שידור רדיו בישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־01:57, 4 בדצמבר 2022

עיינו גם בפורטלים:
	פורטל ישראל
	פורטל תקשורת

שידורי הרדיו בארץ ישראל החלו לראשונה בתקופת המנדט הבריטי. כיום שידורי הרדיו מרוכזים על ידי שלושה גורמים עיקריים:

קול ישראל של תאגיד "כאן"
גלי צה"ל של צה"ל
הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו המפקחת על שידורי תחנות הרדיו האזוריות והמסחריות בישראל
בנוסף, קיימות מספר תחנות רדיו פיראטי ותחנות רדיו אינטרנטי ישראליות.

בסך-הכל קיימים בישראל כ-100 משדרים ותחנות ממסר^[1].

בתקופת היישוב

ערך מורחב – קול ירושלים

יסודות לשידורים עבריים הוקמו עוד בימי המנדט הבריטי כאשר שידור הרדיו נוהל על ידי שירות השידור של פלשתינה (א"י). השידור העברי הראשון התקיים לכמה שבועות באביב - 1932 במסגרת "יריד המזרח" בתל אביב.

ב-30 במרץ 1936 התחילה לשדר תחנת הרדיו של המנדט הבריטי בארץ ישראל ("Palestine Broadcasting Service"), אות-הקריאה ושמם של השידורים העבריים בתחנה היה "קול ירושלים".

הרדיו של המחתרות

ב-1940 הוקמה תחנת הרדיו המחתרתית של ארגון ההגנה ששמה היה "קול ישראל". ב-1947 שידרה התחנה בשידור חי מול חופי חיפה מהאונייה אקסודוס. גם המחתרות האחרות ניצלו את אמצעי התקשורת. לח"י התחילה לשדר מדירת גג ברחוב רוקח 17 ברמת גן. תחנת השידור שלהם שהייתה ברחוב השומר בתל אביב נתפסה על ידי הבריטים ואחת השדרניות המפורסמות של התחנה, גאולה כהן, נאסרה.

הרדיו הממלכתי

עם קום מדינת ישראל, אומץ השם "קול ישראל" גם לתחנת הרדיו הממלכתית של המדינה והייתה תחת פיקוח משרד ראש הממשלה.

ב-24 בספטמבר 1950 החלה לשדר תחנת "גלי צה"ל" שהופעלה על ידי צה"ל. רבים מבוגריה נקלטו ב"קול ישראל" לאחר שירותם הצבאי בתחנה.

ראש הממשלה דוד בן-גוריון, שהתנגד נמרצות לפתיחת שידורי טלוויזיה בישראל, ראה חשיבות בקיום הרדיו ובשידורי החדשות כמכשיר הסברה רב כוח לחיזוק השלטון. כדי למנוע ריכוז עוצמה כזאת בידי מפלגת השלטון, הוחלט לימים כי "קול ישראל" יהפוך למוסד ממלכתי ו"רשות השידור" תפקח עליו. למימון פעולתה של "רשות השידור" משמשים אגרת הרדיו והטלוויזיה שהיא גובה מהתושבים וכן הכנסות מפרסומות.

מיוחסת חשיבות דמוקרטית ותרבותית לקיום רשות ממלכתית שאינה בהכרח חייבת להיות רווחית. בין היתר בתוכניות שלא ישודרו על ידי תחנה שבודקת כל שידור מהצד הרווחי שלו ואחוזי האזנה.

רשת א' הייתה תחנת הרדיו הישראלית הראשונה לשדר ב-FM^[2], בתדר 91.3MHz^[3], בדצמבר 1966.

שידורי רדיו בסטריאו החלו בצורה ניסיונית בישראל באמצע שנת 1969^[4].

לטובת כיסוי בכל ישראל של תחנות הרדיו הממלכתיות ישנו הצורך לשדר ביותר ממשדר אחד. באמצעות ה-RDS, כל משדר ומשדר מזוהה בתחנות רדיו אלו, באמצעות אות לטינית אחת המציינת את האזור בו נמצא המשדר, ומקלטי רדיו ברכב המצוידים ב-RDS יבצעו מעבר אוטומטי בין משדרים להבטחת קליטה מרבית באמצעות פונקציית ה-AF ׁ(תדר חלופי):

בשנת 1991, בעקבות מלחמת המפרץ, איחדו קול ישראל וגלי צה"ל את שידורי האקטואליה שלהם (רשת ב', צה"ל-1) למשך כחודש ימים^[5].

הרדיו הפיראטי

כל גוף המעוניין לשדר רדיו או טלוויזיה בישראל זקוק לרישיון שידור מתאים ממשרד התקשורת. הפעלת תחנת רדיו בתחומי ישראל ללא רישיון היא עבירה פלילית ומכונה "רדיו פיראטי".

תחילתם של שידורים חסרי רישיון בישראל היא בשידורי "קול השלום", של אייבי נתן בראשית שנות השבעים, אשר שידר מספינה. התחנה שידרה 24 שעות ביממה, בתקופה שבה מרבית התחנות הפסיקו שידוריהן בחצות הלילה, והיוותה אלטרנטיבה לתחנות הממסדיות של "קול ישראל" ו"גלי צה"ל". התחנה שידרה בשפה האנגלית, בעיקר מוזיקה לועזית. מעת לעת היה נתן נושא את דברו בתחנה ומקדם את רעיונותיו. גם כאשר הועלה חשד שהשידורים נערכים משטח ישראל, או מתחומי המים הטריטוריאליים שלה, לא פעלה המשטרה נגד תחנת "קול השלום".

בסוף שנות השמונים החלה לשדר "ערוץ 7", תחנת רדיו ימנית, דתית לאומית. השידור נעשה כביכול מספינה בשם "קול הצבי" שאף היא אמורה הייתה לשדר מחוץ לחופי ישראל (אך בפועל קיים חשד כי רבים מן השידורים שודרו מאולפן בבית אל). בראשית ימיה, הייתה ספינת ערוץ 7 מפליגה בסמוך לספינה של אייבי נתן, על מנת להדגיש את הדין השווה שחל על שתי הספינות ובכך למנוע את סגירתה. התחנה זכתה לברכתם הפוליטית של חוגי הימין, אשר טענו כי כשם שבמשך שנים לא נאכף החוק כלפי אייבי נתן ושידוריו, כך אין לאכוף את החוק כלפי אנשי ערוץ שבע. הערוץ הרבה להשמיע שירים עבריים, עם אחוזי האזנה גבוהים בקרב מעמד הביניים, נהגי המוניות והתחבורה הציבורית בשפלת החוף ^[^{דרוש מקור]}. עם חלוף השנים הלכו ורבו התוכניות המיועדות לציבור הדתי, והשידורים כוונו גם לירושלים וליהודה ושומרון. טענת התחנה הייתה שהשידורים מגיעים עד אזור ההר, באמצעות תחנות ממסר אך השידור המקורי נעשה מהספינה הנמצאת מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל. בעקבות זאת השתנה קהל המאזינים ורובו הגדול היה מהציבור הדתי לאומי ^[^{דרוש מקור]}.

קול השלום חדל מלשדר בתחילת שנות התשעים, עקב קשיי מימון.

