רגל קרושה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף גאלע)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רגל קרושה
רגל קרושה
רגל קרושה
מאכלים
מטבח המטבח היהודי
מוצא מזרח אירופה
מרכיבים עיקריים עצמות
ברכתו שהכל נהיה בדברו

רגל קרושה (במקור גאַלע או גאַלער גם כאָלאָדעץ מרוסית: Холодец) היא מאכל יהודי מזרח-אירופי, העשוי מרגל בקר או מרגלי תרנגולות.

המאכל

משפחות עניות בשטעטלים במזרח אירופה ניצלו עד תום את כל חלקי הבשר, וכך נוצרו מאכלים כמו השמאלץ, הכבד הקצוץ והרגל הקרושה.[1] את הרגל הקרושה נהוג להגיש בכמה גרסאות.

ה"גאלע"

הגרסה הנפוצה בפולין הייתה הגאלע או גאלער, שהוגשה כג'ל קר.

להכנת הגאלע כמה נוסחאות: יש המשתמשים בעצמות רגלי כבש, פרה, עוף ואחרים בעצמות הברך. הסחוס, מכל מקום, ממלא תפקיד חשוב בהכנתה. העצמות הנבחרות מבושלות במשך שעות ארוכות ובאש קטנה (כשבמטבח הרוסי נהוג להוסיף לבישול סלרי, גזר, בצל ופטרוזיליה), ומתובלות בתבלינים שונים כגון פלפל שחור, מלח, עלי דפנה ושום. לאחר שהעצמות מתרככות, הן נטחנות ומרוסקות. במהלך הקירור, נקרש הרסק, עד להפיכתו לג'ל. לפני הגשתה, יש המקשטים את הרגל הקרושה בשמיר ו/או/בפרוסות ביצה קשה.

רגל קרושה ניתנת להכנה גם מעצמות של טלאים ועגלים, והיא עשירה בחלבונים ובכולסטרול.

ה"פיצ'ע"

גרסה נוספת הייתה נפוצה בעבר, למשל בחב"ד ובחסידויות אחרות[2] וגם כיום בחסידויות הקשורות לשושלת טשרנוביל, ובה הוגשה הרגל כמרק חם הדומה למאכל הטשולנט. מאכל זה כונה בגליציה "פִּיצֶ'ע" (נכתב גם "פיטשא", "פאצ'ע" או "פיצ'עי". מקור המילה היא מהמילה "פאג'ה" בספרדית[3]), ובפולין נקרא "וַוארֶעמֶע פוּס" (=רגל חמה) או "הֵייסֶער גאלער" (=גאלער חם)).

רמזים וסגולות שניתנו למאכל

מלבד היותו כמאכל חשוב וערב שמשום כך נמנה על מאכלי שבת[4], בתוך מכלול הרמזים שנאמרו על ידי גדולי החסידות על מאכלי השבת המסורתיים, נאמרו מספר רמזים על המנהג לאכלו בשבת:

  • רמז כי בשבת ניתן להעלות את הדברים הכי שפלים שבבריאה, דוגמת הרגליים[5].
  • על משקל הפסוק[6] "אם תשיב משבת רגלך"[7]. ויש שכתבו על סמך זה, שהוא תיקון ותשובה לחטא היסוד המרומז ב"רגל"[8].
  • משום ששבת היא אמת (משום שהתורה ניתנה בשבת[9]), ומשום ש"השקר אין לו רגלים"[10] אוכלים בשבת מאכל העשוי מרגל, לרמז על שהיא אמת[11].
  • משום שבמן לא היו טעמים של שום ובצל[12], אז לכן אוכלים בשבת את הגאלער שיש בו שום ובצל, כדי לענג את השבת בכל הטעמים, או כדי לתקן את חטא המתאוננים שהתלוננו על היעדרות טעמים אלו[13].
  • "גאלער" הוא בגימטריה קטנה 7, מה שמרמז ליום השביעי[14].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Encyclopedia of Jewish Food ,Wiley, 2010
  2. ^ מוזכרת בספר השיחות תרפח-תרצא, עמ' ט; ימי מגורי, עמ' 112. הרי גם ברוסיה ובפולין.
  3. ^ שאול אנג'ל-מלאכי, עדות, חלק א', ירושלים תש"ו, עמ' 103.
  4. ^ ראו רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם, דברי יחזקאל החדש, עמ' ש"נ; זמירות שבת שלום ומבורך, ירושלים תשס"ד, עמ' ע"ג.
  5. ^ רבי פנחס שפירא מקוריץ, אמרי פנחס, בני ברק תשס"ג, ח"ב, עמ' ס"ט; רבי נח גד ויינטרוב, בישישים חכמה, ירושלים תשנ"ד, עמ' קמ"ט, בשם רבי יהודה ליב אלתר, ועמ' ר"כ, בשם רבי יצחק מוורקא.
  6. ^ ספר ישעיהו, פרק נ"ח, פסוק י"ג.
  7. ^ רבי נח גד ויינטרוב, בישישים חכמה, ירושלים תשנ"ד, עמ' קמ"ט, בשם רבי פינחס אליהו רוטנברג מפילץ.
  8. ^ רבי צבי בורנשטיין, רמזי שבת, פיטרקוב תרע"ג, עמ' 72, בשם רבי נפתלי מרופשיץ; הרב אפרים רוזן, חלקת אפרים, חלק א', ניו יורק תשע"ג, עמ' קל"ט.
  9. ^ תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף פ"ו עמוד ב'.
  10. ^ אוצר מדרשים (אייזנשטיין) עקיבא, רבי, עמ' 424 ועמ' 427; בתי מדרשות, חלק ב', מדרש אותיות דר"ע (נוסח ב'); בתי מדרשות, חלק ב', מדרש האותיות; רש"י, משלי, י"ב, י"ט. וראו תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ק"ד עמוד א'.
  11. ^ רבי אברהם יצחק שפרלינג, טעמי המנהגים, אות שס"ט, לבוב תרפ"ח, עמ' 48, בשם "קדוש אחד"; רבי דוד יצחק אייזק רבינוביץ, אדיר במרום, ברוקלין תשס"ד, עמ' של"ה.
  12. ^ ספרי זוטא, יא, ה; פסיקתא זוטרתא, פרשת בהעלותך, דף ק', עמוד ב'; רש"י, במדבר, יא, ה.
  13. ^ רבי פנחס מנחם אלתר, פני שבת, ירושלים תשס"ב, עמ' ר"ג.
  14. ^ רבי יחיאל מיכל שטרן, אוצר הידיעות, חלק ב', פרק ק"מ, ירושלים תשע"א, עמ' קל"ו.