בטיחות במעבדה

סמל הביוהזרד (שחור וצהוב)

מעבדות מחקר ופיתוח, מעבדות תעשייתיות, מעבדות רפואיות, מעבדות סטודנטים, מעבדות כימיות, מעבדות ביולוגיות, מעבדות לבריאות הסביבה וכולי מכילות סיכוני בטיחות ובריאות משמעותיים. מניעתן של תאונות במעבדה דורשת פעולות מניעה, טיפול וערנות מתמידים. דוגמאות לגורמי סיכון כוללים מתח חשמלי גבוה, לחץ גבוה ונמוך, טמפרטורות גבוהות ונמוכות, כימיקלים קורוזיביים ורעילים וחומרים ביולוגיים מזהמים ומסוכנים לרבות אורגניזמים מזהמים ורעלנים שלהם.

האמצעים להגנה מפני תאונות במעבדה כוללים: הכשרה לבטיחות, אכיפה של מדיניות בטיחות במעבדה, סקירת היבטי בטיחות בעת תכנון בדיקות מעבדה וניסויים, השימוש בציוד מגן אישי, והפעלת צוותי בטיחות במהלך פעילויות ברמת סיכון גבוהה במיוחד.

במדינות רבות, העבודה במעבדה כרוכה בחקיקה של רשויות הבריאות ו/או הפיקוח על העבודה. במדינת ישראל חקיקה זו קשורה בפיקוח על העבודה ובמשרד הכלכלה והתעשייה (לשעבר התעשייה מסחר ותעסוקה - התמ"ת). במקרים מסוימים, הפעילויות המעבדה עלולה להציב גם סיכונים לבריאות הסביבה. לדוגמה, במקרים בהם מתרחשת פליטת חומרים רעילים או זיהומיים, מהמעבדה לסביבה, במכוון או באקראי.

בישראל קיים "המוסד לבטיחות וגיהות" המקיים פעילות ענפה בתחומי ההסברה, הדרכה, הפצת מידע, קיום מחקר לקידום תרבות של בטיחות בעבודה ובריאות תעסוקתית, בכל ענפי המשק השונים: תעשייה ושירותים, בנייה וחקלאות. למוסד לבטיחות וגיהות יש מאגר ספרות ופרסומים בתחומי הבטיחות, לרבות בתחומי הבטיחות במעבדות השונות.

גיהות אישית

כללי

• כללי הגיהות הם חלק בלתי נפרד מהוראות בטיחות.
• חובה בכל מעבדה להחזיק במקום ידוע עם גישה מהירה למקום:
  1. מקלחת חירום
  2. משטפת עיניים

שטיפת ידיים, וניקיון אישי

1. יש להקפיד על חיטוי ושטיפת ידיים, רצוי עם חומרים אנטיספטיים הכוללים אלכוהול וכלורהקסידין או במים וסבון וייבוש עם נייר מגבת חד פעמית או שימוש באמצעי ייבוש חדשניים.
2. חיטוי ושטיפת הידיים תעשה לאחר ביצוע עבודה מעבדתית, לפני אכילה ושתייה או עישון (במקום בו הדבר מותר), לפני איפור, לאחר מגע עם חומרים כימיים או ביולוגיים מזהמים, לפני ואחרי יציאה משירותים, לפני ואחרי מגע עם חולים או נבדקים.
3. יש להקפיד להתקלח לאחר העבודה במעבדה (רצוי עוד לפני היציאה מן המעבדה).
4. יש לכבס ולהחליף בגדי עבודה וחלוקי מעבדה לעיתים קרובות, מומלץ מדי יום.

אכילה ושתייה ועישון

1. אכילה ושתייה מותרת אך ורק מחוץ למעבדה.
2. אין להכניס דברי אוכל ושתייה למעבדה ולמקררים המכילים חומרי מעבדה.
3. אין לאכול עם חלוק או ביגוד מעבדה אחר, ואין להיכנס לחדר אוכל עם חלוק.
4. אין לעשן בשטח המעבדה או בסביבתה.

