שפעת העופות
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה.
שפעת העופות (באנגלית: Avian influenza) היא סוג של שפעת A מדבקת מאוד התוקפת בעיקר עופות. נהוג לחלק את נגיפי השפעת הפוגעים בעופות לשתי קטגוריות בהתאם ליכולת הנגיף לחולל מחלה (פתוגניות) ולמאפיינים מבניים מולקולריים[1]:
- שפעת עופות עם פתוגניות נמוכה ( LAPI - Low pathogenic avian influenza) - גורמת לסימני תחלואה קלים, אם בכלל, בעופות. מרבית הזנים של נגיף שפעת עופות הם בעלי פתוגניות נמוכה.
- שפעת עופות עם פתוגניות גבוהה (HPAI - Highly pathogenic avian influenza) - גורמת לתחלואה סיסטמית קשה ולאחוזי תמותה גבוהים. בלולים מסחריים צפופים, תחלואה בשפעת העופות הפתוגנית יכולה לגרום למאה אחוז תמותה, תוך 48 שעות[2].
המונח "שפעת העופות" הנהוג בעברית נוגע לשפעת עופות עם פתוגניות גבוהה (HPAI)[3].
נגיפי שפעת עופות A בודדו ממעל 100 מינים שונים של עופות בר ברחבי העולם. נגיפים אלה נמצאים באופן טבעי בקרב עופות מים ברחבי העולם ויכולים להדביק עופות משק מבויתים (תרנגולות, אווזים, ברווזים, תרנגולי הודו, ועוד), עופות בר יבשתיים ומינים אחרים של בעלי חיים. עופות המים, בעיקר ברווזים ואווזים, נחשבים למאגר המקורי של נגיפי השפעת[2].
החל משנת 2020 שפעת העופות הולכת ומתפתחת בקצב מהיר: כובשת אזורים גאוגרפיים חדשים ומרוחקים (כמו חדירתה לאמריקה, מהעולם הישן לעולם החדש), ומתפתחת ממחלה עונתית לזנים ששורדים מן החורף וממשיכים לחולל מחלה לאורך כל השנה וכך נשארים לעונה הבאה. מגוון הגנוטיפים, תת-הזנים, עולה בקצב מהיר מהתפרצות להתפרצות, כמו גם מגוון מיני בעלי החיים החולים בהתפרצויות, מעופות לבעלי חיים אחרים – כלבי ים, דובים, חתולים וחיות פרווה (חורפנים, שועלים, דביבונים)[4][3].
קצב המוטציות הגבוהה של הנגיף מעורר חשש שהנגיף הקטלני יעבור מוטציה שתקנה לו כושר הדבקה מהיר מאדם לאדם, בדומה לנגיף השפעת האנושי הנפוץ, ובכך יביא למגפה עולמית הן של חיות בר והן של בני אדם[5].
ההתפתחות המהירה של נגיפי שפעת העופות נגרמת הן על רקע שינוי האקלים שהוביל לשינויים בדפוסי נדידת עופות, והן על רקע המשבר האקולוגי שנובע מהרס של בתי גידול בשל ריבוי אוכלוסין, דחיקה של חיות בר ודרישה גוברת למזון מן החי שמובילה לגידול צפוף של בעלי חיים למזון[6]. לא רק בתעשיית המזון גדלים בעלי חיים בתנאי צפיפות אלא גם בתעשיית הפרווה, ובתנאי הצפיפות המחלות מתפשטות ומתפתחות. במקרה של שפעת העופות, לאורך שנות האלפיים היו הלולים הצפופים קרקע פורייה להתפרצויות תחלואה והחל מ-2020 נוספו גם היונקים בתעשיית הפרווה[3] ויונקים נוספים בקרב חיות הבר כמו דובי קוטב[7] ובמרץ 2024 אפילו בבקר לחלב בארצות הברית[8].
ישראל נמצאת במוקד בסיכון גבוה לשפעת העופות בגלל היותה ציר נדידה מרכזי של עופות בר וצרכנית גדולה של בשר עוף לנפש. בחורף 2021-2020 נראתה בפעם הראשונה בישראל התפרצות חסרת תקדים של שפעת העופות בעופות בר. נפגעו ומתו אלפי עגורים באגמון החולה[9].
