סו פולס

סו פולס
Sioux Falls
	סמל סו פולס
	מפלי הנהר סו בסו פולס
	מפלי הנהר סו בסו פולס
מדינה	ארצות הברית
מדינה	דקוטה הדרומית
מחוז	מינהאהא
ראש העיר	דייב מונסון
תאריך ייסוד	1856
שטח	145.90 קמ"ר
גובה	448 מטרים
אוכלוסייה	‏
‑ בעיר	151,505 (2007)
‑ במטרופולין	227,171 (2007)
‑ צפיפות	1,038.40 נפש לקמ"ר (2007)
אזור זמן	UTC -6
	www.SiouxFalls.org
	מפת מיקום; מפה מפורטת; (למפת ארצות הברית רגילה) וושינגטון ניו יורק לוס אנג'לס שיקגו סן פרנסיסקו אטלנטה דאלאס יוסטון בוסטון סיאטל מיאמי ה; א; ט; ל; נ; ט; י; ה; ש; ק; ט; מפרץ; מקסיקו; קנדה מקסיקו איי; בהאמה; סו פולס ; מיקום סו פולס
דמוגרפיה
אוכלוסייה לפי גזעים
	לבנים: 88.9%; שחורים: 2.6%; אסיאתים: 1.3%; אינדיאנים: 2.2%; מעורבים, פולינזים ואחרים: 5%;
4.1%	היספנים ולטינים (מכל מוצא גזעי)
	מבנה המשפחות
משקי בית	66,778
משפחות עם ילדים מתחת; לגיל 18	44,242
אחוז הזוגות הנשואים	48.4
אחוז האימהות החד הוריות	10
גודלה של משפחה ממוצעת	3
	אוכלוסייה לפי גילאים
מתחת לגיל 18	25.2%
גילאים 18 - 24	11.8%
גילאים 25 - 44	32.4%
גילאים 45 - 64	19.6%
מעל גיל 65	11.1%
גיל ממוצע	33
	אוכלוסייה לפי מגדר (על כל 100 נשים יש:)
יחס הנשים לגברים	97.2
יחס מעל גיל 18	94.4
	אוכלוסייה לפי הכנסה (דולרים לשנה)
הכנסה חציונית לבית אב	$41,221
הכנסה חציונית למשפחה	$56,150
הכנסה לנפש	$21,374
	שיעור האוכלוסייה מתחת לקו העוני
שיעור כללי	8.4%
שיעור המשפחות	5.6%
שיעור האוכלוסייה; מתחת לגיל 18	10.3%
שיעור האוכלוסייה; מעל לגיל 65	7.4%
	הכנסה לפי מגדר ($ בשנה)
הכנסה חציונית לגברים	$32,216
הכנסה חציונית לנשים	$24,861

סוּ פולס (באנגלית: Sioux Falls) היא העיר הגדולה ביותר במדינת דקוטה הדרומית שבארצות הברית. העיר משמשת כבירת מחוז מינהאהא שבדקוטה. בשנת 2006 הוערכה אוכלוסיית סו פולס בלמעלה מ-142,000 נפש. האזור המטרופוליטני של העיר עצמה מונה 223,000 נפש, ובצירוף עם העיר השכנה מדרום, סו סיטי שבאיווה, מונה המטרופולין מעל מיליון נפש.

העיר הוקמה בשנת 1856 על גדות הנהר סו הגדול (Big Sioux River), בערבת המישורים הגדולים, החוצה את ארצות הברית מדרום לצפון. הנהר נקרא על שמו של שבט הסו, שבט אינדיאני שחי באזור, והעיר נקראה על שם המפלים הקיימים בנהר. באזורים נרחבים אלו חיו בעבר גם השבטים האינדיאנים הו-צ'ונק, מיזורי, דקוטה, נקוטה, שאיין, אומהה, פונקה, אוסג', קנזה, איווה, קוופו, אריקירה ואוטו. עד היום מאוכלסת העיר בצאצאים רבים של השבטים הללו^[1].

