מיל (הלכה)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אלפים אמה)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מִיל הוא יחידת מידה תלמודית, המשמשת למדידת מרחק. לפי המקובל בפוסקים, המיל שווה ל-2000 אמותקילומטר אחד).

בחז"ל

המיל מוזכר פעמים רבות בתלמוד ובספרות חז"ל, הן כמדד למרחקים בין נקודות,[1] והן כמדד לזמנים המוגדרים על פי שיעור הילוך מיל.[2]

בין המרחקים המצוינים בחז"ל:

בהלכה

כאמור, חז"ל שיערו מספר דינים על פי שיעור 'מיל':

  • בהלכות נטילת ידיים נקבע כי מי שאין לו מים לנטילה, עליו ללכת עד מיל כדי למצוא מים, או עד ארבעה מילין במקרה שהוא הולך ממילא לאותו הכיוון.[8] דין דומה נאמר לגבי תפילה במניין.[9]
  • בהלכות פורים, יישוב שרחוק מעיר מוקפת חומה פחות ממיל אחד נחשב "סמוך" לעיר ודינו בתנאים מסוימים כעיר מוקפת חומה.[10]
  • בהלכות פסח, בצק ששהה ללא לישה שיעור כדי הילוך מיל, הופך לחמץ.[11]
  • בהלכות מליחה נקבע שהבשר צריך לשהות במלח כדי הילוך מיל.[12]

שיעור המיל

שיעור המיל באמות לא מוזכר במפורש בתלמוד, אך במדרש נאמר שמיל הוא 2,000 אמות,[13] שהן בין 912 ל-1152 מטרים, וכך היא הדעה המקובלת בראשונים ובפוסקים. מפיוט שכתב רבי אלעזר הקליר נראה שסבר שמיל הוא 1425 אמות בלבד.[14]

חוקרים בעת החדשה טענו כי לא מסתבר שחז"ל חידשו מידה של 2,000 אמות בשם "מיל", בעוד שבזמנם היה נפוץ השימוש במיל הרומי, ששיעורו כ-2,800 אמות. לדעתם המיל המוזכר בחז"ל הוא המיל הרומי. גם המרחקים בין היישובים המוזכרים בחז"ל, מתאימים יותר לשיעור המיל הרומי.[15] יש שכתבו שגם אם בציון מרחקים השתמשו חז"ל במיל הרומי, בעניינים הלכתיים הכוונה היא למיל של 2,000 אמות.[16]

טבלת המרה

מיל הלכתי
שיטה באמות במטרים
רבי חיים נאה 2,000 960
החזון אי"ש 2,000 1,152
שיטת "דרהם קטן" 2,000 912
מיל רומי כ-2,500 – 3,000 כ-1,479

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. למשל תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ג עמוד ב' "אמר עולא מן המודיעים לירושלים חמשה עשר מילין הויא"
  2. למשל תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ג עמוד ב'עלות השחר עד הנץ החמה חמשת מילין"
  3. תלמוד בבלי, מסכת פסחים, דף צ"ג עמוד ב'
  4. תלמוד בבלי, מסכת עירובין, דף ס"ד עמוד ב'
  5. תלמוד ירושלמי מסכת סנהדרין פרק ג' הלכה ב' לפי גרסת בעל העיטור הלכות חליצה
  6. תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף קי"א עמוד ב'
  7. תלמוד ירושלמי, מסכת סוטה, פרק ז', הלכה ה'.
  8. משנה תורה לרמב"ם, ספר אהבה, הלכות תפילה וברכת כהנים, פרק ד', הלכה ב'
  9. שולחן ערוך, אורח חיים, סימן צ', סעיף ט"ז
  10. שולחן ערוך, אורח חיים, סימן תרפ"ח, סעיף ב'
  11. משנה תורה לרמב"ם, ספר זמנים, הלכות חמץ ומצה, פרק ה', הלכה י"ג
  12. שולחן ערוך, יורה דעה, סימן ס"ט, סעיף ו'
  13. במדבר רבה ב' ט'
  14. רש"י על תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ס"ז עמוד א'
  15. יואל אליצור מקום בפרשה עמוד 72
  16. עידוא אלבה, ירחון האוצר כרך כ"א ה'תשע"ט, באתר אוצר החכמה (צפייה מוגבלת למנויים)

הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

מיל (הלכה)33353912Q30325502