אפיקים
 מגדל המים של אפיקים
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | עמק הירדן |
| גובה ממוצע[1] | -199 מטר |
| תאריך ייסוד | 1932 |
| תנועה מיישבת | התנועה הקיבוצית |
| סוג יישוב | קיבוץ |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 1,105 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | -25.7% בשנה |
(למפת עמק בית שאן רגילה)   אפיקים | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
אפיקים הוא קיבוץ בעמק הירדן (בכביש 90 בין אשדות יעקב לבית זרע) המשתייך לתק"ם. שייך למועצה אזורית עמק הירדן. מקור השם נובע מהמיקום שבין שני אפיקי מים שעוברים בסביבתו - נהר הירדן ונחל הירמוך שבסביבה.
היסטוריה
הקיבוץ נוסד בשנת 1932 על ידי חברי קבוצת כנרת וחברי גרעין חניכי השומר הצעיר מרוסיה ונקרא "קיבוץ השומר הצעיר מס.ס.ס.ר" שנודע גם כקיבוץ "נצ"ח" - נוער צופי חלוצי, מרוסיה, כשם התנועה העולמית של השומר הצעיר[3]. הקיבוץ נוסד כקיבוץ היעד של כל חברי השומר הצעיר העולים מברית המועצות ובהמשך גם של חברי השומר הצעיר מלטביה.
הקיבוץ התארגן בקיץ 1924 וחברי הגרעין עבדו באדמות ווזיה שליד ראש פינה, כפועלי בניין בעפולה[4], בחיפה, ובזכרון יעקב והחזיקו את הקיבוץ בטירה[5]. בקיץ 1927 התרכזו חברי הקיבוץ באזור עמק הירדן. חלקם עבדו עבור חברת החשמל בנהריים, כאשר השאר עבדו בבניית בתי קבוצת כנרת בנקודת הקבע על הגבעה והתגוררו ברפת שבכנרת[6]. החיכוך עם הפועלים האחרים של חברת החשמל הביא לעזיבה רבה, ובעקבות זאת בקשו, ולבסוף השיגו, רשות לפועלי הקיבוץ להתגורר בכנרת ולהמשיך לעבוד בנהריים. בקיץ 1928 מנה הקיבוץ כ-60 חברים[7]. במרץ 1929 כבר היו בקיבוץ כ-90 חברים, הודות לעליית חברים מברית המועצות. עם תום בניית קבוצת כנרת עברו חברי הקיבוץ לחצר כנרת, שהתפנה לאור מעבר חברי קבוצת כנרת לבתי הקבע שנבנו עבורם. בתקופה בכנרת החלו החברים בהנחת היסודות לנקודת הקבע בהקמת משתלה וסידור בסיס ללול[8][9].
בשנת 1932 עבר הקיבוץ למקומו הנוכחי. בהתחלה נקרא "הנקודה" או "טוצ'קה" (נקודה ברוסית), עד שיעקב פלמוני הציע לחבר הקבוצה ישראל חופש את השם "אפיקים", כי הקיבוץ ישב בין אפיקי הירדן והירמוך, והשם התקבל באספת הקיבוץ[10]. באותה שנה הגיעה קבוצת חלוצות מלטביה כנציגות למכבייה הראשונה בתל אביב ומשם הגיעו לקיבוץ ורובן נישאו לחברי הקיבוץ. במרוצת הזמן קלט הקיבוץ גרעינים נוספים, רובם עולים מאירופה ומקצתם ילידי ישראל.
הקיבוץ היה שותף במפעל המים מכון חמשת הקיבוצים, שהוקם בשנים 1942–1943, וכלל מכון שאיבה על גדות הירמוך שהעלה את המים אל ראש אמת מים, ממנה זרמו המים במערכת תעלות פתוחות להשקיית השדות.
בתקופת מלחמת העולם השנייה התגייסו 37 מחברי אפיקים ליחידות העבריות.
בזמן מלחמת העצמאות שימש הקיבוץ לבסיס של הפלמ"ח, ולאחר הקמת מדינת ישראל שימש כבסיס נח"ל. בקיבוץ קיים אולם הספורט "בית איתמר" שנקרא על שמו של איתמר גולני, בן הקיבוץ שנהרג בתאונת צניחה זמן קצר לאחר מלחמת העצמאות. דמותו של גולני מונצחת בציור פרסקו שצייר הצייר היהודי-אמריקני שלדון שונברג באולם הספורט בשנת 1953[11].
הקיבוץ השתייך בעבר לקיבוץ המאוחד. עם הפילוג בקיבוץ המאוחד, לא התפלג כרבים מהקיבוצים, עזב את הקיבוץ המאוחד והצטרף כולו לקבוצת המיעוט בקיבוץ המאוחד, אשר הקימה את איחוד הקיבוצים המזוהה עם מפא"י (לאחר מכן: איחוד הקבוצות והקיבוצים) וחבר הקיבוץ יוסף יזרעאלי נעשה המזכיר הראשון של התנועה החדשה.
אפיקים הוא מגדולי הקיבוצים ומראשוני התעשייה הקיבוצית, שנהנה עשרות שנים מחסותו של דוד בן-גוריון. ספרו של אסף ענברי "הביתה" מספק קריאה מהנה על תולדות הקיבוץ, אולם ניתוח סוציולוגי מפורט המשתמש בנתונים נוספים מלמד כי שליטה בלתי-דמוקרטית של שלושת מנהיגיו[דרושה הבהרה] ונאמניהם אומנם תרמה לצמיחתו המהירה אבל לא תמיד שירתה את טובת החברים כפי ששירתה את המנהיגים[12].
