עין יברוד

עין יברוד
عين يبرود
	עין יברוד במבט מעפרה
טריטוריה	הרשות הפלסטינית
נפה	רמאללה ואל-בירה
שטח	11.5 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ בעיירה	3,838 (2016)
קואורדינטות	31°57′05″N 35°15′06″E / 31.951289°N 35.251761°E
אזור זמן	UTC +2
	(למפת דרום השומרון רגילה) עין יברוד

עין יברוד (בערבית: عين يبرود) הוא כפר ערבי ברשות הפלסטינית, השוכן כ-7 ק"מ צפונית לרמאללה ומשתייך לנפת רמאללה ואל-בירה. לפי מפקד האוכלוסין הפלסטיני שנערך בשנת 2016 חיו בכפר 3,838 תושבים^[1]. עין יברוד שוכן בהרי בנימין בגובה של כ-800 מטרים מעל פני הים מערבית ליישוב היהודי עפרה ומזרחית לבית אל, דרומית לכפר יברוד וצפונית לביתין. העיירה צופה על כביש 60 ועפרה השוכנת סמוך לה, מעבר לכביש.

היסטוריה

עין יברוד ממוקם למרגלות שתי חרבות, "ח'רבת חסן" ו"ח'רבת ע'ורייטיס" בה נמצא מקאם שייח' עבדאללה. במסגרת הסקר הארכאולוגי של ישראל מצא באתר הארכאולוג זכריה קלאי בשנת 1968, שרידים של מבנה ציבורי גדול, שיסודותיו מתקופת הברזל בארץ ישראל. בסביבות המבנה נמצאו עצמות רבות של בעלי חיים, ולכן נראה ששימש למטרות פולחניות. המבנה שוכן במרכזו של מתחם שהיה מוקף בחומה. באזור נסקרו גם שרידי ביצורים מההתקופה ההלניסטית בארץ ישראל, מערות קבורה חצובות בסלע בהם ארקוסוליה וכתובות מהתקופה הרומית בארץ ישראל כמו כן נמצאו שלושה מטבעות עם דיוקנו של הקיסר קונסטנטינוס^[2].

במאה ה-13 העניק הסולטאן הממלוכי אל-מלכ אל-מעט'ם עיסא את מחצית הכנסות הכפר למדרסה דתית מוסלמית בירושלים^[3].

התקופה העותמאנית

ברשומות המס העות'מאני משנת 1596, תושבי הכפר שילמו מס על גידולי חיטה, שעורה, זיתים, גפנים, ועיזים. 24 משפחות התגוררו בכפר^[4]. לפי ויקטור גרן, גרו בכפר 800 תושבים בשנת 1863^[5].

בסקר של הקרן לחקר ארץ ישראל משנת 1882 מתואר הכפר כ-"כפר על ראש גבעה, מוקפת במטעי זיתים^[6].

בתקופת המנדט הבריטי

במפקד אוכלוסין 1931 של ארץ ישראל נמנו בכפר 178 בתים מיושבים ב-788 נפשות, כולם מוסלמים^[7]. בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל צוין מספר תושבי הכפר כ-930 ושטחו נרשם כ-11,488 דונם, מתוכם 20 דונם של אדמה ציבורית^[8].

בעקבות מלחמת השחרור, ואחרי הסכמי שביתת הנשק של 1949, הייתה עין יברוד תחת שלטון ירדני. במפקד האוכלוסין הירדני משנת 1961 נמנו בכפר 1,501 תושבים^[9]. ב-1966 החלה ממשלת ירדן להקים מחנה צבאי על קרקע שהופקעה בצידו המזרחי של הכפר.

לאחר 1967

בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית.

