אליהו בן חור

אליהו בן חור

לידה	1907 האימפריה הרוסית
פטירה	1985 (בגיל 78 בערך)
תאריך עלייה	1923
השתייכות	ההגנה צבא הגנה לישראל
דרגה	אלוף
תפקידים בשירות
ממקימי הנודדת סגן מפקד פלוגות השדה סגן מפקד מחוז ירושלים מפקד אזור פתח תקווה מפקד פלוגות השדה מפקד מחוז ירושלים הממונה מטעם ההגנה על חיילי היישוב בצבא הבריטי פעיל עלייה ממדינות ערב חבר "ועדת הנגב" ראש אגף ההדרכה במטכ"ל נהג זחל"מ בחטיבת גבעתי מייסד יחידות מתנדבים לעזרת יישובי הסְפר
פעולות ומבצעים
המרד הערבי הגדול מלחמת העולם השנייה   מלחמת העצמאות
תפקידים אזרחיים
מנהל מחלקת הנדסת הייצור בקונצרן כור

אליהו בן חור (1907 – 1985) היה מאלופי צה"ל במלחמת העצמאות. בשל מחלוקת עם ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון ויתר על דרגת האלוף וכטוראי נלחם כנהג זחל"ם בחטיבת גבעתי.

קורות חייו

ילדות ונעורים

אליהו בן חור נולד ב-1907 בויטבסק שברוסיה הלבנה, בשם אליהו כהן, השני מחמשת בניהם של אבא וסוניה כהן. ב-1915 עברה המשפחה לחרקוב, ואחרי מהפכת אוקטובר נושלה מנכסיה ועזבה את ברית המועצות. ב-1923 עלתה המשפחה לארץ ישראל והתיישבה בתל אביב. בן חור הפסיק את לימודיו ועבד עם אביו כפועל ביישור חולות. מאוחר יותר הועסק כנהג בעיריית יפו.

בהגנה

בן חור הצטרף לארגון ההגנה כנער. ב-1928 עבר קורס סגנים (המקביל לקורס מפקדי כיתות בתקופות מאוחרות יותר), וב-1930 הקים את סניף ההגנה בשכונת בורוכוב.

בתקופת מאורעות תרצ"ו - תרצ"ז שינה בן חור את תוכניות ההדרכה של ההגנה, תוך דגש על ניצול הלילה ליציאה מתחומי היישובים - "היציאה מן הגדר" בלשון התקופה - ולתקיפת הערבים בשטח הפתוח ואף ביישוביהם. ב-1936 הקים יחד עם יצחק שדה את "הנודדת" של קריית ענבים. אחר-כך מונה סגן מפקד פלוגות השדה (הפו"ש), ובהמשך לסגן מפקד מחוז ירושלים. ב-1937 מונה למפקד אזור פתח תקווה והקים יחידה להגנת מחצבות מגדל צדק. בהמשך נתמנה למפקד פלוגות השדה. ב-1938, בעת הקמת גדר הצפון, היה אחראי לאבטחת העובדים שהקימו את הגדר. לאחר מכן היה מפקד אזור ירושלים. תקופה מסוימת היה מפקד הפו"ם של מחוז תל אביב.

בצבא הבריטי

ב-1940, אחרי פרוץ מלחמת העולם השנייה, התנדב בן חור לצבא הבריטי. הוא שרת כטוראי בכמה פלוגות הובלה, אך היה לו מעמד מיוחד כממונה מטעם ההגנה על חיילי היישוב ששרתו בצבא הוד-מלכותו.

ב-1942, בתקופת מאתיים ימי החרדה, כאשר נשקפה סכנה כי הצבא הגרמני יכבוש את מצרים ומשם ימשיך לארץ-ישראל, נמנה בן חור עם מתכנני מבצע "מצדה על הכרמל" - תוכנית לרכז, במקרה פלישה, את היישוב לקרב הרואי אחרון באזור הכרמל. הוא יזם תוכנית ולפיה, במקרה של נסיגת הצבא הבריטי ממצרים ומארץ ישראל, ינטשו אלפי מתנדבי היישוב את יחידותיהם, יערקו עם נשקם וציודם לארץ, ויישארו בה לקדם את פני האויב הגרמני.

