מעיין שכבה
מעיין שכבה הוא מעיין שנוצר כאשר מי אקווה פורצים אל פני השטח בעקבות חשיפת שכבות האקווה והאקוויקלוד שמתחתיה על פני השטח, למשל בצלע הר. זהו סוג המעיינות הנפוץ ביותר באזור ההר בארץ ישראל.
היווצרות מעיין שכבה
אקווה (אקוויפר) היא שכבת סלע נקבובית המכילה מים ומאפשרת זרימת מים בתוכה. המים באקווה נאספים כתוצאה מחלחול מי גשמים דרך שכבות הסלע. מאידך, קיימים סוגי מסלע אשר אינם מאפשרים חלחול והופכים לאטימים. שכבה אטימה לחלחול נקראת אקוויקלוד ומעליה נאספים מי התהום באקווה.
מי התהום יכולים להישאר קבורים, ואף לא להיחשף לעולם. חשיפת שכבות הסלע כתוצאה מהתחתרות נחלים, סדקים בעקבות פעילות טקטונית ועוד, יכולה להביא לפריצת מי התהום אל פני השטח ולהיווצרות מעיין.
חציבת ניקבה
ספיקת המעיין, כלומר קצב יציאת המים מן הסלע, מושפע בעיקר מלחץ המים באקוויפר. שאיבה מרובה או תקופת יובש ממושכת עשויות לגרום לכמות המים באקוויפר לרדת, וכך גם ללחץ המים. לעיתים יש צורך להגדיל את הספיקה ואת כמות המים המופקת מהמעיין. הפתרון לכך הוא חציבת ניקבה אל תוך הסלע, בדרך כלל בתוואי שעוקב אחר סדק משמעותי, ומגיע עד מקום הנביעה ממש. במקום הנביעה נחצב בדרך כלל חדר גדול. הנקבה והחלל יוצרים שטח מגע גדול יותר בין הסלע לאוויר, שמאפשר ליותר מים להשתחרר מהסלע. בימי קדם בארץ ישראל נחצבו נקבות במעיינות רבים.
מעיינות שכבה ידועים בישראל
- מעיינות הרי ירושלים כמו עין לבן, עין חנדק, עין קובי, המעיין בליפתא, סטף ועוד.
- מעיינות גוש עציון, כמו עין סג'מה, עין משואות, עין מסלע (עין אבו כלאב).
- מעיינות נחל פרת.
- מעיינות עין גדי ונחל ערוגות.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- פעילות סביב נושא מעיין שכבה
- הסבר גאוגרפי וגאומורפולוגי על מעיינות השכבה בהרי ירושלים
- הסבר על מעיין שכבה באתר תקשוב דרום של משרד החינוך מסמך WORD.
מעיין שכבה34293388Q7216915