מאז שנות ה-50 של המאה ה-20 היגרו רבים מתושבי עין יברוד לארצות הברית ולפוארטו ריקו והם מרוכזים בעיקר בשיקגו (כ-1000 נפש) ובניו יורק (כ-600 נפש). חלקם בנו בית נוסף בעין יברוד המשמש אותם בביקורים בכפר ובמשלוח ילדיהם לבית הספר בכפר^[10]. מגמת ההגירה החוצה נחלשה לאחר מלחמת ששת הימים ואף התקיימה הגירה של משפחות מרצועת עזה למרחב בין עין יברוד וסילואד. השטח הבנוי של עין יברוד גדל באופו משמעותי, תוך שהוא מתרחב כלפי מעלה לאורך הכביש ויוצר לכפר צורה קווית^[11].

בשנת 1974, הוקמה תנועת גוש אמונים ו"גרעין שילה" ששם לו למטרה להתיישב בשטחי יהודה ושומרון^[12]. "גרעין שילה" ביצע שלוש עליות בלתי־חוקיות לאתר הארכאולוגי "חירבת סיילון", שהסתיימו בפינוים. אך באפריל 1975 הותר ל"פלוגת־עבודה" של "גרעין שילה" שהועסקה בהקמת מתקן צבאי בהר בעל חצור הסמוך, באישורו של שר הביטחון שמעון פרס, ללון ב-12 מבנים נטושים של המחנה הצבאי הירדני סמוך לעין יברוד, לאחר שהבטיחו שאין מדובר בניסיון התנחלות^[13]. "פלוגת־העבודה" נשארה במקום שהפך להתנחלות עפרה, תוך הבטחה להתיישב רק בתחום 250 הדונם של המחנה הירדני, קרקע שהופקעה כבר מהתושבים על ידי ממשלת ירדן, לכן יכולה לעבור לחזקת מדינת ישראל^[14]. בתחילה לא הכירה ממשלת ישראל ביישוב, אך הותר למתיישבים להישאר במקום בתחום המחנה הצבאי^[15]. את אספקת החשמל קיבלו מחברת החשמל המזרח ירושלמית^[16]. בשנת 1979, החלו המתנחלים לדרוש להגדיל את שטח היישוב, הנושא היה שנוי במחלוקת מאחר שהמחנה הצבאי היה מוקף באדמות פרטיות של תושבי עין יברוד^[17]. בתמיכתו של השר עזר ויצמן, המתנחלים החלו להגדיל את שטח היישוב על אדמות עין יברוד^[18] ללא תוכניות מתאר מאושרות^[19].

בזמן האינתיפאדה הראשונה הכריזו תושבי הכפר על עצמם כשטח משוחרר והיו מעורבים בתקריות רבות של ידי אבנים^[20].

לאחר הסכם אוסלו, 40.8% מאדמות הכפר הוגדרו כאדמות שטח A ‏ 43.8% שטח B, ואילו 15.4% הנותרים הוגדרו כשטח C. בשנות ה-90, נסלל כביש עוקף רמאללה (כביש 60 החדש) ממזרח לשטח הבנוי של הכפר.עד אז עבר כביש 60 ממערב לכפר בסמוך לכפרים ג'ילזון, גופנה ועין סיניא.

בפיגוע שהתרחש בכפר באוקטובר 2003, נורו למוות במהלך פטרול שגרתי בכפר שלושה חיילי צה"ל מגדוד דוכיפת וחייל נוסף נפצע באופן קשה, על ידי מחבלים חמושים שהשתייכו לארגון פת"ח. המחבלים ביצעו וידוא הריגה בחיילים וגנבו את נשקיהם^[21].

ב-2008 עתרו חמישה תושבי עין יברוד לבג"ץ, בדרישה להורות על הריסת בתים שבנו מתנחלים על אדמתם הפרטית^[22]. ב-2015 הורה בג"ץ למדינה להרוס את תשעת המבנים הבלתי חוקיים בהתנחלות עפרה. ב-2013 קבע בית המשפט המחוזי בירושלים שעסקת נדל"ן במסגרתה השתלטו מתנחלים על בית בשולי הכפר זויפה^[23]. בשנת 2017, הוקם מכון לטיהור השפכים של ההתנחלות עפרה, ללא אישור, על קרקע בבעלות תושבי עין יברוד. בית המשפט אסר להפעיל את המתקן לאחר שהמדינה הודתה שהוקם על קרקע פלסטינית פרטית^[24].

