אלפבית אוגריתי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוח אותיות האלף-בית האוגריתי בגרסה מימין-לשמאל

אלפבית אוגריתי הוא כתב יתדות אלפביתי שנמצא בעיר אוגרית ומורכב משלושים אותיות. טכניקת הכתיבה שאולה מכתב היתדות של הסהר הפורה, נהריים, שבו נכתבו השפות שומרית ואכדית. עם זאת, שיטת הכתיב – שימוש במספר קטן של אותיות המציינות עיצורים בלבד – זהה לשיטה האלפביתית שהתפתחה בחצי האי סיני, בפיניקיה ובארץ ישראל. הוא שימש בעיקר לכתיבת השפה האוגריתית, שפה שמית, שמשייכים אותה, בדרך כלל, לענף הכנעני הצפוני. עם זאת, נמצאו גם כתבים בשפות אחרות הכתובים באלפבית זה. היו נהוגים שני סגנונות כתיבה: כתיבה משמאל לימין, וכתיבה מימין לשמאל. הסגנון הראשון היה, ככל הנראה, נפוץ יותר ורוב התעודות שנתגלו כתובות משמאל לימין. שני הסגנונות נבדלו גם באופן השימוש בכמה מהאותיות.

לוח ובו האלף-בית האוגריתי. הצילום עבר היפוך על מנת להציג את הכתב מימין לשמאל כפי שמופיע במעט מקומות

השפה השתמשה בסוג מיוחד של כתב יתדות. האלפבית האוגריתי שבו 30 אותיות, היה כנראה מבוסס על אלפבית פיניקי של 22 אותיות.

האותיות

בלוחות אוגרית התגלו שני סידורים של האותיות. האחד מזוהה עם השפות השמיות הצפון-מערביות וכן הערבית, ומכונה 'אבגד' על-פי ארבע אותיותיו הראשונות, והוא מהעדויות הקדומות ביותר לסדר המקובל באלפבית העברי-פיניקי, שהתגלגל גם לכתב היווני והלטיני. השני מזוהה עם שפות שמיות דרומיות ומכונה 'הלחמ' על-פי ארבע אותיותיו הראשונות. הלוחות שנמצאו הם, ככל הנראה, לוחות ללימוד ולתרגול אוריינות.

סידור האבגד באלפבית האוגריתי:[1]

𐎀 𐎁 𐎂 𐎃 𐎄 𐎅 𐎆 𐎇 𐎈 𐎉 𐎊 𐎋 𐎌 𐎍 𐎎 𐎏 𐎐 𐎑 𐎒 𐎓 𐎔 𐎕 𐎖 𐎗 𐎘 𐎙 𐎚 𐎛 𐎜 𐎝
ʾa b g ḫ d h w z ḥ ṭ y k š l m ḏ n ẓ s ʿ p ṣ q r ṯ ġ t ʾi ʾu s2
אַ ב ג חֿ ד ה ו ז ח ט י כ שׁ ל מ דֿ נ טֿ ס ע פ צ ק ר תֿ עֿ ת אִ אֻ ס

סידור ההלחמ באלפבית האוגריתי:[2]

𐎅 𐎍 𐎈 𐎎 𐎖 𐎆 𐎌 𐎗 𐎚 𐎒 𐎋 𐎐 𐎃 𐎁 𐎔 𐎀 𐎓 𐎑 𐎂 𐎄 𐎙 𐎉 𐎇 𐎏 𐎊 𐎘 𐎕 𐎛[א] 𐎜[א] 𐎝[א]
h l ḥ m q w š r t s k n ḫ b p ʾa ʿ ẓ g d ġ ṭ z ḏ y ṯ ṣ ʾi ʾu s2
ה ל ח מ ק ו שׁ ר ת ס כ נ חֿ ב פ אַ ע חֿ ג ד עֿ ט ז דֿ י תֿ צ אִ אֻ ס

המילים הופרדו באמצעות יתד קטן ביניהן (𐎟), הדומה לנקודה או לקו קטן באמצע שורה, בדומה לשיטת ההפרדה הפיניקית בין מילים (למשל בכתובות מלכי גבל או במצבת מישע).

לוח אוגריתי שבור בחלקו השווה בין האותיות האוגריתיות לבין מקבילותיהן (בקירוב) באלפבית האכדי:[3]

האות האוגריתית מקבילה עברית האות האכדית תעתיק לטיני
צד א'
𐎀 אַ 𒀀 a
𐎁 ב 𒁁 be
𐎂 ג 𒂵[ב] ga
𐎃 חֿ 𒄩[ג] ḫa
𐎄 ד 𒁲[ד] di
𐎅 ה 𒌑 ú
𐎆 ו 𒉿 wa
𐎇 ז 𒍣[ה] zi
𐎈 ח 𒆪 ku
𐎉 ט 𒊹[ו] ṭí
צד ב'
[𐎔] [פ] 𒁍[ז] [p]u
𐎕 צ 𒍝 ṣa
𐎖 ק 𒄣[ח] qu
𐎗 ר 𒊒[ט] ru
𐎘 תֿ 𒊭 ša
𐎙 עֿ 𒄩[ג] ḫa
𐎚 ת 𒌅[י] tu
[𐎛] [אִ] 𒄿 i
𐎜 אֻ 𒌋 u
𐎝 ס 𒍪[י"א] zu

