אייר פראנס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אייר-פרנס)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

Air France
איירבוס A380 של החברה
איירבוס A380 של החברה
נתונים כלליים
מוטו France is in the air (צרפת נמצאת באוויר)
חברת אם אייר פראנס-KLM
בואינג 777-300ER של החברה
שני מטוסי בואינג 747 של החברה
אייר פראנס הפעילה את הקונקורד בין 1976 ל-2003
בואינג 200–747 של אייר פראנס קרגו
איירבוס A340 של החברה
איירבוס A330 של החברה
בואינג 9–787 של החברה

אייר פראנסאנגלית: Air France; בצרפתית: AFR או Compagnie Nationale Air France) היא חברת התעופה הלאומית של צרפת. וחברת התעופה הכי גדולה במדינה. הסימול שלה ב-IATA הוא AF. היא מפעילה קווים ל-245 ערים ב-85 מדינות, והיא מעסיקה יותר מ-64,000 עובדים. החברה חברה בברית חברות תעופה Skyteam. החברה הייתה אחת מהחברות הבודדות ביותר שהפעילו את הקונקורד וכן החברה מחזיקה כיום במספר מטוסים שוברי שיאים.

תולדות החברה

אייר פראנס נוסדה ב־30 באוגוסט 1933 ממיזוגן של Air Orient, Compagnie Générale Aéropostale, Société Générale de Transport Aérien ‏(SGTA, חברת התעופה הצרפתית הראשונה, שנוסדה כ-Lignes Aériennes Farman ב-1919), Air Union ו-CIDNA ‏(Compagnie Internationale de Navigation). לחברה היו קווים רבים ברחבי אירופה, אך גם למחוזות צרפת בצפון אפריקה ולמקומות אחרים.

החברה הולאמה ב-1946, ו-"Compagnie Nationale Air France" (חברת התעופה הלאומית הצרפתית) נוצרה בהחלטה של הפרלמנט ב-16 ביוני 1948. הממשלה החזיקה ב-70 אחוז מהחברה החדשה ועד סוף 2003 המשיכה להחזיק בשליטה באמצעות 54 אחוז ממניות החברה. ב-4 באוגוסט 1948, מקס הימאן מונה לנשיא אייר פראנס. במהלך שלוש עשרה שנותיו בהנהגה, הוא יישם מדיניות מודרניזציה שהתבססה על מטוסי סילון, במיוחד הקרוול והבואינג 707.

ב-1949 החברה הייתה אחת ממייסדות SITA ‏(Société Internationale de Télécommunications Aéronautiques, האגודה הבינלאומית לטלקומוניקציה אווירית). החברה השתמשה במטוסי קומט החל מ-1953 למשך תקופה קצרה, אך במהרה החליפה אותם במטוסי וייקאונט וב-1959 החלה בשימוש נרחב במטוסי הסילון "קאראוול" הדו-מנועיים. היא עברה לשימוש במטוסי בואינג, אך כחברה לאומית אירופית הייתה מחויבת לדגמי איירבוס החל מ-1974. החל מ-1976, החברה הפעילה את מטוס הקונקורד העל-קולי הייחודי בקו פריז-שארל דה גולניו יורק וכן בקווים נוספים (שהופסקו ב-1982).

ב-30 בספטמבר 2003, אייר פראנס ו-KLM ההולנדית הודיעו על מיזוג שתי חברות התעופה לחברה חדשה שתיקרא אייר פראנס-KLM. בעלי המניות של אייר פראנס יחזיקו ב-81 אחוז מהחברה החדשה, ובעלי המניות של KLM יחזיקו ביתר. חלקה של ממשלת צרפת באייר פראנס ירד מ-54.4 אחוז ל-44 אחוז.

בינואר 2016 החברה הוציאה את מטוסי הבואינג 400–747 משירות, לאחר ארבעים ושש שנים בהן המטוס על דגמיו השונים היה חלק מצי המטוסים שלה.

ביולי 2017 הודיעה החברה על חברת בת בשיטת הלואו קוסט שתיקרא JOON, המיועדת בעיקר לבני גיל הצעירים[1]. בינואר 2019 הודיעה אייר פראנס על ביטול המותג JOON, והמותג חדל להתקיים ביוני 2019[2].

ב-2018 זכתה החברה בתואר "האוכל הטוב ביותר המוגש בטיסות"[3].

ב-26 ביוני 2020 החברה הייתה לחברה הראשונה שהוציאה משירות את האיירבוס A380.

צי המטוסים

צי המטוסים של החברה הוא מהחדשים והמתקדמים בעולם והוא משולב מדגמי איירבוס ודגמי בואינג. בשנת 2020 יצאו משירות כל צי מטוסי האיירבוס A380 ועד שנת 2024 עתידים לצאת גם דגמי ה-A330 ובמקומם עתידים להיכנס דגמי 350 ודגמי העתיד של בואינג מסוג 777-9X. באוגוסט 2021 מסרה החברה שהיא תחל בתהליכי הוצאה משירות גם של דגמי בואינג מסדרת ה-200ER כבר באמצע שנת 2026 ובתחילת שנת 2030 מרבית צי המטוסים של אייר פראנס יתבסס על דגמי 777 ודגמי 350.

