פלאו-אינדיאנים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


בארכאולוגיה ובפלאואנתרופולוגיה, פלאו-אינדיאנים (באנגלית: Paleo-Indians) או גם פלאואמריקנים (Paleoamericans) הוא כינוי לבני האדם הראשונים שהיגרו והתיישבו ביבשת העל של אמריקה. פירוש הקידומת פלאו "עתיק" או "ישן" ביוונית עתיקה (παλαιός). המונח "פלאו-אינדיאנים" מתייחס לתקופת האבן בחצי הכדור המערבי.

העדויות הארכאולוגיות מעלות שציידים של חיות גדולות חצו לראשונה את מצר ברינג מאירואסיה לאמריקה הצפונית על גבי גשר יבשתי (ברינגיה), שהיה קיים לפני כמה אלפי שנים. קבוצות קטנות מבודדות של ציידים-לקטים היגרו במקביל לבעלי חיים אוכלי-צמחים גדולים עמוק לתוך אלסקה.לאחר מכן נוצרו פרוזדורים חופשיים מקרח לאורך חוף האוקיינוס השקט והעמקים של אמריקה הצפונית. תהליך זה אפשר לבעלי חיים, ובעקבותיהם בני אדם, להגר דרומה לתוך פנים היבשת. התאריכים והמסלולים המדויקים של אכלוס העולם החדש הם נושאים הנמצאים במחלוקת מדעית מתמשכת.[1]

כלי אבן מסותתים, בייחוד חודי חניתות ומקרצפים הם העדות העיקרית לפעילות אנושית קדומה ביבשת אמריקה. הארכאולוגים והאנתרופולוגים משתמשים בכלים המסותתים לסיווג תקופות ותרבויות שונות. לפי עדויות ארכאולוגיות, גנטיות ובלשניות, מוצא הילידים של יבשת אמריקה בעמים הילידים של סיביר. העדויות לקשר קדום בין העמים הילידים של יבשת אמריקה והאוכלוסיות הסיביריות מצויות בשפות אמרינדיאניות, בתפוצה של סוג הדם, ובהרכב הגנטי כפי שמשתקף במידע המולוקולרי, כדוגמת DNA.[2] קיימות עדויות ארכאולוגיות על לפחות שתי תקופות הגירה שונות.[3] בשלב מאוחר יותר התייצב האקלים, מה שהוביל לגידול באוכלוסייה ולהתקדמות טכנולוגית בעיבוד כלי האבן, ועקב כך לאורח חיים פחות נוודי ויותר ישיב.

הגדרה

המונח "פלאו-אינדיאנים" נטבע על ידי הארכאולוגית האמריקנית האנה מארי וורמינגטון (Hannah Marie Wormington‏; 1994-1914) בספרה "אנשים קדומים באמריקה הצפונית" (Ancient Man in North America) שיצא לאור לראשונה ב-1939 ואחר-כך במספר מהדורות מרחיבות. היא תיארה את הפלאו-אינדיאנים כ"אנשים שצדו מינים שנכחדו, התיישבו במערב אמריקה הצפונית לפני כמה אלפי שנים וייצרו את חודי האבן המסותתים באופן דו-פני המחורצים של מזרח ארצות הברית". היא התייחסה לאירוע ההכחדה ברביעון שבמהלכו נכחדו מיבשת העל של אמריקה היונקים הגדולים: מסטודון, ממותה צמרית, זאב בלהות, ועצלן קרקע. עד כמה אשמים בני האדם הקדומים בהכחדתם או ששינוי האקלים גרם לכך הוא נושא שנוי במחלוקת.

המונח התקבל מיד בספרות המדעית, אם כי היו שביקרו את המונח ככללי מדי, שכן כבר אז היה ידוע שהתרבויות של אמריקה הצפונית בתקופה זו, באזורים שונים ולאורך זמן היו שונות מאוד זו מזו. חוקרים אחרים הציעו קודם לכן לתקופה זו את השם "השלב הליתי" (Lithic stage) או "תרבות ציד החיות הגדולות" (Big-Game Hunting tradition). הכינוי הפך לכינוי הנפוץ לתקופה זו מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 למרות הקשיים בהגדרת תחומי התקופה.