לאחר עליית ממשלת רבין ב-1992, התבצעה פשיטה על ערוץ 7 בהוראת השרה שולמית אלוני. מנהיגי האופוזיציה יצאו אל הספינה במהלך של הזדהות עם התחנה והתחנה שבה לשדר לאחר זמן קצר ביותר. בהמשך החלו להשמע קולות בשמאל בקריאה לסגור את "ערוץ 7". באותו הזמן מנהיגי הימין אשר חשו היטב את מדיניות "ייבוש ההתנחלויות והדתיים" בכל תחומי החיים החל בכלכלה וכלה בתוכניות החינוך, הגבירו את השימוש בערוץ שידור זה. לאחר רצח ראש הממשלה, היו שטענו שערוץ זה הפיץ הסתה או לפחות קריאות שיכלו להתפרש כהסתה, אף על פי שמעולם לא הועמד איש מהערוץ לדין על הסתה, וגברו הקריאות לסגירת הערוץ. מנגד, אנשי הערוץ טענו כי לא שודרה אצלם כל הסתה, ואדיר זיק היה שב ומדגיש שאסור שחלילה מישהו יפעל באלימות נגד אנשי השמאל. עם קריסת תהליך אוסלו בסדרה של התקפות מחבלים רצחניות, עלייתו של בנימין נתניהו לשלטון, ותחילת הסדרת שידורים פתוחה עם מספר רב של ערוצים, הייתה לפוליטיקאים מהימין הדתי תחושה שניתן יהיה להכשיר את ערוץ 7 כערוץ ממלכתי לכל דבר. אך התחנה לא הוסדרה ולאחר שראשי הערוץ הורשעו בדין על ניהול ערוץ פיראטי, התחנה הפסיקה לשדר על גלי הרדיו ועברה לשדר אך ורק באינטרנט.

עד שנות התשעים הרדיו הממשלתי שידר במספר מצומצם של תחנות ותדרים, רשת א' ב' ג', קול המוסיקה (הקלאסית), גלי צה"ל ושידורים לחו"ל בערבית ובעברית קלה. בעקבות הקמת ערוצים מסחריים ואזוריים רבים, בעלי גוון תרבותי 'קופצני' וצעיר, הוקמו עשרות תחנות רדיו פיראטיות, רובן חרדיות. תחנות אלו עלו על תדרים של תחנות הרדיו המורשות על פי החוק, ומדי פעם השביתו את נמל התעופה בן-גוריון, בגלל שידור על תדרים המשמשים לתקשורת בין המטוסים ומגדלי הפיקוח.

התחנות הפירטיות פעלו על ידי תחנות ממסר זולות, שהונחו במקומות ציבוריים קשים לגישה, כמו גגות בניינים נעולים, דבר שהיקשה על הרשויות לזהות את מקור השידור ואת הציוד היקר הנחוץ להפקת התשדירים ושידורם הראשון. באווירה של ריבוי תחנות פירטיות ופגיעה בתחבורה האווירית עד כדי סיכון חיים ^[^{דרוש מקור]}, החמיר בית המשפט וקבע כי על ערוץ 7 להיסגר ואין לאפשר לה בכל דרך שהיא פעילות חוקית. מנהלו של אחת מתחנות הרדיו הפירטיות, תחנת "קול המזרח", נשלח ל-18 חודשי מאסר לאחר שהופעלו נגדו עונשי מאסר על תנאי שנתנו לו בהרשעות קודמות על הפעלת תחנת הרדיו^[6].

בסוף שנת 2004 אמנם נרשמה, בעקבות חוק שהחמיר את הענישה, ירידה של עשרות אחוזים במספר התחנות אולם עשרות תחנות רדיו פיראטיות עודן ממשיכות בפעילותן, על אף פעולות אגף האכיפה של משרד התקשורת ^[^{דרוש מקור]}.

הטיעונים להסדרה בחוק של שידורי הרדיו בישראל:

כמות התדרים בהם ניתן לשדר מצומצם, ונדרשת הסדרה של המדינה על מנת לחלקם בצורה ראויה. לפיכך, הרדיו הפיראטי מהווה גזילה של משאבים מהמדינה.
המשדרים והאמצעים הטכנולוגים המשמשים את התחנות הפיראטיות אינם תחת פיקוח, והם יכולים לגרום לשיבושים באמצעי תקשורת של התעופה האזרחית ושל הצבא.
שוק הפרסום ברדיו בישראל נמצא ברוויה ותחנות נוספות יגרמו להפסדים אצל תחנות קיימות, עד כדי קריסה כלכלית.

מנגד, אוכלוסיות שונות חשות שאין צדק באופן החלוקה והאישור של תחנות רדיו, ושאין להם פתחון פה או במה ראויה להביע את תרבותם ודעותיהם.

עם התפתחות הטכנולוגיה, בייחוד הרדיו הדיגיטלי, ומכשירים סלולריים עם יכולות מולטימדיה (אשר משדרים מידע על פי קידוד ולא על פי תדר, והמאפשרים דחיסת מידע רב יותר על פני מגוון רחב יותר של ערוצים), ההגבלות הטכניות על הרדיו המוסדר יעלמו. עם זאת המורכבות הטכנולוגית לשידורי רדיו תעלה, ויש המצפים שהיא תגרום להעלמות הרדיו הפיראטי.

הרדיו האזורי

עוד בתקופת המנדט, התקיימו שידורי רדיו אזוריים בארץ ישראל, הן בתחנות של המנדט, והן בתחנות של המחתרות. בין השאר התקיימה בירושלים תחנת "קול המגן", תחנה בחיפה, תחנת "קול הנגב", ותחנת "קול הגליל"^[7].

עם הקמת מדינת ישראל, שידורי קול ישראל בוצעו ממספר משדרים אשר לא סיפקו כיסוי קליטה בכל רחבי ישראל. עם הזמן הוקמו משדרים על מנת להרחיב את הכיסוי לעוד אזורים. בחלק מהמשדרים בוצעו שידורים בעלי אופי מקומי, ובנוסף שידור בסינדיקציה של קול ישראל בחלק מהזמן. עם הזמן חוברו המשדרים לשידורי קול ישראל באופן מלא והשידורים המקומיים פסקו. יוזמות נוספות להקמת רדיו אזורי במסגרת קול ישראל המשיכו עד שנות השמונים, למשל בהקמת תחנת רדיו מקומית באילת^[8]^[9].

בשנת 1990 נחקק חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו התש"ן - 1990 המסדיר את הקמתן של תחנות רדיו אזורי המופעלות על ידי בעלי זיכיון פרטיים, ואינן ממומנות בעזרת אגרת הרדיו והטלוויזיה אלא בדרך מסחרית (מכירת זמן פרסום), תחת פיקוח ציבורי. לפי החוק הזיכיון מוענק לארבע שנים בהליך של מכרז. המועצה רשאית להאריך את הזיכיון ללא מכרז לשלוש תקופות נוספות של ארבע שנים כל אחת, לפי שיקול דעתה, בהתאם לביצועי בעל הזיכיון. המועצה יכול להאריך תקופה זו בתקופה אחת נוספת בת ארבע שנים בכפוף לתנאים מסוימים.

בדצמבר 1994 פורסמו המכרזים הראשונים לתחנות רדיו אזורי, ובתום הליך המכרז נבחרו ארבע התחנות שעלו לאוויר ב-1 בספטמבר 1995. תחנות ששידרו לאזורים ירושלים רבתי {רדיו ירושלים), המרכז (רדיו ללא הפסקה), חיפה והמפרץ (רדיו חיפה) ואילת (רדיו קול הים האדום). בדצמבר 1995, התפרסם גל מכרזים השני למתן זיכיונות לשידורי רדיו אזורי (גל 2), בעבור שמונה אזורים נוספים: תחנה בשפה הערבית בצפון, אזור העמקים, הכרמל והמפרץ, עמק חפר, השרון, גוש דן, תחנה דתית בגוש דן ושפלת יהודה. תחנות שהחלו לשדר במהלך 1996 ו-1997. "הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו" חילקה את התדרים (המצומצמים) בין תחנות הרדיו האזוריות ולכל תחנה יש לפחות תדר FM אחד משלה^[10].

התחנות, בעיקר הפריפריאליות, משרתות היטב את מטרתן (אחוזי ההאזנה להן גבוהים מאלה של התחנות הארציות באזורן) פונות אל אוכלוסיות האזור ונותנות מענה לצורכיהן (חדשות אזוריות; מידע אזורי לציבור; תוכניות צרכנות; תוכניות שבהן ראשי רשויות באזור עונים לשאלות מאזינים; סיקור אירועי אקטואליה, בידור וספורט המתרחשים באזור).

