כמוש

מַצֶּבֶת מֵישַׁע - מצבת זיכרון לכמוש שהוצבה מטעם מישע מלך מואב בעיר דיבון

כְּמוֹשׁ היה האליל הלאומי של מואב. נראה כי שמו מופיע לראשונה באוגרית בכתיב "כמת'". בעיר הכנענית אֶבְּלָה הוא ידוע בשם "כמיש". המואבים עבדו את כמוש עד לתקופה הפרסית. בעקבות השפעת השלטון היווני זיהו המואבים באליל המלחמה היווני ארס את כמוש.

אטימולוגיה ושמות תיאופוריים

יש המשערים שהשם "כמוש" נגזר מהשורש השמי כנ"ש, שפירושו 'המכניע'. ישנם שמות תיאופוריים המורכבים מן השם כמוש: כמוש-נדב, כמוש-עם, כמוש-אל. ניתן להשוות אותם לשמות תיאופוריים יהודאיים, להבדיל, כגון יהונדב, יואל (יהו-אל), גבריהו, מיכיהו, חזקיהו, ירמיהו, המורכבים מן השם י-ה. כמה שמות אנשים מואבים מורכבים ביסוד כמוש. בכתובת מישע מופיע הצירוף "עשתר-כמֹש". יש מי שסובר שהשם עשתר מורה כאן על בת זוגו של כמוש - צירוף זוג אלילים של זכר ונקבה; לפי דעות אחרות יש כאן מעין זיהוי של כמוש עם האליל הזכר עשתר (אל כוכב השחר - נוגה).

ארכאולוגיה וממצאים אפיגרפיים

בכתובת מקיר-מואב, שנמצאה בבית בכרכ שבירדן, מתואר שמישע מלך מואב הקדיש מבער לכמוש.

בתעודות אשוריות נזכרים שמות של מלכי מואב המורכבים ביסוד כמוש: כמשנדב, בימי סנחריב, ומלך נוסף ששמו מתחיל ביסוד כמוש, בימי אשורבנפל. שמות עם היסוד כמוש נמצאו בחותמות במספר חפירות ארכאולוגיות: כמש צדק, כמשיחי, כמשעם וכמשאל. השם כמשפלט מופיע בפפירוס ארמי ממצרים מן התקופה הפרסית. המלים עבד כמוש מופיעות בכתובת ארמית ממואב מסוף התקופה הפרסית.

במצבת מישע כמוש מוזכר מספר פעמים:

• בשורה שלוש מציין מישע שבנה במה לכבודו - ”וָאַעַש הַבָּמָת (הבמה) זֹאת לִכְמֹש בַּקִרְחֹה (מצודת העיר) בָּמַ[ת יֵ]”
• בשורות חמש ושש הוא מיחס את שעבודו לישראל לכעסו של כמוש - ” עָמְרִי מֶלֶך יִשְרָאֵל, וַיְעַנוּ אֶת מֹאָב יָמִן רַבִּן (ימים רבים), כִּי יֶאֱנַף כּמֹש בְּאַרְצֹה. וַיַחֲלִיפֹה בּנֹה (הוא אחאב) וַיֹאמֶר גַם הֻא: אֲעַנֵו אֶת מֹאָב ”
• במספר מקומות מיחס מישע את ניצחונותיו לחסדו של כמוש, לדוגמה: ”וַאֶלְתָחֵם (ואלחם) בַּקִר (בעיר) וַאֹחֲזֶהָ (ואחזתי בה), וַאֶהֱרֹג אֶת כָּל הָעָם [..מ ] הַקִרְיָת לִכְמֹש וּלְמֹאָב”
• ולכבוד כמוש הוא תופס שבויי מלחמה ”. וָאֵשְבְּ (שביתי) מִשָם אֶת אֲרִאֵל דָוִדֹה, וַאֶסְחֲבֵהֻ לִפְנֵי כּמֹש בַּקִריָת”

במקורות היהודיים

במקרא מכונה מואב ”עַם כְּמוֹשׁ” (במדבר כ"א, כט), כפי שישראל מכונים "עם ה'", אם כי המקרא מתאר אותו לגנאי כ”שִׁקֻּץ מוֹאָב” (מלכים א' י"א, ז), כלומר מוקצה.

נשותיו המואביות של שלמה בנו במה לכמוש, במקביל לבמת המולך. המקרא רואה בחומרה את היעדר מחאתו של שלמה במעשה נשיו, ומייחס את בניית הבמות לשלמה עצמו: ”אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה לִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב בָּהָר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרוּשָׁלָ‍ִם וּלְמֹלֶךְ שִׁקֻּץ בְּנֵי עַמּוֹן” (מלכים א' י"א, ז). את הבמות הרס יאשיהו בעת ששב לקב"ה בכל לבבו (מלכים ב, כ"ג, יג).

על פי המסופר במלכים ב', מישע מלך מואב אף הקריב את בנו הבכור לכמוש על החומה (ג', כז). חלק מן הפרשנים סבורים שהוא הקריב את בנו של מלך אדום.

בין עבודותיו של כמוש מוזכר: "המעביר שערו לכמוש".

במדרש תואר כמוש כ:"אבן שחורה דמותה כדמות אשה שחורה, והיא בתוך הבמה, והיו הולכים אליה להשתחוות לה מואב וכל סביבותיה, והוא בלשון ישמעאל מכה עבודה זרה שהיא במדבר, והולכים אליה עמים רבים ואחד מאלף אין חוזרין, וכבר התחיל להיבטל".

מסתבר שהמדרש מזהה אותה עם פולחן האבן השחורה של הישמעאלים במכה בתקופה הקדם איסלאמית. זיהוי זה מופיע גם בשו"ת הרמב''ם.

נראה שבני עמון עבדו באופן חלקי את כמוש, כפי שבני מואב עבדו בין השאר את האל העמוני מלכום. בדבריו של יפתח הגלעדי אל מלך עמון הוא אומר: "הלא את אשר יורישך כמוש אלהיך אותו תירש" (ספר שופטים, פרק י"א, פסוק כ"ד).

לקריאה נוספת

• Müller, Hans-Peter. "Chemosh." Pages 186-189 in Dictionary of Deities and Demons in the Bible. Edited by Karel van der Toorn, Bob Becking, and Pieter W. van der Horst. 2nd ed. Leiden: Brill, 1999. מסת"ב 90-04-11119-0

קישורים חיצוניים

• כמוש, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• כרמית מזרחי, אהיה אשר אהיה: בעקבות אלוקי אבותינו
• לזיהויים של פעור ומרקוליס, באתר רציו

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

כמוש25716868