א-זיתונה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אל-זיתונה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
א-זיתונה
الزيتونة
א-זיתונה, ברקע נראית רמאללה.
א-זיתונה, ברקע נראית רמאללה.
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית הרשות הפלסטינית
נפה רמאללה ואל-בירה
שטח 15.5 קמ"ר
 ‑ הנקודה הגבוהה 750
 ‑ הנקודה הנמוכה 550
אוכלוסייה
 ‑ במועצה המקומית 7,921 (2016)
אזור זמן UTC +2

א-זיתונהערבית: الزيتونة, תרגום: "הזית") היא מועצה מקומית פלסטינית בנפת רמאללה ואל-בירה, שנוסדה בשנת 2005 כתוצאה ממיזוג של הכפרים אבו שח'דים ואל-מזרעה אל-קִיבְּלִיֶיה (المزرعة القبلية; תעתיק מדויק: אל-מזרעה אל-קִבּלִיֶה). בשנת 2016 מנתה אוכלוסיית א-זיתונה 7,921 תושבים, לפי נתוני הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה[1].

אטימולוגיה

משמעות שם המועצה הוא – ארץ הזיתים.

משמעות שם היישוב "אל-מזרעה אל-קיבאלייה": היא החווה הדרומית, להבדיל בינה לבין מזרעה א-שרקיה – החווה המזרחית.

מקור שם היישוב אבו שח'ידם אינו ברור וככל הנראה מלמד על שם המשפחה שישבה בו בראשונה.

גאוגרפיה

המועצה שוכנת בגובה של בין כ-550 לכ-750 מטר מעל פני הים, על שלוחה של "רכס ג'יפנה" (גם: "הרי גופנה" או "הרי גופנא"), על שם הכפר ג'יפנה (הנמצא כ-3 קילומטרים מזרחית לזיתונה). זהו רכס שיורד מקו פרשת המים בגובה של כ-900 מטר מעל פני הים לגובה 550 מטר באזור העיירה. בסביבת העיירה נובעים מעיינות שכבה רבים, מכיוון שמי הגשם המחלחלים נעצרים בהגיעם לתצורת מוצא, שכבות חוואר צהבהב האטום למים. המעיינות העיקריים בקרבת העיירה הם:"עין אום טוח", "עין אל מלח", "עין ואדי אל ביר" ו"עין אל מיסארג'". מצפון למועצה נמצא כפר כובאר, ממזרח שוכנים הכפרים אבו קש, ביר זית וסורדא.

היסטוריה

לפי עדויות ארכאולוגיות האזור היה מיושב החל מתקופת הברזל בארץ ישראל. באזור העיירה מספר אתרים ארכאולוגיים, על פסגת ההר שמצפון לעיירה ממוקמת ח'רבת נעלן בה נערך סקר ארכאולוגי ונמצאו חרסים מתקופת הברזל II, התקופה הפרסית בארץ ישראל, התקופה ההלניסטית בארץ ישראל והתקופה הרומית בארץ ישראל. על פסגת ההר שמדרום לעיירה ממוקם מבנה מקאם "שיח' עיסא", בה שרידי יישוב מתקופת הברזל והתקופה ההלניסטית, במקום גם בור מים גדול שהוסב לקולומבריום[2]. ממזרח לעיירה ממוקם "ח'רבת א-נבי עניר" (נכתב גם כ"נבי ענר") ובסמוך מקאם "נבי אנבר", האתר כולל מעיינות, קבר שיח, מבנה תפילה עתיק, מערת קבורה חצובה וחלקות מעובדות[3]. שרידי היישוב הקדומים ביותר במקום הם מתקופת הברזל[דרוש מקור].

בשנת 1517, העיירה שולבה באימפריה העות'מאנית עם שאר ארץ ישראל.

בתקופת המנדט הבריטי

בתקופת המנדט הבריטי השתייכה העיירה לנפת רמלה.

לפי תוכנית החלוקה, שהתקבלה ברוב קולות בעצרת הכללית של האו"ם ב-29 בנובמבר 1947, היישוב נכלל בשטח המדינה הערבית, ולאחר הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות ב-1949, עבר משליטה בריטית לירדנית.

לאחר 1967

בעקבות מלחמת ששת הימים ב-1967, עבר האזור משליטה ירדנית לשליטה צבאית ישראלית.

לאחר הסכמי אוסלו, 29% מאדמות העיירה מוגדרות כשטח B‏ ו-71% הם שטח C.

