Space Launch System

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Space Launch System
SLS, בלוק I עם חללית אוריון בדרכו למתחם שיגור 39B במרכז החלל קנדי (LC-39B) בפלורידה, 17 במרץ 2022[1]
SLS, בלוק I עם חללית אוריון בדרכו למתחם שיגור 39B במרכז החלל קנדי (LC-39B) בפלורידה,
17 במרץ 2022[1]
ייעוד משגר לוויינים
יצרן נורת'רופ גראמן
בואינג
United Launch Alliance
Aerojet Rocketdyne
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
גרסאות SLS Block 1
SLS Block 1B
SLS Block 2
היסטוריית שיגורים
סטטוס בפיתוח
אתרי שיגור LC-39B במרכז החלל קנדי, פלורידה
שיגור ראשון 16 בנובמבר 2022
מטענים ידועים אוריון MPCV
יכולת
מטען ל־LEO 95,000–130,000 ק"ג
מידע נוסף
קוטר 8.4 מטרים
שלבים 2
מאיץ ראשון SRB
מספר מאיצים 2
דחף 16,013 קילו־ניוטון
מתקף סגולי 269 שניות
זמן בעירה 124 שניות
דלק מוצק
שלב ראשון בלוק I – שלב בסיס
מספר מנועים 4
סוג מנוע RS-25D
דחף 7,440 קילו־ניוטון
מתקף סגולי 363 שניות
דלק מימן נוזלי/חמצן נוזלי
שלב ראשון בלוק IB\II – שלב בסיס
מספר מנועים 5
סוג מנוע RS-25E
דחף 9,300 קילו־ניוטון
מתקף סגולי 363 שניות
דלק מימן נוזלי/חמצן נוזלי
שלב שני iCPS
סוג מנוע RL-10-B-2
דחף 110.1 קילו־ניוטון
מתקף סגולי 462 שניות
זמן בעירה 1225 שניות
דלק מימן נוזלי/חמצן נוזלי
שלב שני בלוק II – שלב העזיבה של כדור הארץ
מספר מנועים 2
סוג מנוע J-2X
דחף 3,930 קילו־ניוטון
מתקף סגולי 448 שניות
דלק מימן נוזלי/חמצן נוזלי

מערכת שיגור לחללאנגלית: Space Launch System, בראשי תיבות: SLS) הוא משגר כבד במיוחד (SHLLV) שפותח על ידי נאס"א. פיתוח המשגר החל במקור עבור תוכנית קונסטליישן, אך כשזו בוטלה, חוק ההרשאה של נאס"א לשנת 2010 הורה על פיתוח משגר חדש שיחליף את שני המשגרים שתוכננו עבור תוכנית קונסטליישן – ארס 1 וארס 5 – ושיתאים הן לשיגור חלליות מאוישות והן לשיגור מטען. המשגר ישודרג עם הזמן ויהיו לו מספר גרסאות. יכולת הנשיאה שלו תהיה בין 70 ל־100 טון למסלול LEO בגרסאותיו הראשונות. יכולת הנשיאה שלו היא כ־130 טון.[2][3]

המערכת מתוכננת לשאת את החללית אוריון, לשם נחיתה מאוישת על הירח ב־2025, במסגרת תוכנית ארטמיס.

תכנון ופיתוח

סכמת השוואת משגרים

ב־14 בספטמבר 2011 הודיעה נאס"א כי בחרה בעיצוב עבור המשגר החדש, שישא אסטרונאוטים למקומות בהם אף אדם לא היה קודם. מאז ההודעה נחשפו 4 גרסאות של המשגר: בלוק 0, בלוק I, בלוק IB ובלוק II. כל גרסה תכלול מאיצים ושלבים שונים, אשר חלקם יפותחו מהרכיבים ששימשו את מעבורות החלל, וחלקם יפותחו במיוחד עבור ה־SLS.[4] הגרסה הסופית של המשגר תכלול שלב ראשון עם חמישה מנועי RS-25E (שיפותחו ממנועיה הראשיים של מעבורת החלל), 2 מאיצים שיפותחו ממאיצי מעבורת החלל, ושלב שני עם שלושה מנועי J-2X המפותחים ממנוע ה־J-2 ששימש את משגרי הסטורן של תוכנית אפולו.

שלב הבסיס

שלב הבסיס של המשגר יהיה דומה לשלבי בסיס של משגרים אחרים. הוא יפותח ממכל הדלק החיצוני של מעבורת החלל שבתחתיתו יחוברו מנועים וראשו יותאם להרכבת חלליות או מטען. מנועי השלב יהיו מנועי RS-25 משופרים, תלי לפי גרסת המשגר:

  • בלוק 0 – שלושה מנועי RS-25D.
  • בלוק I – ארבעה מנועי RS-25D.
  • בלוקים IB ו־II – חמישה מנועי RS-25E.