איפור

עדיף להגיע לעבודה ללא איפור ובכל מקרה יש להסיר איפור וקרמים לפני תחילת העבודה.

עדשות מגע

עדיף להימנע משימוש בעדשות מגע במעבדה, במיוחד כאשר מדובר בחומרים כימיים נדיפים ורעילים.

עדשת מגע עלולות להפריע במקרה תאונה עם נוזלים המחייבים שטיפת עיניים.

סיכונים כימיים

כימיקלים מסוכנים מציבים איומים פיזיים ו/או בריאותיים לעובדים במעבדות רפואיות, תעשייתיות, במכוני מחקר באקדמיה ובאוניברסיטאות. כימיקלים במעבדה כוללים כימיקלים גורמי סרטן (חומרים קרצינוגנים), רעלנים (למשל, אלה המשפיעים על הכבד, הכליות, מערכת העצבים), חומרים מגרים, חומרים קורוסיביים, חומרי גורמי עירור, כמו גם חומרים הפועלים על מערכת הדם או גורמים נזק לריאות, לעור, לעיניים או לריריות.

סיכונים ביולוגיים

חומרים ביולוגיים ורעלנים ביולוגיים

עובדי מעבדה עשויים להיחשף מדי יום לסיכונים ביולוגיים. סיכונים אלו קיימים ממקורות שונים במעבדה כגון: בדם ובנוזלי הגוף, דגימות מתרביות, רקמות הגוף מגופות בני אדם ובעלי חיים (חיות מעבדה), כמו גם מעובדי מעבדה אחרים.

בדרך כלל חומרים ביולוגיים אלה מצויים בפיקוח ממשלתי מוסדר (למשל, נגיפים, חיידקים, פטריות ופריונים) שיש להם פוטנציאל איום חמור לבריאות הציבור ולבטיחות, האדם, החי או הצומח או למוצרים מן החי והצומח. ביניהם:

