בעל (אליל)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף בעל הדד)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
בעל

מצבת אבן (Baal au foudre) מאוגרית המתארת את בעל חובש כובע גבוה, מקורנן, עם שיער וזקן ארוכים, חגור חרב, מניף בימינו אלה ובשמאלו אוחז חנית ברק
אליל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, אליל החיים, שמרווה את פני האדמה
תרבות אמורים, כנענים, פיניקים (ובהשאלה גם למצרים ועמים אנטוליים קדומים)
אלילים מקבילים זאוס, יופיטר, סת, תרחונזס

בעל (באמורית (משוחזר): baʿlu,‏[1] באלפבית אוגריתי: 𐎁𐎓𐎍, באלפבית כנעני: 𐤁𐤏𐤋) או בעל הַדֻּ הוא אליל קדום במיתולוגיה הכנענית האמורית, והפיניקית. על פי אמונתם, בעל הוא אליל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, אליל החיים, שמרווה את פני האדמה. בעל מתואר כלוחם רב עוצמה וכוח הלוחם בכוחות הרעים שמנסים לכלות את העולם ולהשמידו. במיתולוגיות האליליות הוא בנו של אל ואחיהם של ים וענת, ובעלה של עשתרת. משמעות שמו אדון, והוא מתואר כאדון העולם.


בעלים מקומיים

בכנען התקיימו אלילים מקומיים שונים, ששמותיהם לרוב (אך לא תמיד) הורכבו מהשם "בעל" + שם המקום: מכתובות פיניקיות – בעל חמון (חמון), בעל לבנון[2] (לבנון), בעל צור[3] (מלקרת – מלך הקרת, היא צור), בעל צידון[4] (צידון), בעל כתי[5] (מכתי), בעל חרן[6] (מחרן, מכתובת ארמית); מהמקרא – בעל פעור, בעל חצור, בעל פרצים, בעל מעון, בעל גד, בעל חרמון[7] ובעל תמר;[8] ממקורות אחרים – בעל אֻגרת[9] (אוגרית), בעל קרניים,[דרוש מקור] בעל כרמל (הוא "זאוס ההליופוליטני (אנ') הכרמלי" ביוונית).[10]; האל בעל צפון (הר צפון) מוכר הן מהמקרא,[11] הן מכתבי אוגרית,[12] הן מכתובות פיניקיות[13] והן מהחוזה בין אסרחדון למלך צור בעל הראשון (Esarhaddon's Treaty with Ba'al of Tyre) (כ־dba-al ṣa-pu-nu).[14][15]

הבעל ביהדות

זיהויו כאליל השמש

רבי יעקב סקילי, מחכמי ספרד, בדרשות על פרשת לך לך מסביר על היווצרות פולחן הבעל, ועל מהות שמו:

ומה היה זה הבעל? דע כי מרוב הסכלות של הראשונים ומיעוט ידיעתם וחקירתם, היו סבורים שהשמש והירח ושאר שבעה כוכבי לכת הם האלוהות והם מנהיגי העולם. עד שחלקו היישוב לשבעה חלקים וקוראים אותם אקלימים, ונתנו כל אקלים לכוכב אחד והיו אומרים כי מכח אותו כוכב הוא קיום אותו אקלים, ועל ידי אותו כוכב הוא מתנהג. והיו אומרים כי השבעה כוכבים כולם אלוהות, והשמש הוא האלוה הגדול והירח משנה לו ושאר הכוכבים הם עבדים לשמש, ועל כן קוראים לשמש בעל והוא לשון אדנות כמו אם בעליו עמו (ספר שמות, פרק כ"ב, פסוק י"ד), בעל החלומות הלזה (ספר בראשית, פרק ל"ז, פסוק י"ט).

— תורת המנחה על פרשת לך לך/ דרשה ח' עמוד 37.

האברבנאל בפירושו לנביא כותב: ”ויעבדו את הבעל, שהיא העבודה לשמש, ולהיותו המאור הגדול בזה העולם השפל נקרא בעל כמו שפירשתי...” (האברבנאל על ספר מלכים א', פרק י"ז, פסוקים ט"ז-י"ז). זיהוי של הבעל כאליל השמש מוזכר גם בפירושו של רבי דוד צבי הופמן  לתורה כשהוא מוסיף על כך שהבעל יחד עם העשתורת היו העבודות הזרות העיקריות של יושבי כנען העתיקים[16]. יצוין כי בפסוקי התורה המתרים על עבודת האלילים, מוזכרת נטיה מסוכנת זו בדבר הטעיה אחרי גרמי השמים, והתורה מזהירה: ”וּפֶן תִּשָּׂ֨א עֵינֶ֜יךָ הַשָּׁמַ֗יְמָה וְֽ֠רָאִ֠יתָ אֶת הַשֶּׁ֨מֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵ֜חַ וְאֶת הַכּֽוֹכָבִ֗ים כֹּ֚ל צְבָ֣א הַשָּׁמַ֔יִם וְנִדַּחְתָּ֛ וְהִשְׁתַּחֲוִ֥יתָ לָהֶ֖ם וַעֲבַדְתָּ֑ם” (ספר דברים, פרק ד', פסוק י"ח).