לקראת סיום המלחמה היה בן חור פעיל בתנועות הבריחה וההעפלה, במסגרתן חצו ניצולי שואה את אירופה, ממזרחה וממרכזה, בדרך לא דרך, אל נמלי איטליה על מנת להעפיל בספינות מעפילים לארץ ישראל. הוא הכין וניהל תוכניות חשובות להברחת נשק שאספו החיילים היהודים משדות הקרב של אירופה לארץ ישראל.

בן חור שרת בצבא הבריטי שש שנים.

בהגנת הנגב

אחרי המלחמה שב בן חור לארץ. הוא נטל חלק במבצעי הברחת עולים מעיראק, סוריה ולבנון בדרך היבשה. בתקופת המאבק אחרי מלחמת העולם השנייה ועד מלחמת העצמאות היה בן חור, כחבר "ועדת הנגב", האחראי על הנחת קו צינור המים (במסגרת קוי המים ל-11 הנקודות) שהתחבר לישובי הנגב המערבי, גבולות וחצרים, והמתכנן של הגנת יישובי הנגב למקרה של פלישה ערבית לדרום. הוא יזם את הורדת יחידת הפלמ"ח הראשונה לנגב.

במלחמת העצמאות

ב-1947, כשבועיים לפני החלטת החלוקה, מונה בן חור לראש אגף ההדרכה בהגנה. היה ממפקדי מבצע נחשון לפריצת הדרך לירושלים להקלת המצור. על כך סיפר:

”לעולם לא אשכח את ישיבת המטה שקדמה למבצע נחשון. ידענו כי אין לנו כלום וכי מצבם של מגיני ירושלים בכל רע. אספנו את הנשק מכל המקומות האפשריים. בחזיתות שלמות בגבול תל אביב נשאר רובה אחד או שניים. שאר הנשק נלקח למבצע. הכל בוצע בהצלחה למרות הקשיים”

בהמשך מלחמת העצמאות, עם כינון צה"ל, שימש בן חור כראש אגף ההדרכה במטכ"ל, שהתווה תוכניות להפיכת מגויסים, כולל ניצולי שואה, ללוחמים שנשלחו לחזית ממחנות העולים ולפעמים ישר מהנמל. כן היה חבר בוועדת המטכ"ל לענייני משטר ונוהג.

כאשר חלק בן חור על ראש הממשלה ושר-הביטחון דוד בן-גוריון, בשאלות ניהול המלחמה ועיצוב צה"ל, העדיף לוותר על דרגת האלוף ועל מעמדו בצמרת הבטחונית, הוריד עצמו לדרגת טוראי ובחודשי המלחמה האחרונים נלחם כנהג זחל"מ במסגרת חטיבת גבעתי. לימים, הכיר בן-גוריון בגדולתו של אליהו בן-חור, והחזיר לו את דרגות האלוף. במרץ 1949 לאחר מבצע עובדה, המבצע האחרון של מלחמת העצמאות שבמהלכו נכבשו הנגב הדרומי ואילת, פרש אליהו בן חור מצה"ל.

בארצות הברית

אחרי שחרורו עבד בן חור כנהג אוטובוס, השלים את השכלתו התיכונית, וב-1951 יצא ללימודים בארצות הברית. במשך ארבע שנים למד הנדסת ייצור באוניברסיטת דרום קליפורניה, ובהמשך עסק שנתיים בעבודה מעשית.

בתקופת שהותו בארצות הברית נתקל בן חור בפעילות הסברתית ענפה של סטודנטים ערבים, וראה צורך לפעול בהסברה לטובת העניין הישראלי. לאחר מלחמת סיני אירגן בן חור סטודנטים ישראלים לפעולות הסברה והתקפת נגד אל מול התעמולה הערבית. על כך סיפר לימים: ”נחלצנו לפעולה. עברנו על פני ערים ועיירות. סיפרנו על חיי המתח המתמידים של יישובי הספר, על המסתננים והחבלנים הערבים. הוכחנו כי מצב זה הוא שהביא לפעולת התגמול הגדולה הקרויה מבצע קדש”.

אחרי חזרתו לארץ נתמנה בן חור כמנהל מחלקת הנדסת הייצור בקונצרן "כור".

