נחל קיני

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נחל קיני
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
מידע כללי
שפך נחל הקישון

נחל קיני הוא נחל איתן הזורם באזור רמות מנשה. ראשיתו של הנחל לצד גבעה 400. הנחל נשפך לנחל הקישון מזרחית ליד מושב היוגב.

שמו של הנחל

באזור הנחל ניטשה מלחמה בין תחותמס השלישי לבין מלכי כנען שמרדו בו.[1] יש שסברו כי השם קיני בא מהשם קין בשמו של חבר הקיני, שבט הנזכר ספר שופטים בסיפור מלחמת סיסרא עם דבורה הנביאה וברק בן אבינעם. בניגוד לסוברים כך, עמנואל הראובני טוען כי חבר היה בן למשפחת הקיני אשר נטה את אוהלו בדרום, נפרד מהשבט ונדד עד אלון בצעננים.[2][3] שמו הערבי של הנחל הוא ואדי א-לג'ון כשם הכפר הערבי ששכן במקום.[4]

תוואי הנחל

הנחל מתחתר במדרון צר וזאת משום תצורת הסלע הקשה באזור. לצד הנחל דרך עפר שתחילתה צומת מגידו הנחל נשפך לקישון.

הגשר הרומי וטחנות הקמח

במורדותיו ניתן לחזות בטחנת הגשר אשר בנוי על שרידיו של גשר רומי מהתקופה הרומית בארץ ישראל. בהמשכו של הנחל נמצאת טחנה נוספת ולצידה אמת מים. תושבי האזור הערבים היו טוחנים את החיטה בטחנות אלו. הטחינה נפסקה בזמן המנדט הבריטי כאשר החל השימוש בקיטור.[4] טחנות אלו הונעו במי הנחל, והיו שייכות לווקף שבתחום אחריותו העיר חברון ומערת המכפלה. טחנות אלו שימשו מקור הכנסה נוסף למוסדות הדת.[4]

ח'רבת כפר עתנאי

יישוב קדום וגדול שהתקיים מזרחית לנחל בקרבת כביש נחל עירון (כביש 85), דרומית לתל מגידו. יש הסוברים את המקום עם כפר עותני, הנזכר במשנה כגבול בין הגליל ליהודה:

הרי זה גטך, אם לא באתי מכאן עד שלושים יום; והיה הולך מגליל ליהודה, והגיע לכפר עותנאי וחזר - בטל תנאו

גיטין ז', ז'

בתקופה הפרסית התקיים יישוב יהודי במקום. לאחר חורבן בית המקדש השני התיישבו במקום גם שומרונים. בתום מרד בר כוכבא, הלגיון השישי פראטה שהקים במקום את מחנהו על מנת להגן על הדרך שעברה ביישוב. מכאן נקרא שמו לגיו. השם השתבש ותקיים בשם הכפר הערבי א-לג'ון שהיה קיים עד לשנת 1948. במקום נמצא מזבח מהתקופה הרומית בארץ ישראל.[4]

עינות לגיו

מבנה עזוב קיים בגדה הדרומית של הנחל. בעברו שימש תחנת שאיבה ממי המעיין. ליד המבנה בערוצו של הנחל בריכה קטנה.[5]

בית הקברות א-ל'גון

בית הקברות של הכפר לג'ון ננטש לאחר מלחמת העצמאות. בשמו נשמר, שמו של הלגיון הרומאי שישב כאן.[6]

לגיו

לגיו הנמצאת צפונית לנחל נחפרה על ידי הארכאולוג גוטליב שומאכר בין השנים 19031905. הוא היה הראשון שחפר בתל מגידו. עד היום קרויה התעלה שחפר בתל "תעלת שומאכר", הוא חפר גם בלגיו, שם איתר מצודה צבאית קטנה בראש שלוחה מעל לכפר, מצפון לנחל קיני, בשטח מורם מסביבתו בשיפולים הצפון-מזרחים של גבעת אל-מאנאך.

צמחייה

לצד הנחל לעיתים צמחייה עבותה. ניתן לחזות בעצי אקליפטוס, צפצפה ואף אירוס ארם נהריים.[7]

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אהרן קמפינסקי, מגידו: עיר-מדינה כנענית ומרכז ממלכתי ישראלי, תל אביב, הקיבוץ המאוחד, 1993, ע"מ 13
  2. ^ ספר שופטים, פרק י"א, פסוק ד'
  3. ^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, ירושלים, משרד החינוך, 2010, ע"מ 556
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 סלמאן אבו רוכן, יעקב שורר, כרך 5: הכרמל וחופו ורמות מנשה / מדריך ישראל החדש: אנציקלופדיה, מסלולי טיול, תל אביב, ידיעות אחרונות, 2001, ע"מ 113, 114, 168
  5. ^ טבע ונופים בארץ ישראל אתר iNature.info
  6. ^ טבע ונופים בארץ ישראל אתר iNature.info
  7. ^ טבע ונופים בארץ ישראל, באתר iNature.info
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

31896007נחל קיני