1. גחלת - (Anthrax) היא מחלה זיהומית חריפה הנגרמת על ידי חיידק פתוגני Bacillus anthracis הפוגעת באדם ובבעלי חיים וידועה גם כמשמשת כנשק ביולוגי במלחמה. בין הסימפטומים במחלה מופיע נגע עורי שחור אצל חולה הגחלת. חיידקי הגחלת יוצרים נבגים, ואלו אחראים להתפתחות המחלה. בקרב בעלי החיים, פגיעים במיוחד צאן ובקר הנחשפים לנבגים העמידים בקרקע.
2. שפעת העופות - Avian influenza) היא סוג של שפעת נגיפית התוקפת עופות. נגרמת על ידי נגיפי שפעת מסוג A. לשפעת שני זנים עיקריים - זן שאינו אלים (H9N2) וזן אלים (H5N1).
3. בוטוליזם - (Botulism) היא הרעלה נדירה הנגרמת על ידי טוקסין הבוטולינום שמייצר החיידק Clostridium Botulinum. רעלן הבוטולינום הוא הרעלן החזק ביותר בטבע שחיידק כלשהו מייצר: גרם אחד מסוגל להרוג מיליוני בני אדם. הרעלן גורם לשיבוש חמור במערכת העצבים ועלול להוביל לשיתוק נשימתי ושל שרירי השלד. מקרים של בוטוליזם בדרך כלל מזוהים עם צריכת מוצרי מזונות משומרים.
4. מחלות מהרעלת מזון (Foodborne) - מחלות הנגרמות ממזון מקולקל נגרמות על ידי נגיפים, חיידקים, טפילים, רעלנים, מתכות, פריונים (חלקיקי חלבון מיקרוסקופיים). התסמונות נעות בין דלקת מתונה של הקיבה והמעים עד כדי סממנים סכנת חיים עצביים, וכן תסמונות של כבד, כליות תסמונות.
5. נגיף האנטה - (Hantaviruses) נגיפים העלולים להיות מועברים לבני אדם מהפרשות יבשות בצורת גללים, שתן או רוק של עכברים וחולדות. הגיף עלול לגרום למחלה קטלנית כתוצאה מתסמונת קדחת המורגית, קדחת עם תסמונת כליות (HFRS) ותסמונת הריאה. הזיהומים אנושיים של hantaviruses נקשרו כמעט לחלוטין למגע אנושי עם צואה של מכרסמים, בעיקר בהרי האנדים בדרום אמריקה.
6. מחלת הלגיונרים - נגרמת על ידי חיידק ה"ליגיונלה", היא מחלה זיהומית הקשורה בדרך כלל עם אירוסולים על בסיס מים, קשורה למים עומדים ומחוממים במזגנים, מקוואות, מרחצאות, ג'קוזי וכו'. המחלה מאופיינת בדלקת ריאות שיכולה להיות קטלנית.
7. עובשים ופטריות - עובש ופטריות מייצרים ומשחררים מיליוני נבגים, קטנים מספיק כדי להיות נישאים באוויר, במים או באמצעות חרקים. לעובשים ופטריות פתוגניות עלולה להיות השפעה שלילית על בריאות האדם, לרבות, תגובות אלרגיות, אסתמה ובעיות נשימתיות אחרות.
8. דבר (Plague) - הוא שם כולל לשלוש מחלות מידבקות חריפות ואף מאוד קטלניות, של מכרסמים ובני אדם הנגרמות על ידי חיידק בשם Yersinia pestis ומופיעות בתנאים מסוימים בצורת מגפות המוניות שהקטל בהן רב. - ארגון הבריאות העולמי מדווח 1,000-3,000 מקרים של דבר בכל שנה. - טרור ביולוגי עלול לגרום להתפרצות מגפת דבר היכולה לגרום להתפשטות מהירה של הצורה של הריאתית של המחלה, אשר יכולה להיות בעלת השלכות הרסניות ביותר. שלוש ווקטורים מעורבים בהתפשטות המחלה: מכרסמי בר, חולדות בית ופרעושים. המחלה עלולה להופיע בשלוש צורות שונות: דבר הריאות, דבר הבלוטות ודבר הדם.
9. ריצין - (Ricin) ריצין או ריצנין הוא חלבון רעיל המופק מקליפתם של זרעי צמח הקיקיון המצוי (Ricinus communis). רעילות הריצין גבוהה פי 6,000 מציאניד, פי 2,000 מארסו של נחש הקוברה ופי 12,000 מארסם של העכסנים. הוא אחד הרעלנים המסוכנים, קל ביותר לייצרם במפעל פרמצבטי. נעשה בו שימוש בטרור ביולוגי בעבר והוא נותר איום רציני.
10. אבעבועות שחורות - (smallpox) היא מחלה מידבקת מאוד ייחודית לבני אדם, הנגרמת על ידי הנגיף Variola major. הנגיף עובר מאדם לאדם באמצעות מגע וכאירוסול באמצעות האוויר, בעיקר בחורף ובתחילת האביב; נגיף האבעבועות השחורות קטל ככל הנראה יותר בני אדם מכל מחלה אחרת בהיסטוריה. ההערכה היא כי ללא יותר מ-20% מהאוכלוסייה יש חיסון מפני המחלקה כתוצאה מחיסון קודם^{[דרוש מקור]}. האבעבועות השחורות נחשבות כאיום טרור ביולוגי מסוכן.
11. טולרמיה - (Tularemia) ידועה גם בשם "קדחת הארנבות" או "קדחת זבוב האייל" והיא זיהומית ביותר. באופן יחסי נדרשת כמות זעירה של חיידקים כדי לגרום למחלה, ומשום כך הוא אטרקטיבי לשימוש כנשק לטרור ביולוגי.
12. שחפת - (Tuberculosis או TB) היא מחלה זיהומית מדבקת, הנגרמת על ידי חיידקים מסוג Mycobacterium, בדרך כלל חיידקים ממין Mycobacterium tuberculosis. הפגיעה האופיינית לשחפת היא בריאות, אך היא יכולה להשפיע גם על חלקים אחרים בגוף. חיידקי השחפת נישאים באוויר, כאשר ההדבקה מאדם לאדם נגרמת באמצעות שיעול של אדם חולה.
13. איידס - (AIDS) - תסמונת הכשל החיסוני הנרכש הוא שילוב של סימפטומים המופיעים בשל כשל של מערכת החיסון בעקבות הידבקות בנגיף ה-HIV. החולים סובלים מזיהומים אופורטוניסטים ומגידולים, שניהם מסכני חיים. על פי ההערכות, יותר מ-25 מיליון בני אדם מתו מהמחלה ב-30 השנים האחרונות.
14. אֶבּוֹלַה - סוג של קדחת המורגית (קדחת דימומית) הנגרמת על ידי נגיף האבולה. המחלה מידבקת במגע, היא קשה וקטלנית, אשר נכון להיום אין לה חיסון. המחלה פוגעת בבני אדם ובכמה יונקים עילאיים במהלך המחלה שהוא מהיר, נגרמים דימומים באיברים הפנימיים, בעור ומתוך פתחי הגוף.
15. מחלות נשימה זיהומיות קשות הנגרמות על ידי נגיפי קורונה: SARS, MERS ו COVID-19. בשלוש המחלות הללו, מחולל המחלה הוא נגיף מסוג קורונה. תסמיני המחלה דומים לתסמיני השפעת והם כוללים חום, כאבי שרירים, כאב גרון, שיעול ובעיקר בעיות בדרכי הנשימה (דוגמת קוצר נשימה וקשיי נשימה). במקרים מסוימים המחלה עלולה להוביל לדלקת ריאות קשה, תסמונת מצוקה נשימתית חריפה, אי ספיקה נשימתית, אי ספיקת כליות ואף למוות.