- שטח: 6,000 דונם
- ענפי חקלאות: מטעי בננות, תמרים ומטעים סוב-טרופיים, תבואות, מדגה ורפת.
- תעשייה: מפעל לציוד ניטור ומדידת חליבת פרות (אפימילק) ומפעל לייצור כלי רכב מסוג קלנועית למוגבלי תנועה. בעבר היה פעיל בו מפעל לייצור דיקטים ומוצרי עץ - "קלת". באפיקים פועלת "כלביית אפיקים" שרכשה מוניטין בגידול, אילוף ורבייה של כלבים גזעיים מזנים שונים.
אתרים בקרבת היישוב
- תל עובדיה - אתר פרהיסטורי הנחשב לאחד האתרים הקדומים ביותר בעולם ובעל חשיבות רבה בקנה מידה עולמי להבנת האבולוציה של האדם. האתר התגלה במאי 1959, בעת שטרקטור של קיבוץ אפיקים עסק בהכשרת הקרקע לחקלאות.
גלריית תמונות
-
עגבניות, תוצרת אפיקים
-
בננות, תוצרת אפיקים -
העדר של אפיקים במרעה, 1942 -
אקוואדוקט על ידי אפיקים -
אפיקים - מראה -
חבר קיבוץ אפיקים חורש שדה ירקות -
חברי קיבוץ אפיקים אוספים מספוא לבקר -
אפיקים - מבט מלמעלה -
תזמורת הקיבוץ בניצוח ליוויה (לוי, לובה) רביץ -
המלחין ומנצח התזמורת ליוויה (לוי, לובה) רביץ בקיבוץ אפיקים
-
מכונות חקלאיות יוצאות עם שחר לעבודתן -
קיבוץ אפיקים - מכונות -
אפיקים מראה כללי -
אפיקים עבודה בשדה -
אפיקים עבודה במטבח שטיפת כלים -
אפיקים
-
אפיקים -
מאפיקים מבט פנורמי על עמק הירדן -
קיבוץ אפיקים
לקריאה נוספת
- אריה אופיר (עורך), אפיקים במחצית יובלה, קובץ דברי חברים. הוצאת קיבוץ אפיקים, 1951
- מוריס פוליטי, גדרות-המלך, הוצאת עם עובד, 1963, רומן מתורגם מצרפתית על המאבקים האישיים והאידאולוגיים בחברה הקיבוצית בשנות החמישים מנקודת מבטו של עולה המתקשה להסתגל לחיי שיתוף. המחבר, יליד אתונה שכתב בצרפתית, ישב בשנים אלה בקיבוץ אפיקים וכתב שם את המחזה על חיי קיבוץ, "מעיינה" ("הבימה", 1956).
- אריה אופיר, אפיקים: דרכו של קיבוץ. הוצאת עם עובד, 1986
- אסף ענברי, הביתה, ידיעות ספרים, 2009, ספר עלילתי המבוסס על קורותיו האמיתיות של קיבוץ אפיקים.
קישורים חיצוניים
- אפיקים באתר הרשות לפיתוח הגליל
- אסף ענברי, מה ראתה החסידה באתר אסף ענברי - מבחר מסות
- יהודית תידור באומל-שוורץ, קליטת שארית הפלטה בארץ-ישראל – קיבוץ בוכנוולד באפיקים (1947-1945), קתדרה 76, יולי 1995, עמ' 190-173
בניית הסילו בקיבוץ אפיקים, יומני כרמל ינואר 1952 (התחלה 1:40)- מיכאל יעקובסון: סקירה אדריכלית על חדר האוכל באפיקים, באתר 'חלון אחורי', 13.1.2015
- מיכאל יעקובסון, סיבוב על סדרת הצעות לתכנון חדר האוכל בקיבוץ אפיקים, אתר 'חלון אחורי', 21 בספטמבר 2016
נעה שפיגל, ליל הסדר הקיבוצי משקף שינויים נרחבים שחלו בחברה הישראלית, באתר הארץ, 19 באפריל 2019- אפיקים, במרכז המידע לנגב ולגליל של תנועת אור
אפיקים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
- ^ לקראת שנת העשור של השומר הצעיר ברוסיה, דבר, 16 ביוני 1931
- ^ מהבחירות, דבר, 22 בנובמבר 1925
- ^ הקבוץ מ ס.ס.ס.ר, השומר הצעיר, 10 בפברואר 1928
- ^ כנרת, דבר, 11 בינואר 1928
- ^ קיבוץ השומר הצעיר מססס"ר, דבר, 27 באוגוסט 1928
- ^ קבוץ השומר הצעיר מס.ס.ס.ר בכנרת, דבר, 6 במרץ 1929
- ^ קבוץ השומר הצעיר מס.ס.ס.ר, דבר, 18 בפברואר 1930
- ^ אורי משגב, 37,960 ימי חופש, המוסף לשבת, ידיעות אחרונות, 30 באפריל 2010
- ^ רון ברטוש, שלדון שונברג בישראל, 1956-1948, המחלקה לאמנויות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, באר שבע; ברוש, תל אביב, 2015, עמ' 36-31
- ^ ר. שפירא האמת על הקיבוץ, פרדס, חיפה, עמ' 191–195, 204-205
| ||||||||||||||
אפיקים38218379Q383280