עזרה ליישובי הספר

בעת מלחמת ששת הימים הקים בן חור, לפי פניית הרמטכ"ל יצחק רבין, יחידת מתנדבים לעזרת יישובי הספר, לאחר מלחמת ששת הימים היה ממייסדי התנועה למען ארץ ישראל השלמה עם אנשי צבא נוספים. ב-1969, במהלך מלחמת ההתשה, הקים שנית, בשיתוף עם משמר הגבול, יחידת מתנדבים לשמירה ביישובי הספר. ב-1971 עבר בן חור להתגורר בקריית שמונה, ועסק, עד פרישתו ב-1975, בענייני ביטחון ופיתוח התעשייה בעיר, כעוזר לראש העירייה.

אליהו בן חור היה דעתן, איש סוער ודינמי שעמד על דעותיו. העיתונאי יורם המזרחי, שסיקר באותה עת את גזרת הצפון והכיר את בן חור מפעילותו בגבול הצפון, כתב על צד אחר באישיותו:

את סיפורו של האיש קראתי, בנסיבות שהוחזרו לו דרגותיו. באותה כתבה עתונאית נרחבת, סופר סיפור קטן שהצביע על גדולתו של האיש. באמצע הקרבות של 1948, באחד הלילות של "בטרם קרב", הודיע מ"פ לאחד מחייליו שאמור היה להתחתן אחרי המלחמה, כי הוא נותן לחייל חופשה של 24 שעות, ללכת ולראות את זוגתו בטרם קרב. החייל הקשה בפני מפקדו, "הרי רק ללכת ולחזור בטרמפים, זה יקח לי יותר מ-24 שעות. "זה מה שיש" - המ"פ לחייל. המח"ט (אליהו בן-חור) שהיה עד שמיעה לוויכוח, אמר לחייל, הנה טנדר שלי, קח אותו, ותחזור בזמן. וכך היה.

אליהו בן חור נפטר בשנת 1985 בישראל, ונקבר בחלקה הצבאית בבית העלמין בקריית ענבים.

"לצאת מן הגדר"

ספר זכרונותיו של אליהו בן חור "לצאת את הגדר, זכרונות איש מגן" שראה אור בערוב ימיו, הוא אוטוביוגרפיה בה פרס האלוף בן-חור את קורותיו בשנות העשרים והשלושים, ובהן סיפור בניינו של הכוח הצבאי העברי בארץ-ישראל. בהקדמה לספר כתב ההיסטוריון ד"ר מאיר פעיל:

... דומה כי תרומתו העיקרית של אליהו להתפתחות כוח המגן העברי... הייתה בתחום היציאה אל מחוץ לגדר, בלחימה הניידת ההתקפית במרחבי השדה. הוא היה מן היוזמים הראשונים של הקמת ה'נודדות' באמצע שנות השלושים... ובתחום זה היה לו שיתוף פעולה פורה עם יצחק שדה... פעילותם המשותפת ריתקה את תשומת-ליבה של המפקדה הארצית של ה'הגנה', והניעה אותה לאפשר ליצחק שדה להקים את פלוגות השדה (ה'פו"ש') ככוח מגויס ארצי נייד... תרומתו של בן-חור לארגון, לאימון ולהצלחה של ה'פו"ש' הייתה מכרעת. ומן ה'פו"ש' החל לאחר מכן נתיב נסיקה אל הפלמ"ח ואל יצירת צה"ל. לא מחקר של היסטוריון מוגש בדפיו של ספר זה, אלא סיפור מעשה אישי של איש יצירה סוער ומתפרץ.

ספרו

• לצאת את הגדר. זכרונות איש מגן, הוצאת מערכות, 1985

לקריאה נוספת

מאיר דודזון דמותו של אלוף במחלוקת, הוצאת יד טבנקין, 1990

קישורים חיצוניים

• אליהו בן חור באתר "אדם בגליל"
• שרגא הר-גיל, אנשים מאחורי הכותרת: פעם חייל - תמיד חייל, מעריב, 8 בספטמבר 1969
• יובל מלחי, פרק 151: האלוף שהפך לטוראי פעמיים – אליהו בן חור (כהן) (פודקאסט היסטוריה), באתר "קטעים בהיסטוריה", 7 במרץ 2016

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

23301071אליהו בן חור