סיכונים פיזיקליים ואחרים

מלבד לחשיפה לחומרים כימיים וביולוגיים, עובדי מעבדה עלולים גם להיות חשופים למספר מפגעים פיזיקליים. כמה מהסיכונים הפיזיקליים שהם עשויים להיתקל בהם, כוללים את סיכונים הבאים: ארגונומי, קרינה מייננת, קרינה שאינה מייננת, מפגעי רעש.

סיכונים ארגונומיים

עובד מעבדה עשוי להימצא בסיכון של פציעה או פגיעה גופנית כתוצאה מתנועה שחוזרת על עצמה במהלך שגרת עבודת המעבדה. למשל: בהליכים כגון פיפטציה, עבודה עם מיקרוסקופ, הפעלת מיקרוטומים (microtomes), שימוש במוני תאים ושימוש במקלדות בתחנות עבודה עם מחשב. פציעות כתוצאה מעבודה החוזרת על עצמה מתפתחת לאורך זמן, והן מתרחשות כאשר שרירים והמפרקים ספציפיים מצויים תחת לחץ מתמשך, הגידים עשויים ללקות בדלקת, העצבים עשויים להימצא תחת לחץ וזרימת הדם מוגבלת. עובדים המצויים במעבדה במצב עמידה ממושכת מול מינדפי בטיחות כימיים או ביולוגים עלולים לסבול גם מבעיות ארגונומיות.

קרינה מייננת

שילוט אזהרה לסכנת אזור קרינה

מקורות קרינה מייננת מתקבלים ממקורות רבים במגוון מקצועות המעבדה. מקורות קרינה אלה עלולים להוות סיכון בריאותי ניכר המשפיע על בריאות העובדים אם אינם מצוי תחת בקרה ופיקוח ראויים. כל מעבדה שברשותה ובשימושה איזוטופים רדיואקטיביים חייבת להיות בעלת הרשאות מתאימות מטעם הוועדה לאנרגיה גרעינית (ממ"ג שורק).