הגירה ליבשת אמריקה

ביבשת אמריקה לא הייתה כל נוכחות של אדם עד לאיכלוסה על ידי הפלאו-אינדיאנים. הפרטים המדויקים של ההגירה של פלאו-אינדיאנים ליבשת אמריקה, כולל התאריכים המדויקים ומסלולי ההגירה, הם נושאים למחקר ודיונים.[4] התאוריה המסורתית הייתה שמהגרים ראשונים אלו עברו לגשר היבשתי של ברינגיה שבין מזרח סיביר לאלסקה של ימינו, כאשר פני הים אז היו נמוכים במידה ניכרת מגובהם הנוכחי עקב ההתקרחות ברביעון. ההשערה היא כי אנשים אלו נעו לאורך הפרוזדורים החופשיים מקרח שהתהוו בין משטחי הקרח לאורנטיד (Laurentide) וקורדילרן (Cordilleran) בעקבות העדרים של בעלי החיים הגדולים, שמאז נכחדו. מסלול מוצע אחר הוא שהם היגרו לאורך חוף האוקיינוס השקט עד לאמריקה הדרומית ברגל או בסירות פרימיטיביות.[5] עדויות התומכות בתאוריה אחרונה זו, אם היו כאלו, נמחקו מאז עקב עליית פני הים ביותר ממאה מטרים. עם זאת, אתר מערות פאיזלי (Paisley Caves) באורגון מחזק תאוריה זו משום שלפי העדויות הגאולוגיות לא ניתן היה להגיע לאתר זה בתקופה זו בדרך היבשה.

ההסכמות היחידות שאליהם הגיעו החוקרים הם שמקור התושבים הקדומים ממרכז אסיה, כשהישוב הנרחב של יבשת העל של אמריקה אירעה לפני כמה אלפי שנים. עם זאת קיימות גם תאוריות חלופיות על מקורם של הפלאו-אינדיאנים, כולל הגירה מאירופה דרך צפון האוקיינוס האטלנטי.[6]



אורח חיים

תושבים קדומים אלו התפשטו על אזור גאוגרפי רחב, ולכן נוצרו שינויים אזוריים באורח החיים. עם זאת, כל הקבוצות הבודדות חלקו סגנון משותף של ייצור כלי אבן, ובכך ניתן לזהות סגנונות שיברור והתקדמות הסגנון. תקופה מוקדמת זו של ייצור כלי אבן התגלתה בכל רחבי אמריקה. את הכלים יצרו חברות נוודים שכללו בין 20 ל-60 נפשות של המשפחה המורחבת.[22][23] מזון היה ככל הנראה בשפע במהלך החודשים החמים המעטים בשנה. האגמים והנהרות היו שופעים מינים רבים של דגים, עופות ויונקים ימיים. ביערות ובביצות העשב ניתן היה ללקט אגוזים, ענבות ושורשים אכילים. הסתיו היה ככל הנראה עונה עסוקה שבה אחסנו מזון לחורף והכינו ביגוד מתאים. במהלך החורף, נעו החבורות שנהגו לדוג בחוף לתוך פנים הארץ לצוד וללכוד מזון טרי ולהשתמש בפרווה.[24]

השינויים האקלימיים גרמו לשינויים בחבורות הצמחייה ובאוכלוסיות בעלי החיים.

קבוצות נדדו ממקום למקום כאשר משאבי המזון והמקורות לביגוד הלכו והידלדלו והיה צורך למצוא מקורות חדשים. קבוצות קטנות צדו וליקטו מזון ביחד במהלך חודשי האביב והקיץ, ואז התפצלו למשפחות בסתיו ובחורף. קבוצות משפחתיות נעו כל שלושה עד שישה ימים, וכיסו בכך עד 360 קילומטרים בשנה.[25] התזונה הייתה לעיתים משביעה ועשירה בחלבונים כשהציד הצליח. מעורות החיות שצדו נהגו לתפור בגדים וגם להקים מגורים ארעיים. משערים שבמהלך מרבית תקופתם מתחילתה ועד אמצעיתה נהגו הקבוצות שחיו בתוך הארץ להתקיים בעיקר על ציד החיות הגדולות שמאז נכחדו.

