רד"ק

רבי דוד קמחי

לידה	ד'תתק"כ נרבון, פרובאנס, ממלכת צרפת
פטירה	ד'תתקצ"ה (בגיל 75 בערך)
כינוי	רד"ק
השתייכות	ראשוני פרובאנס
תחומי עיסוק	פרשנות המקרא, דקדוק
רבותיו	אביו, רבי יוסף קמחי; אחיו, רבי משה קמחי
חיבוריו	פירוש על רוב התנ"ך, "מכלול" - ספר דקדוק, "עט סופר" - ספר מסורה, ועוד

"ספר השורשים" עם נימוקים של המדקדק נדפס בדפוס מארקו אנטוניו יושטיניאן, ונציה 1546. לחצו על התמונה לדפדוף בספר מעמוד 3

רבי דוד בן יוסף קמחי (ד'תתק"ך (1160)-ד'תתקצ"ה (1235)), המכונה הרד"ק, היה מגדולי פרשני המקרא ומחשובי המדקדקים של השפה העברית.

תולדות חייו

אביו של הרד"ק, רבי יוסף קמחי (הריק"ם), היה בלשן ופרשן מקרא בן ספרד. בעקבות רדיפות המואחידינים נמלטה משפחת קמחי לפרובאנס שבדרום צרפת, והתיישבה בעיר נרבונה. ככל הנראה, שם נולד הרד"ק, בן זקונים לאביו.

הרד"ק למד תורה ומסורה מפי אביו ומפי אחיו הגדול, רבי משה קמחי, שהתפרסם גם הוא כמדקדק חשוב ופורץ דרך וכפרשן מקרא.

הרד"ק הושפע במיוחד - הן בדקדוק והן בפרשנות - מדרכו של אחיו ר' משה, שגידלו ולימדו. ספריו ופירושיו קיבלו תהודה רחבה והוא נחשב מגדולי הפרשנים וחכמי הלשון של עם ישראל.

בספר הדקדוק שלו, מכלול, שיקע רד"ק רבות מתורתם של המדקדקים הקדמונים כר' יהודה חיוג' ור' יונה אבן ג'נאח. שיטתו העיקרית בספר היא דרכו של אחיו ר' משה, שחידש מספר כללים חשובים בשדה הדקדוק. חלקו הראשון של החיבור ("חלק הדקדוק") הוא ספר דקדוק, וחלקו השני ("חלק העניין") הוא מילון של לשון המקרא המסודר בסדר אלפאביתי לפי שורשים משולשים (בני שלוש אותיות), שכונה במשך הזמן בשם "ספר השורשים". ספר השורשים הוא מעין סיכום של ספרי השורשים ופירושי המקרא של חכמי ספרד, תוך הכרעות וחידושים של הרד"ק. בכמה מתובנותיו הדקדוקיות נערך שימוש מאוחר יותר בתקופת הרנסאנס.

רד"ק הרבה לעיין בפילוסופיה ובמדעים, והושפע מאוד בכך מהאבן עזרא ומהרמב"ם. בעת הפולמוס על כתבי הרמב"ם צידד רד"ק בתומכי הרמב"ם.

כתבי הרד"ק

כתבי הרד"ק הם:

• פירוש הרד"ק לתנ"ך (נדפס לראשונה בדפוס שונצינו בשנת ה'רמ"ו, ושוב בבזל, שנת 1530, בדפוסו של היינריך פטרי).
• ויכוח להרד"ק להנוצרים (נדפס גם בסוף הספר "מלחמת חובה", ובסוף פירושו לספר תהילים). חיבור זה מיוחס לרד"ק, אולם ככל הנראה לא חובר על ידו.
• ספר המכלול, ובו שני חלקים: "ספר הדקדוק", ו"ספר השורשים" (כתב יד קניקוט; נדפס בדפוס דניאל בומברג, ונציה, שנת ה'ש"ה (1544). רבי אליהו בחור הוסיף הערות והסברים לשני חלקי הספר וקראן בשם "נימוקים".
  • החלק הראשון, "ספר הדקדוק", הודפס כמה פעמים תחת השם "ספר המכלול", בתוספת נימוקי ר' אליהו בחור; בדפוס פיורדא ה'תקנ"ג הוסיף לו רבי משה הֶכִים פירוש, ובשנת ה'תרכ"ב ההדיר אותו המשכיל יצחק ריטנברג, הדפיסו בליק והוסיף לו הערות משלו (החתומות בשם יבא"ר - יצחק בן אהרן ריטטענבערג). חלק זה יצא מחדש בשנת התשפ"ב על ידי מכון שלמה אומן בההדרת הרב יהודה לנדמן.
  • החלק השני, "ספר השורשים", הודפס תחת שם זה כחיבור עצמאי, לרוב עם נימוקי ר' אליהו בחור. בשנת ה'תר"ז הודפס בברלין על ידי רפאל הירש ביזנטל (מלומד ומהדיר ספרים) ופירכטגוט לברכט (תלמידו של החתם סופר וידידם של צונץ ומשה שטיינשניידר), בתוספת מבוא והערות בגרמנית. מהדורה זו הודפסה שוב במהדורת צילום ירושלים ה'תשכ"ז.
• עט סופר, חיבור על כללי המסורה לכתיבת ספר תורה, כללי הניקוד במקרא, וכללי טעמי המקרא.
• פירוש לפרקי אבות ^{[דרושה הבהרה]}
• ביאור לשמות הנבואה וביאור לי"ג עיקרים

פירוש רד"ק לתנ"ך

רד"ק כתב פירושים לספר בראשית, לנביאים ראשונים ואחרונים, לתהילים ולדברי הימים. ביאורו לנביאים נדפס במהדורות השונות של "מקראות גדולות".