ב-20 באפריל 2021 ביצעו מחבלים לינץ' ברכב ישראלי שניסה לקצר את דרכו בנסיעה דרך הכפר עין יברוד, התנגשו בו, והעלו אותו באש.^[25] נוסעי הרכב נמלטו רגלית ולא נפגעו. לאחר כחודש נתפס אחד המחבלים והועמד לדין.^[26]

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא עין יברוד בוויקישיתוף

Ein Yabrud village (fact sheet), המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
Ein Yabrud village profile, ARIJ
Ein Yabrud, aerial photo, ARIJ
בג"ץ 3047/11

הערות שוליים

^ ^1.0 ^1.1 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
^ זכריה קלאי, יהודה שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח - ארץ בנימין והר אפרים
^ יוסי בן-ארצי, ישראל ברטל ואלחנן ריינר, נוף מולדתו, מחקרים בגאוגרפיה של ארץ-ישראל ובתולדותיה – מוגשים ליהושע בן-אריה, ירושלים: הוצאת מאגנס והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 1999, עמ' 259
^ Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.p. 121
^ Guérin, 1875, pp. 43, 106
^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II; p. 291
^ Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932 באתר ה- Internet Archives , עמוד 49
^ הדאווי, סקר הכפרים, עמוד 64
^ Government of Jordan, Department of Statistics, 1964, p. 24
^ אביבה שאבי, רוני שקד, חמאס: מאמונה באללה לדרך הטרור, כתר, 1994, עמוד 27
^ דוד גרוסמן, התפשטות היישוב הכפרי ברמות בית אל, בתוך אבשלום שמואלי, דוד גרוסמן, רחבעם זאבי (עורכים), יהודה ושומרון - פרקים בגאוגרפיה יישובית, בית הוצאה כנען, תשל"ז, עמ' 432-433
^ יוסף וקסמן, חברי גרעין המבקשים להתנחל בשילה משוכנעים: "הפעם תאשר הממשלה" יפגשו היום עם גלילי, מעריב, 11 באוגוסט 1974
^ יוסף וקסמן, אנשי גוש אמונים לנים בלילות בשטח התנחלות שילה, ליד רמאללה מושל רמאללה הסכים להשארותם - לאחר שהוסבר לו כי "אין מדובר בנסיון התנחלות * הצעירים מועסקים בבעל־חצור, מעריב, 28 באפריל 1975
פלוגת עבודה של "אמונים" לנים בבעל חצור, דבר, 29 באפריל 1975
^ יוסף צוריאל, באו כפועלים ותקעו יתד של קבע, מעריב, 5 ביוני 1975
אהרון דולב, בתחבולות תעשה לך יישוב, מעריב, 15 באפריל 1977
גדעון לוי, יופיו של החטא, באתר הארץ, 22 במאי 2009
^ יוסף וקסמן, ההתנחלויות מעלה־אדומיום, עפרה וקדום תובעות הכרה כישובים, מעריב, 13 באוקטובר 1976
^ דני רובינשטיין, תושבי עפרה תקפו בנשק גובי חשמל, דבר, 4 בדצמבר 1978
דני רובינשטיין, תושבי עפרה תקפו בנשק גובי חשמל - המשך הכתבה, דבר, 4 בדצמבר 1978
^ יוסף צוריאל, שמות חברי חולית עפרה ימסרו לממשל, מעריב, 16 במרץ 1979
של"י - לפרק את עפרה, מעריב, 18 במרץ 1979
^ משה ארז, ויצמן הבטיח לתמוך בהפקעות, מעריב, 5 באוקטובר 1979
יוסף צוריאל, כששמעו מתנחלי עפרה ויצמן לצידם נסגו מהגדר, מעריב, 5 באוקטובר 1979
^ אורי בלאו, חשיפה: הדו"ח הסודי של מערכת הביטחון על הבנייה הבלתי חוקית בהתנחלויות, באתר הארץ, 30 בינואר 2009
^ נהרגו 3, מעריב, 7 במרץ 1988
^ אפרת וייס, המחבלים ביצעו "וידוא הריגה" לשלושת החיילים, באתר ynet, 20 באוקטובר 2003
^ נדב שרגאי, עתירה: לעצור בניית בתים על קרקע פלשתינית בעפרה, באתר הארץ, 5 ביוני 2008
^ חיים לוינסון, ביהמ”ש: מתנחלים זייפו רכישת אדמה מפלסטינים, באתר הארץ, 15 ביוני 2013
^ צפריר רינת, בג"ץ קבע: אסור להפעיל את מכון טיהור השפכים של עופרה, באתר הארץ, 2 באפריל 2017
^ אליאור לוי, אלישע בן קימון, ניסו לקצר דרך כפר פלסטיני ורכבם הוצת: "ניסו לרצוח אותנו", באתר ynet, 20 באפריל 2021
^ לוחמי נצח יהודה עצרו מחבל שביצע לינץ' ביהודים בעין יברוד, באתר ערוץ 7, 30 במאי 2021

