ליאו מוצקין
 | |||||
| לידה |
1867 ברובארי (באזור קייב), אוקראינה | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1933 (בגיל 66 בערך) פריז | ||||
| מדינה | רוסיה | ||||
| מקום קבורה | בית הקברות בהר הזיתים בירושלים | ||||
| |||||
ליאו (יהודה/אריה לייב[1]) מוֹצקין (ברוסית: Лео (Арье Лейб) Моцкин; 6 בדצמבר 1867, ברובארי, אוקראינה - 6 בנובמבר 1933, פריז) היה איש פוליטי יהודי-רוסי, יליד אוקראינה, לוחם למען הזכויות הלאומיות של היהודים, מאבות הציונות ומיוזמי הקונגרס הציוני, יושב הראש השני של הוועד הפועל הציוני. רוב חייו חי בגרמניה שם רכש השכלה מתמטית ופילוסופית.
ביוגרפיה
מוצקין נולד בעיירה בְּרוֹבָארִי באזור קייב שבאוקראינה (שהייתה חלק מן האימפריה הרוסית). נשלח בנעוריו לבית ספר תיכון בברלין על מנת ללמוד מתמטיקה. המשיך ללימודים גבוהים במתמטיקה באוניברסיטת ברלין ואף התקבל ללימודי דוקטורט אצל לאופולד קרונקר, אולם לא סיים את לימודיו בשל התמסרותו לפעילות ציונית.
בהיותו סטודנט יסד (יחד עם שמריהו לוין ויוסף לוריא) את ארגון הסטודנטים הרוסים היהודים בברלין. היה מהוגי תוכנית בזל וממארגני הקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897.
במלחמת העולם הראשונה עבר לקופנהגן והעתיק לשם את משרדי התנועה הציונית על מנת לקיים את מדיניות הנייטרליות של התנועה. לאחר המלחמה התיישב בפריז. היה ממייסדי המשלחת היהודית לועידת השלום בפריז ב-1919, שהפכה בהמשך למשלחת קבועה לעניינים יהודים בחבר הלאומים.
האמין כי מרכז החיים היהודיים ישאר בגולה, והדגיש בעבודתו את הזכויות הלאומיות של היהודים כמיעוט.
היה פעיל בקונגרס הבינלאומי לזכויות מיעוטים שהוקם בעקבות מלחמת העולם הראשונה, אך פרש ממנו לאחר שהקונגרס נכנע ללחצים של גרמניה הנאצית ונמנע מלהתמודד עם בעיות היהודים בגרמניה. בין השנים 1925–1933 כיהן מוצקין כיושב ראש הוועד הפועל הציוני.
מוצקין נפטר ב-1933 בפריז, תוך כדי פועלו למען יהודי גרמניה. עצמותיו הועלו לארץ ישראל, וב-19 באפריל 1934 נטמן בבית הקברות בהר הזיתים שבירושלים. באותה שנה הוקמה ונקראה על שמו שכונת אנשי עסקים ממעמד הביניים, אשר מאסו בצפיפות של חיפה- קריית מוצקין, אשר לימים הפכה לעיר.
על שמו בית הספר יהל"ם (יהודה לייב מוצקין) שנמצא ברמת גן, בעבר נקרא גם הרחוב שבפינתו שוכן בית הספר רחוב יהל"ם, עד ששונה לרחוב קריניצי.
צאצאיו
כמה מצאצאיו של מוצקין זכו לממש את השאיפות האקדמיות שזנח מוצקין לטובת פעילותו הציונית. אחד מבניו היה המתמטיקאי הנודע תאודור מוצקין; בין נכדיו: לאו – פרופסור לערבית ותלמידו של לאו שטראוס, אלחנן – פרופסור למתמטיקה, וגבריאל – בוגר אוניברסיטת ברקלי, פרופסור חבר בדימוס של האוניברסיטה העברית, ראש מכון ון ליר בירושלים, המתמחה בפילוסופיה של ההיסטוריה, היה מופקד הקתדרה לפילוסופיה על שם אחד העם.
בן אחר, גבריאל מוצקין (1911-1942), נפטר ממגפת טיפוס ביישובו מולדת[2].
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ליאו מוצקין, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
- ליאו מוצקין, באתר הסוכנות היהודית
- ליאו מוצקין, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
- משה גליקסון, ל. מוצקין, הארץ, ט' בחשוון תרצ"ד, 8 בנובמבר 1933, בפרויקט בן-יהודה
- כתבה בניו יורק טיימס: SEES NEW LIFE FOR ZIONISM.; Leo Motzkin Says the Russian Revolution Will Aid the Movement. ("צופה חיים חדשים לציונות; ליאו מוצקין אומר כי המהפכה הרוסית תסייע לתנועה"), גיליון 28 במרץ 1917, עמ' 13 (הכתבה המלאה
) (באנגלית) - יהודה לייב מוצקין באתר בית הספר יהל"ם ברמת גן
- כרטיס הקבר של אריה ליב מוצקין, באתר הר הזיתים
- אוסף פרטי ליאו מוצקין, מאוספי הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי.
הערות שוליים
- ^ שתי האפשרויות מופיעות ב אתר הספרייה הלאומית
- ^ גבריאל מוצקין, חנה בר, ישעיהו וסטפריד, מולדת, תש"ד
26761214ליאו מוצקין