בשנת 2005 שולב הכפר אבו שח'ידם.

כחלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני התרחשו בכפר אירועי אלימות הדדיים בין תושבי הכפר לבין תושבי האזור הישראליים וכוחות צה"ל.[4][5][6][7][8][9] משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש (OCHAoPt) תיעד 88 תקיפות של מתנחלים נגד חקלאי הכפר ורכושם בין 2006–2017, כאשר 61 מהן התרחשו בין 2010–2013; האירועים כללו גניבה, גרימת נזק והצתה של רכוש חקלאי, ויידוי אבנים על כלי רכב ובתים. 14 מהתקריות הסתיימו בפגיעה בפלסטינים, בהן נהרג אדם אחד ו-23 נפצעו. מאידך, באותן השנים נרשמו 11 תקיפות של פלסטינים נגד מתנחלים שכללו בין היתר יידוי אבנים על כלי רכב והביאו לפציעה של שבעה בני אדם ולנזק לרכוש.[10]

חלק מאירועי האלימות הסתיימו במוות:

  • במרץ 2008 ירה מתנחל למוות בנער תושב העיירה, לאחר שהותקף באבנים על ידי קבוצת פלסטינים במהלך הפגנה שנערכה במחאה נגד פעולת צה"ל ברצועה[11][12]. לטענתו עשה זאת כהגנה עצמית כיוון שחש שחייו בסכנה בעת שצעד מהישיבה הסמוכה, בה הוא לומד, לכיוון ביתו. לטענת הפלסטינים הם ידו אבנים על אוטובוס והמתנחל ירד מהאוטובוס וירה לעברם. על פי תחקיר שערך מח"ט בנימין היורה פעל כשורה.
  • ב־26 באוקטובר 2018 נהרגו שני תושבים מירי חיילים, במהלך עימותים עם כוחות הביטחון, לאחר שמתנחלים נכנסו לגן ציבורי שהוקם לא מכבר בחלק העיירה הנמצא בשטח B, שם התאספו פלסטינים כדי להגן על הגן שכבר הותקף בעבר על ידי מתנחלים.[13].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא א-זיתונה בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ 'שייח עיסא' בהתנחלות טלמון, נבי סלאח, ו'דיר סמען' בהתנחלות 'לשם', באתר מחסום Watch, 17 בינואר 2017
  3. ^ מקאם נבי אנבר, באתר מחסום Watch, 11 בפברואר 2019
  4. ^ הגנה על אזרחים - דו"ח OCHA מרץ 2013
  5. ^ ניר דבורי, ‏חשד לפשע שנאה ליד רמאללה: הושחת בית פלסטיני, באתר ‏מאקו‏‏, ‏20 בנובמבר 2015‏
  6. ^ אתר למנויים בלבד יותם ברגר, פעיל ימין קיצוני נאשם שהיה חבר בארגון טרור כשהיה קטין, באתר הארץ, 26 בפברואר 2019
  7. ^ מאיה הורודניצ'אנו‏, "פעל להוציא פיגועים קשים נגד ערבים": הנער שהטיל אימה באיו"ש, באתר וואלה!‏, 26 בפברואר 2019
  8. ^ יותם ברגר, פלסטינים התלוננו על השחתת 28 מכוניות בכפר מזרעה אל-קבליה, באתר הארץ, 17 באוקטובר 2018
  9. ^ אתר למנויים בלבד גדעון לוי, אלכס ליבק, בלק פריידי במזרעה אל-קיבלייה: שניים נהרגו בהפגנה נגד פלישת מתנחלים לכפר, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2018
  10. ^ ההשלכות ההומניטריות של הרחבה בפועל של התנחלויות: המקרה של טלמון־נחליאל, באתר משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש, ‏11 ינואר 2017
  11. ^ חנן גרינברג, צה"ל: המתנחל שירה בפלסטיני פעל כשורה, באתר ynet, 3 במרץ 2008
  12. ^ אבי יששכרוף,יהונתן ליס,יובל אזולאי, פלשתינאים: מתנחל הרג מפגין; המשטרה שיחררה אותו ממעצר, באתר הארץ, 3 במרץ 2008
  13. ^ דוח בנושא הגנה על אזרחים | 19-6 בנובמבר 2018, באתר משרד האו״ם לתיאום עניינים הומניטריים בשטח הפלסטיני הכבוש
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39087818א-זיתונה