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

32843272עין יברוד

[אוכלוסייה-1] 1.0 ^1.1 מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה

[2] זכריה קלאי, יהודה שומרון וגולן - סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח - ארץ בנימין והר אפרים

[3] יוסי בן-ארצי, ישראל ברטל ואלחנן ריינר, נוף מולדתו, מחקרים בגאוגרפיה של ארץ-ישראל ובתולדותיה – מוגשים ליהושע בן-אריה, ירושלים: הוצאת מאגנס והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, 1999, עמ' 259

[4] Hütteroth, Wolf-Dieter; Abdulfattah, Kamal (1977). Historical Geography of Palestine, Transjordan and Southern Syria in the Late 16th Century. Erlanger Geographische Arbeiten, Sonderband 5. Erlangen, Germany: Vorstand der Fränkischen Geographischen Gesellschaft. ISBN 3-920405-41-2.p. 121

[5] Guérin, 1875, pp. 43, 106

[6] Conder and Kitchener, 1882, SWP II; p. 291

[7] Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932 באתר ה- Internet Archives , עמוד 49

[8] הדאווי, סקר הכפרים, עמוד 64

[9] Government of Jordan, Department of Statistics, 1964, p. 24

[10] אביבה שאבי, רוני שקד, חמאס: מאמונה באללה לדרך הטרור, כתר, 1994, עמוד 27

[11] דוד גרוסמן, התפשטות היישוב הכפרי ברמות בית אל, בתוך אבשלום שמואלי, דוד גרוסמן, רחבעם זאבי (עורכים), יהודה ושומרון - פרקים בגאוגרפיה יישובית, בית הוצאה כנען, תשל"ז, עמ' 432-433

[12] יוסף וקסמן, חברי גרעין המבקשים להתנחל בשילה משוכנעים: "הפעם תאשר הממשלה" יפגשו היום עם גלילי, מעריב, 11 באוגוסט 1974

[13] יוסף וקסמן, אנשי גוש אמונים לנים בלילות בשטח התנחלות שילה, ליד רמאללה מושל רמאללה הסכים להשארותם - לאחר שהוסבר לו כי "אין מדובר בנסיון התנחלות * הצעירים מועסקים בבעל־חצור, מעריב, 28 באפריל 1975
פלוגת עבודה של "אמונים" לנים בבעל חצור, דבר, 29 באפריל 1975

[14] יוסף צוריאל, באו כפועלים ותקעו יתד של קבע, מעריב, 5 ביוני 1975
אהרון דולב, בתחבולות תעשה לך יישוב, מעריב, 15 באפריל 1977
גדעון לוי, יופיו של החטא, באתר הארץ, 22 במאי 2009

