אן מקליין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אן מקליין
Anne C. McClain
לידה 7 ביוני 1979 (גיל: 45)
ספוקיין מדינת וושינגטון, ארצות הברית
מידע כללי
בשירות אסטרונאוטית בשירות נאס"א
לאום אמריקאית ארצות הבריתארצות הברית
עיסוק בעבר טייסת ניסוי
תקופת השירות 2013–הווה (כ־11 שנים)
דרגה לוטננט קולונל בצבא ארצות הברית
זמן שהייה בחלל 203 ימים, 15 שעות ו-16 דקות[1]
מספר פעילות חוץ-רכבית 2
זמן שהייה בפעילות חוץ-רכבית 13 שעות ו-9 דקות[2]
ביוגרפיה בנאס"א אן מקליין
משימות
סויוז MS-11, משלחת 58/משלחת 59 לתחנת החלל הבינלאומית
עיטורים
כוכב הארד כוכב הארד
מדליית האוויר מדליית האוויר (3)

אן שארלוט מקליין (באנגלית: Anne Charlotte McClain, נולדה ב-7 ביוני 1979) היא אסטרונאוטית אמריקאית של נאס"א, מהנדסת וטייסת ניסוי. מהנדסת הטיסה במשלחות 58 / 59 לתחנת החלל הבינלאומית.

בצעירותה

מקליין נולדה וגדלה בספוקיין שבמדינת וושינגטון, ארצות הברית. היא חלמה על להיות אסטרונאוטית עוד מגיל צעיר.[3]

למדה תואר ראשון בהנדסת מכונות בהאקדמיה הצבאית של ארצות הברית בוסט פוינט (West Point, New York) שבמדינת ניו יורק, אותו השלימה בשנת 2002. בשנת 2004, השלימה תואר שני בהנדסת אווירונאוטיקה מאוניברסיטת באת' ותואר שני מאוניברסיטת בריסטול בביטחון בינלאומי ב-2005. הלימודים באנגליה התאפשרו באמצעות מלגת מרשל (Marshall Scholarship) (על שם ג'ורג' מרשל, לאמריקאים הלומדים בבריטניה).[4]

בצבא ארצות הברית

מקליין קיבלה דרגת קצונה ב-2002 והמשיכה את לימודיה באוניברסיטת באת' ובאוניברסיטת בריסטול. עם סיום לימודיה, מקליין הוכשרת כטייסת מסוקי בל OH-58 קיואה, והוצבה בחטיבה השנייה, ברגימנט השישי (6th Cavalry Regiment) בבסיס הצבא האווירי ווילר שבהוואי. היא הייתה מפקדת מחלקת בקרה אווירית, מחלקת תחזוקה והתקדמה להיות אחראית החטיבה. מקליין צברה למעלה מ-1600 שעות טיסה ב-216 טיסות קרב במהלך 15 חודשים של סבב במהלך מלחמת המפרץ השנייה.[4]

בשנת 2009 היא השתתפה בקורס פיקוד נהולי והוצבה ברגימנט האווירי ה-14 בפורט רוקר, אלבמה. היא הייתה מדריכת מסוקי בל OH-58 קיואה, וקצינת המבצעים של החטיבה. במאי 2010, מונתה להיות מפקדת של מחלקת C, בחטיבה הראשונה, האחראית על אימון הטייסים. היא סיימה מספר קורסי ניהול ופיקוד במהלך 2011 ו-2012.[4]

ביוני 2013, מקליין סיימה לימודים בבית הספר לטייסי ניסוי של צי ארצות הברית (United States Naval Test Pilot School), באותו זמן בו נבחרה כאסטרונאוטית של נאס"א.

במהלך שירותה הצבאי, מקליין צברה למעלה מ-2000 שעות טיסה על מגוון כלי טיס כולל מסוק בל OH-58 קיואה, הביצ'קראפט C-12 Huron, הUH-60 בלק הוק, והיורוקופטר UH-72 לאקוטה (Eurocopter UH-72 Lakota).[4]

מקליין מחזיקה בדרגת לוטננט קולונל בצבא ארצות הברית.

בנאס"א

אן מקליין נבחרה כאסטרונאוטית של נאס"א ביוני 2013, והפכה לאסטרונאוטית הצעירה ביותר של נאס"א. היא סיימה את אימוניה ביולי 2015.[5]

שימשה כגיבוי לצוות סויוז MS-09 (Soyuz MS-09).

