שפעת העופות
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה.
שפעת העופות (באנגלית: Avian influenza) היא סוג של שפעת התוקפת עופות. לשפעת שלושה זנים עיקריים של וירוסים - זן שאינו אלים (H9N2) וזן אלים (H5N1), ביוני 2021 התגלה זן חדש בשם H10N3 שעדיין לא מוגדר אלים.
בשנים האחרונות, התגלו כמה עשרות הידבקויות וכן תמותת בני אדם מהמחלה בדרום-מזרח אסיה. כמו כן, התגלו מוטציות רבות של הנגיף (עד כה, לא כאלו שמועברות לבני אדם). החשש הכבד הוא שהנגיף הקטלני יעבור מוטציה שתקנה לו כושר הדבקה מהיר, בדומה לנגיף השפעת האנושי הנפוץ, ובכך יביא למגפה עולמית הן של עופות והן של בני אדם. עד כה, לא נמצאה לנגיף זה תרופה שהוכחה כיעילה, אך עם זאת, קיימת הערכה שתרופת "טמיפלו", הנמצאת בשימוש כנגד שפעת רגילה, יכולה להפחית את נזקו של נגיף שפעת העופות על האדם, אם כי לא לחסן מפניו.
מרבית בני האדם שנדבקו בשפעת עד כה היו במגע ישיר עם עופות נגועים, אך ישנם גם דיווחים שלא הוכחו על בני משפחה שנדבקו זה מזה. שפעת העופות תוקפת בעיקר בני אדם צעירים (כ-70% מאלו שנדבקו במחלה היו מתחת לגיל 20).
התסמינים הקליניים של בני אדם שחלו בשפעת העופות (H5N1) דומים מאוד לאלו של בני האדם שחולים בשפעת האנושית הרגילה (H3N2). מתברר, כי הנגיף H5N1 הקטלני מעביר מטען גנטי בינו ובין אחד ממיני נגיף השפעת הרגילה, ויוצר מוטציה קטלנית הגורמת למוות מהיר בהדבקתו את האדם [דרוש מקור].
היסטוריה
מכיוון שהמערכת החיסונית של העופות מכירה שפעת זו, הם מתמודדים עם המחלה בקלות יחסית, אך כאשר מקטע שפעת זו עובר לבני אדם - המערכת החיסונית האנושית לא מכירה את הנגיף ולכן קשה לה להתמודד עם המחלה.
נגיף שפעת העופות H5N1 התגלה לראשונה ב-1961 בדרום אפריקה. הפעם הראשונה שבה אובחנה הדבקה של בני אדם על ידי מוטציה של הנגיף הייתה בהונג קונג ב-1997, כשמונה-עשר בני אדם נדבקו במחלה ושישה מהם מתו. בתחילת 2003, חלו בסין שלושה בני משפחה אחת ושניים מהם מתו. בהמשך, התגלו סימני המחלה אצל בני אדם ברחבי אסיה - בטאיוואן, וייטנאם, קוריאה הדרומית, יפן, תאילנד, קמבודיה, לאוס, אינדונזיה ופקיסטן. 60 מתוך 120 בני אדם שחלו במחלה, מתו.
בסוף 2005 התגלו בטורקיה, ברומניה, וברוסיה התפרצויות של המחלה בעופות, זאת עקב נדידת עופות מהמזרח הרחוק. בנוסף, נפוצו ידיעות על התפשטות המחלה ליוון, שהתבררו לבסוף כלא נכונות. שלטונות מערכות הבריאות בעולם נערכו למניעת הידבקות המונית של בני אדם במחלה. אף על פי שכבר באמצע שנות ה-90 הציעה חברת "רוש", יצרנית התרופה "טמיפלו", לממשלות שונות בעולם להזמין את התרופה, נחתמו הזמנות רבות - אך הן נעשו ברגע האחרון והחברה לא יכלה לספק אותן. התפשטות שפעת העופות הביאה ללחץ גדול למדי על החברה להתיר ייצור של התרופה על ידי חברות אחרות, זאת על מנת להגדיל את יכולת הייצור לאחר שהחברה מסרה כי לא תעמוד בביקושים. לבסוף נכנעה החברה ללחץ ובסוף אוקטובר 2005 החלה "רוש" במשא ומתן עם חברות תרופות אחרות בנושא. במקביל, החלו להתעורר גם פקפוקים בנושא יעילות התרופה כנגד הזן העלול לעבור מוטציה, אולם עד כה הנושא עדיין איננו ברור.