[15] יוסף וקסמן, ההתנחלויות מעלה־אדומיום, עפרה וקדום תובעות הכרה כישובים, מעריב, 13 באוקטובר 1976

[16] דני רובינשטיין, תושבי עפרה תקפו בנשק גובי חשמל, דבר, 4 בדצמבר 1978
דני רובינשטיין, תושבי עפרה תקפו בנשק גובי חשמל - המשך הכתבה, דבר, 4 בדצמבר 1978

[17] יוסף צוריאל, שמות חברי חולית עפרה ימסרו לממשל, מעריב, 16 במרץ 1979
של"י - לפרק את עפרה, מעריב, 18 במרץ 1979

[18] משה ארז, ויצמן הבטיח לתמוך בהפקעות, מעריב, 5 באוקטובר 1979
יוסף צוריאל, כששמעו מתנחלי עפרה ויצמן לצידם נסגו מהגדר, מעריב, 5 באוקטובר 1979

[19] אורי בלאו, חשיפה: הדו"ח הסודי של מערכת הביטחון על הבנייה הבלתי חוקית בהתנחלויות, באתר הארץ, 30 בינואר 2009

[20] נהרגו 3, מעריב, 7 במרץ 1988

[21] אפרת וייס, המחבלים ביצעו "וידוא הריגה" לשלושת החיילים, באתר ynet, 20 באוקטובר 2003

[22] נדב שרגאי, עתירה: לעצור בניית בתים על קרקע פלשתינית בעפרה, באתר הארץ, 5 ביוני 2008

[23] חיים לוינסון, ביהמ”ש: מתנחלים זייפו רכישת אדמה מפלסטינים, באתר הארץ, 15 ביוני 2013

[24] צפריר רינת, בג"ץ קבע: אסור להפעיל את מכון טיהור השפכים של עופרה, באתר הארץ, 2 באפריל 2017

[25] אליאור לוי, אלישע בן קימון, ניסו לקצר דרך כפר פלסטיני ורכבם הוצת: "ניסו לרצוח אותנו", באתר ynet, 20 באפריל 2021

[26] לוחמי נצח יהודה עצרו מחבל שביצע לינץ' ביהודים בעין יברוד, באתר ערוץ 7, 30 במאי 2021

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

יישובי נפת רמאללה ואל-בירה
ערים	אל-בירה • ביתוניא • רוואבי • רמאללה
מועצות מקומיות	אל-איתיחאד (ביתילו, דיר עמאר, ג'מאלא) • א-זיתונה (מזרעה אל-קיבליה, אבו שוחידם) • ביר זית • בית ליקיא • בני זייד (דיר ע'סאנה, בית רימא) • בני זייד א-שרקייה (עארורה, מזארע א-נובאני) • דיר ג'ריר • דיר דיבוואן • חרבתא אל-מצבאח • מזרעה א-שרקיה • נעלין • סילוואד • סינג'יל • תורמוס עיא
כפרים	אבו קש • אום צפא • א-לובן אל-ע'רבי • אל-ג'אנייה • אל-מוע'ייר • אל-מידיה • בודרוס • בורקה • בית סירא • ביתין • בית עור אל-פוקא • בית עור א-תחתא • בלעין • ג'יפנה •דורא אל-קרע • דיר אבו משעל • דיר איבזיע • דיר א-סודאן • דיר ניזאם • דיר קדיס • ח'ירבת אבו פלאח • ח'רבת'א בני חרית • טייבה • טירה • יברוד • כובאר • כפר מאליכ • כפר ניעמה • כפר עין • נבי סאלח • סאפא • סורדא • עאבוד • עבוין • עג'ול • עטארה • עין יברוד • עין עריכ • עין סיניא • עין קיניא • קיביה • קראוות בני זייד • ראס כרכר • רמון • רנתיס • שוקבא • שיבתין
מחנות פליטים	אל-אמערי • ג'לזון • קדורה • קלנדיה
נפות הרשות הפלסטינית

עין יברוד

תוכן עניינים