התחנות התקשו לתרגם הצלחה זו למונחים כלכליים וחמש שנים לאחר הקמתם 40% מהתחנות פעלו בהפסד וחלקם לא הצליחו להחזיר את השקעתן בתום ארבע שנות הזיכיון. ההכנסות המצרפיות של תחנות הרדיו האזורי בשנת 2001 הסתכמו ב-99 מיליון שקל^[11].

הרדיו החינוכי

ערך מורחב – הרדיו החינוכי

רדיו חינוכי הוא פרויקט משותף של קול ישראל, משרד החינוך ומשרד התקשורת. מטרתו היא לקרב את צעירי הפריפריות לתחום הרדיו והתקשורת. הרדיו החינוכי הוא בעצם הרבה תחנות רדיו המשדרות בהספק חלש יחסית לאזור מסוים והתחנות האלה נמצאות בדרך כלל במוסדות חינוך כגון מכללות, אוניברסיטאות, בתי ספר תיכון, מתנס"ים ומרכזי תקשורת שונים. התדר לרוב הוא 106FM. תחנות רדיו חינוכי רבות פזורות בכל ישראל.

תוכניות רדיו ידועות

שלושה בסירה אחת
קולה של אמא – חיילים מעבירים הווי ברדיו, אמהות מספרות על בניהן הלוחמים.
דש עם שיר – מאזינים מוסרים דרישות שלום לחבריהם או קרוביהם ומקדישים להם שירים
מחפשים את המטמון
קפד ראשו (ראו גם חידות לשוניות)
תיבת נח - תוכנית הבידור המרכזית של גלי צה"ל משנות החמישים ועד 1975
שירים ושערים – דיווחים חיים ממגרשי הכדורגל
עשרים מי יודע
פינת הילד (התוכנית לאם ולילד)
חתול בשק
מה יש – תוכניתם של ארז טל ואברי גלעד בגלי צה"ל בשנות ה-80.
שלושים בצל – תוכנית הרדיו הפופולרית של רשת ג' ששודרה בחודשי הקיץ בשנות השמונים בהגשתו של יקיר אביב ובהשתתפות להקת "פנצ'ר" שעם חבריה נמנו: אהרון קפלן, דידי הררי, יקיר אביב ואמיר כהן.
חדש חדיש ומחודש בהגשת שוש עטרי ובעריכת טוני פיין - תוכנית ששודרה בשנות השמונים ברשת ג'. הביאה את מיטב להיטי התקופה ועדכונים ממצעדי הפזמונים השונים בעולם.
מצעד הפזמונים העברי/הלועזי – דירוג שבועי של הפזמונים הפופולריים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

אתרי תחנות שידור

שידורי הרדיו של תאגיד כאן
גלי צה"ל
תחנות הרדיו האזוריות באתר הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו

תחנות רדיו חינוכי:

תחנות רדיו באינטרנט:

חדשות ynet ברדיו
ערוץ 7
רדיו "הקצה"
הרדיו האינטרנטי חאלס
רדיו מנטה
רדיואזורית (אורכב 18.02.2020 בארכיון Wayback Machine)

אתרים אחרים

קול ירושלים - מצילומי טרודי שורץ-הילר, שנות הארבעים
שלומי ברק, "תרומתה של תחנת רדיו בית-ספרית"
תחנות רדיו בישראל - האזנה אונליין
עוז אלמוג, משופר ממסדי לרדיו בידורי, מתאריך 4/21/2009, באתר "אנשים ישראל"

הערות שוליים

↑ ישראל, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)
↑ קול ישראל ישדר היום באפ-אמ, על המשמר, 8 בדצמבר 1966
↑ שידורי אפ.אמ. יופעלו היום, דבר, 8 בדצמבר 1966
↑ נחום ברנע, ניסויים בשידורי רדיו סטריאופוניים, דבר, 15 במאי 1969
↑ אילנה באום, רדיו חזק, בשני קולות, מעריב, 18 בפברואר 1991
↑ רע"פ 970/10 ישראל בונדק נ' מדינת ישראל
↑ שאול הון, חמש שנים לתלם שמיר בועז, דבר, 19 בדצמבר 1952
↑ יהודית זילברשטיין, תחנת שידור של קול ישראל הופעלה באילת, מעריב, 1 באוקטובר 1986
↑ אילנה באום, קול אילת, מעריב, 20 בפברואר 1987
↑ שלומית טבת, רדיו אזורי בישראל: הכללים, באתר העין השביעית, 1 בפברואר 2017
↑ אביבה קרול, ‏עלייה של 6% בהכנסות תחנות הרדיו האזורי ב-2001 - ל-99 מיליון שקל, באתר גלובס, 17 ביולי 2002

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שידור רדיו בישראל34632908Q4205006

[1] ישראל, תקציר ונתונים סטטיסטיים באתר ספר העובדות על מדינות העולם של ה-CIA (באנגלית)

[2] קול ישראל ישדר היום באפ-אמ, על המשמר, 8 בדצמבר 1966

[3] שידורי אפ.אמ. יופעלו היום, דבר, 8 בדצמבר 1966

[4] נחום ברנע, ניסויים בשידורי רדיו סטריאופוניים, דבר, 15 במאי 1969

[5] אילנה באום, רדיו חזק, בשני קולות, מעריב, 18 בפברואר 1991

[6] רע"פ 970/10 ישראל בונדק נ' מדינת ישראל

[7] שאול הון, חמש שנים לתלם שמיר בועז, דבר, 19 בדצמבר 1952

[8] יהודית זילברשטיין, תחנת שידור של קול ישראל הופעלה באילת, מעריב, 1 באוקטובר 1986

[9] אילנה באום, קול אילת, מעריב, 20 בפברואר 1987

[10] שלומית טבת, רדיו אזורי בישראל: הכללים, באתר העין השביעית, 1 בפברואר 2017

[11] אביבה קרול, ‏עלייה של 6% בהכנסות תחנות הרדיו האזורי ב-2001 - ל-99 מיליון שקל, באתר גלובס, 17 ביולי 2002

