אבולה
 | |
| נגיף האבולה מבעד למיקרוסקופ אלקטרונים | |
| גורם | נגיף האבולה |
|---|---|
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine | article/216288 |
| DiseasesDB | 18043 |
| MeSH | D019142 |
| MedlinePlus | 001339 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | A98.4 |
מחלת האֶבּוֹלָה (באנגלית: Ebola virus disease, ובראשי תיבות: ĔVD) או קַדַּחַת דִּמּוּמִית מֵאֶבּוֹלָה (Ĕbola hemorrhagic fever, ובראשי תיבות: ĔHF) היא מחלה זיהומית נגיפית נדירה בעלת שיעורי תמותה גבוהים מאוד הנגרמת מנגיף האבולה. החל משנת 1976, אז זוהתה לראשונה המחלה, ועד שנת 2013 דיווח ארגון הבריאות העולמי על 2,387 אנשים שאובחנו במחלה ועל 1,590 מקרי מוות מהוירוס.
ההתפרצות הגדולה ביותר של המחלה אירעה ב-2014 במערב אפריקה. עד 25 באוקטובר 2014 אובחנו מעל ל-10,000 מקרים של הידבקות באבולה ו-4,951 חולים מתו – 49% תמותה[1]. בספטמבר 2014 מתה אחות בספרד לאחר שנדבקה מכומר שבו טיפלה. זה היה מקרה המוות הראשון מאבולה שהתרחש מחוץ לאפריקה בהתפרצות של 2014. נכון ל-15 באוקטובר 2014 דווחו 17 מקרים של אבולה מחוץ לאפריקה.
ההתפרצות, שנמשכה כשנתיים, עד לדעיכה סופית במרץ 2016, הפכה להתפרצות הנרחבת ביותר של האבולה אי פעם וגבתה את חייהם של 11,315 אנשים מתוך 28,616 שנדבקו במחלה – 39.5% תמותה בסופו של דבר.
כמה חודשים לאחר ההתפרצות במערב אפריקה, החלה התפרצות, ככל הנראה בלתי תלויה, ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו.
בין השנים 2015–2021 אובחנו 3,674 חולי אבולה חדשים, ו-2,391 אנשים נפטרו מהמחלה.
בין השנים 2014–2015 נצפו מספר מקרים בודדים של נדבקים במספר ארצות באירופה ובארצות הברית
הפצה ואבחון
הפצה מאדם לאדם מתרחשת עקב מגע עם דם או נוזלי-גוף אחרים של אדם נגוע, או על ידי מגע עם חפצים שזוהמו על ידי הווירוס, במיוחד מחטים ומזרקים. נוזלי-גוף אחרים שיכולים להעביר את נגיף האבולה כוללים רוק, ריר, קיא, צואה, זיעה, דמעות, חלב-אם, שתן ועוד. נקודות הכניסה של הנגיף כוללות את האף, הפה, העיניים, פצעים, חתכים, ושפשופים פתוחים.[2] גברים שהחלימו יכולים להפיץ את הנגיף דרך חלק מנוזלי גופם במשך קרוב לחודשיים. הפצת הנגיף מבעל חיים אחר לבני אדם מתרחשת רק במגע או עקב נשיכה של יונק נגוע, כגון קופים או עטלפי פרי.[3] הידבקות דרך האוויר לא תועדה בסביבה טבעית.[4] משערים שעטלפי פרי נושאים ומפיצים את הנגיף בלי להידבק ממנו.
התסמינים מתחילים בדרך כלל יומיים עד שלושה שבועות מההידבקות והם כוללים חום, כאב גרון, כאב שרירים וכאב ראש. בעקבותיהם באים בדרך כלל בחילות, הקאות, ושלשולים, יחד עם ירידה בתפקוד הכבד והכליות. לאחר מכן מתחילות בעיות של דימום[3].
לצורך אבחון יש לרוב צורך קודם כל לשלול מחלות אחרות עם תסמינים דומים, כגון מלריה, כולרה וסוגים אחרים של מחלות נגיפיות הגורמות לחום ודימום. לאימות האבחנה בודקים דוגמאות דם לגילוי נוגדנים לנגיף, RNA של הנגיף או הנגיף עצמו[3].