פולחנו

האברבנאל מעלה אפשרות לפיה צורת העבודה לבעל היתה באמצעות פסיחה על מזבחו[17], אפשרות נוספת היא שעבודתו היתה בדרך של התגודדות ושריטת שריטות בבשר[18].  

הרב הירש מתייחס בפירושו לתופעת פולחן הבעל ומוכיח ממנה את תוצאותיה השפלות של התאוריה הדרווניסטית:

...והיה גם "בעל פעור", אלהי חוסר הבושה, שהיו פוערים בפניו בלא בושה את הצד הבהמי של האדם וכך היו עובדים אותו. משום כך אומר הושע (ט, י): "באו בעל - פעור וינזרו לבשת" - הם הקדישו עצמם לבושה. פולחן הפעור הוא הדגמה של אותו דרוויניזם החוגג את נצחונו כאשר האדם יורד לדרגת הבהמה, מתנצל את עדיו הא-לוהי ורואה את עצמו רק כ"בהמה" בדרגת התפתחות גבוהה

.

פולחן בעל בארץ ישראל בימי בית ראשון

בעל היה אחד מהעבודות הזרות הפופולאריות אליהן נטו חוטאי ישראל בתקופה הקדומה.[19] כמתואר במקרא, לעתים התקיים פולחן פוליתאיסטי בו עבדו לאלוקי ישראל ולבעל כאחד, כמקובל בעולם העתיק.  

רבי עובדיה מברטנורא כתב כי השם בעל הוא מלשון פסל ואליל[20] מאידך, פרשנים דתיים טענו שלפני שהתפשטה בישראל עבודת בעל הכנעני, שימש הכינוי בעל, שמשמעו 'אדון', גם כתואר לאלוקי ישראל, ועל שמו נקראו צאצאי שאול ודוד.[21] ועל פי פירוש זה ניתן להבין את הפסוק המופיע בסיפור מלחמתו של דוד בפלשתים: "וַיֹּאמֶר פָּרַץ ה' אֶת אֹיְבַי לְפָנַי כְּפֶרֶץ מָיִם, עַל כֵּן קָרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בַּעַל פְּרָצִים" (שמואל ב, ה' כ').

גדעון יצא למלחמה נגד כהני בעל בעירו, ולאחר ניצחונו של גדעון שונה שמו ל"ירו־בעל" כדי להורות שיריב עמו בעל. אחד מבניו של שאול המלך נקרא "אש-בעל" (הוא אישבושת, עיין בערכו על מהות שמו.) וגם בנו של יהונתן בן שאול "מפיבשת" נקרא בשמות המעידים על התנגדות לפולחן בעל: "מריב-בעל" ו"מרי-בעל", כמו כן אחד מבניו של דוד המלך נקרא בשם "בעל-ידע". במקומות רבים במקרא שובש לגנאי הרכיב התיאופורי "בעל" לשם "בושת" (כמו "ירובשת" ו"איש בשת"),[22][23] דבר המעיד על האידאולוגיה של מעבירי המסורה נגד פולחן הבעל, כפי שפירשו רש"י ורד"ק[24].

בתקופתו של המלך אחאב נפוץ פולחן בעל באופן ניכר. המלכה איזבל, שהייתה נסיכה צידונית, עודדה את פולחנו, ולפי המתואר במקרא רדפה את נביאי ה'. אחד משיאי המאבק הנבואי בפולחן בעל התרחש בימי אליהו הנביא, שערך מעמד בהר הכרמל לאחר תקופת בצורת, והתעמת עם נביאי בעל במטרה להתעמת עִמו כאליל הגשמים וכאליל האש[25]. לאחר כישלונם של נביאיו להוריד אש ולקבל את קורבנם (במסגרת תחנוניהם הלקו עצמם), והצלחתו של אליהו בכך, נטבחו נביאי בעל. הנרטיב המקראי מתאר כי בעקבות פולחן בעל נידון בית אחאב להשמדה, ובימי בנו יורם מרד יהוא בתמיכת הנביאים, והשמיד את פולחן בעל מממלכת ישראל.