מאיצים

בנוסף יכלול המשגר שני מאיצים שיעזרו לו בנסיקה בשתי הדקות הראשונות לשיגור. בלוקים 0 ו־I של המשגר יכללו מאיצים ששימשו את מעבורות החלל, אחרי שיעברו שיפוץ. בשונה ממאיצי מעבורת החלל, מאיצים אלו לא יצנחו ויאספו לשימוש חוזר אלא יעזבו וישקעו באוקיינוס. בלוקים IB ו־II של המשגר יכללו מאיצים חדשים שיפותחו ממאיצי מעבורת החלל.

שלב עליון

ה־SLS ישתמש בשלבים עליונים שונים בהתאם לגרסתו:

  • בלוק 0 – לא יכלול שלב עליון.
  • בלוק I – יכלול שלב שני מסוג iCPS בעל מנוע RL-10 משופר.
  • בלוק IB – יכלול שלב עליון שיפותח במיוחד עבורו.
  • בלוק II – יכלול את שלב העזיבה של כדור הארץ שיונע על ידי שני מנועי J-2X.

עלויות הפיתוח ושיגור

אף על פי שטיל SLS בנוי בחלקו על בסיס חומרת מעבורת החלל עלויות פיתוחו נסקו לגובה כמעט חסר תקדים: בין השנים 2011 ל־2020 לבדן הוציאה נאס"א 20.3 מיליארדי דולרים על פיתוח הטיל, וזאת בנוסף ל־9 מיליארד שהושקעו בתוכנית קונסטליישן שבוטלה.

גם מחיר שיגורו של ה־SLS צפוי להיות גבוה מאוד – בין מיליארד ל־2.5 מיליארד דולר. זהו סכום עצום, יקר בהרבה ממחיר שיגור של כמעט כל טיל אחר. לשם השוואה, מחיר השיגור של פאלקון כבד הוא 150 מיליון דולר בלבד, מחיר השיגור של מעבורות החלל האמריקאיות שהיו יקרות ובזבזניות בפני עצמם היה סביב 700 מיליון דולר, רק מחיר שיגורו של סטורן 5 הגיע למחיר דומה: בסכומים המתואמים לאינפלציה, כל שיגור של סטורן 5 עלה כ־2 מיליארד דולר (פיתוחו עלה למעלה מ־20 מיליארד).[5]

לוח זמנים

להלן לוח הזמנים המשוער של שיגורי SLS בשנים הקרובות:

משימה תאריך תצורה הערות סטטוס
ארטמיס 1 נובמבר 2022 בלוק I אוריון ומודול השירות האירופי (ESM). משימה בלתי מאוישת להקפת הירח. הצלחה
ארטמיס 2 נובמבר 2024 בלוק I מאויש אוריון ומודול השירות האירופי. משימה מאוישת סביב הירח. מתוכנן
ארטמיס 3 דצמבר 2025 בלוק I מאויש אוריון ומודול השירות האירופי. משימה מאוישת ונחיתה על הירח. מתוכנן
ארטמיס 4 ספטמבר 2028 בלוק IB מאויש אוריון ומודול השירות האירופי. משימה מאוישת לתחנת החלל במסלול סביב הירח (Lunar Gateway). הרכבת מודול המגורים הבינלאומי (I-HAB) בתחנת החלל. מתוכנן
ארטמיס 5 ספטמבר 2029 בלוק IB מאויש אוריון ומודול השירות האירופי. משימה מאוישת לתחנת החלל במסלול סביב הירח (Lunar Gateway) עם נחתת שירותי חקר הירח (LETS) לנחיתה על הירח. הרכבת המודול האירופי לאספקת תדלוק, תשתיות וטלקומוניקציה (ESPRIT) בתחנת החלל. מתוכנן

גלריה

אבולוציה של SLS מתצורת בלוק 1 לתצורות שונות

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא Space Launch System בוויקישיתוף
* Denise Miller, What Is the Space Launch System? nasa.gov, Mar 1, 2021.
* Brooke Boen, NASA Space Launch System (SLS) Rocket, nasa.gov, Oct 1, 2021.

הערות שוליים

  1. ^ Cheryl Warner, NASA’s Mega Moon Rocket, Spacecraft Complete First Roll to Launch Pad, nasa.gov, Mar 18, 2022.
  2. ^ The NASA Authorization Act of 2010
  3. ^ NASA to set exploration architecture this summer
  4. ^ SLS trades lean towards opening with four RS-25s on the core stage
  5. ^ "איך טיל נולד - הידען". הידען. 2016-02-27. נבדק ב-2018-10-14.


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36550930Space Launch System