עד כה, לא נמצאה לנגיף זה תרופה שהוכחה כיעילה, אך קיימת הערכה שתרופת טמיפלו, הנמצאת בשימוש נגד שפעת רגילה, יכולה להפחית את נזקו של נגיף שפעת העופות על האדם.
כחלק מהמעקב אחר הנגיף, מתוחזקים זני נגיף שיוכלו לשמש כבסיס לחיסון המוני יעיל, במידה ותתפתח מגפה[10].
נכון לשנת 2024 הדבקה של בני אדם היא נדירה ביותר, אם כי התפשטות המחלה לבקר לחלב בארהב במרץ 2024 עוררה את ארגון הבריאות העולמי להזהיר מפני הסכנה הנשקפת לבני אדם עם המעבר מעופות ליונקים שונים[8] (שנצפה כבר החל משנת 2020). מרבית בני האדם שנדבקו בשפעת עד כה היו במגע ישיר עם עופות נגועים חיים או מתים (גם כמזון)[11], אך ישנם דיווחים שלא הוכחו על בני משפחה שנדבקו זה מזה[דרוש מקור][12].
היסטוריה
התיאור הראשון של שפעת עופות מתוארך לשנת 1878 בצפון איטליה, כאשר תוארה כמחלה מידבקת של עופות הקשורה לתמותה גבוהה, שכונתה "מגפת העופות". בתחילת המאה ה-20, נקבע כי "מגפת העופות" נגרמת על ידי נגיף. עם זאת, רק ב-1955 הוכח כי הנגיף הוא נגיף שפעת מסוג A.[13]
בשנת 1971, נגיף שפעת A סווג לראשונה על פי המאפיינים האנטיגניים של החלבונים אשר נמצאים על גבי המעטפת שלו:
- המאגלוטינין (Hemagglutinin /HA /H) - ידועים לפחות 18 תת-סוגים של חלבוני H.
- נאורואמינידז (Neuraminidase/ NA/ N) - ידועים לפחות 11 חלבוני N שונים.
בסיווג נגיף שפעת נהוג לציין את תת-הסוג בהתאם לשני חלבונים אלו, לדוגמה ,H5N8, H5N1, H7N9[14].
החל משנת 1980, חוקרים השתמשו בשיטה זו כדי לסווג נגיפי שפעת ללא קשר למין המקור (בני אדם, עופות, חזירים וכדומה). נוהג זה נהוג גם היום. בשנת 1981, המונח "מגפת העופות" הוחלף במונח המתאים יותר, שפעת עופות, בכנס הבינלאומי הראשון על שפעת עופות[13].
בשנת 1996 שהתקבל הדיווח הראשון על שפעת עופות פתוגנית H5N1 באווזים במחוז גואנדונג (Guangdong) בסין[15]. זו הייתה הפעם הראשונה שבה אובחנה הדבקה של בני אדם על ידי מוטציה של שפעת עופות. בהונג קונג ב-1997, כשמונה-עשר בני אדם נדבקו בתת-הסוג H5N1 ושישה מהם מתו. ל-H5N1 משמעות עולמית אדירה שכן עד היום הוא הצליח לגרום לתחלואה במעל ל-860 אנשים בריאים, מהם כחצי מתו מהמחלה.
במשך מספר שנים, נגיפי H5N1 לא אותרו בהיקף נרחב. עם זאת, ב-2003, H5N1 הופיע מחדש בסין ובמספר מדינות נוספות וגרם להתפרצויות נרחבות של מגפה בעופות ברחבי אסיה. ב-2005, עופות בר הפיצו את H5N1 לעופות משק באפריקה, המזרח התיכון ואירופה (בטורקיה, ברומניה, וברוסיה). בנוסף, נפוצו ידיעות על התפשטות המחלה ליוון, שהתבררו כשגויות. מערכות הבריאות בעולם נערכו למניעת הידבקות המונית של בני אדם במחלה.