החשש בישראל היה שעופות נודדים שחונים חניית ביניים בשמורת החולה ובמקומות אחרים, עלולים להעביר את המחלה למדינה, וייתכן שהעופות החולים שאותרו בישראל אכן נדבקו באופן זה.
שפעת סוג A (אחד משלושה סוגי השפעת) מסוגלת להדביק סוגים שונים של חיות ולעבור ביניהם. שפעת זו הביאה לשלוש מגיפות שפעת קשות מאוד במאה העשרים בשנים 1918, 1957 ו-1968.
תעשיית גידול העופות בסין, נחשבת כמקור לכמה זנים של שפעת העופות ואף היוותה מוקד להתפרצות חריגה בין השנים 2016–2017, אז מתו יותר מ-300 בני אדם מהתפרצות זן אלים של הווירוס בסין.
ב-1 ביוני 2021 זוהה מקרה ראשון של זן חדש של וירוס שפעת העופות מסוג H10N3 בעיר ז'נג'יאנג בסין.
זוהי מחלה שעלולה להדביק גם בעלי חיים אחרים ובהם צבאים[1], חזירים, חתולים, נמרים ולעיתים נדירות גם בני אדם. משנת 2003 עד 2021 אירעו בכל העולם פחות מ-700 מקרי הדבקה של בני אדם, רובם המכריע מתוך מגע הדוק עם עופות נגועים. מעל 53 אחוזים מבני האדם שנבדקו בנגיף מתו. רוב החולים היו צעירים שהיו במגע קרוב עם עופות נגועים או משטחים הנגועים בהפרשות העופות.[2]
הידבקות ומניעתה
הנגיף מועבר על ידי מגע בעופות נגועים או בהפרשות שלהם. עד היום, רוב הנדבקים במחלה הם עובדי לולים או עובדי שווקים פתוחים. טרם נודע על הידבקות מבשר עופות או ביצים למאכל.
אמצעי ההגנה המומלצים כדי להימנע מהידבקות הם[3]:
- הימנעות מקניית עוף, הודו וביצים ממקורות ללא פיקוח וטרינרי.
- רחצת ידיים היטב לפני הכנת המזון ואחריה.
- הפרדה בין כלים אשר באים במגע עם מזון לא מבושל ובין אלה המשמשים להגשת מזון מבושל.
- ניקיון הכלים והמשטחים.
- הימנעות מבשר עוף, הודו וביצים שלא חוממו לטמפרטורה של 70 מעלות לפחות (שבה מומת הנגיף), כך שלא יישאר בשר בצבע ורוד וכך ביצים תעבורנה בישול מלא.
השפעת בישראל
מקרה ראשון של התפרצות שפעת העופות בארץ התגלה ב-17 במרץ 2006, בקיבוצים חולית ועין השלושה שבדרום הארץ, ובמושב שדה משה שבחבל לכיש. בעקבות תמותה גבוהה של תרנגולי הודו שנועדו לפיטום, נמצא בבדיקה ראשונית שהעופות מתו כתוצאה מנגיף שפעת העופות אשר התגלה בגופם. בעקבות ממצא זה, החלה באופן מדורבן המתה של כל העופות החקלאיים (תרנגולות, תרנגולי הודו, אווזים וברווזים) ברדיוס של שלושה קילומטרים ממוקדי פגיעת המגפה, על ידי החדרת רעל למי השתייה בלולים, כמתחייב מפקודת בעלי החיים[4].
ב-20 במרץ, דווח על הידבקות נוספת בשני יישובים נוספים בדרום - ניר עוז ועמיעוז. ב-22 במרץ התגלה הנגיף אף בעופות ברצועת עזה. יום למחרת, אימת משרד הבריאות את התפשטות המחלה למושב בקעות בבקעת הירדן.
מוקד נוסף של מגפת שפעת העופות התגלה בקיבוץ כרם שלום הסמוך לקיבוץ חולית, ב-31 במרץ. ככל הנראה, המחלה אשר התפרצה בחולית החלה להתפשט גם בכרם שלום הסמוכה.
ב-3 בינואר 2008, זוהה זן של שפעת העופות בתרנגולות בפינת חי בגן ילדים בבנימינה. כל העופות שנמצאו בלולים ברדיוס של שלושה קילומטרים מגן הילדים הומתו.
ב-26 בינואר 2010 זוהה נגיף של שפעת העופות בלול בקיבוץ עין-שמר[5].
ב-6 במאי 2010 נתגלתה זן אלים מאוד של השפעת בשני אמוּ בפינת החי של קיבוץ עין גדי. להערכת משרד הבריאות, ההדבקות נעשתה על ידי עופות נגועים שעברו במקום במסגרת נדידת ציפורים[6].
