ארמון לינדשטדט

ארמון לינדשטדט
Schloss Lindstedt

ארמון לינדשטדט
ארמון לינדשטדט
אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1999, לפי קריטריונים 1, 2, 4 חלק מתוך הארמונות והגנים בפוטסדאם-ברלין

ארמון לינדשטדט מכיוון הפארק

ארמון לינדשטדט (בגרמנית: Schloss Lindstedt) הוא בית מגורים מלכותי לשעבר, שנבנה במערב פוטסדאם, בירת מדינת ברנדנבורג בגרמניה. הארמון נבנה עבור פרידריך וילהלם הרביעי, מלך פרוסיה מ-1858 עד 1861, והוא חלק מהמכלול התרבותי "הארמונות והגנים בפוטסדאם-ברלין" שהוכרז כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו בשנת 1990, והורחב בשנים 1992 ו-1999. הארמון שייך כיום לקרן הארמונות והגנים הפרוסיים ברלין-ברנדנבורג , המנהלת את אתר המורשת העולמית.

היסטוריה

אחוזת לינדשטדט הייתה שייכת לאבותיו של הקומיקאי הגרמני לוריו בין השנים 1803–1828, שמהם רכש אותה פרידריך וילהלם השלישי בשנת 1828 כאחוזה קטנה. היא שימשה לגידול קרפיונים ושרידי הבריכות עדיין שם. הנכס ממוקם צפונית-מערבית, כ-800 מטרים לארמון החדש, על כביש לינדשטדט (Lindstedter Chaussee).

פרידריך וילהלם הרביעי עבד בשלב זה על תוכניות לבית שאליו יפרוש מאז שקנה את אחוזת לינדשטדט. במשך עשרות שנים הוא השתתף בתכנון שיפוץ הבית עם למעלה מ-100 רישומים. מבנה החוץ הבארוקי אמור היה להתפתח למבנה מפואר בסגנון וילה עתיקה. בסופו של דבר, יושמה רק גרסה מינימלית של הפרויקט.

למרות מעורבותם של לודוויג פרזיוס, לודוויג פרדיננד הסה , פרידריך אוגוסט שטילר ופרדיננד פון ארנים, תלמידו של קארל פרידריך שינקל, התכנון התארך במשך שנים רבות.

תיאור

בנוסף לבניין הראשי, מורכב המכלול הקלאסי המאוחר ממגדל עם בלוודרה ושלוחה דמוית מקדש עם גרם מדרגות גבוה. אכסדרה מחברת את הבניין עם כביש לינדשטדט ויוצרת חיבור לנוף. נראה שחלקי הבניין שהוזכרו שונים זה מזה בשלמותם ומשקפים את כמיהתו של הלקוח לקלאסיציזם איטלקי.

הגן הרגיל שתוכנן על ידי פטר יוזף לנה מציע נקודות מבט על הארמון והנוף. בשל הגבעה, נשקף נוף של כיפות מכלול הבניינים של הארמון החדש.

שימושים

אומרים שפרידריך וילהלם הרביעי הקים את הארמון כמקום אליו התכוון לפרוש. עם זאת, ניתן לשאול אם זה היה קורה אי פעם. לאחר מות המלך, הארמון השתייך לירושת אלמנתו. רק יורשו לכתר ואחיו וילהלם הראשון השלים את הבניין.

מאוחר יותר הושכר הנכס לעובדי ממשלה שונים. בתקופת שלטונו של הקייזר וילהלם השני שימשה הטירה גם כתחנת הסגר למגיפות כולרה ושחפת. ילדי המשפחה הקיסרית למדו לעיתים בארמון לינדשטדט. לאחר 1918 השאיר פאול פון הינדנבורג את הטירה לראש המטה הכללי אריך פון פאלקנהיין לשכירות ארוכה. הוא נפטר שם בשנת 1922, אף על פי שמשפחתו המשיכה להתגורר בטירה עד 1944. אריך פון פאלקנהיין נקבר בבית הקברות של בורנשטדט הסמוך.

בארמון לינדשטדט התאכסנו אנשים פרטיים עד שנות החמישים של המאה ה-20, והוא שירת את המכון הבוטני של אוניברסיטת פוטסדאם לחינוך בשנות החמישים, ומאז שנות השמונים של המאה העשרים, את מכון פוטסדם לרפואה משפטית. מאז 1996, הארמון מנוהל על ידי קרן הארמונות והגנים הפרוסיים ברלין-ברנדנבורג והוא חלק מאתר המורשת העולמית "מכלול הארמונות והגנים בפוטסדאם-ברלין" שצורף לרשימת אתרי המורשת העולמית ב-1990, כשארמון לינדשטדט עצמו צורף לאתר בהרחבה של 1999. כיום הוא משמש לאירועים מסוגים שונים וניתן לשכור אותו מקרן הארמונות.

הטירה שימשה כרקע לכניסה למתחם מעבדה הסודית התת-קרקעית בסרט המדע הבדיוני הפעולה והאימה "האויב שבפנים" (2002).

בשנת 2019 נודע כי גאורג פרידריך, נסיך פרוסיה, נינו של וילהלם השני, קיסר גרמניה האחרון, תובע זכות קניין קבועה, ללא עלות ורישום מקרקעין, בארמון צציליינהוף, בארמון לינדשטדט או בווילה ליגניץ .

לקריאה נוספת

• Gert Streidt, Klaus Frahm: Potsdam – Die Schlösser und Gärten der Hohenzollern. Könemann Verlagsgesellschaft, Köln, 1996 מסת"ב 3-89508-238-4
• David E. Barclay: „Anarchie und guter Wille“
• Stiftung Preussische Schlösser und Gärten SPSG: „Künstler und König“ – Ausstellungskatalog zum 200. Geburtstag von Friedrich Wilhelm IV.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארמון לינדשטדט בוויקישיתוף

• Palaces and Parks of Potsdam and Berlin UNESCO Official Website
• SCHLOSS LINDSTEDT - Official site of "Stiftung Preußische Schlösser und Gärten"

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29935766ארמון לינדשטדט