עין יברוד
 | |
| עין יברוד במבט מעפרה | |
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | רמאללה ואל-בירה |
| שטח | 11.5 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיירה | 2,515[1] (2017) |
| קואורדינטות | 31°57′05″N 35°15′06″E / 31.951289°N 35.251761°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת דרום השומרון רגילה)   עין יברוד | |
עין יברוד (בערבית: عين يبرود) הוא כפר ערבי[2] ברשות הפלסטינית, בנפת רמאללה ואל-בירה, כ-7 ק"מ צפונית לרמאללה, בגובה של כ-800 מ' מעל פני הים. מזרחית ליישוב, מעבר לכביש 60, נבנתה ההתנחלות עפרה ומערבית ליישוב נבנתה ההתנחלות בית אל.
לפי מפקד האוכלוסין הפלסטיני שנערך בשנת 2017 חיו בכפר 2,515 תושבים[1].
אטימולוגיה
תושבי הכפר סבורים שהשם נגזר מהמלה הערבי בָּרְד (برد) שפירוש קור, משום שבחורף המקום קר, בגלל גובהו.[3]
היסטוריה
עין יברוד ממוקם למרגלות שתי ח'ירבות, "ח'ירבת חסן" ו"ח'ירבת ע'ורייטיס" בה נמצא מקאם שייח' עבדאללה. ב-1935 נערכה במקום חפירה ארכאולוגית ונחשפו מערת קברים קדומה, כלי חרס וחפצי נוי.[3]
במסגרת הסקר הארכאולוגי של ישראל מצא באתר הארכאולוג זכריה קלאי בשנת 1968, שרידים של מבנה ציבורי גדול, שיסודותיו מתקופת הברזל בארץ ישראל. בסביבות המבנה נמצאו עצמות רבות של בעלי חיים, ולכן נראה ששימש למטרות פולחניות. המבנה שוכן במרכזו של מתחם שהיה מוקף בחומה. באזור נסקרו גם שרידי ביצורים מההתקופה ההלניסטית בארץ ישראל, מערות קבורה חצובות בסלע בהם ארקוסוליה וכתובות מהתקופה הרומית בארץ ישראל כמו כן נמצאו שלושה מטבעות עם דיוקנו של הקיסר קונסטנטינוס[4].
במאה ה-13 העניק הסולטאן הממלוכי אל-מלכ אל-מעט'ם עיסא את מחצית הכנסות הכפר למדרסת "בדר א-דין" בירושלים, ואת המחצית השנייה לצאצאי משפחת חטיב.[3][5]
התקופה העותמאנית
ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, תושבי הכפר שילמו מס על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, גפנים, ועיזים. 24 משפחות התגוררו בכפר[6]. לפי ויקטור גרן, גרו בכפר 800 תושבים בשנת 1863[7].
בשנת 1818 כתב שכאשר התקרבה משלחתו ליישוב, הזהיר אותם מורה הדרך מפני שודדים חמושים והם נחלצו משם בעזרת תעודת מסע טורקית וכלי הנשק שהיו בידיהם.[3]
בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1882 מתואר הכפר כ-"כפר על ראש גבעה, מוקפת במטעי זיתים[8].
בתקופת המנדט הבריטי
במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל נמנו בכפר 178 בתים מיושבים ב-788 נפשות, כולם מוסלמים[9]. בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל צוין מספר תושבי הכפר כ-930 ושטחו נרשם כ-11,488 דונם, מתוכם 20 דונם מושע[10].
בעקבות מלחמת השחרור, ואחרי הסכמי שביתת הנשק של 1949, הייתה עין יברוד תחת שלטון ירדני. במפקד האוכלוסין הירדני משנת 1961 נמנו בכפר 1,501 תושבים[11]. ב-1966 החלה ממשלת ירדן להקים מחנה צבאי על קרקע שהופקעה בצידו המזרחי של הכפר.
לאחר 1967
בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית.
מאז שנות ה-50 של המאה ה-20 היגרו רבים מתושבי עין יברוד לארצות הברית ולפוארטו ריקו והם מרוכזים בעיקר בשיקגו (כ-1000 נפש) ובניו יורק (כ-600 נפש). חלקם בנו בית נוסף בעין יברוד המשמש אותם בביקורים בכפר ובמשלוח ילדיהם לבית הספר בכפר[12]. מגמת ההגירה החוצה נחלשה לאחר מלחמת ששת הימים ואף התקיימה הגירה של משפחות מרצועת עזה למרחב בין עין יברוד וסילואד. השטח הבנוי של עין יברוד גדל באופו משמעותי, תוך שהוא מתרחב כלפי מעלה לאורך הכביש ויוצר לכפר צורה קווית[13].
