ג'יפנה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ג'יפנה
جفنا
מבט על ג'יפנה
מבט על ג'יפנה
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה רמאללה ואל-בירה
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 1,716[1] (2007)
אזור זמן UTC +2

ג'יפנה (ערבית: جفنا) הוא כפר פלסטיני נוצרי בנפת רמאללה ואל-בירה ברשות הפלסטינית, הממוקם על אם הדרך בין ביר זית ועין סיניא. בכפר חיים כ-1,700 אנשים (נכון ל-2007)[1]. שטח אדמות הכפר הוא 6,015 דונם, כשמתוכם 420 דונם מיועדים לבנייה, והשאר מכוסה ברובו במטעי זיתים, תאנים ומשמשים.

היסטוריה

גופנא נזכרת רבות בכתביו של יוסף בן מתתיהו. תחילה, נזכרת העיר בתיאור קרבותיו של יהודה המכבי[2]. לאחר מכן נזכרת העיר בהקשר למכירתה בידי הרומאים לעבדים, ופדיונה לאחר שלא עמדה בעול המסים שהוטל עליה על ידי קסיוס, טרם תקופתו של הורדוס[3].

בתיאור פרובינקיה יהודה מציין יוספוס את גופנה כמחוז השני בסדר המחוזות (טופארכיות) לאחר ירושלים[4], וכן מתאר כיצד נפלו העיר והמחוז שלה בידי גייסותיו של אספסיאנוס בשנת 68 לסה"נ[5]. לאחר מכן, מתאר יוספוס כי טיטוס עבר בגופנה הכבושה בדרכו לכיבוש ירושלים[6].

גופנא הייתה בירה אזורית בפרובינקיה יהודה תחת האימפריה הרומית.[7] בסביבות שנת 50 לפנה"ס מכר הגנרל הרומי גאיוס קסיוס לונגינוס את האוכלוסייה לעבדות, בשל אי תשלום מסים. הם שוחררו, עם זאת, על ידי מרקוס אנטוניוס זמן קצר לאחר עלייתו בזמן הטריומווירט השני.

בזמן המרד הגדול נזכר יוחנן בן חנניה כמי שהתמנה למפקד המורדים במחוז גופנה ובמחוז עקרבת[8]. נראה שגם לאחר כישלון המרד המשיכה העיר להתקיים כיישוב יהודי. בתלמוד הירושלמי נזכר בית כנסת שבנו בני גופנה בציפורי, המכונה "כנישתא דגופנא דציפורין"[9], ויש המשערים שהיו אלו בני גופנה שהוגלו לגליל לאחר דיכוי מרד בר כוכבא[10].

העיר עדיין שגשגה תחת השלטון הביזנטי והערבי בשל מיקומה על נתיב סחר. כנסיית ג'ורג' סנט בכפר נבנתה במהלך המאה ה-6 לספירה, אך חרבה ונדרשה לתיקון שלא נעשה עד להגעת הצלבנים בסוף המאה ה-10. למרות זאת, הכנסייה נהרסה שוב לאחר שהצלבנים גורשו על ידי האיובים.

ג'יפנה מופיעה במפת מידבא[11].

בתקופת השליטה העות'מאנית בארץ ישראל מגדל של שריד מבנה רומי עתיק בכפר הפך להיות בית כלא.

במאה ה-20 הוצע לזהות את ג'יפנה עם העיר המקראית עפני[12]. אולם זיהוי זה הוא אינו ודאי[13].

במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל היו בג'יפנה 155 בתים מאוכלסים, בהם התגוררו 676 תושבים, 169 מוסלמים והשאר נוצרים[14].

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ג'יפנה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 תוצאות מפקד 2007, הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה (בערבית).
  2. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ראשון, פרק 1, סעיף 45.
  3. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר ראשון, פרק 11, סעיף 222.
  4. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר שלישי, פרק 3, סעיף 55.
  5. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר רביעי, פרק 9, סעיף 551.
  6. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר חמישי, פרק 2, סעיפים 51-50.
  7. ^ Goodrich-Frier, 1905, p. 186.
  8. ^ יוסף בן מתתיהו, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, ספר שני, פרק 20, סעיף 568.
  9. ^ תלמוד ירושלמי, מסכת נזיר, פרק ז', הלכה א'.
  10. ^ ז' וייס, א' נצר, הבטחה וגאולה - פסיפס בית-הכנסת מציפורי, הוצאת מוזיאון ישראל, 1998, עמ' 11.
  11. ^ Donner, Herbert Kampen (1992). The Mosaic Map of Madaba. Peeters Publishers. ISBN 90-390-0011-5.
  12. ^ הערך: עפני, העפני, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 708.
  13. ^ אנציקלופדיה מקראית, ו, ערך עפני, העפני
  14. ^ Mills, Census of Palestine, 1931, page 49
ערך זה הוא קצרמר בנושא הרשות הפלסטינית. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.