שמואל שרגא פייגנזון
שמואל שרגא פייבוש פייגנזוֹן (בכתב יידי: פייגענזָאהן; ערב ראש חודש אדר תקצ"ח, פברואר 1836,[1] וילקומיר – כ"ו באדר ב' תרצ"ב, אפריל 1932, וילנה), הידוע בכינויו הספרותי "שפ"ן הסופר",[2] היה מו"ל וביבליוגרף יהודי, מנהלו במשך שנים רבות של דפוס ראָם (נהגה "רוֹם"), המוכר יותר בשם "דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם" בווילנה.
ביוגרפיה
שמואל שרגא פייבוש[3] בן שלום פייגנזון נולד בווילקומיר, רוסיה (ליטא). כבר מגיל צעיר התמחה בתחום הדפוס, ובהיותו בן 24 פיקח על הדפסת ש"ס ומשניות בדפוס שטֶטין שבפרוסיה (תרכ"ב–תרכ"ד, 1862–1864).
בשנת 1867 (תרכ"ז) התמנה לנהל את דפוס האלמנה והאחים ראָם של דבורה ראם (הרכבי) וגיסיה, ומאז ניהל אותו במשך כ-55 שנה, למעט הפסקה קצרה בשנת 1888. בשנת 1871 (תרל"א), במהלך ההכנות להדפסת ה"שולחן ערוך" בדפוס ראם, שיחד פייגנזון, לפי עדותו, את המומר יעקב ברופמן, ששימש כצנזור מטעם הממשלה, וקיבל את הסכמתו להדפיס גם את הסעיף העשירי בסימן שפ"ח שבחושן משפט, אותו הדפיסו דפוסים קדומים, מפאת ההלכה ה"אסורה" הנקבעת בו: ”מותר להרוג המוסר אפילו בזמן הזה”. תוך שהוא מסתפק בהערתו של שפ"ן הסופר בשולי העמוד בה הוא מבהיר שדין זה היה תקף רק בזמן מחבר השולחן הערוך, ולא בזמן הדפסת החיבור בווילנה. אך מחליפו של ברופמן סירב להסדר זה, בזמן הדפסת המהדורה השנייה של השולחן הערוך בדפוס ראם בשנת 1875, ודרש לשנות את הניסוח בגוף הספר: ”היה מותר להרוג המוסר”.[4]
פייגנזון ריכז את המאמצים שהושקעו בעריכה ובהכנה לדפוס של מהדורת התלמוד הבבלי, הידועה בכינוייה "ש"ס וילנא", המשמשת בסיס לכל הדפסות התלמוד הבבלי שאחריה. והאחראי להדפסתה בין השנים תר"ם–תרמ"ו (1880–1886). מאמציו במיזם אדירים זה, מתוארים ב"אחרית דבר" המובאת בסוף עשרים הכרכים של התלמוד.
הוא גם היה אחראי למהדורת התלמוד הירושלמי של דפוס ראם, "דפוס וילנא", ואף חיבר לו פירוש: "רוח זקנים" – ליקוט מתוך ספרי הפרשנות "יפה עיניים" ו"נועם ירושלמי". נודעת חשיבות להקדמתו לתלמוד הירושלמי, הנקראת "שערי חומת ירושלים". כמו כן, עמד מאחורי שאר הפקות הדפוס הווילנאי, בהן בעיקר מהדורות של ספרי יסוד יהודיים רבים, שנחשבו בשעתן למהדורות מופת.
בזמן מלחמת העולם הראשונה, תחת הכיבוש הגרמני, לא ניתן היה להמשיך במלאכת ההדפסה, אך פייגנזון ועמו קומץ פועלי דפוס, המשיכו להכין לדפוס ספרים חדשים, ומיד כשהתאפשר הדבר, המשיכו בהדפסה והביאו להתאוששות בית הדפוס. לאחר המלחמה טיפל פייגנזון במכירת בית הדפוס וההוצאה לאור מידי אלמנת הברון דוד גינצבורג, בעלי ההוצאה לאור מאז פטירת האלמנה דבורה ראם, לידי חיים כהן ובנו בנדט כהן (מת ב-1953; בהמשך היה בעליה של הוצאת "ילקוט", שהתמזגה לאחר מותו עם הוצאת עם עובד). ב-1922 פרש פייגנזון מעבודתו, והוא בן 85.
בזקנותו החל בעריכת חיבורו "עלבונה של תורה", שבו הוא מצביע על שגיאות, כמו גם טעויות מכוונות, שהשתרבבו לספרות הדתית בידי אנשי צנזורה ומדפיסים נוצרים.
פייגנזון זכה לזיקנה מופלגת ונפטר בשנת 1932 (תרצ"ב). נקבר בבית הקברות היהודי בווילנה.