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{קישורי פורטל|ישראל|תקשורת}}
-{{תמונה חילופית|[[קובץ:Galgalatz studio at Ta'am ha'ir.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אולפן נייד של [[גלגלצ]]]]
-}}
 '''שידורי ה[[רדיו]]''' ב'''[[ארץ ישראל]]''' החלו לראשונה בתקופת [[המנדט הבריטי]].
 כיום שידורי הרדיו מרוכזים על ידי שלושה גורמים עיקריים:
@@ שורה 9: / שורה 8: @@
 * בנוסף, קיימות מספר תחנות [[רדיו פיראטי]] ותחנות [[שידורי רדיו באינטרנט|רדיו אינטרנטי]] ישראליות.
-בסך-הכל קיימים בישראל כ-100 [[משדר]]ים  [[תחנת ממסר|ותחנות ממסר]]{{הערה|{{CIA factbook|is}}}}.
+בסך-הכל קיימים בישראל כ-100 [[משדר]]ים [[תחנת ממסר|ותחנות ממסר]]{{הערה|{{CIA factbook|israel|ישראל}}}}.
 == בתקופת היישוב ==
@@ שורה 16: / שורה 15: @@
 [[קובץ:Lehi commemoration in Ramat Gan.JPG|250px|ממוזער|שמאל|[[לוחית זיכרון]] לתחנת השידור של לח"י ברמת גן]]
 {{הפניה לערך מורחב|קול ירושלים}}
-יסודות לשידורים עבריים הוקמו עוד בימי [[המנדט הבריטי]]. השידור העברי הראשון התקיים לכמה שבועות באביב - 1932 במסגרת "[[יריד המזרח]]" בתל אביב.
+יסודות לשידורים עבריים הוקמו עוד בימי [[המנדט הבריטי]] כאשר שידור הרדיו נוהל על ידי [[שירות השידור של פלשתינה (א"י)]]. השידור העברי הראשון התקיים לכמה שבועות באביב - 1932 במסגרת "[[יריד המזרח]]" בתל אביב.
 ב-[[30 במרץ]] [[1936]] התחילה לשדר [[תחנת רדיו|תחנת הרדיו]] של המנדט הבריטי ב[[ארץ ישראל]] ("Palestine Broadcasting Service"), אות-הקריאה ושמם של השידורים העבריים בתחנה היה "[[קול ירושלים]]".
 === הרדיו של המחתרות ===
-ב-[[1940]] הוקמה תחנת הרדיו המחתרתית של ארגון [[ההגנה]] ששמה היה "[[קול ישראל (ההגנה)|קול ישראל]]". ב-[[1947]] שידרה התחנה בשידור חי מול חופי חיפה מהאוניה [[אקסודוס (אונייה)|אקסודוס]]. גם המחתרות האחרות ניצלו את אמצעי התקשורת. [[לח"י]] התחילה לשדר מדירת גג ברחוב רוקח 17 ב[[רמת גן]]. תחנת השידור שלהם שהייתה ברחוב השומר ב[[תל אביב]] נתפסה על ידי הבריטים ואחת השדרניות המפורסמות של התחנה, [[גאולה כהן]], נאסרה.
+ב-[[1940]] הוקמה תחנת הרדיו המחתרתית של ארגון [[ההגנה]] ששמה היה "[[קול ישראל (ההגנה)|קול ישראל]]". ב-[[1947]] שידרה התחנה בשידור חי מול חופי חיפה מהאונייה [[אקסודוס (אונייה)|אקסודוס]]. גם המחתרות האחרות ניצלו את אמצעי התקשורת. [[לח"י]] התחילה לשדר מדירת גג ברחוב רוקח 17 ב[[רמת גן]]. תחנת השידור שלהם שהייתה ברחוב השומר ב[[תל אביב]] נתפסה על ידי הבריטים ואחת השדרניות המפורסמות של התחנה, [[גאולה כהן]], נאסרה.
 ==הרדיו הממלכתי==
 [[קובץ:IBA Radio Kol Israel Romema Jerusalem 2016 43.jpg|ממוזער|אולפן רשת ב' במתחם חוטים של רשות השידור בירושלים]]
 עם קום מדינת ישראל, אומץ השם "[[קול ישראל]]" גם לתחנת הרדיו הממלכתית של המדינה והייתה תחת פיקוח [[משרד ראש הממשלה]].
 ב-[[24 בספטמבר]] [[1950]] החלה לשדר תחנת "[[גלי צה"ל]]" שהופעלה על ידי [[צה"ל]]. רבים מבוגריה נקלטו ב"קול ישראל" לאחר שירותם הצבאי בתחנה.
 ראש הממשלה [[דוד בן-גוריון]], שהתנגד נמרצות לפתיחת שידורי [[טלוויזיה]] בישראל, ראה חשיבות בקיום הרדיו ובשידורי החדשות כמכשיר הסברה רב כוח לחיזוק השלטון. כדי למנוע ריכוז עוצמה כזאת בידי מפלגת השלטון, הוחלט לימים כי "קול ישראל" יהפוך למוסד ממלכתי ו"[[רשות השידור]]" תפקח עליו. למימון פעולתה של "רשות השידור" משמשים [[אגרת הרדיו והטלוויזיה]] שהיא גובה מהתושבים וכן הכנסות מ[[פרסומת|פרסומות]].
 מיוחסת חשיבות דמוקרטית ותרבותית לקיום רשות ממלכתית שאינה בהכרח חייבת להיות רווחית. בין היתר בתוכניות שלא ישודרו על ידי תחנה שבודקת כל שידור מהצד הרווחי שלו ואחוזי האזנה.
-רשת א' הייתה תחנת הרדיו הישראלית הראשונה לשדר ב-FM{{הערה|{{על המשמר||קול ישראל ישדר היום באפ-אמ|1966/12/08|00513}}}}, בתדר 91.3MHz{{הערה|{{דבר||שידורי אפ.אמ. יופעלו היום|1966/12/08|00717}}}}.
+רשת א' הייתה תחנת הרדיו הישראלית הראשונה לשדר ב-FM{{הערה|{{על המשמר||קול ישראל ישדר היום באפ-אמ|19661208|84}}}}, בתדר 91.3MHz{{הערה|{{דבר||שידורי אפ.אמ. יופעלו היום|19661208|81}}}}, בדצמבר 1966.
-שידורי רדיו ב[[סטריאו]] החלו בצורה ניסיונית בישראל באמצע שנת 1969{{הערה|{{דבר|נחום ברנע|ניסויים בשידורי רדיו סטריאופוניים|1969/05/15|00616}}}}.
+שידורי רדיו ב[[סטריאו]] החלו בצורה ניסיונית בישראל באמצע שנת 1969{{הערה|{{דבר|נחום ברנע|ניסויים בשידורי רדיו סטריאופוניים|19690515|62}}}}.
-לטובת כיסוי בכל ישראל של תחנות הרדיו הממלכתיות ישנו הצורך לשדר ביותר ממשדר אחד. באמצעות ה-[[RDS]], כל משדר ומשדר מזוהה בתחנות רדיו אלו, באמצעות [[אותיות לטיניות|אות לטינית]] אחת המציינת את האזור בו נמצא המשדר:
+לטובת כיסוי בכל ישראל של תחנות הרדיו הממלכתיות ישנו הצורך לשדר ביותר ממשדר אחד. באמצעות ה-[[RDS]], כל משדר ומשדר מזוהה בתחנות רדיו אלו, באמצעות [[אותיות לטיניות|אות לטינית]] אחת המציינת את האזור בו נמצא המשדר, ומקלטי רדיו ברכב המצוידים ב-RDS יבצעו מעבר אוטומטי בין משדרים להבטחת קליטה מרבית באמצעות פונקציית ה-AF ׁ(תדר חלופי):
 {{טורים
 | תוכן = * B- [[באר שבע]]
@@ שורה 48: / שורה 47: @@
 * N- [[נתניה]]
 * Q- [[קציר (יישוב)|קציר]]
-* T- [[תל אביב]]
+* T- [[תל אביב]] [[תפן]]
 * Z- [[צפת]]
+* F- [[אפרת]]
+* S- [[ספיר]]
+* G- [[גרופית]]
+* L- [[אילת]]
+* R- [[מצפה רמון]]
+* Y- [[נצרת]]
 }}
+בשנת 1991, בעקבות [[מלחמת המפרץ]], איחדו [[קול ישראל]] וגלי צה"ל את שידורי האקטואליה שלהם (רשת ב', צה"ל-1) למשך כחודש ימים{{הערה|{{מעריב|אילנה באום|רדיו חזק, בשני קולות|19910218|139}}}}.
 ==הרדיו הפיראטי==
 כל גוף המעוניין לשדר רדיו או טלוויזיה בישראל זקוק לרישיון שידור מתאים ממשרד התקשורת. הפעלת תחנת רדיו בתחומי ישראל ללא רישיון היא [[עבירה פלילית]] ומכונה "[[רדיו פיראטי]]".
-תחילתם של שידורים חסרי רישיון בישראל היא בשידורי "[[קול השלום]]", של [[אייבי נתן]] בראשית שנות השבעים, אשר שידר מספינה. התחנה שידרה 24 שעות ביממה, בתקופה שבו מרבית התחנות הפסיקו שידוריהן בחצות הלילה, והיוותה אלטרנטיבה לתחנות הממסדיות של "קול ישראל" ו"גלי צה"ל". התחנה שידרה בשפה האנגלית, בעיקר מוזיקה לועזית. מעת לעת היה נתן נושא את דברו בתחנה ומקדם את רעיונותיו. גם כאשר הועלה חשד שהשידורים נערכים משטח ישראל, או מתחומי המים הטריטוריאליים שלה, לא פעלה המשטרה נגד תחנת "קול השלום".
+תחילתם של שידורים חסרי רישיון בישראל היא בשידורי "[[קול השלום]]", של [[אייבי נתן]] בראשית שנות השבעים, אשר שידר מספינה. התחנה שידרה 24 שעות ביממה, בתקופה שבה מרבית התחנות הפסיקו שידוריהן בחצות הלילה, והיוותה אלטרנטיבה לתחנות הממסדיות של "קול ישראל" ו"גלי צה"ל". התחנה שידרה בשפה האנגלית, בעיקר מוזיקה לועזית. מעת לעת היה נתן נושא את דברו בתחנה ומקדם את רעיונותיו. גם כאשר הועלה חשד שהשידורים נערכים משטח ישראל, או מתחומי המים הטריטוריאליים שלה, לא פעלה המשטרה נגד תחנת "קול השלום".