משלחות 58 / 59 לתחנת החלל הבינלאומית

מקליין מונתה להיות חלק ממשלחות 58 / 59 לתחנת החלל הבינלאומית, עקב שינויים בשיבוצים ולאחר שסרינה אוניון-צ'נסלור קודמה והוצבה במשלחות 56/57. ב-3 בדצמבר 2018 ב־11:32 UTC, מק'קליין, האסטרונאוט הקנדי דוויד סן-ז'אק, והקוסמונאוט אולג קונוננקו שוגרו על גבי סויוז MS-11 (Soyuz MS-11) לתחנת החלל הבינלאומית. תאריך השיגור המקורי היה ל-20 בדצמבר, אולם בעקבות כישלון שיגור טיסת סויוז MS-10 ב-11 באוקטובר 2018, השיגור שלהם הוקדם.

ב-22 במרץ 2019, מקליין וניק הייג ביצעו הליכת חלל, הראשונה שלהם, בזמן שהם התקינו התאמות לקראת הגעת שיגור מסחרי לתחנת החלל. הליכת החלל נמשכה 6 שעות ו-39 דקות.[6][2]

מקליין וכריסטינה קוק היו מתוכננות לבצע הליכת חלל נוספת ב-29 במרץ 2019. זו הייתה אמורה להיות הפעם הראשונה שצוות שמורכב כולו מנשים מבצע הליכת חלל בתחנת החלל הבינלאומית.[7] ואולם בעיות בגודל חליפות החלל הזמינות גרם לכך שהצוותים הוחלפו, ניק הייג מחליף את מקליין ב-29 במרץ, ומקליין ביצעה הליכת חלל עם דוויד סן-ז'אק ב-8 באפריל במקום.[8][9] הליכת החלל נמשכה 6 שעות ו-29 דקות במהלכה השניים פרסו כבלים של חשמל ותשתית לתקשורת אלחוטית סביב התחנה.

מקליין, קונוננקו וסן-ז'אק חזרו לכדור הארץ ב-25 ביוני, לאחר כמעט 204 ימים בחלל.[10]

פרסים ואותות הוקרה

בין הפרסים ואותות ההוקרה שמקליין זכתה בהם:[4]

חיים פרטיים

למקליין בן אחד אותו הביאה איתה באוגוסט 2017, כאשר היה בן 4, כדי שישתתף במהלך הצילומים הרשמיים לפני הטיסה.[11] היא אוהבת לצלול.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אן מקליין בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ ביוגרפיה של אן מק'קליין באתר spacefacts.de
  2. ^ 2.0 2.1 אודות הליכות החלל של אן מקליין באתר spacefacts.de
  3. ^ חמישה דברים שלא ידעתם על האסטרונאוטית אן מקליין נאס"א מרכז החלל ג'ונסון, 30 בנובמבר 2018
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 Whiting, Melanie (3 באוקטובר 2018). "Anne C. McClain (Col, U.S. Army) NASA Astronaut". nasa.gov. NASA. נבדק ב-5 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ "NASA's Newest Astronauts Complete Training". nasa.gov. NASA. נבדק ב-2019-03-24.
  6. ^ "Spacewalkers Complete Battery Swaps for Station Power Upgrades".
  7. ^ CNN, Gianluca Mezzofiore. "2 astronauts are scheduled for the first all-female spacewalk in history". CNN. נבדק ב-2019-03-18.
  8. ^ Berger, Eric (26 במרץ 2019). "It's unfortunate NASA canceled the all-female EVA, but it's the right decision". Ars Technica (באנגלית אמריקאית). {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Spacewalkers Swapping Places; Crew Studies Brain and Muscles – Space Station". blogs.nasa.gov. NASA.
  10. ^ Harwood, William (25 ביוני 2019). "3 station fliers complete "once-in-a-lifetime ride" home after 204-day stay in orbit". CBS News. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ Dave Mosher (20 במרץ 2019). "Astronaut Anne McClain brought her 4-year-old son to a NASA photo shoot before flying to space, and the pictures will melt your heart". Business Insider. {{cite news}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

33916508אן מקליין

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=אן_מקליין&oldid=2092851"