היסטוריה

המאה התשע עשרה

העדות הראשונה להגעת אירופאים לאזור היא מתחילת המאה השמונה עשרה. חוקרים צרפתים הגיעו למקום כדי למפות אותו, ולמנות את האוכלוסייה הילידית של האזור. במפקד שערכו, מנתה אוכלוסייה זו כעשרת אלפים נפש.

ההתיישבות הלבנה באזור החלה רק באמצע המאה התשע עשרה. בשנת 1832 פקד את המקום פילנדר פרסקוט, שהיה סוחר, חוקר וצייד. בשנת 1844 הנהיג ג'יימס אלן משלחת צבאית, שיצאה ממצודת דה מוין שבאיובה כדי לתור את האזור. תיאור של מפלי נהר סו שהתפרסם ב-1856, עורר ביקוש לאזור בקרב יזמי נדל"ן שעסקו ביישוב ובבניית ערים חדשות. באותה שנה הגיעו לאזור שתי קבוצות מתיישבים, שאף שהסתכסכו בשאלת הבעלות על הקרקעות, שיתפו פעולה בהקמת מצודה שנקראה "מבצר סוד", ושתפקידה היה להגן על המתיישבים מפני השבטים האינדיאנים העוינים.

עד 1862 היו הסכסוכים בין הלבנים לאינדיאנים מעטים למדי, אך בשנה זו, עם פרוץ המרד של שבט הסו, הידוע כמלחמת דקוטה - 1862, ועם התפשטות המלחמה למינסוטה, נורו ונהרגו שני מתיישבים לבנים. עקב כך פונתה העיר ממתיישביה הלבנים והאינדיאנים בזזו ושרפו אותה כליל. עם סיום המלחמה וניצחון הלבנים, השתנה יחסם כלפי האינדיאנים ילידי דקוטה, ותופעות של התאכזרות והרעבה כלפיהם הפכו לשכיחות בקרב מתיישבי דקוטה הדרומית ומינסוטה.

ב-1865 הוקמה בעיר "מצודת דקוטה", ששימשה עמדת הגנה כנגד האינדיאנים. מתיישבים ותיקים רבים החלו לחזור העירה, לצד גל חדש של מתיישבים שנהרו מערבה. בשנים שלאחר מכן גדלה האוכלוסייה והחלה בנייה מואצת בעיר. בשנת 1876 התאגדו התושבים תחת השם "כפר סו פולס", וב-3 במרץ 1883, קיבלה העיר רישיון חוקי מטעם בית המחוקקים המחוזי.

התפתחותן של מסילות הרכבת בשנות השמונים של המאה התשע עשרה, גרמה להאצה רבה בהתפתחותה של דקוטה הדרומית בכלל ושל סו פולס בפרט. אוכלוסיית העיר זינקה מ-2,164 נפש בשנת 1880, ל-10,167 ב-1890. מגמה חיובית זו נקטעה בעשור שלאחר מכן, עקב מתקפת ארבה חמורה ושפל לאומי כללי. מספר תושבי העיר עלה בעשור האחרון של המאה התשע עשרה בשמונים ותשע נפש בלבד.

המאה העשרים

עם תחילת המאה העשרים חזרה הצמיחה לסו פולס. החלה תקופה של חקלאות ממוכנת, הוקמו מכלאות בקר, מהגדולים בארצות הברית, ונפתח מפעל גדול לעיבוד ואריזת בשר - חברת ג'ון מורל. תחומים אלו ביססו את כלכלת העיר עד מחצית המאה. בשנת 1942, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה, הוקמו בסמוך לעיר בסיס אווירי ובסיס רדיו ותקשורת. בסיסים אלו העסיקו אזרחים, תושבי סו פולס, ותרמו בכך להתפתחות כלכלית נוספת. משנות החמישים ואילך, התרחבה הכלכלה לתחומים נוספים, בעיקר שירותים, בנקאות, ביטוחים, רפואה מונעת ועסקים קמעוניים.