בשנות ה-2000 בשל התפתחות גן ההמאגלוטינין (HA) של הנגיף לקבוצות גנטיות רבות (שושלות) אותרו מספר קווים גנטיים (גנוטיפים)[15]. בשל החלפת גנים של נגיפי H5 מעופות משק ועופות בר, בשנים 2014-2016 מגיחים שני תת-סוגים חדשים מהשושלת שהחלה בגואנדונג: H5N6 ו-H5N8. ה-HA של שושלת זו ממשיך להתפתח באסיה, אפריקה, אירופה, המזרח התיכון וצפון אמריקה. נגיפי H5 עם גנים שונים של נויראמינידאז (NA) ממשיכים להיות מזוהים, כולל בעופות בר ועופות משק בארצות הברית.
באמצע שנות ה-90 הציעה חברת רוש, יצרנית התרופה טמיפלו, לממשלות שונות בעולם להזמין את התרופה ונחתמו הזמנות רבות אך הן נעשו ברגע האחרון והחברה לא יכלה לספק אותן. התפשטות שפעת העופות הביאה ללחץ על החברה להתיר ייצור של התרופה על ידי חברות אחרות, על מנת להגדיל את יכולת הייצור לאחר שהחברה מסרה כי לא תעמוד בביקושים. החברה נכנעה ללחץ ובסוף אוקטובר 2005 החלה רוש במשא ומתן עם חברות תרופות אחרות בנושא. במקביל, החלו להתעורר ספקות באשר ליעילות התרופה נגד הזן העלול לעבור מוטציה, אולם עד כה הנושא איננו ברור.
החשש בישראל היה שעופות נודדים שחונים חניית ביניים בשמורת החולה ובמקומות אחרים, עלולים להעביר את המחלה למדינה, וייתכן שהעופות החולים שאותרו בישראל נדבקו באופן זה.
תעשיית גידול העופות בסין נחשבת כמקור לכמה זנים של שפעת העופות והיוותה מוקד להתפרצות בין השנים 2016–2017, אז מתו יותר מ-300 בני אדם מהתפרצות זן אלים של הווירוס בסין.
ב-1 ביוני 2021 זוהה מקרה ראשון של זן חדש של וירוס שפעת העופות מסוג H10N3 בעיר ז'נג'יאנג בסין.
מחלה זו עלולה להדביק גם בעלי חיים אחרים ובהם צבאים[16], חזירים, חתולים, נמרים ולעיתים נדירות גם בני אדם. משנת 2003 עד 2021 אירעו בכל העולם פחות מ-700 מקרי הדבקה של בני אדם, רובם המכריע מתוך מגע הדוק עם עופות נגועים. מעל 53 אחוזים מבני האדם שנבדקו בנגיף מתו. רוב החולים היו צעירים שהיו במגע קרוב עם עופות נגועים או משטחים הנגועים בהפרשות העופות.[17]
הידבקות ומניעתה
הנגיף מועבר על ידי מגע בעופות נגועים או בהפרשות שלהם. עד היום, רוב הנדבקים במחלה הם עובדי לולים או עובדי שווקים פתוחים. טרם נודע על הידבקות מבשר עופות או ביצים למאכל.
אמצעי ההגנה המומלצים כדי להימנע מהידבקות הם[18]:
- הימנעות מקניית עוף, הודו וביצים ממקורות ללא פיקוח וטרינרי.
- רחצת ידיים היטב לפני הכנת המזון ואחריה.
- הפרדה בין כלים אשר באים במגע עם מזון לא מבושל ובין אלה המשמשים להגשת מזון מבושל.
- ניקיון כלים ומשטחים.
- הימנעות מבשר עוף, הודו וביצים שלא חוממו לטמפרטורה של 70 מעלות לפחות (שבה מומת הנגיף), כך שלא יישאר בשר בצבע ורוד, וכן ביצים תעבורנה בישול מלא.
השפעת בישראל
מקרה ראשון של התפרצות שפעת העופות בארץ התגלה ב-17 במרץ 2006, בקיבוצים חולית ועין השלושה שבדרום הארץ, ובמושב שדה משה שבחבל לכיש. בעקבות תמותה גבוהה של תרנגולי הודו שנועדו לפיטום, נמצא בבדיקה ראשונית שהעופות מתו כתוצאה מנגיף שפעת העופות. בעקבות ממצא זה, החלה המתה של כל העופות החקלאיים (תרנגולות, תרנגולי הודו, אווזים וברווזים) ברדיוס של שלושה קילומטרים ממוקדי פגיעת המגפה, על ידי החדרת רעל למי השתייה בלולים, כמתחייב מפקודת בעלי החיים[19].