ראש חנית מתרבות פולסם

אנשי תרבות קלוביס, ללא ספק לא הסתמכו באופן בלעדי על ציד החיות הגדולות לקיומם. במקום זאת, הם יישמו אסטרטגיה של חיפוש מזון מגוון שכלל חיות ציד יבשתיות קטנות, בעלי חיים מימיים, ומגוון סוגי צמחייה.[26] קבוצות של פלאו-אינדיאנים היו ציידים מנוסים ונשאו עימם מגוון של כלים. אלו כללו חודי חניתות מחורצים, כמו גם להבים זעירים שבהם השתמשו לחיתוך הבשר ולעיבוד העורות.[27] חודי חניתות ומקבות, שיוצרו ממקורות שונים, ושהתגלו במקומות רחוקים ממקום ייצורם, עברו ככל הנראה יחד עם חבורות הנוודים או שהגיעו במסחר.[28] כלי אבן שהושארו מאחור או שעברו בסחר חליפין נתגלו מדקוטה הצפונית והטריטוריות הצפון-מערביות ועד ויומינג ומונטנה. נתגלו גם נתיבי סחר מלב קולומביה הבריטית אל חוף קליפורניה.

הקרחונים שכיסו את המחצית הצפונית של היבשת החלו להתמוסס בהדרגה, וחשפו אדמה חדשה להתיישבות. במקביל לכך החלה ההכחדה של היונקים הגדולים ברחבי העולם. באמריקה הצפונית, נעלמו בסופו של דבר הקמלופס וסוס הבר. הסוסים שבו ליבשת כשהספרדים הביאו סוסים מבויתים בשלהי המאה ה-15.[29] כשהתחולל אירוע ההכחדה ברביעון נאלצו הפלאו-אינדיאנים בשלהי תקופתם להסתמך על אמצעי קיום אחרים.[30]

לאחר מכן החלו ציידי החיות הגדולות של המישורים הגדולים להתמקד במין בעל חיים אחד: הביזון (קרוב משפחה של ביזון אמריקאי).[31] התרבות הראשונה מבין התרבויות שהתמקדו בציד הביזון הייתה תרבות פולסם. אנשי תרבות זו נדדו בקבוצות משפחתיות קטנות מרבית השנה, כשהם שבים מדי שנה לאותם מעיינות ומקומות מועדפים אחרים במקומות גבוהים.[32] שם נהגו לחנות למשך מספר ימים, ייתכן תוך הקמת מחסה זמני, כשהם מייצרים או מתקנים כלי אבן, או מעבדים בשר, ואז הם נעו הלאה.[31] מספרם של הפלאו-אינדיאנים לא היה אף פעם רב והאוכלוסייה הייתה דלילה למדי.

אמריקה הדרומית

התושבים באתר מונטה ורדה באמריקה הדרומית היו ככל הנראה ישיבים והתגוררו באגן הנהר מרבית השנה. מצד שני, קבוצות אחרות באמריקה הדרומית היו ניידות מאוד וצדו בעלי חיים גדולים כדוגמת מסטודון ועצלן קרקע. הם השתמשו בטכניקת חודי חניתות דו-פניים קלאסית.

הדוגמאות העיקריות הם אוכלוסיות הקשורות בחודי אל חובו (El Jobo בונצואלה), חודי זנב-דג או מגלנס (Magallanes, אזורים שונים של היבשת, אבל בעיקר במחצית הדרומית), וחודי פאיחן (Paijan, בפרו ובאקוודור) באתרים בערבות דשא, מישורי סוואנה, וחורשות.