צי המטוסים של החברה נכון למרץ 2021:[4]

כלי טיס בצי בהזמנה נוסעים הערות
F B E+ E סה"כ
איירבוס A220-300 60 149 149
איירבוס A318-100 18 26 86 112
איירבוס A319 33 28 115 143
142 142
איירבוס A320-200 44 26 139 165
15 150 165
30 135 165
178 178
איירבוס A321-100 5 212 212 בתהליכי יציאה משירות
איירבוס A321-200 15 212 212
32 168 200
איירבוס A330-200 15 40 21 127 208 בתהליכי יציאה משירות
איירבוס A350-900 6 32 34 24 266 324
בואינג 777-200ER 24 40 24 216 280
בואינג 777-300ER 43 14 32 422 468
42 24 315 381
4 58 28 206 296
בואינג 9–787 10 30 21 225 276
צי אייר פראנס קרגו
בואינג 777F 2 מטען
סה"כ 249 92

הסכמי שותפות קוד

מלבד לחברותה בברית חברות התעופה SkyTeam, לחברה הסכמי שותפות קוד עם החברות הבאות:

פעילות החברה בישראל

נכון לשנת 2023 מבצעת החברה 2 טיסות יומיות מנמל התעופה שארל דה גול בפריז לנתב"ג. הטיסות מבוצעות במטוסי איירבוס A350-900.

היסטוריית החברה בישראל

אייר פראנס פעלה בישראל החל משנותיה הראשונות והייתה אז החברה היחידה שקיימה קשרי תעופה בין ישראל והמזרח הרחוק[5]. בעבר הפעילה החברה 3 טיסות שבועיות בין מארסיי לתל אביב במטוסי איירבוס A320, אך קו זה בוטל.

תאונות במטוסי החברה

ב-25 ביולי 2000, טיסה 4590 של אייר פראנס, מטוס קונקורד שהיה בדרכו לנמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי בניו יורק התרסק בגונס. כל הנוסעים והצוות נספו, כמו גם ארבעה אנשים שהיו על הקרקע.

ב-2 באוגוסט 2005 התרסק מטוס A340 של החברה בטורונטו, לאחר שנחת במסלול הכי קצר. אחרי חצי מסלול, לאחר שהמטוס רק נגע בקרקע ויותר מ-12 שניות לאחר שהפעיל את הרוורס, המטוס התרסק בוואדי שבסוף המסלול ונשרף לגמרי. הנוסעים שרדו ומעטים נפצעו קל. להתרסקות זו הוקדש פרק בסדרת הטלוויזיה תעופה בחקירה, בשם נס משמים (באנגלית: Miracle escape).

ב-1 ביוני 2009 התרסק מעל האוקיינוס מטוס איירבוס A330-200 בטיסה 447 של אייר פראנס שיצא מריו דה ז'ניירו לכיוון פריז. כל 228 הנוסעים נספו. תוצאות החקירה מעידות ככל הנראה על טעות אנוש של הטייסים ושילוב של תקלה טכנית באחד מצינורי הפיטו האחראיים על שידור נתוני מהירות הטיסה.

ב-30 בספטמבר 2017, כשל המנוע השמאלי של טיסה 66 מנמל התעופה שארל דה גול לנמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס. הטיסה בוצעה במטוס איירבוס A380, והוא נאלץ לנחות נחיתת חירום בשדה התעופה של גוס ביי[6]. המטוס נחת ללא נפגעים.

חטיפות

במהלך ההיסטוריה של החברה התבצעו מספר חטיפות מטוס: ב-27 ביוני 1976 נחטף מטוס איירבוס A300 של החברה במהלך טיסה מנמל התעופה בן-גוריון לפריז. כוונת החוטפים הייתה לחטוף את הישראלים והיהודים שבין הנוסעים ולכן ביום השלישי לחטיפה שוחררו יתר הנוסעים. קברניט המטוס הצרפתי, מישל בקוס, התעקש להישאר עם נוסעיו החטופים, מתוך אחריותו לשלומם. יחד איתו נשאר כל צוות המטוס. בישראל זכה הקברניט לכבוד רב, וקיבל אות הוקרה מראש הממשלה אז, יצחק רבין. מבצע שחרור החטופים שביצע צה"ל כונה "מבצע יונתן" או "מבצע אנטבה" ובמהלך שחרור החטופים נהרג מפקד סיירת מטכ"ל יוני נתניהו.

ב-1994 חטפו אנשי ארגון GIA האלג'יראי את טיסת אייר פראנס 8969 והתכוונו לרסק את המטוס לתוך מגדל אייפל. חיילי קומנדו צרפתים התערבו והצליחו למנוע את האירוע.

ב-24 בדצמבר 2003 בוטלו שלוש טיסות אייר פרנס לנמל התעופה הבינלאומי LAX בלוס אנג'לס בגלל חשש שטרוריסטים יעלו עליהן.

וכמו כן ב-1973 מרסיי; 1976 הו צ'י מין סיטי; 1977 בנגזי; 1983 ו-1984 ז'נבה; 1989 אלג'יריה; 1993 ניס; 1994 אלג'יריה; 1999 פריז.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אייר פראנס בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ אייר פראנס מציגה חברת תעופה חדשה לצעירים: Joon - גלובס, באתר Globes
  2. ^ Air France Joon Will End In June 2019, SimpleFlying, ‏פברואר 2019 (באנגלית)
  3. ^ "אלה חברות התעופה הטובות בעולם ל-2018; אל על לא בין 100 הראשונות". כלכליסט - www.calcalist.co.il. 2018-07-17. נבדק ב-2018-07-18.
  4. ^ פרטי צי המטוסים של אייר פראנס, באתר airfleets.net (באנגלית)
  5. ^ יצחק שתיל, חברות תעופה בסימן שנת העשור, חרות, 4 באפריל 1958
  6. ^ "המנוע התפוצץ באמצע הטיסה מפריז ללוס אנג'לס". נבדק ב-2017-10-03.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36828959אייר פראנס