מניעה
מניעה כוללת הפחתת ההדבקה במחלה מקופים ומחזירים נגועים לבני אדם. זאת ניתן לעשות על ידי מעבר לתזונה מהצומח או לנסות להפחית את הסיכון על ידי בדיקת חיות אלה לאיתור הידבקות, הריגתן והשמדת גופותיהן אם התגלתה המחלה. בישול הולם של בשר ולבישת ביגוד מגן כאשר מטפלים בבשר גם הם עוזרים להפחית את הסיכון להידבקות, כמו גם לבישת ביגוד מגן ורחצת ידיים כשנמצאים בקרבת בני אדם הסובלים מן המחלה. בדגימות של נוזלי גוף ורקמות של אנשים הנגועים במחלה יש לטפל תוך זהירות מיוחדת[3].
בסוף העשור השני של המאה ה-21, פותח חיסון נגד זני אבולה בשם ארבבו. הוא שימש במאבק ההתפרצות המחלה[5]. אושר על ידי המנהל המזון והתרופות האמריקאי בשנת 2019[6].
טיפול, פרוגנוזה ואפידמיולוגיה
פותחו תרופות ניסיוניות שנוסו על שני רופאים אמריקניים, שהצליחו להתאושש מן המחלה לאחר הטיפול בהן. אחת מאותן תרופות נוסו על קופי מעבדה שהודבקו בנגיף הקטלני, ונרפאו לחלוטין לאחר שטופלו בתרופה Zmapp. מדובר בשיעור ההצלחה הגבוה ביותר שתועד עד כה לתרופות נגד אבולה. יש החושבים שהתרופה היא פורצת דרך, אך לאחרונה אזלה התרופה[3].
קיימת דעה לפיה כדי לעצור את המחלה יש לנקוט גם באמצעים הקשורים לאקולוגיה, כגון עצירת כריתת יערות[7].
אפידמיולוגיה
יכולת ההדבקה והקטלניות הגבוהה של הנגיף, וכן זמן הדגירה הקצר של המחלה, הם הגורמים העיקריים לעובדה כי מגיפות האבולה נשארות מוגבלות בהיקפן ואינן הופכות למגיפות בקנה מידה גדול. נשאי המחלה אינם מספיקים לחשוף אנשים רבים למחלה, לפני שהם מתים ממנה, ובכך זו למעשה "מגפה המשמידה את עצמה". זאת בניגוד למחלות אחרות כגון שפעת וקורונה שבהן התמותה נמוכה יחסית ולכן יכולת ההדבקה גבוהה, או איידס, שהיא מחלה בעלת תקופת דגירה הנמדדת בשנים.
גילוי
האבולה נתגלתה לראשונה ב-1976, ומאז גילויה גרמו זנים (strains) שונים של אבולה למגיפות עם שיעור תמותה הנע בין 50 ל-90 אחוזים ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, בגבון, באוגנדה ובסודאן.
הנגיף נקרא על שמו של הנהר אבולה בזאיר שבאפריקה, קרוב למקום בו הייתה ההתפרצות הידועה הראשונה של המחלה ב-1976. מתוך 602 מקרים שאובחנו מתו 397.
שני המינים שזוהו ב-1976 היו אבולה-זאיר (EBO–Z) ואבולה-סודאן (EBO–S). ההתפרצות בסודאן הראתה שיעור תמותה נמוך יותר — 50% — בהשוואה ל-90% של המין אבולה-זאיר. ב-1990 זוהה מין נוסף ברסטון בווירג'יניה שבארצות הברית, בקופים שיובאו מהפיליפינים; המין נקרא "אבולה-רסטון". נראה כי מין זה התפשט באוויר, אך לא גרם למוות של בני אדם; אף על פי שהנגיף זוהה אצל ארבעה אנשים, איש מהם לא חלה.