מטרות היסוד של אמצעי הגנה מפני קרינה הם

1.  צמצום חדירת רדיונוקלידים (radionuclides) לתוך גוף האדם (באמצעות בליעה, שאיפה, ספיגה, או דרך פצעים פתוחים) לכמויות נמוכות באופן סביר שניתן להגיע אליהן (ALARA) ותמיד במסגרת גבולות המינון המותר שנקבעו.

1. צמצום החשיפה לקרינה חיצונית לרמות המצויות במסגרת גבולות המינון המרבי המותר שנקבע, ומתחת לגבולות אלה באופן הסביר להשגה.

סיכוני בטיחות

אוטוקלבים ומעקרים

על עובדי מעבדה להיות מיומנים בזיהוי פוטנציאל החשיפה לכוויות או לחתכים העלולים להתרחש כתוצאה מטיפול או מיון פריטים שעוקרו בחום או ממכשירים חדים כאשר מוציאים אותם מהאוטוקלבים/סטרילייזרים או מצנרת קיטור המזינה אוטוקלבים אלה.

סרכזות

סרכזות (צנטריפוגות) - בשל המהירות הגבוהה שבה הן פועלות, קיים פוטנציאל פציעה גדול של המשתמשים אם לא יפעלו ככנדרש בהתאם להנחיות הבטיחות. כאשר הרוטורים (הראש המסתובב בסרכזת המכיל את המדגמים לסרכוז המותקנים על הסרכזת ונתונים לתנועות הסיבוביות בסרכזת) אינם מאוזנים הם עלולים לצאת בתאוצה ותנע גבוהים ביותר מתוך הסרכזת, ולגרום לפציעות קשות ואף למוות, במקרה הטוב נזקים למבנה, למתקנים ולציוד במעבדה. (ידועים מקרים בהן בשל חוזר איזון הרוטורים, במהירויות גבוהות במיוחד הן עפו מתוך הסרכזת, תוך הסבת נזקים חמורים וסיכון העובדים או לפציעה ואף למוות).

מבחנת דגימה שנשברה עלולה ליצור אירוסולים העלולים להזיק בשאיפה.

רוב התאונות עם הסרכזות הן תוצאה של טעויות משתמש או של תחזוקה לקויה.

גזים דחוסים

גלילי גז דחוס של חמצן וחמצן דו פחמני

תקן מעבדה עבור גז דחוס

1. כאשר הוא גז או תערובת של גזים במיכל בלחץ מוחלט העולה על 40 פאונד לאינץ' רבוע (psi) ב-70 מעלות פרנהייט (21.1 מעלות צלזיוס); או
2. כאשר הוא גז או תערובת של גזים בלחץ מוחלט העולה על 104 psi ב-130 פרנהייט (54.4 מעלות צלזיוס) ללא תלות בלחץ של 70 מעלות פרנהייט (21.1 מעלות צלזיוס); או
3. כאשר הוא נוזל בעל לחץ אדים העולה על 40 psi ב 100 מעלות פרנהייט (37.8 מעלות צלזיוס) כפי שנקבע על ידי ASTM (החברה האמריקאית לבדיקות וחומרים)

בתוך מעבדות, גזים דחוסים מסופקים בדרך כלל דרך תוך שימוש בצנרת גז קבועה או דרך גלילי גזים בודדים. גזים דחוסים עלולים להיות רעילים, דליקים , מחמצנים, מְאַכְּלִים , או אינרטיים. דליפת גזים כאלה עלולה להיות מסוכנת.

אחסון, טיפול ושימוש בגזים דחוסים

• כל הגלילים בין שהם ריקים או מלאים, חייבים להיות מאוחסנים בצורה זקופה.
• יש לאבטח גלילי גזים דחוסים. אסור להפיל או להטיח אותם זה בזה.
• שינוע גלילי גז דחוס יתבצע תמיד עם מכסי מגן במקום. אין לגלגל או לגרור את הגלילים.

נוזלים קריוגניים וקרח יבש

נוזלים קריוגניים הם, חומרים המשמשים ליצירת טמפרטורות מאוד נמוכות [מתחת ל 153- מעלות צלזיוס (243- מעלות פרנהייט)], כגון חנקן נוזלי (LN₂) בעל נקודת רתיחה של 196- מ"צ (321- מ"פ), שמשמשים בהם בדרך כלל במעבדות.