 בסוף שנות השמונים החלה לשדר "[[ערוץ 7]]", תחנת רדיו ימנית, דתית לאומית. השידור נעשה כביכול מספינה בשם "קול הצבי" שאף היא אמורה הייתה לשדר מחוץ לחופי ישראל (אך בפועל קיים חשד כי רבים מן השידורים שודרו מאולפן ב[[בית אל]]). בראשית ימיה, הייתה ספינת ערוץ 7 מפליגה בסמוך לספינה של אייבי נתן, על מנת להדגיש את הדין השווה שחל על שתי הספינות ובכך למנוע את סגירתה. התחנה זכתה לברכתם הפוליטית של חוגי הימין, אשר טענו כי כשם שבמשך שנים לא נאכף החוק כלפי אייבי נתן ושידוריו, כך אין לאכוף את החוק כלפי אנשי ערוץ שבע.
 הערוץ הרבה להשמיע שירים עבריים, עם אחוזי האזנה גבוהים בקרב [[מעמד הביניים]], נהגי המוניות והתחבורה הציבורית בשפלת החוף {{מקור}}. עם חלוף השנים הלכו ורבו התוכניות המיועדות לציבור הדתי, והשידורים כוונו גם לירושלים וליהודה ושומרון. טענת התחנה הייתה שהשידורים מגיעים עד אזור ההר, באמצעות [[תחנת ממסר|תחנות ממסר]] אך השידור המקורי נעשה מהספינה הנמצאת מחוץ למים הטריטוריאליים של ישראל. בעקבות זאת השתנה קהל המאזינים ורובו הגדול היה מהציבור ה[[דתי לאומי]] {{מקור}}.
 קול השלום חדל מלשדר בתחילת שנות התשעים, עקב קשיי מימון.
-לאחר עליית ממשלת רבין ב-[[1992]], התבצעה פשיטה על ערוץ 7 בהוראת השרה [[שולמית אלוני]]. מנהיגי האופוזיציה יצאו אל הספינה במהלך של הזדהות עם התחנה והתחנה שבה לשדר לאחר זמן קצר ביותר. בהמשך החלו להשמע קולות בשמאל בקריאה לסגור את "[[ערוץ 7]]". באותו הזמן מנהיגי הימין אשר חשו היטב את מדיניות "ייבוש ההתנחלויות והדתיים" בכל תחומי החיים החל בכלכלה וכלה בתוכניות החינוך, הגבירו את השימוש בערוץ שידור זה. לאחר רצח ראש הממשלה, היו שטענו שערוץ זה הפיץ [[הסתה]] או לפחות קריאות שיכלו להתפרש כ[[הסתה]], למרות שמעולם לא הועמד איש מהערוץ לדין על הסתה, וגברו הקריאות לסגירת הערוץ. מנגד, אנשי הערוץ טענו כי לא שודרה אצלם כל הסתה, ו[[אדיר זיק]] היה שב ומדגיש שאסור שחלילה מישהו יפעל באלימות נגד אנשי השמאל. עם קריסת [[תהליך אוסלו]] בסדרה של התקפות מחבלים רצחניות, עלייתו של [[בנימין נתניהו]] לשלטון, ותחילת הסדרת שידורים פתוחה עם מספר רב של ערוצים, הייתה לפוליטיקאים מהימין הדתי תחושה שניתן יהיה להכשיר את ערוץ 7 כערוץ ממלכתי לכל דבר. אך התחנה לא הוסדרה ולאחר שראשי הערוץ הורשעו בדין על ניהול ערוץ פיראטי, התחנה הפסיקה לשדר על גלי הרדיו ועברה לשדר אך ורק באינטרנט.
+לאחר עליית ממשלת רבין ב-[[1992]], התבצעה פשיטה על ערוץ 7 בהוראת השרה [[שולמית אלוני]]. מנהיגי האופוזיציה יצאו אל הספינה במהלך של הזדהות עם התחנה והתחנה שבה לשדר לאחר זמן קצר ביותר. בהמשך החלו להשמע קולות בשמאל בקריאה לסגור את "[[ערוץ 7]]". באותו הזמן מנהיגי הימין אשר חשו היטב את מדיניות "ייבוש ההתנחלויות והדתיים" בכל תחומי החיים החל בכלכלה וכלה בתוכניות החינוך, הגבירו את השימוש בערוץ שידור זה. לאחר רצח ראש הממשלה, היו שטענו שערוץ זה הפיץ [[הסתה]] או לפחות קריאות שיכלו להתפרש כהסתה, אף על פי שמעולם לא הועמד איש מהערוץ לדין על הסתה, וגברו הקריאות לסגירת הערוץ. מנגד, אנשי הערוץ טענו כי לא שודרה אצלם כל הסתה, ו[[אדיר זיק]] היה שב ומדגיש שאסור שחלילה מישהו יפעל באלימות נגד אנשי השמאל. עם קריסת [[תהליך אוסלו]] בסדרה של התקפות מחבלים רצחניות, עלייתו של [[בנימין נתניהו]] לשלטון, ותחילת הסדרת שידורים פתוחה עם מספר רב של ערוצים, הייתה לפוליטיקאים מהימין הדתי תחושה שניתן יהיה להכשיר את ערוץ 7 כערוץ ממלכתי לכל דבר. אך התחנה לא הוסדרה ולאחר שראשי הערוץ הורשעו בדין על ניהול ערוץ פיראטי, התחנה הפסיקה לשדר על גלי הרדיו ועברה לשדר אך ורק באינטרנט.
 עד שנות התשעים הרדיו הממשלתי שידר במספר מצומצם של תחנות ו[[תדר רדיו|תדרים]], רשת א' ב' ג', קול המוסיקה (הקלאסית), גלי צה"ל ושידורים לחו"ל בערבית ובעברית קלה. בעקבות הקמת ערוצים מסחריים ואזוריים רבים, בעלי גוון תרבותי 'קופצני' וצעיר, הוקמו עשרות תחנות רדיו פיראטיות, רובן [[חרדים|חרדיות]].
-תחנות אלו עלו על תדרים של תחנות הרדיו המורשות על פי החוק, ומדי פעם השביתו את [[נמל התעופה בן-גוריון]], בגלל שידור על תדרים המשמשים לתקשורת בין ה[[מטוס|מטוסים]] ו[[מגדל פיקוח|מגדלי הפיקוח]].
+תחנות אלו עלו על תדרים של תחנות הרדיו המורשות על פי החוק, ומדי פעם השביתו את [[נמל התעופה בן-גוריון]], בגלל שידור על תדרים המשמשים לתקשורת בין ה[[מטוס]]ים ו[[מגדל פיקוח|מגדלי הפיקוח]].
-התחנות הפירטיות פעלו על ידי [[תחנת ממסר|תחנות ממסר]] זולות, שהונחו במקומות ציבוריים קשים לגישה, כמו גגות בניינים נעולים, דבר שהיקשה על הרשויות לזהות את מקור השידור ואת הציוד היקר הנחוץ להפקת התשדירים ושידורם הראשון. באווירה של ריבוי תחנות פירטיות ופגיעה בתחבורה האווירית עד כדי סיכון חיים {{מקור}}, החמיר בית המשפט וקבע כי על ערוץ 7 להיסגר ואין לאפשר לה בכל דרך שהיא פעילות חוקית. מנהלו של אחת מתחנות הרדיו הפירטיות, תחנת "קול המזרח", נשלח ל-18 חודשי מאסר לאחר שהופעלו נגדו עונשי מאסר על תנאי שנתנו לו בהרשעות קודמות על הפעלת תחנת הרדיו{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=10009700.h03|סוג=רע"פ|עותר=ישראל בונדק|משיב=מדינת ישראל}}}}.
+התחנות הפירטיות פעלו על ידי [[תחנת ממסר|תחנות ממסר]] זולות, שהונחו במקומות ציבוריים קשים לגישה, כמו גגות בניינים נעולים, דבר שהיקשה על הרשויות לזהות את מקור השידור ואת הציוד היקר הנחוץ להפקת התשדירים ושידורם הראשון. באווירה של ריבוי תחנות פירטיות ופגיעה בתחבורה האווירית עד כדי סיכון חיים {{מקור}}, החמיר בית המשפט וקבע כי על ערוץ 7 להיסגר ואין לאפשר לה בכל דרך שהיא פעילות חוקית. מנהלו של אחת מתחנות הרדיו הפירטיות, תחנת "קול המזרח", נשלח ל-18 חודשי מאסר לאחר שהופעלו נגדו עונשי [[מאסר על תנאי]] שנתנו לו בהרשעות קודמות על הפעלת תחנת הרדיו{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=10009700.h03|סוג=רע"פ|עותר=[[ישראל בונדק]]|משיב=מדינת ישראל}}}}.
 בסוף שנת [[2004]] אמנם נרשמה, בעקבות חוק שהחמיר את הענישה, ירידה של עשרות אחוזים במספר התחנות אולם עשרות תחנות רדיו פיראטיות עודן ממשיכות בפעילותן, על אף פעולות אגף האכיפה של משרד התקשורת {{מקור}}.
 הטיעונים להסדרה בחוק של שידורי הרדיו בישראל:
-* כמות התדרים בהם ניתן לשדר מצומצם, ונדרשת הסדרה של המדינה על מנת לחלקו בצורה ראויה. לפיכך, הרדיו הפיראטי מהווה גזילה של משאבים מהמדינה.
+* כמות התדרים בהם ניתן לשדר מצומצם, ונדרשת הסדרה של המדינה על מנת לחלקם בצורה ראויה. לפיכך, הרדיו הפיראטי מהווה גזילה של משאבים מהמדינה.
 * ה[[משדר]]ים והאמצעים הטכנולוגים המשמשים את התחנות הפיראטיות אינם תחת פיקוח, והם יכולים לגרום לשיבושים באמצעי תקשורת של התעופה האזרחית ושל הצבא.