התפרצויות מאוחרות יותר
פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו להמכלול ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא חסר מידע מפורט יותר על ההתפרצויות במחוזות שונים של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו בשנים 2018 ו-2020..התפרצויות נוספות התרחשו ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו (1995 ו-2003), בגבון (1994, 1995 ו-1996), באוגנדה (בשנת 2000 – 224 בני אדם מתו מהמחלה) ובסודאן (2004). מין נוסף זוהה ממקרה של אדם אחד בחוף השנהב ב-1994, EBO–CI. התפרצות נוספת של זן חדש התרחשה במאי 2005 בעיירה אטומבי שברפובליקה של קונגו, ובעקבותיה הוטל הסגר על העיירה. הייתה זו ההתפרצות הרביעית של המחלה שם, והועלה החשד שהגורם לה הוא אכילת פגרי חיות על ידי התושבים. 37 בני אדם מתו כתוצאה מהתפרצות זו.
ב-2012 הודיעו ממשלת אוגנדה וארגון הבריאות העולמי על התפרצות אבולה במחוז קיבאלה שבמדינה. לפי הדיווחים, 20 בני אדם נדבקו במחלה ו-14 מהם מתו כתוצאה ממנה.
.jpg)
מתוך כ-2,300 מקרי אבולה שזוהו עד שנת 2005 בעולם, שני שלישים מהחולים מתו (כ-1,500). בעלי החיים שנשאו את המחלה בין ההתפרצויות לא זוהו.
החל מאוגוסט 2018 החלה התפרצות במזרח קונגו, שבה נספו (נכון למאי 2019) מעל 1,000 אנשים[8].
באוגוסט 2022 הודיע משרד הבריאות של הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו על התפרצות אבולה במחוז צפון קיבו הגובל באוגנדה ורואנדה. ריצוף גנטי של הנגיף הראה שהוא קשור להתפרצות קודמת באזור זה של המדינה בין השנים 2018 ל-2020 ולא היה מדובר בהתפרצות חדשה. וכל זה קורה לאחר שרק ביולי 2022 הכריזה המדינה על סופה של התפרצות אבולה נפרדת בחלק אחר של המדינה האפריקאית הגדולה. ההתפרצות היתה ההתפרצות ה-15 של המחלה מאז 1976.[9]
התפרצות האבולה במערב אפריקה (2014)
ערך מורחב – התפרצות האבולה במערב אפריקה (2014)
בינואר 2014 פרצה במחוז קונאקרי שבגינאה מגפת אבולה הנחשבת לאלימה והקשה ביותר מאז גילויו של הנגיף, כאשר עד אוקטובר 2014 נרשמו כ-4,500 מקרי מוות במערב אפריקה. המגפה אף התפשטה למאלי, ליבריה וניגריה[1].
ההתפרצות, שנמשכה כשנתיים, עד לדעיכה סופית בינואר 2016, הפכה להתפרצות הנרחבת ביותר של האבולה אי פעם וגבתה את חייהם של 11,315 אנשים.
בשנת 2021 החלה התפרצות נוספת של אבולה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובגינאה.
תסמינים וסימפטומים
נגיף האבולה קטן מאוד, וצורתו כצורת תולעת. הוא משתייך למשפחת הנגיפים החוטיים והוא בדרך כלל מועבר בדם על ידי המקרופאג'ים, וכשהוא יוצא מהם – הם מתים.
המחלה מועברת במגע ישיר בין נוזלי גוף. תקופת הדגירה נמשכת בין יומיים לבין שלושה שבועות. התסמינים הראשונים הם חום גבוה (מעל 39 מעלות צלזיוס), כאב ראש, כאב גרון, כאב שרירים, כאב בטן וכאב פרקים, סחרחורת, תשישות ובחילה. תסמינים אלו, האופייניים גם לדיזנטריה, שפעת ומחלות אחרות, מקשים על זיהוי נכון של המחלה.