על אף שקרח יבש הוא מוצק ולא נחשב כנוזל קריוגני, עובר המראה ישירות לגז פחמן דו-חמצני ב 78- מ"צ (109- מ"פ) גם בו משמשים לעיתים קרובות במעבדות. משלוחים ארוזים עם קרח יבש, דגימות משומרות עם חנקן נוזלי, במקרים מסוימים, טכניקות להשתמש ההקפאה נוזלים, כגון הקפאה טחינה של דגימות, נוכח סיכון פוטנציאלי במעבדה.

יש להגן על היד מפני סכנת נגיעה במשטחים קפואים. מומלץ שעובדי מעבדה ישתמשו לשם כך בכפפות בטיחות קריוגניות.

חובה להגן על העיניים בכל זמן בעת העבודה עם נוזלים קריוגניים. כאשר נדרש לשפוך נוזל קריוגני מומלץ שהעובד ישתמש בבקבוק בעל פתח רחב ובמגן פנים מלא.

ציוד מיגון אישי

ציוד מיגון אישי (צמ"א - PPM) הם פריטי ציוד שעל העובד ללבוש/לחבוש/לעטות על מנת למנוע חשיפה לחומרים מסוכנים. למרות זאת, צמ"א אינו מבטל סיכונים בטחות, אולם הם מסייעים בהגנת המשתמש מפני חשיפה. כדי להפוך את מקום העבודה לבטוח יותר, יש לספק הנחיות והדרכה כיצד להשתמש ולבחור את הצמ"א המתאים ביותר למצבים שונים.

כפפות ניטריל

ציוד מיגון אישי כולל:

• חולצות עם שרוולים ארוכים, חלוקי מעבדה, סינרים.
• משקפי מגן
• כפפות בטיחות
  • קיימים שני סוגים נפוצים של כפפות בטיחות המצויים בשימוש נרחב במעבדות לימוד ובמעבדות רפואיות: כפפות לטקס וכפפות ניטריל. לכפפות לטקס רגישות גבוהה כשמדובר מגע, ושליטה מתאימות במיוחד לביצוע ניתוחים. מאידך, לכפפות ניטריל אין חלבון לטקס אשר מחירו כפול. הן ידועות כעמידות יותר כנגד קריעה, ולכימיקלים רבים. לצד כל היתרונות, לכפפות ניטריל יש גם חסרונות שכן הן יכולות לחמצן כסף ומתכות בעלות תגובתיות גבוהה שיכולות להגיב עם גופרית. לפיכך, על המשתמש לנהוג בתשומת לב יתרה כאשר הוא חובש סוג זה של כפפות מגן.
• מגן פנים או מגן בטיחות

חשמל

במעבדה קיים פוטנציאל לחשיפת העובדים לסיכון חשמלי, לרבות הלם חשמלי, התחשמלות, שרפות ופיצוצים. כבלי חשמל פגומים עלולים להוביל לקצר חשמלי או התחשמלות. כבל חשמלי גמיש עלול להינזק על ידי קצוות הדלת או החלון, על ידי חיזור וקיבוע באמצעות סיכות וחיזוקים אחרים, על ידי ציוד המתגלגל או מוסע מעליהם, או פשוט בשל התיישנות המחומרים.

הפוטנציאל להתחשמלות או הלם חשמלי או אירועי סיכון חשמליים יכול לנבוע ממספר גורמים, כלהלן:

• ציוד/מכשור חשמלי או חיווט פגום;
• שקעים או תקעים שניזוקו;
• נוהלי עבודה לא בטיחותיים.

אש

אש

אש היא הסיכון הרציני והנפוץ ביותר במעבדה טיפוסית. בעוד שנהלים והדרכה נאותים עשויים למזער את סיכוני פריצת שרפה מקרית, עובדי מעבדה חייבים עדיין להיות מוכנים להתמודד עם שרפה שעלולה להתרחש. בהתמודדות עם שרפה במעבדה יש להכניס את מכלי החומרים הזיהומיים לתוך אוטוקלבים, אינקובטורים, מקררים או מקפיאים לצורך הגבלה/החלה.