ב-20 במרץ, דווח על הידבקות נוספת בשני יישובים נוספים בדרום - ניר עוז ועמיעוז. ב-22 במרץ התגלה הנגיף אף בעופות ברצועת עזה. יום למחרת, אימת משרד הבריאות את התפשטות המחלה למושב בקעות בבקעת הירדן.
מוקד נוסף של מגפת שפעת העופות התגלה בקיבוץ כרם שלום הסמוך לקיבוץ חולית, ב-31 במרץ. ככל הנראה, המחלה אשר התפרצה בחולית החלה להתפשט גם בכרם שלום הסמוכה.
ב-3 בינואר 2008, זוהה זן של שפעת העופות בתרנגולות בפינת חי בגן ילדים בבנימינה. כל העופות שנמצאו בלולים ברדיוס של שלושה קילומטרים מגן הילדים הומתו.
ב-26 בינואר 2010 זוהה נגיף של שפעת העופות בלול בקיבוץ עין-שמר[20].
ב-6 במאי 2010 נתגלתה זן אלים מאוד של השפעת בשני אמוּ בפינת החי של קיבוץ עין גדי. להערכת משרד הבריאות, ההדבקות נעשתה על ידי עופות נגועים שעברו במקום במסגרת נדידת ציפורים[21].
ב־11 במאי 2015 פרצה המגפה בלול תרנגולי הודו במושב בצת. כל העופות הושמדו.
באוקטובר 2020 התגלתה התפרצות של המחלה בלול של 35,000 תרנגולים בקיבוץ מענית, ומיד לאחר מכן גם בקרב ברבורים בגן החיות התנ"כי בירושלים, בלול של 19,000 תרנגולי הודו ברבדים, בלול רבייה של 34,000 תרנגולים ברם און, ובפארק הלאומי ברמת גן.
בדצמבר 2021 הופיעה שפעת עופות מזן H5N1 בצפון הארץ וגרמה למותם של אלפי עופות באגמון החולה.[22] האגמון נסגר למבקרים. זואולוגים אחרים מציינים מקרים רבים של תמותה נרחבת באותה תקופה, של מיני עופות רבים, כגון: אלפי ברנטות לבנות-לחי בסקוטלנד, אלפי חופיות להקניות בהולנד, אלפי פרטים של קורמורן הכף בדרום-אפריקה, ואפילו מאות שקנאים בעמק המעיינות - כולם במקומות בהם לא בוצעה האכלה [דרוש מקור]. קיימת גם טענה [דרוש מקור] כי ההתלהקות הטבעית ללינה של העגורים באגמון החולה (לגבי המינים שצוינו) היא הגורם להתפרצות זו.
בהמשך הנגיף אותר בלולים ביישובים מרגליות, מעין צבי, כפר ברוך, עין צורים, אביגדור, עין החורש, רם-און, גבעת יואב, דבורה, ברק. גדיש, נאות גולן ונהלל, ומאות אלפי תרנגולות הושמדו או מתו מהנגיף[23][24][25].
יש זואולוגים הסבורים שלהתפרצות בשנת 2021 מאגמון החולה גרמה צפיפות העגורים שהואכלו בידי אדם[26].
עד 14 בינואר 2022, המחלה פגעה באופן משמעותי בכ-20 מוקדי לולים ובעגורים באגמון החולה[27].
בדצמבר 2023 התגלתה המחלה במושב מגל שבצפון השרון. משרד החקלאות הטיל סגר על הלולים בטווח 10 ק"מ מהלול שנמצא נגוע [28].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- משרד הבריאות הישראלי - מידע המתעדכן באופן שוטף לגבי שפעת העופות
- מייקל ספקטר, ניו יורקר, ביום של הנגיף או: איך למדתי לאהוב את שפעת העופות הרצחנית, באתר הארץ, 6 ביולי 2012
- מאי שדה, עופות ללא שפעת?, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 1 בינואר 2024
ניו יורק טיימס, זו ההזדמנות האחרונה לעצור את שפעת העופות — והאנושות מפספסת אותה, באתר TheMarker, 19 במאי 2024- שפעת העופות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הוראות למניעת הדבקות (באנגלית)
- תמונתו של נגיף שפעת העופות - מאתר ה-BBC.