סדר כתיבת פירושו לתנ"ך, לפי עיון בפירושיו^{[דרוש מקור]}:

1. דברי הימים
2. תהילים
3. נביאים אחרונים
4. נביאים ראשונים
5. בראשית

גדולתו של הרד"ק כפרשן מקרא היא בשלימותו ובקפדנותו של הפירוש: הוא מקיף את הכתובים מכל צדדיהם, מבחינות שונות - מהבחינה הפרשנית, ההקשרית, הכרונולוגית, הדקדוקית והנקדנית, ומבחינת המסורה. הוא עוסק גם בשאלות כרונולוגיות, היסטוריות וגאוגרפיות.

פירוש רד"ק לתנ"ך זכה למהדורות רבות והפך לחלק בלתי נפרד ממהדורות מקראות גדולות לדורותיהם. הוא התחבב ביותר על כל שכבות העם.

דרכו בפירושיו

הרד"ק עושה שימוש רב בתרגום יונתן. הוא מפרשו בהרבה מקומות ומביא גרסאות שונות.

בדומה לרש"י גם הוא מודה, כאשר אינו יודע את הביאור: "לא ידעתי טעם לסיפור הזה בזה המקום"; וכן "לא מצאתי לו טעם נכון".

כמו אביו, הרבה רד"ק להתפלמס עם פרשנות הנוצרים למקרא, ובייחוד עם פרשנותם הכריסטולוגית. בעיקר בולטת מגמה זו בפירושו לתהילים וישעיהו, ספרים שהיו חביבים על הנוצרים; בשל כך צונזרו פירושיו לספרים אלו במקומות רבים ביותר (ראו לדוגמה ספר ישעיהו, פרק ז', פסוק י"ד וספר ישעיהו, פרק נ"ג). לאחרונה הוצאו לאור מחדש פירושיו לספרים אלו בשלימותם במהדורת "כתר ארם צובא" של אוניברסיטת בר-אילן, ובהוצאת מוסד הרב קוק: רד"ק, הפירוש השלם על תהלים בעריכת אברהם דרום, הוצאה חדשה, ירושלים תש"ע.

בספר בראשית נוטה רד"ק לביאור פילוסופי – הוא מחפש את התועלת המוסרית של סיפורי התורה, שלדעתו לא באו לשם עצמם אלא טעמם נסתר. כמו כן כתב הרד"ק פירוש על דרך הנסתר לפרשת גן עדן, למעשה קין והבל ולפרק א' בספר יחזקאל – מעשה מרכבה.

קישורים חיצוניים

• "דוד קמחי, רד"ק", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• רד"ק, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• קמחי דוד, רד"ק, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• דוד בן יוסף קמחי (1160-1235), דף שער בספרייה הלאומית
• הרב נפתלי יעקב הכהן, "רבינו דוד קמחי (רד"ק)", אוצר הגדולים אלופי יעקב, חיפה, תשכ"ז-תש"ל, חלק ג, עמודים קכח-קכט, באתר HebrewBooks, אות קיט

ספריו

• ספר השרשים לרד"ק, ויניציאה שו, באתר היברובוקס
• ספר השורשים, קושטא, שנת ה'רע"ג, מתוך אוצר הספרים הסרוק של הספריה הלאומית
• פירוש רד"ק על התנ"ך באתר מקראות גדולות הכתר
• פירוש הרד"ק על בראשית - טקסט מלא באתר Sefaria
• פירוש רד"ק על ישעיה, חלק א', ניו יורק תרפ"ו, באתר היברובוקס
• ספר תהלים עם פירושו הארוך של רבנו דוד קמחי, ישראל נתן בריקנשטיין (עורך), תל אביב, תש"ו, באתר היברובוקס
• פירוש רד"ק על תהלים - ספר חמישי - ק"ז - ק"ן, יעקב בסניאק (עורך) ניו-יורק, תשי"ד, באתר היברובוקס
• פירוש רד"ק השלם על תהלים (אברהם דרום), ירושלים, תשל"א, באתר היברובוקס
• תשובות הרד"ק להנוצרים, באתר "דעת"
• תהילים עם פירוש הקמחי, בולוניה, מיישטר יוסף ונדיה חיים מרדכי וחזקיה מונטרו, כ' אלול ה'רל"ז
• כתב יד, פירוש מעשה בראשית לרד"ק, לונדון, מאה 14, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית

על ספריו

• פירוט בהרחבה על פרשנותו של הרד"ק, באתר "דעת"
• אליעזר דניאל יסלזון, ‏על פירוש הרד"ק לספר בראשית, המעין תשרי תשע"ב
• יהודה לנדמן, ‏עיונים בספר מכלול לרד"ק, המעין תמוז תשע"ד
• ערן ויזל, 'ר' דוד קמחי על חיבורם של ספרי המקרא', מדעי היהדות, 50 (2015), עמ' 82-49
• יחיאל צייטקין תוספות מאוחרות של רד"ק לספר השורשים ומגמתן הרעיונית זר רימונים - מחקרים במקרא ובפרשנותו מוקדשים לפרופסור רימון כשר עמ' 539

הערות שוליים

תקופת חייו של רד"ק על ציר הזמן
ציר הזמן

‏

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36001035רד"ק