 * שוק הפרסום ברדיו בישראל נמצא ברוויה ותחנות נוספות יגרמו להפסדים אצל תחנות קיימות, עד כדי קריסה כלכלית.
 מנגד, אוכלוסיות שונות חשות שאין צדק באופן החלוקה והאישור של תחנות רדיו, ושאין להם פתחון פה או במה ראויה להביע את תרבותם ודעותיהם.
-עם התפתחות הטכנולוגיה, בייחוד [[רדיו דיגיטלי|הרדיו הדיגיטלי]], ומכשירים סלולריים עם יכולות מולטימדיה (אשר משדרים מידע על פי קידוד ולא על פי תדר, והמאפשרים דחיסת מידע רב יותר על פני מגוון רחב יותר של ערוצים), ההגבלות הטכניות על הרדיו המוסדר וייעלמו. עם זאת המורכבות הטכנולוגית לשידורי רדיו תעלה, ויש המצפים שהיא תגרום להעלמות הרדיו הפיראטי.
+עם התפתחות הטכנולוגיה, בייחוד [[רדיו דיגיטלי|הרדיו הדיגיטלי]], ומכשירים סלולריים עם יכולות מולטימדיה (אשר משדרים מידע על פי קידוד ולא על פי תדר, והמאפשרים דחיסת מידע רב יותר על פני מגוון רחב יותר של ערוצים), ההגבלות הטכניות על הרדיו המוסדר יעלמו. עם זאת המורכבות הטכנולוגית לשידורי רדיו תעלה, ויש המצפים שהיא תגרום להעלמות הרדיו הפיראטי.
 ==הרדיו האזורי==
-עוד ב[[תקופת המנדט]], התקיימו שידורי רדיו אזוריים בארץ ישראל, הן בתחנות של המנדט, והן בתחנות של המחתרות. בין השאר התקיימה בירושלים תחנת "קול המגן", תחנה בחיפה, תחנת "קול הנגב", ותחנת "קול הגליל"{{הערה|{{דבר|שאול הון|חמש שנים לתלם שמיר בועז|1952/12/19|00205}}}}.
+עוד ב[[תקופת המנדט]], התקיימו שידורי רדיו אזוריים בארץ ישראל, הן בתחנות של המנדט, והן בתחנות של המחתרות. בין השאר התקיימה בירושלים תחנת "קול המגן", תחנה בחיפה, תחנת "קול הנגב", ותחנת "קול הגליל"{{הערה|{{דבר|שאול הון|חמש שנים לתלם שמיר בועז|19521219|27}}}}.
 עם הקמת מדינת ישראל, שידורי קול ישראל בוצעו ממספר משדרים אשר לא סיפקו כיסוי קליטה בכל רחבי ישראל. עם הזמן הוקמו משדרים על מנת להרחיב את הכיסוי לעוד אזורים. בחלק מהמשדרים בוצעו שידורים בעלי אופי מקומי, ובנוסף שידור ב[[סינדיקציה]] של קול ישראל בחלק מהזמן. עם הזמן חוברו המשדרים לשידורי קול ישראל באופן מלא והשידורים המקומיים פסקו.
-יוזמות נוספות להקמת רדיו אזורי במסגרת קול ישראל המשיכו עד שנות השמונים, למשל בהקמת תחנת רדיו מקומית באילת{{הערה|{{מעריב|יהודית זילברשטיין|תחנת שידור של קול ישראל הופעלה באילת|1986/10/01|00602}}}}{{הערה|{{מעריב|אילנה באום|קול אילת|1987/02/20|06600}}}}.
+יוזמות נוספות להקמת רדיו אזורי במסגרת קול ישראל המשיכו עד שנות השמונים, למשל בהקמת תחנת רדיו מקומית באילת{{הערה|{{מעריב|יהודית זילברשטיין|תחנת שידור של קול ישראל הופעלה באילת|19861001|42}}}}{{הערה|{{מעריב|אילנה באום|קול אילת|19870220|233}}}}.
-בשנת [[1990]] יצא חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו התש"ן - 1990 המסדיר את הקמתן של תחנות רדיו אזורי המופעלות על ידי בעלי זיכיון פרטיים, ואינן ממומנות בעזרת [[אגרת הרדיו והטלוויזיה]] אלא בדרך מסחרית (מכירת זמן פרסום), תחת פיקוח ציבורי. הזיכיון מוענק לארבע שנים בהליך של מכרז. המועצה רשאית להאריך את הזיכיון ללא מכרז לשתי תקופות נוספות של ארבע שנים כל אחת, לפי שיקול דעתה, בהתאם לביצועי בעל הזיכיון.
-בתחילת שנות ה-90 החל הגל הראשון של היווצרות תחנות רדיו אזוריות, אחת מהן לדוגמה היא [[רדיו ללא הפסקה]]. ובשנת [[1995]] החל הגל השני של היווצרות תחנות רדיו אזוריות, אחת מהן לדוגמה היא [[רדיו תל אביב]] שנוסדה בשנת [[1996]]. "[[הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו]]" חילקה את התדרים (המצומצמים) בין תחנות הרדיו האזוריות ולכל תחנה יש לפחות תדר [[אפנון תדר|FM]] אחד משלה .
+בשנת [[1990]] נחקק חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו התש"ן - 1990 המסדיר את הקמתן של תחנות רדיו אזורי המופעלות על ידי בעלי זיכיון פרטיים, ואינן ממומנות בעזרת [[אגרת הרדיו והטלוויזיה]] אלא בדרך מסחרית (מכירת זמן פרסום), תחת פיקוח ציבורי. לפי החוק הזיכיון מוענק לארבע שנים בהליך של מכרז. המועצה רשאית להאריך את הזיכיון ללא מכרז לשלוש תקופות נוספות של ארבע שנים כל אחת, לפי שיקול דעתה, בהתאם לביצועי בעל הזיכיון. המועצה יכול להאריך תקופה זו בתקופה אחת נוספת בת ארבע שנים בכפוף לתנאים מסוימים.
-התחנות, בעיקר הפריפריאליות, משרתות היטב את מטרתן (אחוזי ההאזנה להן גבוהים מאלה של התחנות הארציות באזורן) פונות אל אוכלוסיות האזור ונותנות מענה לצרכיהן (חדשות אזוריות; מידע אזורי לציבור; תוכניות צרכנות; תוכניות שבהן ראשי רשויות באזור עונים לשאלות מאזינים; סיקור אירועי אקטואליה, בידור וספורט המתרחשים באזור).
+בדצמבר 1994 פורסמו המכרזים הראשונים לתחנות רדיו אזורי, ובתום הליך המכרז נבחרו ארבע התחנות שעלו לאוויר ב-1 בספטמבר 1995. תחנות ששידרו לאזורים [[ירושלים רבתי]] {[[רדיו ירושלים]]), המרכז ([[רדיו ללא הפסקה]]), חיפה והמפרץ ([[רדיו חיפה]]) ואילת ([[רדיו קול הים האדום]]). בדצמבר 1995, התפרסם גל מכרזים השני למתן זיכיונות לשידורי רדיו אזורי (גל 2), בעבור שמונה אזורים נוספים: תחנה בשפה הערבית בצפון, אזור העמקים, הכרמל והמפרץ, עמק חפר, השרון, גוש דן, תחנה דתית בגוש דן ושפלת יהודה. תחנות שהחלו לשדר במהלך 1996 ו-1997. "[[הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו]]" חילקה את התדרים (המצומצמים) בין תחנות הרדיו האזוריות ולכל תחנה יש לפחות תדר [[אפנון תדר|FM]] אחד משלה{{הערה|{{העין השביעית|שלומית טבת|רדיו אזורי בישראל: הכללים|234873|1 בפברואר 2017}}}}.
-דו"חות עסקיים של התחנות מלמדים, כי הן התקשו לתרגם הצלחה זו למונחים כלכליים.
+התחנות, בעיקר הפריפריאליות, משרתות היטב את מטרתן (אחוזי ההאזנה להן גבוהים מאלה של התחנות הארציות באזורן) פונות אל אוכלוסיות האזור ונותנות מענה לצורכיהן (חדשות אזוריות; מידע אזורי לציבור; תוכניות צרכנות; תוכניות שבהן ראשי רשויות באזור עונים לשאלות מאזינים; סיקור אירועי אקטואליה, בידור וספורט המתרחשים באזור).
+התחנות התקשו לתרגם הצלחה זו למונחים כלכליים וחמש שנים לאחר הקמתם 40% מהתחנות פעלו בהפסד וחלקם לא הצליחו להחזיר את השקעתן בתום ארבע שנות הזיכיון. ההכנסות המצרפיות של תחנות הרדיו האזורי בשנת 2001 הסתכמו ב-99 מיליון שקל{{הערה|{{גלובס|אביבה קרול|עלייה של 6% בהכנסות תחנות הרדיו האזורי ב-2001 - ל-99 מיליון שקל|603400|17 ביולי 2002}}}}.
 ===הרדיו החינוכי===
 {{הפניה לערך מורחב|הרדיו החינוכי}}
-רדיו חינוכי הוא פרויקט משותף של [[קול ישראל]], [[משרד החינוך]] ו[[משרד התקשורת]]. מטרתו היא לקרב את צעירי הפריפריות לתחום הרדיו וה[[תקשורת]]. הרדיו החינוכי הוא בעצם הרבה תחנות רדיו המשדרות בהספק  חלש יחסית לאזור מסוים והתחנות האלה נמצאות בדרך כלל במוסדות חינוך כגון מכללות, אוניברסיטאות, בתי ספר תיכון, מתנס"ים ומרכזי תקשורת שונים. התדר לרוב הוא 106FM. תחנות רדיו חינוכי רבות פזורות בכל ישראל.