חודי חניתות אל חובו הדו-פניים היו נפוצים בעיקר בצפון-מערב ונצואלה, ממפרץ ונצואלה ועד להרים הגבוהים והעמקים. האוכלוסייה שהשתמשה בהם הייתה של ציידים-לקטים שככל הנראה שהו בתחומי טריטוריה מסוימת.[33] חודי אל חובו היו ככל הנראה הקדומים ביותר, ונועדו לציד בעלי חיים גדולים.[34] בניגוד לכך, לחודי זנב הדג בפטגוניה המאוחרים יותר הייתה תפוצה רחבה הרבה יותר, בעיקר במרכז ובדרום היבשת.[35][36]



הערות שוליים

  1. ^ H. Trawick Ward; R. P. Stephen Davis (1999). Time before history: the archaeology of North Carolina. UNC Press Books. p. 2. ISBN 978-0-8078-4780-0.
  2. ^ Patricia J. Ash; David J. Robinson (2011). The Emergence of Humans: An Exploration of the Evolutionary Timeline. John Wiley & Sons. p. 289. ISBN 978-1-119-96424-7.
  3. ^ Pitblado, B. L. (2011-03-12). "A Tale of Two Migrations: Reconciling Recent Biological and Archaeological Evidence for the Pleistocene Peopling of the Americas". Journal of Archaeological Research. 19 (4): 327–375. doi:10.1007/s10814-011-9049-y.
  4. ^ Phillip M. White (2006). American Indian chronology: chronologies of the American mosaic. Greenwood Publishing Group. p. 1. ISBN 978-0-313-33820-5.
  5. ^ Fladmark, K. R. (ינו' 1979). "Alternate Migration Corridors for Early Man in North America". American Antiquity. 44 (1): 55–69. doi:10.2307/279189. JSTOR 279189. {{cite journal}}: (עזרה)
  6. ^ Neves, W. A.; Powell, J. F.; Prous, A.; Ozolins, E. G.; Blum, M. (1999). "Lapa vermelha IV Hominid 1: morphological affinities of the earliest known American". Genetics and Molecular Biology. 22 (4): 461. doi:10.1590/S1415-47571999000400001.
  7. ^ Bruce Elliott Johansen; Barry Pritzker (2008). Encyclopedia of American Indian history. ABC-CLIO. pp. 451–. ISBN 978-1-85109-817-0.
  8. ^ Norman Herz; Ervan G. Garrison (1998). Geological methods for archaeology. Oxford University Press. p. 125. ISBN 978-0-19-509024-6.
  9. ^ Barry Lewis; Robert Jurmain; Lynn Kilgore (10 בדצמבר 2008). Understanding Humans: Introduction to Physical Anthropology and Archaeology. Cengage Learning. pp. 342–348. ISBN 978-0-495-60474-7. {{cite book}}: (עזרה)
  10. ^ Vance T. Holliday (1997). Paleoindian geoarchaeology of the southern High Plains. University of Texas Press. p. 15. ISBN 978-0-292-73114-1.
  11. ^ Wolfgang H. Berger; Elizabeth Noble Shor (25 באפריל 2009). Ocean: reflections on a century of exploration. University of California Press. p. 397. ISBN 978-0-520-24778-9. {{cite book}}: (עזרה)
  12. ^ McHugh, Tom; Hobson, Victoria (1979). The Time of the Buffalo. University of Nebraska Press. ISBN 0-8032-8105-6.
  13. ^ deFrance, Susan D.; Keefer, David K.; Richardson, James B.; Alvarez, Adan U. (2010). "Late Paleo-Indian Coastal Foragers: Specialized Extractive". Latin American Antiquity. Society for American Archaeology. 12 (4): 413–426. doi:10.2307/972087. JSTOR 972087.
  14. ^ "National Park Service Southeastern Archaeological Center: The Paleoindian Period".
  15. ^ Cactus Hill Archaeological Site
  16. ^ Meadowcroft Rockshelter
  17. ^ "Monte Verde Archaeological Site - UNESCO World Heritage Centre".
  18. ^ "CNN.com: Man in Americas Earlier Than Thought". 2004-11-18.
  19. ^ "Skull in Underwater Cave May Be Earliest Trace of First Americans - NatGeo News Watch". Blogs.nationalgeographic.com. 2011-02-18.