בשנות החמישים והשישים נסללו בדקוטה הדרומית הכבישים הבין-מדינתיים: 90, 29 ו-229. התפתחות תחבורתית זו בצירוף העובדה שסו פולס היא המטרופולין הבודד ברדיוס של קילומטרים רבים, הגבירה את נגישותה של העיר לתושבי האזורים הכפריים שסביבה ותרמה רבות להתפתחות כלכלתה.

החקיקה הכלכלית המקלה של דקוטה הדרומית, היטיבה מאד עם כלכלתה של סו פולס. הקלות בנושא הלוואת עם ריבית שהתקבלו בשנות השבעים, גרמו לבנק הניו יורקי המפורסם "סיטי בנק" להעביר את מרכז ניהול האשראי שלו לסו פולס. הקלות אחרות בנושא מס הכנסה, משכו אל העיר חברות פיננסיות רבות, ביניהן סיטיגרופ, מהמעסיקות הגדולות בעיר (3,200 עובדים), HSBC הולדינגס, Wells Fargo ועוד.

המעסיק הגדול ביותר בעיר הוא בית החולים סנפורד הלת', הכולל קליניקות טיפוליות ויחידות רפואה מונעת. בית החולים מעסיק למעלה מ-5,000 עובדים ומרים תרומה משמעותית לכלכלת האזור. במקביל פועלים בעיר שלושה בתי חולים נוספים: בית החולים אוורה מק'קנן (מעסיק כ-3,500 עובדים), בית החולים של החיילים הוותיקים של דרום דקוטה ובית החולים אוורה הרט של דרום דקוטה.

תחומי הכלכלה המסורתיים של סו פולס, ייצור ועיבוד מזון, נשארו דומיננטים גם בסוף המאה העשרים. בית האריזה ג'ון מורל, שהוקם בתחילת המאה, הוא המעסיק השלישי בעיר עם למעלה מ-3,300 עובדים. לצד מפעל זה פועלים בעיר עוד מספר בתי חרושת לייצור מזון.

תיירות

אף כי סו פולס נהנית ממספר פארקים יפים, הידוע שבהם הוא פארק המפלים, העיר אינה אטרקטיבית לתיירים, המוצאים בה בעיקר מקומות לינה ומעדיפים לטייל באזורים המעניינים הסמוכים לה. בעיירה דה סמט הנמצאת מצפון לסו פולס, נמצא ביתה של לורה אינגלס ווילדר, שקורותיה בעיירה זו הועלו על הכתב בספר "עיר קטנה בערבה", מתוך סדרת הספרים "בית קטן בערבה" המנציחה את חייה של הסופרת. בעיירה נערכים פסטיבלים לזכרה, ונמכרים מזכרות העוסקות בנושא זה.

אתרים נוספים הסמוכים לעיר ומהווים מוקד משיכה לתיירים הם העיר מיטשל, צ'מברליין ופיר, בירת המדינה.

גאוגרפיה ואקלים

סו פולס שוכנת בדרום-מזרח דקוטה הדרומית, 24 ק"מ בלבד מערבית למינסוטה ו-13 ק"מ בלבד צפונית לאיובה. העיר בנויה על רמה שגובהה הממוצע הוא 448 מטר. שטחה של העיר לפי מדידות רשמיות הוא 145.9 קמ"ר, רובם המוחלט יבשה ורק 0.04% מים.

עקב מיקומה של העיר בעומק היבשת, הרחק מן האוקיינוסים, שורר בה אקלים יבשתי לח, המתאפיין בקיץ חם ולח ובחורף יבש וקר. הטמפרטורה הממוצעת בחודש החם - יולי, היא 30 °C, ובחודש הקר - ינואר, היא מינוס 15 °C. מידת החום הגבוהה ביותר שנרשמה בעיר היא 43 °C (בקיץ 1936) ואילו הנמוכה ביותר היא מינוס 41 °C (בחורף 1899). ממוצע הגשמים השנתי בסו פולס עומד על 627 מ"מ.