+רדיו חינוכי הוא פרויקט משותף של [[קול ישראל]], [[משרד החינוך]] ו[[משרד התקשורת]]. מטרתו היא לקרב את צעירי הפריפריות לתחום הרדיו וה[[תקשורת]]. הרדיו החינוכי הוא בעצם הרבה תחנות רדיו המשדרות בהספק חלש יחסית לאזור מסוים והתחנות האלה נמצאות בדרך כלל במוסדות חינוך כגון מכללות, אוניברסיטאות, בתי ספר תיכון, מתנס"ים ומרכזי תקשורת שונים. התדר לרוב הוא 106FM. תחנות רדיו חינוכי רבות פזורות בכל ישראל.
 ==תוכניות רדיו ידועות==
@@ שורה 102: / שורה 108: @@
 * [[קולה של אמא]] – חיילים מעבירים הווי ברדיו, אמהות מספרות על בניהן הלוחמים.
 * [[דש עם שיר]] – מאזינים מוסרים דרישות שלום לחבריהם או קרוביהם ומקדישים להם שירים
 * [[מחפשים את המטמון]]
 * [[קפד ראשו]] (ראו גם [[חידות לשוניות]])
-* [[תיבת נח (רדיו)|תיבת נח]]
+* [[תיבת נח (תוכנית רדיו)|תיבת נח]] - תוכנית הבידור המרכזית של גלי צה"ל משנות החמישים ועד 1975
 * [[שירים ושערים]] – דיווחים חיים ממגרשי הכדורגל
 * [[עשרים מי יודע]]
 * [[פינת הילד (התוכנית לאם ולילד)]]
 * [[חתול בשק]]
-* [[מה יש]] – תוכניתום של [[ארז טל]] ו[[אברי גלעד]] בגלי צה"ל ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]].
+* [[מה יש]] – תוכניתם של [[ארז טל]] ו[[אברי גלעד]] בגלי צה"ל ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]].
-* [[שלושים בצל]] – תוכנית הרדיו הפופולרית של רשת ג' ששודרה בחודשי הקיץ בשנות השמונים בהגשתו של [[יקיר אביב]] ובהשתתפות להקת "פנצ'ר" שעם חבריה נמנו: אהרון קפלן, [[דידי הררי]], [[יקיר אביב]] ואמיר כהן.
+* [[שלושים בצל]] – תוכנית הרדיו הפופולרית של רשת ג' ששודרה בחודשי הקיץ בשנות השמונים בהגשתו של [[יקיר אביב]] ובהשתתפות להקת "פנצ'ר" שעם חבריה נמנו: אהרון קפלן, [[דידי הררי]], יקיר אביב ואמיר כהן.
 * [[חדש חדיש ומחודש]] בהגשת [[שוש עטרי]] ובעריכת [[טוני פיין]] - תוכנית ששודרה בשנות השמונים ברשת ג'. הביאה את מיטב להיטי התקופה ועדכונים ממצעדי הפזמונים השונים בעולם.
 * [[מצעד הפזמונים העברי/הלועזי]] – דירוג שבועי של הפזמונים הפופולריים.
 ==ראו גם==
-*[[:קטגוריה:שדרני רדיו ישראלים|שדרני רדיו בישראל]]
+* [[רדיו אינטרנטי בישראל]]
-*[[תחנות מספרים]]
 *[[סיקור ספורט ברדיו הישראלי]]
+* [[רדיו#השפעות בישראל|השפעות הרדיו על התרבות בישראל]]
 ==קישורים חיצוניים==
 {{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Radio of Israel|שם ויקישיתוף=שידור רדיו בישראל}}
 ===אתרי תחנות שידור===
-{{עמודות|מספר עמודות=4
+* [https://www.kan.org.il/radio/ שידורי הרדיו של תאגיד כאן]
-|עמודה 1=
+* [http://glz.co.il גלי צה"ל]
-* תחנות כלל ארציות
+* [http://www.rashut2.org.il/radio_gate.asp תחנות הרדיו האזוריות] באתר הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
-** [http://www.iba.org.il/ רשות השידור]
+תחנות רדיו חינוכי:
-***[http://88fm.iba.org.il רדיו 88FM]
+* [https://web.archive.org/web/20060202002826/http://www.netanya.ac.il/radio/ רדיו חינוכי מכללת נתניה]
-*** [http://kolhamusica.iba.org.il/ קול המוזיקה]
+* [http://kolhanegev.sapir.ac.il/ קול הנגב] מ[[מכללת ספיר]]
-***[http://gimmel.iba.org.il/index.asp?classto=Gimmel רשת ג']
+תחנות רדיו באינטרנט:
-** צה"ל
+* [http://www.ynet.co.il/Ext/App/YnetRadio/CdaYnetRadio/0,14046,,00.html חדשות ynet ברדיו]
-*** [http://glz.co.il גלי צה"ל]
+* [http://www.a7.org ערוץ 7]
-*** [http://glgltz.co.il גלגלצ]
+* [http://www.kzradio.net רדיו "הקצה"]
-|עמודה 2=
+* [http://www.halas.am הרדיו האינטרנטי חאלס]
-*רדיו אזורי
+* [http://www.menta-fm.co.il/ רדיו מנטה]
-** [http://www.channel2.co.il/ הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו]
+* [Http://www.radioezorit.co.il רדיואזורית] {{Webarchive|url=https://web.archive.org/web/20200218125213/http://www.radioezorit.co.il/ |date=2020-02-18 }}
-*** [http://90fm.co.il רדיו אמצע הדרך 90FM]
-*** [http://www.91fm.co.il לב המדינה 91FM]
-*** [http://www.96fm.co.il קול רגע 96FM91.5]
-*** [http://www.9697.fm רדיו דרום]
-*** [http://eco99fm.maariv.co.il/ רדיו מוזיקה eco99fm]
-*** [http://www.100fm.co.il/ רדיוס 100FM]
-*** [http://fm102.tapuz.co.il קול הים האדום]
-*** [http://102fm.tapuz.co.il 102FM רדיו תל אביב]
-*** [http://www.103.fm רדיו ללא הפסקה 103FM]
-*** [http://www.1075.fm רדיו חיפה]
-|עמודה 3=
-*תחנות רדיו חינוכי
-** [http://www.106fm.co.il רדיו קול הקמפוס 106FM]
-** [http://radio.live1.co.il/ רדיו קול הגליל העליון 105.3FM]
-** [http://www.radio106.fm קול אחר 106FM]
-** [http://www.netanya.ac.il/radio רדיו חינוכי מכללת נתניה]
-** [http://kolhanegev.sapir.ac.il/ קול הנגב] מ[[מכללת ספיר]]
-** [http://www.nz106fm.co.il/ קול נס-ציונה 106 FM]
-** {{קישור כללי|כתובת=http://www.ramla.muni.il/index.asp?id=1145|כותרת=רדיו קול רמלה}}
-|עמודה 4=
-* תחנות רדיו אינטרנטיות
-** [http://www.ynet.co.il/Ext/App/YnetRadio/CdaYnetRadio/0,14046,,00.html חדשות ynet ברדיו]
-** [http://www.a7.org ערוץ 7]
-** [http://www.satla-fm.co.il רדיו סטלה]
-** [http://www.kzradio.net רדיו "הקצה"]
-** [http://www.clickfm.co.il/ רדיו קליק, רדיו אינטרנטי]
-** [http://www.halas.am הרדיו האינטרנטי חאלס]
-** [http://radio1m.co.il/ רדיו 1מ']
-** [http://www.menta-fm.co.il/ רדיו מנטה]
-** [http://www.isr-radio.com רדיו ישראל - האזנה לתחנות רדיו ישראליות]
-** [Http://www.radioezorit.co.il רדיואזורית]
-}}
 ===אתרים אחרים===
-* [http://www.bitmuna.com/img_lkx/kol-jerusalem/ קול ירושלים - מצילומי טרודי שורץ-הילר, שנות הארבעים]
+* [https://web.archive.org/web/20060620043534/http://www.bitmuna.com/img_lkx/kol-jerusalem/ קול ירושלים - מצילומי טרודי שורץ-הילר, שנות הארבעים]
 * שלומי ברק, [http://www.amalnet.k12.il/sites/commun/library/radio/2005069.doc "תרומתה של תחנת רדיו בית-ספרית"]
-* [https://www.yellow-pages-israel.com/radio/ תחנות רדיו בישראל - האזנה אונליין]
+* [https://web.archive.org/web/20161011061155/https://www.yellow-pages-israel.com/radio/ תחנות רדיו בישראל - האזנה אונליין]
 * [[עוז אלמוג]], [http://www.peopleil.org/details.aspx?itemID=7862 משופר ממסדי לרדיו בידורי], מתאריך 4/21/2009, באתר "אנשים ישראל"
@@ שורה 178: / שורה 152: @@
 {{רדיו בישראל}}
+[[קטגוריה:ישראל: רדיו|*]]
 [[קטגוריה:רדיו ציבורי]]
-[[קטגוריה:ישראל: רדיו|*]]
+[[קטגוריה:ישראל לפי נושא|רדיו]]
 {{וח}}
-{{מיון ויקיפדיה|דף=שידור רדיו בישראל|גרסה=23613502|דרגה=עבר סינון}}
+{{מיון ויקיפדיה|דף=שידור רדיו בישראל|גרסה=34632908|פריט=Q4205006}}