  20. ^ Does skull prove that the first Americans came from Europe?
  21. ^ Jordan, David K (2009). "Prehistoric Beringia". University of California-San Diego.
  22. ^ David J. Wishart (2004). Encyclopedia of the Great Plains. U of Nebraska Press. p. 589. ISBN 978-0-8032-4787-1.
  23. ^ Rickey Butch Walker (בדצמבר 2008). Warrior Mountains Indian Heritage - Teacher's Edition. Heart of Dixie Publishing. p. 34. ISBN 978-1-934610-27-5. {{cite book}}: (עזרה)
  24. ^ Dawn Elaine Bastian; Judy K. Mitchell (2004). Handbook of Native American mythology. ABC-CLIO. p. 6. ISBN 978-1-85109-533-9.
  25. ^ David R. Starbuck (31 במאי 2006). The archeology of New Hampshire: exploring 10,000 years in the Granite State. UPNE. p. 27. ISBN 978-1-58465-562-6. {{cite book}}: (עזרה)
  26. ^ Scott C. Zeman (2002). Chronology of the American West: from 23,000 B.C.E. through the twentieth century. ABC-CLIO. p. 9. ISBN 978-1-57607-207-3.
  27. ^ William C. Sturtevant (21 בפברואר 1985). Handbook of North American Indians. Government Printing Office. p. 87. ISBN 978-0-16-004580-6. {{cite book}}: (עזרה)
  28. ^ Emory Dean Keoke; Kay Marie Porterfield (בינואר 2005). Trade, Transportation, and Warfare. Infobase Publishing. pp. 1–. ISBN 978-0-8160-5395-7. {{cite book}}: (עזרה)
  29. ^ "A brief history of the horse in America: Horse phylogeny and evolution". Ben Singer. Canadian Geographic. 2005.
  30. ^ Anderson, David G; Sassaman, Kenneth E. The Paleoindian and Early Archaic Southeast (Digitised online by Google books). University of Alabama Press. ISBN 0-8173-0835-0.
  31. ^ 31.0 31.1 Mann, Charles C. (2006-10-10). 1491: New Revelations of the Americas before Columbus (Digitised online by Google books). Random House of Canada. ISBN 1-4000-3205-9.
  32. ^ "Folsom Traditions". University of Manitoba, Archaeological Society. 1998.
  33. ^ José R. Oliver, Implications of Taima-taima and the Peopling of Northern South America. bradshawfoundation.com
  34. ^ Silverman, Helaine; Isbell, William (2008). Handbook of South American Archaeology. Springer Science. p. 433. ISBN 978-0-387-75228-0.
  35. ^ Silverman, Helaine; Isbell, William (2008). Handbook of South American Archaeology. Springer Science. p. 35. ISBN 978-0-387-75228-0.
  36. ^ Dillehay, Thomas D. (2008). The Settlement of the Americas. Basic Books. p. 209. ISBN 978-0-7867-2543-4.
  37. ^ "Blame North America Megafauna Extinction On Climate Change, Not Human Ancestors". ScienceDaily. 2001.
  38. ^ Fiedel, Stuart J (1992). Prehistory of the Americas (Digitised online by Google books). Cambridge University Press. ISBN 978-0-521-42544-5.
  39. ^ Stuart B. Schwartz, Frank Salomon (1999-12-28). The Cambridge History of the Native Peoples of the Americas (Digitised online by Google books). Cambridge University Press. ISBN 978-0-521-63075-7.
  40. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם Pielou
  41. ^ Imbrie, J; K.P.Imbrie (1979). Ice Ages: Solving the Mystery. Short Hills NJ: Enslow Publishers. ISBN 0-226-66811-8.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

26999569פלאו-אינדיאנים

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=פלאו-אינדיאנים&oldid=1970209"