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא בעל בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Mary E. Buck, "Western Amorite Corpus", in: The Amorite Dynasty of Ugarit, Brill, 2020 p. 251–252
  2. ^ KAI 31 – כתובת בעל לבנון
  3. ^ KAI 47 – הקיפוסים של מלקרת
  4. ^ KAI 14 – כתובת אשמנעזר
  5. ^ Maria Giulia Amadasi Guzzo, José Ángel Zamora López, L’archivio fenicio di Idalion: stato delle ricerche, Semitica et Classica 9, 2016, עמ' 191 doi: 10.1484/J.SEC.5.112732
  6. ^ KAI 218 (כתובת בר־רכב לבעל־חרן)
  7. ^ שופטים, ג', ג', דברי הימים א', ה', כ"ג
  8. ^ שופטים, כ', ל"ג
  9. ^ ראו למשל צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 727, 732, 733, 737
  10. ^ בנימין מזר, עמים הר יקראו, ארץ־ישראל יד, 1978, עמ' 41
  11. ^ שמות, י"ד, ב'-ט', במדבר, ל"ג, ז'
  12. ^ בלוח מאוגרית הוא אף מזוהה באכדית עם dIM ḪUR.ŠAG Ḫa-zi; מצבה בסגנון מצרי מאוגרית מוקדשת ל"סת צַפֻנַ" המזוהה עם בעל צפון
  13. ^ KAI 50, 69
  14. ^ SAA 02 005. Esarhaddon’s Treaty with Baal, King of Tyre באתר Open Reachly Annotated Cuneiform Corpus (ORACC), מתוך Simo Parpola and Kazuko Watanabe, Neo-Assyrian Treaties and Loyalty Oaths (State Archives of Assyria, 2), 1988
  15. ^ על בעל צפון ואזכוריו הקדומים ראו Meindert Dijkstra, The weather-God on two mountains, Ugarit-Forschungen 23, 1991, עמ' 136; Izak Cornelius, The Iconography of the Canaanite Gods Reshef and Ba'al: Late Bronze and Iron Age I Periods (c 1500-1000 BCE), Vandenhoeck & Ruprecht, 1994, עמ' 152–153
  16. ^ הגרד"צ הופמן על פרשת שופטים.
  17. ^ האברבנאל על ספר מלכים א', פרק י"ח, פסוק כ"ה.
  18. ^ האברבנאל על ספר מלכים א', פרק י"ח, פסוק כ"ח על פי הבנתו בדברי התלמוד בבלי, מסכת מכות, דף כ"א עמוד א'.
  19. ^ Izak Cornelius, The Iconography of the Canaanite Gods Reshef and Ba'al: Late Bronze and Iron Age I Periods (c 1500-1000 BCE), Vandenhoeck & Ruprecht, 1994, עמ' 1
  20. ^ רע"ב על ספר שמות, פרק ד', פסוק ב'.
  21. ^ יהודה קיל, פירוש דעת מקרא על ספר דברי הימים א', פרק ח', פסוק ל"ג
  22. ^ שמואל פסברג, מדוע אין מוצאים מלך בהפסק במסורת טבריה למקרא?, לשוננו ס"ד, 2002, עמ' 213
  23. ^ Robert R. Stieglitz, The Hebrew Names of the Seven Planets, Journal of Near Eastern Studies 40, 1981, עמ' 136
  24. ^ רד"ק על ספר דברי הימים א', פרק ח', פסוק ל"ג.
  25. ^ האברבנאל על ספר מלכים א', פרק י"ח.


אלילים במיתולוגיה הכנענית
הפנתאון הכנעני אדון • אל • אשרה • בעל • בעל זבוב • בעל פעור • גד • גפן-ואֻגר • דגון • חורון •
ים • ירח • כושר וחסיס • כושרות • כמוש • מולך • מות • נכל ואיב • סער • ענת •
עשתר • עשתרת • קדש-ואמרר • רשף • שחר • שלם • שפש • תרפים 		בעל
אתרים מיתולוגיים אוגרית • פסגת הצפון
כתבים דתיים אגדת אקהת • אגדת כרת • עלילות בעל וענת • שירה אוגריתית
פולחן במות • מצבה • מקדש מגדול • נסך וקטורת • סעודת מרזח
הנהגה דתית בעלת האוב • כהנים (כמרים) • קדשים (קדש וקדשת)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37618984בעל (אל)

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=בעל_(אליל)&oldid=2504577"