ישראל שידור רדיו בישראל
תאגיד השידור הישראלי (קול ישראל)	כאן תרבות • כאן ב • כאן גימל • רדיו מַכַּאן • VoisFarsi • כאן רק"ע • כאן 88 • כאן קול המוזיקה • כאן מורשת • הרדיו החינוכי
צה"ל	גלי צה"ל • גלגלצ
הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו (רדיו אזורי)	אקו 99FM • רדיו א-שמס • רדיו 90FM • רדיו דרום • רדיו חיפה • רדיו ירושלים • רדיו לב המדינה • 103fm • רדיו קול ברמה • רדיו קול הים האדום • רדיו קול חי • רדיו קול רגע • רדיו תל אביב • 104.5FM רדיו צפון • רדיו א-נאס • רדיוס 100FM • תדרי הפיצול: 99.5 חמ-אש • הדיבור החם בדרום • פרוויה רדיו • קול פליי • קול חי מיוזיק
הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו – איו"ש	גלי ישראל
שידורי רדיו באינטרנט	הקצה
תחנות רדיו שנסגרו
רשות השידור (קול ישראל)	רשת א' • רשת ב' • רשת ג' • רשת ד' (קול ישראל בערבית) • רשת ה' (קול ישראל בפרסית) • רק"ע • 88FM • קול המוסיקה • רשת מורשת • הרדיו החינוכי • קול ציון לגולה • הגל הבטוח
רדיו פיראטי	ערוץ 7 • קול השלום • רדיו כל האמת
שידורי רדיו באינטרנט	רדיו ynet

שידור רדיו בישראל: הבדלים בין גרסאות בדף

גרסה מ־01:57, 4 בדצמבר 2022

תוכן עניינים