בשנת 1974, הוקמה תנועת גוש אמונים וכן גרעין שילה ששם לו למטרה להתיישב ביישוב המקראי שילה[14]. לאחר מספר ניסיונות להתיישב, התיר שר הביטחון פרס, באפריל 1975 לחברי "גרעין שילה" ללון ב-12 מבנים נטושים של המחנה הצבאי הירדני סמוך לעין יברוד.[15] הגרעין נשאר במקום, שהפך להתנחלות עפרה, בתחום 250 הדונם של המחנה הירדני, שכבר הופקעו מהתושבים על ידי ממשלת ירדן ועברו לחזקת מדינת ישראל[16]. בשנת 1979, החלו המתנחלים לדרוש להגדיל את שטח היישוב ולבסוף, בתמיכתו של השר עזר ויצמן, גדל שטח היישוב על אדמות עין יברוד[17] ללא תוכניות מתאר מאושרות[18].
הפקעת אדמות
כנזכר לעיל, הסקר המנדטורי נקבע שהשטח הכולל של עין יברוד הוא 11,488 דונם. בשנת 2012 דיווחה מועצת הכפר שהשטח קטן במקצת ועומד על 11,401 דונם.[19] מתוך השטח הזה הופקעו 1,389 דונם מאדמות הכפר:
- להקמת התנחלות עפרה, 1975 - 1,252 דונם.[19]
- להקמת התנחלות שילה, 1979 - 137 דונם.[19]
- סלילת הכביש העוקף (כביש 60), נעשתה בחלקה 2.8 ק"מ) על אדמות הכפר ולשם כך הופקעו אדמות נוספות. יש להזכיר כי 75 מטר מכל צד של הכביש, לכל אורכו, הוגדרו "אזור חיץ" שבו נאסר על התושבים כל שימוש בקרקע.[19]
בזמן האינתיפאדה הראשונה הכריזו תושבי הכפר על עצמם כשטח משוחרר והיו מעורבים בתקריות רבות של ידי אבנים[20].
לאחר הסכם אוסלו, 40.8% מאדמות הכפר הוגדרו 3,909 דונם שהם 34.3% מאדמות הכפר כשטח B ורוב האדמות - 7,492 דונם - 65.7% סווגו כשטח C.[19]
בפיגוע שהתרחש בכפר באוקטובר 2003, נורו למוות במהלך פטרול שגרתי בכפר שלושה חיילי צה"ל מגדוד דוכיפת וחייל נוסף נפצע באופן קשה, על ידי מחבלים חמושים שהשתייכו לארגון פת"ח. המחבלים ביצעו וידוא הריגה בחיילים וגנבו את נשקיהם[21].אנשי החוליה לא היו תושבי עין יברוד.[22]
ערך מורחב – פיגוע הירי בעין יברוד
ב-2008 עתרו חמישה תושבי עין יברוד לבג"ץ, בדרישה להורות על הריסת בתים שבנו מתנחלים על אדמתם הפרטית[23]. ב-2015 הורה בג"ץ למדינה להרוס את תשעת המבנים הבלתי חוקיים בהתנחלות עפרה. ב-2013 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים שעסקת נדל"ן במסגרתה השתלטו מתנחלים על בית בשולי הכפר זויפה[24]. בשנת 2017, הוקם מכון לטיהור השפכים של ההתנחלות עפרה, ללא אישור, על קרקע בבעלות תושבי עין יברוד. בית המשפט אסר להפעיל את המתקן לאחר שהמדינה הודתה שהוקם על קרקע פלסטינית פרטית[25].
ב-20 באפריל 2021 ביצעו מחבלים לינץ' ברכב ישראלי שניסה לקצר את דרכו בנסיעה דרך הכפר עין יברוד, התנגשו בו, והעלו אותו באש.[26] נוסעי הרכב נמלטו רגלית ולא נפגעו. לאחר כחודש נתפס אחד המחבלים והועמד לדין.[27]
קישורים חיצוניים
- Ein Yabrud village (fact sheet), המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
- Ein Yabrud village profile, ARIJ
- Ein Yabrud, aerial photo, ARIJ
- בג"ץ 3047/11
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
- ^ מפת אזור ירושלים שהוכנה ע"י צבא בריטניה, 1918 ועליה ציון הכפר, באתר הספרייה הלאומית, אוסף המפות ע"ש ערן לאור
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 זאב וילנאי, אריאל - אנציקלופדיה לידיעת א"י, 1976, עמ' 5741-5740
- ^ זכריה קלאי, יהודה שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח - ארץ בנימין והר אפרים
- ^ יוסי בן-ארצי, ישראל ברטל ואלחנן ריינר, נוף מולדתו, מחקרים בגאוגרפיה של ארץ-ישראל ובתולדותיה – מוגשים ליהושע בן-אריה, ירושלים: הוצאת מאגנס והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 1999, עמ' 259
- ^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.p. 121
- ^ Guérin, 1875, pp. 43, 106
- ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II; p. 291
- ^ Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932 באתר ה-Internet Archives
, עמוד 49
- ^ הדאווי, סקר הכפרים, עמוד 64
- ^ Government of Jordan, Department of Statistics, 1964, p. 24
- ^ אביבה שאבי, רוני שקד, חמאס: מאמונה באללה לדרך הטרור, כתר, 1994, עמוד 27
- ^ דוד גרוסמן, התפשטות היישוב הכפרי ברמות בית אל, בתוך: אבשלום שמואלי, דוד גרוסמן, רחבעם זאבי (עורכים), יהודה ושומרון - פרקים בגאוגרפיה יישובית, בית הוצאה כנען, תשל"ז, עמ' 432-433
- ^ יוסף וקסמן, חברי גרעין המבקשים להתנחל בשילה משוכנעים: "הפעם תאשר הממשלה" יפגשו היום עם גלילי, מעריב, 11 באוגוסט 1974
- ^ יוסף וקסמן, אנשי גוש אמונים לנים בלילות בשטח התנחלות שילה, ליד רמאללה מושל רמאללה הסכים להשארותם - לאחר שהוסבר לו כי "אין מדובר בנסיון התנחלות * הצעירים מועסקים בבעל־חצור, מעריב, 28 באפריל 1975
פלוגת עבודה של "אמונים" לנים בבעל חצור, דבר, 29 באפריל 1975 - ^ יוסף צוריאל, באו כפועלים ותקעו יתד של קבע, מעריב, 5 ביוני 1975
אהרון דולב, בתחבולות תעשה לך יישוב, מעריב, 15 באפריל 1977
גדעון לוי, יופיו של החטא, באתר הארץ, 22 במאי 2009 - ^ משה ארז, ויצמן הבטיח לתמוך בהפקעות, מעריב, 5 באוקטובר 1979
יוסף צוריאל, כששמעו מתנחלי עפרה ויצמן לצידם נסגו מהגדר, מעריב, 5 באוקטובר 1979 - ^ אורי בלאו, חשיפה: הדו"ח הסודי של מערכת הביטחון על הבנייה הבלתי חוקית בהתנחלויות, באתר הארץ, 30 בינואר 2009
- ^ 19.0 19.1 19.2 19.3 19.4 The Applied Research Institute – Jerusalem, ‘Ein Yabrud Village Profile, 2012
- ^ נהרגו 3, מעריב, 7 במרץ 1988
- ^ אפרת וייס, המחבלים ביצעו "וידוא הריגה" לשלושת החיילים, באתר ynet, 20 באוקטובר 2003
- ^ שירותי הבטחון לכדו מחבלי חמאס שתכננו לרצוח חיילים ולכרות את ראשיהם, באתר גלובס, 23 בדצמבר 2003
- ^ נדב שרגאי, עתירה: לעצור בניית בתים על קרקע פלשתינית בעפרה, באתר הארץ, 5 ביוני 2008
- ^
חיים לוינסון, ביהמ”ש: מתנחלים זייפו רכישת אדמה מפלסטינים, באתר הארץ, 15 ביוני 2013
- ^ צפריר רינת, בג"ץ קבע: אסור להפעיל את מכון טיהור השפכים של עופרה, באתר הארץ, 2 באפריל 2017
- ^ אליאור לוי, אלישע בן קימון, ניסו לקצר דרך כפר פלסטיני ורכבם הוצת: "ניסו לרצוח אותנו", באתר ynet, 20 באפריל 2021
- ^ לוחמי נצח יהודה עצרו מחבל שביצע לינץ' ביהודים בעין יברוד, באתר ערוץ 7, 30 במאי 2021
 | ||
|---|---|---|
| ערים | אל-בירה • ביתוניא • רוואבי • רמאללה |  |
| מועצות מקומיות | אל-איתיחאד (ביתילו, דיר עמאר, ג'מאלא) • א-זיתונה (מזרעה אל-קיבליה, אבו שוחידם) • ביר זית • בית ליקיא • בני זייד (דיר ע'סאנה, בית רימא) • בני זייד א-שרקייה (עארורה, מזארע א-נובאני) • דיר ג'ריר • דיר דיבוואן • חרבתא אל-מצבאח • מזרעה א-שרקיה • נעלין • סילוואד • סינג'יל • תורמוס עיא | |
| כפרים | אבו קש • אום צפא • א-לובן אל-ע'רבי • אל-ג'אנייה • אל-מוע'ייר • אל-מידיה • בודרוס • בורקה • בית סירא • ביתין • בית עור אל-פוקא • בית עור א-תחתא • בלעין • ג'יפנה •דורא אל-קרע • דיר אבו משעל • דיר איבזיע • דיר א-סודאן • דיר ניזאם • דיר קדיס • ח'ירבת אבו פלאח • ח'רבת'א בני חרית • טייבה • טירה • יברוד • כובאר • כפר מאליכ • כפר ניעמה • כפר עין • נבי סאלח • סאפא • סורדא • עאבוד • עבוין • עג'ול • עטארה • עין יברוד • עין עריכ • עין סיניא • עין קיניא • קיביה • קראוות בני זייד • ראס כרכר • רמון • רנתיס • שוקבא • שיבתין | |
| מחנות פליטים | אל-אמערי • ג'לזון • קדורה • קלנדיה | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
39180978עין יברוד