רויאל אייר מרוק
 | |||||||||
 | |||||||||
| בואינג 737-700 של החברה | |||||||||
| נתונים כלליים | |||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| תקופת הפעילות | 28 ביוני 1953 – הווה (70 שנה) | ||||||||
| מיקום המטה | קזבלנקה | ||||||||
| נתוני חברת תעופה | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| http://www.royalairmaroc.com | |||||||||
רויאל אייר מרוק (בערבית מרוקאית: الخطوط الملكية المغربية, בצרפתית: Royal Air Maroc) היא חברת התעופה הלאומית של מרוקו. בסיסה הראשי של החברה נמצא בעיר קזבלנקה. החברה מפעילה טיסות סדירות פנימיות במרוקו וכן טיסות בינלאומיות ליעדים באפריקה, אסיה, אירופה וצפון אמריקה. רוב מניות רויאל אייר מרוק בידי הממשלה, והיא חברה בהתאחדות חברות התעופה הערביות.
היסטוריה
החברה נוסדה בשנת 1953 על ידי מיזוג של שתי חברות תעופה. בשנת 1957, אחרי עצמאות מרוקו קיבלה את השם רויאל אייר מרוק והחלה לטוס ליעדים בינלאומים מבסיסה בקזבלנקה.
בשנת 1960 קיבלה החברה את מטוס הסילון הראשון שלה.
בשנת 2017 החליטה החברה בשיתוף בואינג, על הסבת בואינג 767 מנוסעים למטען כדי להגביר את יכולותיה של רויאל אייר מרוק קרגו (אנ')[1].
בעלות ומספרים
ממשלת מרוקו מחזיקה ב-96% של החברה וחברת אייר פראנס ב-2.00%. הממשלה רוצה להפריט את החברה באופן חלקי על ידי מכירת 25%. לרויאל אייר מרוק יש 5719 עובדים, ובבעלותה 99% של חברת אטלס בלו, ו-51% של חברת אייר סנגל וחברת אייר גבון.
צי המטוסים
צי מטוסי החברה, נכון לאפריל 2018:[2]
| מטוסי נוסעים | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| כלי טיס | בשירות | בהזמנה | נוסעים | הערות | |||
| C | Y | סה"כ | |||||
| ATR 72-600 | 5 | — | 12 | 58 | 70 | מופעל על ידי רויאל אייר מרוק אקספרס[3][4] | |
| בואינג 737-700 | 6 | — | 12 | 120 | 132 | ||
| — | 138 | 138 | |||||
| בואינג 737-800 | 30 | — | 12 | 159 | 171 | ||
| 12 | 165 | 177 | |||||
| — | 183 | 183 | |||||
| בואינג 737 MAX 8 | — | 4[5] | טרם פורסם | ||||
| בואינג 747-400 | 1 | — | 20 | 478 | 498 | ||
| בואינג 767-300ER | 3 | — | 12 | 224 | 236 | ||
| 10 | 227 | 237 | |||||
| בואינג 787-8 | 5 | — | 18 | 256 | 274 | ||
| בואינג 787-9 | — | 4[6][7] | טרם פורסם | ||||
| אמבראר E-190 | 4 | — | 12 | 84 | 96 | ||
| מטוסי מטען | |||||||
| בואינג 737-300F | 1 | — | מטען | ||||
| בואינג 767-300BCF | 1[8] | — | מטען | ||||
| סה"כ | 56 | 8 | |||||
ראו גם
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: רויאל אייר מרוק |
אתר האינטרנט הרשמי של רויאל אייר מרוק
הערות שוליים
- ^ "מרוקו: הסבת מטוס נוסעים של בואינג למטוס מטען". פורט2פורט. נבדק ב-2017-06-22.
- ^ "fleet". royalairmaroc.com. נבדק ב-18 באפריל 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Royal Air Maroc - Transport Aérien". נבדק ב-24 באפריל 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "cabin map". אורכב מ-המקור ב-20 אפריל 2015. נבדק ב-24 אפריל 2015.
- ^ https://www.moroccoworldnews.com/2018/01/238746/ram-royal-air-maroc-fleet/
- ^ Walker, Karen (27 בדצמבר 2017). "Royal Air Maroc orders four more 787s". Air Transport World. אורכב מ-המקור ב-27 בדצמבר 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Toh, Mavis (27 בדצמבר 2017). "Royal Air Maroc revealed as customer for four 787-9s". Singapore: Flightglobal. אורכב מ-המקור ב-27 בדצמבר 2017.
{{cite news}}: (עזרה)
| קבוצת אייר פראנס-KLM | ||
|---|---|---|
| חברות בנות | אייר פראנס • אייר פראנס הופ • טראנסאוויה(כולל: טראנסאוויה צרפת(אנ')) • מרטינאייר • KLM • KLM Cityhopper |  |
| חברות עם אחזקה במיעוט | אייר טהיטי נוי(7%) • אייר מאוריציוס(3%) • אייר קוט ד'יוואר(אנ')(20%) • אייר קורסיקה(אנ')(11.67%) • אייר קלדוניה(אנ')(2%) • גול(1.5%) • קניה איירווייז(7.12%) • רויאל אייר מרוק(1.25%) | |
| חברות עבר | Aéropostale(אנ') • Air Orient(אנ') • Air Alps(אנ') • Air Inter(אנ') • Air Exel(אנ') • Air Union(אנ') • AirUK(אנ') • אליטליה • NLM CityHopper(אנ') • Buzz(אנ') • בריט אייר • Joon • De Kroonduif(אנ') • VLM Airlines(אנ') • TAI(אנ') • UAT(אנ') • NetherLines(אנ') • SGTA(אנ') • CFRNA(אנ') • KLM uk(אנ') • רז'יונל | |