הדמיון לכתב הפיניקי

משה דוד קאסוטו, שחקר את כתבי אוגרית, האמין שהאלף בית העברי-פיניקי קדם לאלפבית האוגריתי, והאותיות שהוספו לזה האחרון ולא קיימות באלפבית הפיניקי-עברי הן תוצר התאמת כתב זה להגיה המקומית.[4] גם צבי ושפרה רין ראו באלפבית האוגריתי הרחבה של האלפבית הצידוני, והביאו מספר ראיות:[5]

  • סימן הע' (𐎓) המשותף לאותיות גרוניות באוגריתית כמו ח' (𐎈), ט' (𐎉), טֿ' (𐎑), ק' (𐎖) ועֿ' (𐎙), בדומה לאותיות גרוניות בכתב הפיניקי, שכללו את סימן הע' (𐤏): ט' (𐤈, שילוב של ע' ות' (𐤕)) וק' (𐤒, שילוב של ע' וג' (𐤂)). הדבר עולה אף מהדמיון בין אותיות הע' (סימן הע' האוגריתי דומה לעיגול בשיטת היתדות), ואף מסביר את האות ע' שנמצאה לעיתים מוקפת בעיגול בלוחות אוגרית (UT 60 (בחורית), UT 602 ועוד). שאר העיצורים בהם מופיע הסימן הם עיצורים שורקים או כאלה שאין להם מקביל בכתב הפיניקי, והם: דֿ' (𐎏), ס2' (𐎝), ש' (𐎌), תֿ' (𐎘). בסימן הצ' אין את הסמן המשותף לעיצורים הגרוניים, מה שמחזק את הסברה של היה נחצי בתקופת המצאת הכתב, דבר העולה גם מההקבלה המקראית בין השורשים צחק || שׂחק. דומה, אפוא, שהעיקרון האוגריתי היה שסימן הע' מופיע בכל אות שאין לה מקבילה באכדית (מלבד האות ס2', שנדחקה בעקבות כך לסוף סדר האלפבית ושימשה רק במקרים מיוחדים).
  • קשר חזותי בין האותיות באוגריתית ובפיניקית ועברית: 𐤂 = 𐎂, 𐤄 = 𐎅, 𐤅 = 𐎆 (על הצד), 𐤆 = 𐎇, 𐤈 = 𐎉 (סימן הע' האוגריתי + סימן הת' הפיניקי, כאשר ט' הפיניקית היא סימני הע'+הת' הפיניקיים), 𐤊 = 𐎋, 𐤐 = 𐎔, 𐤔 = 𐎌, 𐤎 = 𐎝, 𐤇 = 𐎃.
  • לפי תעתיקי שמות כנעניים לאכדית, מספר ההגאים בשפות הכנעניות עלה על מספר האותיות (22). הדבר עולה גם מההבחנה המקראית בין שני סוגי ש', ומההבחנה בין שני סוגי צ' (צ' וטֿ') באוגריתית ובתרגום השבעים.

האותיות והגייתן

הכתב עצמו הוא ממשפחת כתבי היתדות. האותיות מורכבות מצירופים שונים של קווים שהוטבעו בלוחות טין בעזרת יתד עץ.

רוב האותיות של כתב זה מסמלות עיצורים בלבד כדרכן של שפות שמיות, מלבד האות אל"ף (המופיעה ראשונה בלוח) ושתי אותיות המופיעות בסוף לוח האלף-בית והדומות בצורתן לאות ד' ולאות ה'. לפי פרופסור משה דוד קאסוטו אלו שימשו להביע את התנועה העיקרית והמוטעמת של המילה על ידי הופעתם בסוף המילה.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אלפבית אוגריתי בוויקישיתוף

ביאורים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 אות זאת לא נמצאת בסידור ה'הלחמ' האוגריתי.
  2. ^ הסימן מופיע בלוח בצורה דומה יותר לצורה האשורית
  3. ^ 3.0 3.1 הסימן מופיע בלוח בצורה זהה לצורה האשורית
  4. ^ הסימן מופיע בלוח בצורה דומה יותר לצורה האשורית
  5. ^ הסימן מופיע בלוח בצורה כמעט זהה לצורה האשורית
  6. ^ הסימן מופיע בלוח בצורה דומה יותר לצורה האשורית
  7. ^ האות פגומה, ורק פינתה הימנית־תחתונה שרדה
  8. ^ הסימן מופיע בלוח בצורה זהה לצורה האשורית
  9. ^ הסימן מופיע בלוח בצורה דומה יותר לצורה האשורית
  10. ^ הסימן מופיע בלוח בצורה דומה יותר לצורה האשורית
  11. ^ הסימן מופיע בלוח בצורה דומה יותר לצורה האשורית

הערות שוליים

  1. ^ מתועד בלוחות KTU2 5.4, 5.5(?), 5.6, 5.8, 5.9, 5.12, 5.13, 5.16, 5.17, 5.19, 5.20, 5.21, 5.25. ראו גם צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 676–677
  2. ^ מתועד בלוח KTU2 5.24 (מובא שם עם כמה הצעות אפשריות לתיקונים)
  3. ^ לוח KTU2 5.14, ראו צבי ושפרה רין, עלילות האלים, ענבל, 1996, עמ' 38
  4. ^ משה דוד קאסוטו, האלה ענת, ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ה, עמ' 11
  5. ^ צבי ושפרה רין, עלילות האלים: כל שירות אוגרית, פילדלפיה: ענבל, 1996, עמ' 830-835.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

אלפבית אוגריתי36860634Q332652

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אלפבית_אוגריתי&oldid=2339936"