הראשון בשנת 1706 על ידי הפרלמנט האנגלי, והשני חודשים ספורים לאחר מכן בשנת 1707 על ידי הפרלמנט הסקוטי. שני החוקים נקראים יחדיו חוק האיחוד של 1707, ושניהם באו לידי ביטוי ב-1 במאי 1707. חוק האיחוד איחד את שתי הממלכות כממלכת בריטניה הגדולה. בנוסף, חוק האיחוד ביטל את הפרלמנטים האנגלי והסקוטי, וייסד את הפרלמנט של בריטניה הגדולה. בשנת 1979 הועלתה בפעם הראשונה הצעה לכינון אוטונומיה לסקוטלנד במסגרת בריטניה. בפני תושבי סקוטלנד הוצגה האפשרות לתמוך בהקמת פרלמנט סקוטי עצמאי שיזכה לסמכויות בנושאי פנים. 40 אחוז מבעלי זכות הבחירה נדרשו לתמוך בהצעה כדי שתאושר, אך היא נפלה מכיוון שהתומכים בה זכו בתמיכה של 33 אחוז בלבד, 31 אחוז התנגדו להצעה והשאר לא הצביעו.
בשנת 1997 נערך משאל עם נוסף באותו נושא. הפעם זכו תומכי הפרלמנט ברוב של 74 אחוז מהקולות של המצביעים, ובשנת 1999 הוקם הפרלמנט הסקוטי. עד שנת 2011 נהנו המפלגות שתמכו בהישארות בבריטניה מרוב קולות בפרלמנט. אך בבחירות שנערכו בסקוטלנד ב-2011 זכתה ברוב המושבים בפרלמנט המפלגה הלאומית הסקוטית (SNP) אשר תומכת בהיפרדות מבריטניה. ראש ממשלת סקוטלנד ומנהיג המפלגה הלאומית הסקוטית, אלכס סלמונד, הכריז באותה העת על כוונתו לקיים משאל עם בשאלה האם סקוטלנד תישאר חלק מהממלכה המאוחדת, או תהפוך לממלכה עצמאית.
ב-18 בספטמבר 2014 נערך משאל עם ובו נשאלו תושבי סקוטלנד אם ישות זו תהפוך למדינה עצמאית או תישאר חלק מן הממלכה המאוחדת. במשאל הייתה זכות הצבעה לכל תושב סקוטלנד בן 16 ומעלה. כ-55 אחוזים מהמצביעים התנגדו לעצמאות, וסקוטלנד נשארה חלק מהממלכה המאוחדת.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ג'ון סדלר Border Fury: England and Scotland at War 1296–1568, UK: Pearson Education Ltd, ISBN 1-4058-4022-6, 2005
| היסטוריה של מדינות אירופה | ||
|---|---|---|
|
| היסטוריה של בריטניה | ||
|---|---|---|
| תקופות היסטוריות | בריטניה הפרהיסטורית • בריטניה הרומאית • בריטניה בימי הביניים • הפטרכיה • אנגליה הסקסונית • אנגליה הנורמנית • הרנסאנס האנגלי • העידן האליזבתני • בריטניה המודרנית • תקופת ההשכלה הסקוטית • האימפריה הבריטית • מהפכת החקלאות הבריטית • המהפכה התעשייתית • היסטוריה של הממלכה המאוחדת | 
|
| היסטוריה של אזורים | היסטוריה של אנגליה • היסטוריה של סקוטלנד • היסטוריה של אירלנד • היסטוריה של ויילס • היסטוריה של לונדון | |
| היסטוריה של מוסדות | היסטוריה של החברה הבריטית • היסטוריה של הצבא הבריטי • היסטוריה של הכלכלה הבריטית • היסטוריה של החוקה הבריטית | |
