נובא
| טריטוריה |
 הרשות הפלסטינית |
|---|---|
| נפה | חברון |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 4,336 (2007) |
| אזור זמן | UTC +2 |
נובא (בערבית: نوبا) הוא כפר פלסטיני, הממוקם כ-11 ק"מ מצפון-מערב לחברון. הכפר נמצא בנפת חברון, במרכז חבל יהודה. לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2007 מנתה האוכלוסייה הפלסטינית בכפר 4,336 תושבים.
היסטוריה
בסקר ארכאולוגי שנערך בנובא לא נתגלו כלל שרידים קדומים.[1]
רשימת כפרים עות'מאנית משנת 1870 הצביעה על כך שלנובא היו 52 בתים, ואוכלוסייה של כ-200 תושבים. ספירה זו התייחסה לגברים בלבד. בשנת 1883 תיאר סקר ארץ ישראל המערבית את "נובא" ככפר קטן על גבעה נמוכה, עם באר הנמצאת כקילומטר ממזרח. בשנת 1896 נאמדה אוכלוסיית נובא בכ-537 בני אדם.
במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בנובא הייתה אוכלוסייה של 357 איש, כולם מוסלמים. מספר זה גדל ובמפקד 1931 היו בכפר 611 מוסלמים, ב-140 בתים. בשנת 1945 הייתה אוכלוסיית נובא 760 איש, שהיה בבעלותם 22,836 דונם על פי סקר קרקעות ואוכלוסין רשמי. 403 דונם מתוכם היו של מטעים ואדמות השקיה, 10,116 של גידולי דגנים, ואילו 33 דונם היו שטח בנוי.
בעקבות מלחמת העצמאות, ולאחר הסכם שביתת הנשק בין ישראל וירדן משנת 1949, עברה נובא לשליטה ירדנית.
בעקבות מלחמת ששת הימים עברה נובא לשליטה ישראלית. מאז הקמת הרשות הפלסטינית, היישוב מנוהל במסגרת נפת חברון.
כתובת נובא
במסגד המרכזי של הכפר, המכונה בפי המקומיים 'מסגד עומר', מעל גומחת התפילה מוצבת כתובת בכתב ערבי כופי. הכתובת חקוקה על לוח אבן גיר (60 ס"מ אורך על 40 ס"מ גובה) וזה תוכנה (תרגום מערבית לעברית):
בשם אללה הרחמן הרחום הנחלה הזאת נובא בגבולותיה ושטחיה [היא] הקדש לסלע בית-אלמקדס ומסגד אלאקצא הקדישה אמיר המאמינים עמר אבן אלח'טב למען אללה יתעלה
הכתובת פורסמה על ידי הארכאולוגים הישראלים ד"ר אסף אברהם ופרץ ראובן בכנס "חידושים בחקר ירושלים וסביבותיה", שהתקיים בשנת 2016 באוניברסיטה העברית בירושלים.[2] החוקרים תארכו את הכתובת למאה ה-10 (על פי ניתוח אפיגרפי). בכתובת מוזכר שם הכפר נובא כהקדש (ואקף) עבור הסלע של 'בית אלמקדס' ו'מסגד אלאקצא'. בנוסף צוין בכתובת שם המקדיש - עומר בן אל-ח'טאב, הח'ליפה השני אשר כבש את ארץ ישראל וירושלים סביב שנת 638 לספירה.
הכתובת בת כאלף שנה אולם ייתכן והיא משמרת מסורת הקדש קדומה יותר. לטענת החוקרים, השימוש במונח 'בית אלמקדס' ('בית המקדש') נקשר ישירות עם מבנה כיפת הסלע וזאת כחלק מתפיסה אשר ביקשה להאדיר מחדש את מעמדה של ירושלים ואת זיכרון מקדש שלמה המקראי. הכתובת מעידה על תהליך השפעתן של מסורות קדושה יהודיות מקומיות על התפתחות מסורות הקדושה המוסלמיות בארץ ישראל בראשית ימי האסלאם.[3]
קישורים חיצוניים
- Welcome To The City of Nuba
- Survey of Western Palestine, Map 21: IAA, Wikimedia commons
- Nuba Village (Fact Sheet), המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
- Nuba Village Profile, המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
- Nuba aerial photo, המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
- The priorities and needs for development in Nuba village based on the community and local authorities’ assessment, המכון למחקר יישומי - ירושלים (ARIJ)
- כתובת נובא
- איתי בלומנטל, כתובת ערבית קדומה: אל-אקצא - "בית אלמקדס", באתר ynet, 1 בנובמבר 2016
הערות שוליים
- ^ משה כוכבי (ע), יהודה, שומרון וגולן: סקר ארכיאולוגי בשנת תשכ"ח, ירושלים: כרטא ירושלים, 1972, עמ' 49
- ^ אסף אברהם, פרץ ראובן, "הקדש לסלע בית אלמקדס ומסגד אלאקצא": כתובת הקדש מוסלמית מן הכפר נובא. ירושלים, חידושים בחקר ירושלים, 2016
- ^ איתי בלומנטל, כתובת ערבית קדומה: אל-אקצא - "בית אלמקדס", באתר ynet, 1 בנובמבר 2016
 | ||
|---|---|---|
| ערים | חברון • דורא • חלחול • יטא • דאהרייה | 
|
| מועצות מקומיות | בני נעים • בית עווא • בית אולא • בית אומר • דיר סאמת • אידנא • ח'אראס • נובא • סעיר • א-סמוע • צוריף • תרקומיא • תפוח | |
| כפרים | אום אל-ח'יר • אל-בקעה • בית עמרה • בית ענון • בית כאחיל • בית א-רוש אל-פוקא • אל-בורג' • דיר אל-עסל אל-פוקא • א-דווארה • חדב אל-פוואר • אל-חילה • חוריז • אמריש • ח'ירבת כרמה • אל-כרמל • ח'אלת אל-מאיה • חֻ'רסא • אל-כום • ח'ירבת סאפא • ח'רבת זנוטה • ח'ירבת א-סימיא • מג'ד • קַלְקַס • קילה • רמאדין • א-ריחייא • א-שויוח' • שיוח' אל-ערוב • א-סורה • א-טבקה • אל-עודייסה • זיף • ראבוד • קורייסה | |
| מחנות פליטים | אל-ערוב • אל-פוואר | |
| נפות הרשות הפלסטינית | ||
38235812נובא