כתביו
- עלבונה של תורה, ברלין: דפוס צ"ה איטצקובסקי, תרפ"ט 1929.
- "לתולדות דפוס ראם"; הביא לדפוס: חיים בר-דיין, בתוך: יהדות ליטא, כרך א: יהודי ליטא מהמאה הט"ו עד 1918, תל אביב: עם הספר, תש"ך 1959, עמ' 268–296. (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 290 ואילך) (נדפס במקור בכתב העת הספר א,א (אייר תשי"ד).)
לקריאה נוספת
- משה צינוביץ, אישים וקהילות, תל אביב, תש"ן (1990). עמ' 211–212.
קישורים חיצוניים
- בן-ציון אייזנשטט, ה"ר שמואל שרגא פייגענזאהן, דור רבניו וסופריו, תרנ"ה-תרס"ה, חלק ב, עמוד 37, באתר HebrewBooks
- זלמן רייזען, 90-יאָריקער יוביליי פון א תלמיד-חכם, ליטערארישע בלעטער, 18 בנובמבר 1927 (ביידיש)
- מ. צינוביץ, "אחרונים" בירושלים דליטא | הרב פייגנזון מנהלו של דפוס "ראָם", הצופה, 20 ביולי 1945
- חיים בר-דיין, מבוא למאמר "לתולדות דפוס ראם", בתוך: יהדות ליטא, כרך א: יהודי ליטא מהמאה הט"ו עד 1918, תל אביב: עם הספר, תש"ך 1959, עמ' 268 (ספר יזכור לקהילת ליטא, בספריית העיר ניו יורק, תמונה 290)
- זאב גריס, על שמואל שרגא פייגנזון, בערך על משפחת ראם, באנציקלופדיית ייִוואָ ליהודי מזרח אירופה (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ שנת לידתו המדויקת שנויה במחלוקת וייתכן שנולד שנתיים מוקדם יותר; ראו על כך במכתבו של גצל קרסל, בכתב העת הספר ג', ד–ה–ו–ז (ניסן תשט"ו - תמוז תשט"ז), עמ' 50–51 (ראו שם גם תמונתו של פייגנזון).
- ^ שמו הספרותי, שפן הסופר, נגזר מראשי התיבות של שמו ושם משפחתו (שמואל שרגא פייגנזון), בשילוב עם עיסוקו המקצועי, והוא מתכתב עם הדמות התנ"כית שָׁפָן בֶּן-אֲצַלְיָהוּ בֶן-מְשֻׁלָּם הידוע בשם שָׁפָן הַסֹּפֵר.
- ^ פון וואָך צו וואָך | ליטעראטור און קולטור, ליטערארישע בלעטער, טור 1, 8 באפריל 1932.
- ^ לתולדות דפוס ראם. הביא לדפוס: חיים בר-דיין, בתוך: יהדות ליטא, כרך א: יהודי ליטא מהמאה הט"ו עד 1918, תל אביב: עם הספר, תש"ך 1959.
| וילנה | ||
|---|---|---|
| שכונות | זרצ'ה • פונאר | |
| כיכרות | כיכר הקתדרלה בווילנה | |
| אתרים | אוניברסיטת וילנה • ארמון הנשיאות (ליטא) • התיאטרון האופרה והבלט הלאומי של ליטא • ספריית שטראשון • מגדל גדימינאס (אנ') • נמל התעופה הבין-לאומי וילנה | |
| אתרים יהודיים | בית הכנסת הגדול של וילנה • בית הכנסת הכוראלי של וילנה • המרכז הקראי בווילנה • בית הקברות היהודי בשניפישוק | |
| אישים | אוסקר גליק • יהודה אופאטוב • חיים גראדה • ישראל אפשטיין • מרדכי אהרן גינצבורג • אנטולי גסמן • אייזיק מאיר דיק • יעקב ויגודסקי • יוסף זייברלינג • לאו חנין • דוד יוטן • איסר לובוצקי • יואל דוד סטרשונסקי לוינזון • חייקל לונסקי • אד"ם הכהן • אסף מסרר • מאיר ספיר • בוריס סקוסירב • שמואל שרגא פייגנזון • שמואל יוסף פין • יוליאן קלצ'קו • אברהם קרפינוביץ' • רבי העשיל צורף • נחמן רחמילביץ • צמח שאבאד • ברוך שוב • יהושע שטיינברג • יחיאל שיינבוים | |
| שונות | אורלה איירליינס • בריגדת הנייר • דפוס מ"ץ • דפוס ראם • דפוס רוזנקרנץ • הגאון מווילנה • יהדות וילנה • ש"ס וילנא | |
23623416שמואל שרגא פייגנזון