ב־11 במאי 2015 פרצה המגפה בלול תרנגולי הודו במושב בצת. כל העופות הושמדו.
באוקטובר 2020 התגלתה התפרצות של המחלה בלול של 35,000 תרנגולים בקיבוץ מענית, ומיד לאחר מכן גם בקרב ברבורים בגן החיות התנ"כי בירושלים, בלול של 19,000 תרנגולי הודו ברבדים, בלול רבייה של 34,000 תרנגולים ברם און, ובפארק הלאומי ברמת גן.
בדצמבר 2021 הופיעה שפעת עופות מזן H5N1 בצפון הארץ וגרמה למותם של אלפי עופות באגמון החולה.[7] האגמון נסגר למבקרים. זואולוגים אחרים מציינים מקרים רבים של תמותה נרחבת באותה תקופה, של מיני עופות רבים, כגון: אלפי ברנטות לבנות-לחי בסקוטלנד, אלפי חופיות להקניות בהולנד, אלפי פרטים של קורמורן הכף בדרום-אפריקה, ואפילו מאות שקנאים בעמק המעיינות - כולם במקומות בהם לא בוצעה האכלה [דרוש מקור]. קיימת גם טענה [דרוש מקור] כי ההתלהקות הטבעית ללינה של העגורים באגמון החולה (כפי נכון למינים בדוגמאות שצוינו), היא הגורם להתפרצות זו.
בהמשך הנגיף אותר בלולים ביישובים מרגליות, מעין צבי, כפר ברוך, עין צורים, אביגדור, עין החורש, רם-און, גבעת יואב, דבורה, ברק. גדיש, נאות גולן ונהלל. ומאות אלפי תרנגולות הושמדו או מתו מהנגיף[8][9][10].
יש זואולוגים הסבורים שלהתפרצות בשנת 2021 מאגמון החולה גרמה צפיפות העגורים שהואכלו בידי אדם[11].
עד 14 בינואר 2022, המחלה פגעה באופן משמעותי בכ-20 מוקדי לולים ובעגורים באגמון החולה[12].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- תמונתו של נגיף שפעת העופות - מאתר ה-BBC.
- אתרו של ד"ר נתי אלקין - מומחה למחלות עופות, מידע שוטף על שפעת העופות
- הוראות למניעת הדבקות (באנגלית)
- משרד הבריאות הישראלי - מידע המתעדכן באופן שוטף לגבי שפעת העופות
- מייקל ספקטר, ניו יורקר, ביום של הנגיף או: איך למדתי לאהוב את שפעת העופות הרצחנית, באתר הארץ, 6 ביולי 2012
- שפעת העופות, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ צבאים חולים אובחנו באוהיו, ארצות הברית בדצמבר 2021, (אנ')
- ^ משרד החקלאות לתושבי מרגליות: היזהרו מחתולים עם תסמיני שפעת, באתר מקור ראשון, 2021-12-29
- ^ אמצעי זהירות אלו בטיפול במזון מן החי מומלצים על ידי משרד הבריאות ככלל ולא רק בעת חשש להידבקות בשפעת העופות
- ^ ספיר פרץ, "העופות הושלכו לבור, ואנחנו לבור כלכלי", באתר גלובס, 26 במרץ 2006
- ^ דן אבן, עמירם כהן, שפעת העופות חזרה: מקרה של המחלה אובחן בלול בקיבוץ עין שמר בשרון, באתר הארץ, 26 בינואר 2010
- ^ רמי שני ואריאל נוי, החשש אומת: שפעת העופות התגלתה בעין גדי, באתר וואלה!, 6 במאי 2010
- ^ שני אשכנזי, שפעת העופות: אלפי עגורים מתים בעמק החולה - "הפגיעה הקשה ביותר בחיות הבר מזה שנים", באתר גלובס
- ^ ראב"ד, אחיה (2021-12-23). "שפעת העופות בצפון: חשד שלולנים הסתירו תמותה, ואחד מהם ניסה להבריח ביצים למרות הסגר". Ynet. נבדק ב-2021-12-26.
- ^ משה כהן, "היקף תחלואה נרחב": שפעת העופות מתפשטת, באתר מעריב, 30/12/2021
- ^ שפעת העופות מתרחבת: מוקד נוסף אותר בנהלל, באתר מקור ראשון, 2022-01-03
- ^ משה גלעד, זה לא אסון טבע — זה אסון אנושי לחלוטין, באתר הארץ, 11:17, 28 בדצמבר 2021
- ^ N12 - משרד החקלאות: "הושגה שליטה על מוקדי שפעת העופות", באתר N12, 2022-01-14
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