בהמשך מתחילים דימומים מכל פתחי הגוף. צואה, שלשול וקיא מכילים דם, העיניים אדומות, נקודות אדומות מופיעות על העור כתוצאה משטפי דם פנימיים, דימום מתרחש מהפה, מהאף ומהאיברים המוצנעים ומנקבים בעור שנעשו כתוצאה מזריקות. לחץ הדם נמוך והדופק מהיר . קיים ריכוז גבוה של חלבון בשתן. מוות מתרחש כשבוע עד שבועיים לאחר הופעת התסמין הראשון, בדרך כלל כתוצאה מדימום פנימי חמור ומכשל של איברים ומערכות בגוף. המחלה חשוכת מרפא.
נגיף האבולה עורר פחד רב בציבור, במיוחד בעולם המערבי. מספר סרטי קולנוע וספרים בשנות ה-90 התבססו על פעולת הנגיף ועל התסמינים שהוא מעורר ותיארו – באופן שגוי – מחזות אימה. רבים מאמינים כי תסמיני המחלה נוראיים בצורה קיצונית: חולים יורקי דם, בעלי עור נוזלי ונמס ופנים חסרות הבעה וחיוורות כסיד. המציאות רחוקה מכך: דימום חיצוני מסיבי מתרחש רק אצל מיעוט זעיר של החולים; הדימום לרוב מתון ואיטי. התסמין העיקרי הוא תשישות.
ראו גם
- נגיף מרבורג – הנגיף המחולל את קדחת מרבורג הדימומית. הן המחלה והן הנגיף קשורים לאבולה והמקור שלהם הוא ככל הנראה באוגנדה ומזרח קונגו. הפונדקאי המקורי של הנגיף לא ידוע, אך יש המשערים כי מדובר בעטלף פירות מצרי.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אבולה |
- הערך "אבולה", באתר ויקירפואה
עידו אפרתי, חשש מהתפרצות קטלנית של נגיף האבולה במערב אפריקה, באתר הארץ, 24 במרץ 2014- סוכנויות הידיעות, התפרצות קטלנית של אבולה במערב אוגנדה, באתר nrg, 29 ביולי 2012
- ליאורה ביגון, העולם המערבי ניסה להתמודד עם האבולה והנציח את הגזענות, באתר הארץ, 8 ביוני 2015
- אבי בליזובסקי, אלף קורבנות אבולה; ארגון הבריאות העולמי הכריז על מצב חירום בינלאומי, באתר "הידען", 8 באוגוסט 2014
- אבי בליזובסקי, אבולה: 4,033 מתים והקצב רק גובר, באתר "הידען", 13 באוקטובר 2014
- אי-פי, מסמך פנימי של ארגון הבריאות העולמי: הניסיונות לעצירת התפרצות האבולה נכשלו, באתר הארץ, 18 באוקטובר 2014
- אבי בליזובסקי, המקור למגיפת האבולה במערב אפריקה: עטלפים, באתר "הידען", 4 בינואר 2015
- הלן ברנסוול, המלחמה באבולה, במדור סיינטיפיק אמריקן של מכון דוידסון, 1 ביוני 2015
- אבולה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Ebola outbreak: Cases pass 10,000, WHO reports באתר ה-BBC
- ^ Q&A on Transmission, Ebola, CDC SEPT. 2014, access date 3 October 2014 http://www.cdc.gov/vhf/ebola/transmission/qas.html
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 "Ebola virus disease Fact sheet N°103". World Health Organization. במרץ 2014. נבדק ב-12 באפריל 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "2014 Ebola Virus Disease (EVD) outbreak in West Africa". WHO. 21 אפר' 2014. נבדק ב-3 באוגוסט 2014.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "המדינה האפריקאית שיכולה ללמד את המערב איך לנצח מגפה". TheMarker. נבדק ב-2021-01-16.
- ^ חדשות טובות למרק: ה-FDA אישר את חיסון החברה לאבולה, באתר m.calcalist.co.il
- ^ We Are Making Ebola Outbreaks Worse by Cutting Down Forests
- ^ אי-פי, יותר מאלף בני אדם מתו בקונגו בהתפרצות אבולה, השנייה בחומרתה בהיסטוריה, באתר הארץ, 5 במאי 2019
- ^ מחלות ללא גבולות: התפרצות אבולה באפריקה, באתר מחלות ללא גבולות: התפרצות אבולה באפריקה, 2022-08-28
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
34592159אבולה