חוות טליה

חוות טליה
	חוות טליה והדרך המובילה אליה
טריטוריה	יהודה ושומרון
מחוז	מחוז יהודה ושומרון
חבל ארץ	הר חברון
תאריך ייסוד	17 ביוני 1996
גובה	882 מטרים
קואורדינטות	31°22′02″N 35°07′28″E / 31.367221°N 35.124461°E
	(למפת הר חברון רגילה) חוות טליה

חוות טליה היא חווה חקלאית מזרחית לבית יתיר ודרומית לסוסיא, ידועה גם בשם חוות נוף הנשר או חוות לוציפר^[1]. החווה הוקמה על ידי יעקב טליה ונוהלה על ידו עד למותו בתאונת טרקטור בשנת 2015. בחווה מגדלים כבשים מזן דורפר. שטח החווה צופה על העיר ערד, הר חברון, דימונה, רבת עמון וים המלח. אחת הגבעות הסמוכות לחווה זוהתה על ידי ד"ר עוז גולן כסלע המחלקות המקראי^[2]

תולדות החווה

ב-1981 העבירה מדינת ישראל להסתדרות הציונית העולמית כ-4,000 דונם של אדמת מרעה באזור הר חברון סמוך לקו הירוק לצורכי מרעה.

אנשי התיישבות שחיפשו חוואי שיקים חוות בודדים, על מנת לשמור על אדמות המדינה מפני התיישבות בדואית בלתי חוקית, פנו ב-1995 אל יעקב טליה גר מדרום אפריקה שנולד בשם יעקובס יוהנס על מנת שיקים במקום חוות בודדים. בארבע הפעמים סירב טליה להתיישב בגבעה עקב הקושי הצפוי להתיישב במקום. בפעם החמישית, הסכים בתנאי שיקבל גיבוי ממשלתי. הוא אמר "לאף אחד אחר לא היה אומץ לבוא.. הם ידעו שזה יהיה קרב". על פי עדותו, ראש הממשלה יצחק רבין חתם על אישור ההקמה של החווה שבועות לפני שנרצח ב-1995. ועדת המשנה לרישוי אישרה הצבתם שני קרוואנים, מחסן וחדר שומר, בשטחי מרעה. מסביב למבנים אלה הקים יעקב את החווה. החווה הייתה בתחילה מוכרת כחוות לוציפר על שם משטרת לַצֵיפָר, (בערבית: אל-עַצֵיפִיר), שהוקמה בתקופת השלטון הבריטי בארץ ונועדה להגן על הכביש המוביל מירושלים דרך חברון אל הנגב. הסכם הרשאה בכתב נחתם ונמסר ליעקב טליה בשנת 1999. לבעלי החווה יש הסכם הקצאה מההסתדרות הציונית העולמית לשימוש במקום כחוות מרעה עד יולי 2042. שטח החווה היה 3,600 דונם.

ב-1997, עם הקמת החווה, יעקב טליה הביא אליה בייבוא אישי מדרום אפריקה כבשים יקרות מזן דורפר.

ב-25 בדצמבר 2006 בעקבות עתירה של פלסטינים אסר המנהל האזרחי על טליה להיכנס לחצי משטח החווה. טליה הגיש תביעה נגדית בדרישה לבטל את האיסור. טליה טען כי למרות שהקרקע נמצאת מחוץ לתחום אדמות המדינה, זכותו להישאר בה כי עיבד אותה יותר מעשור ואף ייבא לשם כך קומביין קציר מגרמניה. פלסטינים הורשו להיכנס לשטחי העיבוד של החווה ושתילי כרם הגפנים נעקרו.

החווה סבלה מפריצות רבות וגנבה, בעיקר של עדרי הכבשים שבחווה. באחת הפריצות נגנבו 621 כבשים מזן דורפר. יעקב טליה רכש עדר חדש וגידל כרם ענבים.

ב-15 ביוני 2015 נהרג יעקב טליה לאחר שכף טרקטור שהפעיל נפלה עליו.^[3] בתו ליאורה המשיכה לאחר מותו לנהל את החווה עד שאחיה ששירתו כלוחמים השתחררו משירותם.

ב-13 באפריל 2016 בפריצה לילית לחווה נגנבו כ-60 כבשים, בהן כ-40 נקבות שעמדו לפני המלטה. הגנבים ניצלו את מזג האוויר הסוער ופרצו את הגדר. הנזק כלכלי נאמד בכ-150,000 ש"ח.

ב-15 בנובמבר 2016 הותקף ידידיה על ידי רעולי פנים ונפצע קל. בצלאל אחיו ירה באוויר ובכך הציל אותו.

ב-24 באוקטובר 2017 תקפו פורצים בדואים משבט אבו אל-קיעאן את תושבי החווה ונעצרו.^[4]^[5]

ב-18 במרץ 2018 3 פורצים פלשו לשטח החווה. אחד הפורצים ניסה לדרוס את ידידיה טליה שנאלץ לירות באוויר על מנת להגן על עצמו. בעקבות האירוע נעצר ידידיה ונשקו הוחרם.^[6]

בשנת 2018 החלו פלסטינים לטעון לבעלות על אזור בשטח החווה. לאחר שקיבלו אישור מהמנהל האזרחי להיכנס לאזור הם שתלו עצים שנתרמו על ידי רבנים לזכויות אדם. בשנת 2019 הודיע אלוף פיקוד המרכז לבעלי החווה שהשטח שנגרע מהחלקה שלהם הוא קרקע פרטית פלסטינית, מובלעת בתוך אדמות המדינה המוקצות לחוות טליה, ושהכניסה לשם מותרת רק לפלסטינים.

כיום מנהלים את החווה בניו של יעקב טליה ידידיה ובצלאל.