שרפות קטנות בחללי מעבדה אינם בגדר אירוע נדיר. שרפות גדולות במעבדה הן יותר נדירות. עם זאת, הסיכון של פציעה חמורה או מוות הוא משמעותי, מאחר שקיימים במעבדה חומרים דליקים ונפיצים רבים ורמות הסיכון במעבדות הן בדרך כלל גבוהות מאוד. במעבדות, במיוחד בכאלה שמצויים בהם ממסים נדיפים בכל כמות, יש את הפוטנציאל לפריצת שרפות ואף לאירועי פיצוץ, תוך התפשטות מהירה של האש. מוצרי הבעירה עלולים להיות רעילים ומסוכנים ביותר (חום, עשן ולהבה).

שמיכת אש

כלי זכוכית

• זכוכית שבורה מהווה סיכון עבור פציעה הקשורה עם כלים חדים.
• הגנה על העין היא חובה ברוב ההליכים שמעורבים בהם כלי זכוכית.
• החדרת מוט זכוכית דרך פקק עלולה לגרום לפצע דקירה או פציעה מחלקים חדים אם המוט נשבר. הידיים חייבות להיות מוגנות.
• מבחנות חייבות להיות עשיות מחומר כמה שפחות שביר, עם חיבור כזה שלא יגרום לשבירת המבחנה עם הניתוק מהחיבור.
• כלי זכוכית עלולים להישבר עם הקפאה והפשרה.
• זכוכית שבורה ושאריות פסולת זכוכית יש להשליך למיכל נפרד מסומן לציון תכולתה.
• כלי זכוכית חייבים תמיד להיות מסומנים בתכולה שלהם.
• יש להימנע מחימום או קירור מהירים למניעת התפשטות תרמית שעלולה לגרום לשבר.
• זכוכית חמה נראית כמו זכוכית קרה, יש לנקוט בזהירות כדי למנוע מגע עם זכוכית חמה.
• כלי זכוכית עלולים להתפוצץ תחת לחץ, אם יש חסימה בפתחי הפליטה. יש למנוע חסימה כזאת.
• זכוכית עלולה לקרוס תחת לחץ שלילי (ואקום).
• בעת חיבור כלי זכוכית למחברים, זו אחריותו של האדם האחראי על הפעילות לוודא שהאטימה מתאימה.

לקריאה נוספת

• זיהוי סימוני אזהרה לחומרים מסוכנים - מדריך לעובד, הוצאת קרוננברג ספרות מקצועית, תל אביב
• ז. שטרן, י. שלדוב, בטיחות במעבדות כימיות, בהוצאת המוסד לבטיחות ולגיהות, 2004
• ד"ר איתן ישראלי וד"ר אבי וינר, מחלות זיהומיות במערכת הבריאות – מניעת הדבקה של חולים ושל אנשי הסגל, חוברת טכנית, בהוצאת המוסד לבטיחות וגיהות, 2006
• ערכה לניהול הבטיחות והבריאות במעבדות כימיות וביולוגיות, צוות משותף אגף הפיקוח על העבודה במשרד התמ"ת והמעבדות לבריאות הציבור ע"ש פליקס תל אביב, מו"ל: המוסד לבטיחות וגיהות, התשס"ח 2007
• ד"ר איתן ישראלי, בטיחות במעבדות ביולוגיות, ספר טכני, 2009, בהוצאת המוסד לבטיחות וגיהות

• Laboratory Biosafety Guidelines, 2nd Edition, 1996, Canada
• Laboratory Biosafety Manual, 3rd Edition, 2004, WHO, Geneva
• Brinton M. Miller et al. Laboratory Safety: Principles and Practices, American society for Microbiology, 1986, Washington D.C

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29819948בטיחות במעבדה