חיטוי
חיטוי (בלועזית: דיסאינפקציה או דסאינפקציה), הוא חיסול מיקרואורגניזמים מעוררי מחלות (פתוגניים) מחוץ לגוף ובאמצעים כימיים בלבד.
בתחום הרפואה הרג מיקרואורגניזמים בתוך הגוף, תוך שימוש בתרופות (אנטיביוטיקה, למשל), אינו נחשב לחיטוי. ההבדל בין חיטוי ועיקור הוא שבשני המטרה היא חיסול כל המיקרואורגניזמים (asepsis), ואילו בראשון ההתמקדות היא בחיסול הפתוגנים בלבד. בנוסף, עיקור נעשה בשיטות כימיות ופיזיות כאחד, ואילו חיטוי מתייחס כמעט תמיד לשיטות כימיות בלבד. לעיתים ההבחנה בין שני המושגים מעורפלת.
יש להבדיל בין המושג חיטוי למושגים כגון אנטיביוטי המתייחס לחיסול מיקרואורגניזמים בתוך גוף חי, או אַנְטִיסֶפְּטִי (antisepsis) המתייחס בדרך-כלל לחיטוי המתבצע על-גבי הגוף - על העור. למשל, סבון אנטיספטי הוא סבון המכיל חומרים המסוגלים לפגוע במיקרואורגניזמים.
סוגי חומרי חיטוי:
- אתנול
- אלדהיד
- חומצה (אוקסידנטים)
- פנולים (ליזול)
- תרכובות אמוניום
- אקונומיקה
- אוזון
- אשלגן פרמנגנט (קלי)
- מי חמצן
ראו גם
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
ערך מילוני בוויקימילון: חטוי |
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
בקטריולוגיה | ||
---|---|---|
מונחי יסוד | פרוקריוטים • ארכאונים (חיידקים קדומים) • חיידקים אמיתיים • אנדוטוקסין | |
חלקי התא החיידקי ואברוניו | נוקלאואיד • פלסמיד • ציטופלזמה • ריבוזום • קרום התא • דופן התא: פפטידוגליקן (חומצה טיכואית) • פריפלזמה • קרום חיצוני: ליפופוליסכריד • קפסולה ו-Slime layer • שוטון • פילי • פימבריה • ביופילם | |
מורפולוגיה | נקד • מתג • סלילון | |
פיזיולוגיה | פליגה • קוניוגציה • טרנספורמציה • עמידות לאנטיביוטיקה | |
מטבוליזם | חיידקים אירוביים (אווירניים אובליגטוריים, אווירניים פקולטטיביים, מיקרואירופילים) • חיידקים אנאירוביים (אל-אווירניים אובליגטוריים, אל-אווירניים פקולטטיביים, אל-אווירני סובל אוויר) • תסיסה • חיזור סולפט מיקרוביאלי • חיידקים סגולים | |
שיטות בקטריולוגיות | צביעת גראם (חיידקים גראם-חיוביים, חיידקים גראם-שליליים) • צביעה יציבת חומצה • מבחן קטלאז • מבחן אוקסידאז • מבחן קואגולאז • סיווג לנספילד • מבחן CAMP | |
מיגור חיידקים | חיטוי • פסטור • עיקור • אנטיביוטיקה |
29476193חיטוי