הערות שוליים
- ^ Avian influenza - EFSA
- ^ 2.0 2.1 Avian Influenza in Birds - CDC
- ^ 3.0 3.1 3.2 "שפעת העופות - לא לעופות בלבד"/ ד"ר גל זגרון, המשרד להגנת הסביבה
- ^ E Petersen et al., Avian ‘Bird’ Flu – undue media panic or genuine concern for pandemic potential requiring global preparedness action? - International Journal of Infectious Diseases, International Journal of Infectious Diseases, 2024
- ^ Christopher Dye, Should we worry about a growing threat from “bird flu”?, BMJ 2024;385:q1199
- ^ Wendy B. Puryear and Jonathan A. Runstadler, High-pathogenicity avian influenza in wildlife: a changing disease dynamic that is expanding in wild birds and having an increasing impact on a growing number of mammals, AVMA, 2024
- ^ First Case of Lethal Bird Flu in Polar Bears Reported in Alaska, New York times
- ^ 8.0 8.1 American cows now have bird flu, too – but it’s time for planning, not panic, The Guardian
- ^ ד"ר גל זגרון בכנסת ינואר 2022, המשרד להגת הסביבה: "שפעת העופות השנה היא אסון אקולוגי חסר תקדים, ולא הרים מספיק כותרות"
- ^ [1], אתר המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן
- ^ Ducks identified as source of H10N5 avian flu in Chinese woman's coinfection, News brief University of Minnesota
- ^ CDC, Reported Human Infections with Avian Influenza A Viruses
- ^ 13.0 13.1 Highlights in the History of Avian Influenza (Bird Flu)
- ^ מידע כללי על מחלת שפעת העופות - השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות
- ^ 15.0 15.1 Emergence and Evolution of H5N1 BIRD FLU
- ^ צבאים חולים אובחנו באוהיו, ארצות הברית בדצמבר 2021, (אנ')
- ^ משרד החקלאות לתושבי מרגליות: היזהרו מחתולים עם תסמיני שפעת, באתר מקור ראשון, 2021-12-29
- ^ אמצעי זהירות אלו בטיפול במזון מן החי מומלצים על ידי משרד הבריאות ככלל ולא רק בעת חשש להידבקות בשפעת העופות
- ^ ספיר פרץ, "העופות הושלכו לבור, ואנחנו לבור כלכלי", באתר גלובס, 26 במרץ 2006
- ^ דן אבן, עמירם כהן, שפעת העופות חזרה: מקרה של המחלה אובחן בלול בקיבוץ עין שמר בשרון, באתר הארץ, 26 בינואר 2010
- ^ רמי שני ואריאל נוי, החשש אומת: שפעת העופות התגלתה בעין גדי, באתר וואלה!, 6 במאי 2010
- ^ שני אשכנזי, שפעת העופות: אלפי עגורים מתים בעמק החולה, באתר גלובס, 22 בדצמבר 2021
- ^ אחיה ראב"ד, שפעת העופות בצפון: חשד שלולנים הסתירו תמותה, ואחד מהם ניסה להבריח ביצים למרות הסגר, באתר ynet, 23 בדצמבר 2021
- ^ משה כהן, "היקף תחלואה נרחב": שפעת העופות מתפשטת, באתר מעריב אונליין, 31 בדצמבר 2021
- ^ שפעת העופות מתרחבת: מוקד נוסף אותר בנהלל, באתר מקור ראשון, 2022-01-03
- ^ משה גלעד, זה לא אסון טבע — זה אסון אנושי לחלוטין, באתר הארץ, 11:17, 28 בדצמבר 2021
- ^ גיא ורון, משרד החקלאות: "הושגה שליטה על מוקדי שפעת העופות", באתר מאקו, 14 בינואר 2022
- ^ ירון משה תנעמי, שפעת העופות התגלתה בישראל – משרד החקלאות הטיל סגר באזור, באתר עכשיו 14, 7 בדצמבר 2023
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
39257757שפעת העופות