טיטן 2 23G

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טיטן 2 23G
Titan 23G, Titan II SLV
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
משגר בכן שיגור
ייעוד שיגור חלליות
משפחה משפחת משגרי הטיטן
יצרן מרטין מריאטה
ארץ ייצור ארצות הבריתארצות הברית ארצות הברית
היסטוריית שיגורים
סטטוס לא פעיל
אתרי שיגור 4W‏ בבסיס חיל האוויר ונדנברג
שיגורים 13
הצלחות 12
כישלונות 1
שיגור ראשון 5 בספטמבר 1988
שיגור אחרון 17 באוקטובר 2003
יכולת
מטען ל־LEO 3,600 ק"ג
מידע נוסף
גובה 31.40 מטרים
קוטר 3.05 מטרים
משקל 117,020 ק"ג
שלבים 2-3
שלב ראשון טיטן 1–2
מספר מנועים 1
סוג מנוע LR-87-7
דחף 1,900 קילו ניוטון
מתקף סגולי 258 שניות
זמן בעירה 156 שניות
דלק אירוזין 50/N2O4
שלב שני טיטן 2-2
מספר מנועים 1
סוג מנוע LR-91
דחף 445 קילו ניוטון
מתקף סגולי 316 שניות
זמן בעירה 180 שניות
דלק אירוזין 50/N2O4
שלב שלישי Star-37XFP-ISS/ Star-37S
מספר מנועים 1
דחף 38 קילו ניוטון
דלק דלק מוצק

טיטאן 2 23Gאנגלית: Titan 23G,‏ מכונה גם Titan II SLV ‏ Space Launch Vehicle ) היה משגר שפותח מטיל בליסטי בין־יבשתי "טיטן 2". המשגר נוצל לשיגור חלליות בשנים 19882003.

תיאור המשגר

חוזה להתאמה של טיל בליסטי "טיטן 2" למשגר הוענק לחברת מרטין מריאטה. הוא כלל 14 משגרים. התאמה כללה שיפורים שונים לרבות אפשרות להתקנה מנוע נוסף שפעל כשלב שלישי. כמו כן הוחלפה מערכת בקרה וניווט.

לצורכי שיגור הותאם כן שיגור 4W בבסיס חיל האוויר ונדנברג. השיגור הראשון בוצע בשנת 1988, זה היה לוויין ריגול של משרד הסיור הלאומי. השיגור האחרון בוצע בשנת 2003 עבור מנהל האוקיינוסים והאטמוספירה הלאומי. בסך הכול בוצעו 13 שיגורים מהם 12 הסתיימו בהצלחה. המשגר ה-14 שעבר התאמה הוצב במוזיון התעופה באורגון.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיטן 2 23G בוויקישיתוף


הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

39458032טיטן 2 23G