נרו 1
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
 | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| משגר הלוויינים נרו 1 | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| ייעוד | משגר לוויינים וחלליות | ||||||||||||||||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| יצרן | המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל וחרוניצ'ב | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| ארץ ייצור |
 קוריאה הדרומית | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| היסטוריית שיגורים | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| סטטוס | פעיל | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| אתרי שיגור | מרכז החלל נארו | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגורים | 3 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| הצלחות | 1 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| חלקיות | 1 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| שיגור ראשון | 25 באוגוסט 2009 | ||||||||||||||||||||||||||||||||
| יכולת | |||||||||||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||||||||||
נַרוׂ 1 (בהנגול: 나로호, ידוע גם בשמו הקודם Korea Space Launch Vehicle- KSLV) הוא משגר לוויינים מפיתוח משותף של המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל וחברות חלל מרוסיה.
שותפות עם רוסיה
בשנת 2004 נחתמו הסכמי שיתוף פעולה בתחום החלל בין קוריאה הדרומית לרוסיה, וביניהם הוסכם על סיוע רוסי לפיתוח משגר הלוויינים הקוריאני. החברות הרוסיות השותפות למיזם המשגר הן:
- תאגיד המחקר והייצור חרוניצ'ב - קבלן ראשי ואינטגרטור למשגר
- תאגיד המחקר והייצור אנרגומאש - יצרני המנוע הרקטי של השלב הראשון במשגר
- תאגיד הבניה והייצור של מכונות משינוסטרויניה - מרכיבים קרקעיים, כן השיגור ותשתית לטיל
חלקים ניכרים מהמשגר הקוריאני משותפים למשגר הלוויינים הרוסי, האנגרה.
תכנון ומבנה
משגר הלוויינים נרו 1 מורכב משני שלבים. השלב הראשון מונע על ידי מנוע רקטי יחיד מתוצרת רוסית, מדגם RD-191, העושה שימוש בדלק נוזלי (חמצן נוזלי וקרוסין). השלב השני מונע בדלק מוצק, והוא פותח ויוצר בקוריאה על ידי המכון הקוריאני לחקר התעופה והחלל. גובהו של המשגר כ - 33 מטר, וקוטרו כ - 3 מטרים.
היסטוריית שיגורים
- שיגור הבכורה של המשגר התקיים ב - 25 באוגוסט 2009, בשעה 1700 זמן מקומי. בגלל תקלה בהפרדת החיפוי הקדמי של הטיל, לא הצליח המשגר להציב בחלל את הלוויין. שני השלבים של הטיל תפקדו היטב. הלוויין אבד בים[1].
- ניסיון שני לשגר לוויין באמצעות משגר זה נערך ב - 10 ביוני 2010, בשעה 1700 זמן מקומי. עקב תקלה התפוצץ הטיל כ-137 שניות לאחר ההמראה, ככל הנראה בגלל כשל במנוע השלב השני.
- ניסיון שלישי מוצלח התבצע ב-20 בינואר 2013 לאחר מספר דחיות, ובזכותו הצטרפה קוריאה הדרומית ל"מועדון החלל", קבוצת המדינות בעלות יכולת עצמאית לשיגור לוויינים[2].
.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה
|
|---|
הערות שוליים
- ^ Historic South Korean satellite launch fails סטיבן קלארק, באתר spaceflightnow, 25 באוגוסט 2009
- ^ South Korea Launches Rocket in 1st Space Success, מרים קרמר, אתר space.com, 20 בינואר 2013
