אוניברסיטת וילנה
 | |
| אוניברסיטה ציבורית | |
|---|---|
| מוטו |
Hinc itur ad astra (בלטינית: מכאן הדרך מובילה לכוכבים) |
| תקופת הפעילות | 1579–הווה (כ־445 שנים) |
| בעלי תפקידים | |
| רקטור | ארטורס ז'וקאוסקס |
| סגל | 2,890 |
| סטודנטים | |
| 19,768 | |
| מיקום | |
| מיקום |
וילנה,  ליטא |
| www.vu.lt | |
|
(למפת וילנה רגילה) | |
אוניברסיטת וילנה (בליטאית: Vilniaus universitetas) היא אוניברסיטה ציבורית בעיר וילנה שבליטא. האוניברסיטה נוסדה בשנת 1579 והיא האוניברסיטה הגדולה ביותר בליטא, והוותיקה ביותר במדינות הבלטיות וצפון אירופה. נכון לשנת 2019, לומדים באוניברסיטה 19,768 סטודנטים[1] ב-14 פקולטות.
היסטוריה
אוניברסיטת וילנה הוקמה בשנת 1579 בהוראתו של מלך פולין ודוכסה הגדול של ליטא סטפאן באטורי, בתמיכתו של מסדר הישועים של הכנסייה הקתולית. בזמן בנייתה, האוניברסיטה הייתה השלישית בגדולה (אחרי האוניברסיטה היגלונית ואוניברסיטת קוניגסברג) באיחוד הפולני-ליטאי. בעקבות חלוקת פולין בשנת 1795 ומרד נובמבר, הפסיקה האוניברסיטה את פעילותה ושבה לפעול בשנת 1919.
בתקופה שבין שתי מלחמות העולם כבשה פולין את חלקים בדרום ליטא, בהם וילנה רבתי. בעקבות כך, ניהול האוניברסיטה עבר לידי הפולנים. בתקופה זו השיגה האוניברסיטה מעמד יוקרה בינלאומי. בין תלמידיה בתקופה זו ניתן היה למצוא את צ'סלב מילוש (לימים חתן פרס נובל לספרות בשנת 1980). בשנות ה-30 של המאה ה-20, יושמה מדיניות של ספסלי גטו באוניברסיטה,[2] דבר הגרם למחאה אלימה, והרחקה של סטודנטים יהודיים מהאוניברסיטה. על רקע מדיניות זו, התפטר מתפקידו רקטור האוניברסיטה ולדיסלב מריאן יקוביצקי.
האוניברסיטה המשיכה את פעילותה על אף פלישת גרמניה הנאצית לפולין בשנת 1939. לאחר שמזרח פולין נכבשה על ידי הסובייטים, שבה וילנה לשליטתה של ברית המועצות וליטא באוקטובר 1939, לאחר 18 שנות כיבוש פולני. האוניברסיטה נסגרה לאחר מספר שבועות; הסגל והסטודנטים פוזרו, ונדרשו לעזוב את תחומי המגורים. ליטא הנחילה מדיניות תרבותית חדשה במדינה, שבעקבותה הקימה את האוניברסיטה מחדש, בעזרת סגל מאוניברסיטת קאונס. תוכניות הלימוד הפולניות הוחלפו באלה של הליטאים, והשפה הרשמית באוניברסיטה הפכה לליטאית. מספר פרופסורים פולניים אשר לימדו באוניברסיטה (בהם הרקטור לשעבר יקוביצקי) נעצרו על ידי השלטונות הסובייטים, ואף תשעה מהם נרצחו בטבח יער קאטין.
בסיום מלחמת העולם השנייה עזבו תלמידים ופרופסורים פולניים רבים ושבו לרפובליקה העממית הפולנית שזה עתה הוקמה. לקראת סיום תקופת השלטון הסובייטי בליטא והתפרקות ברית המועצות, החלו הליטאים לחזק את הזהות הליטאית באוניברסיטה, ולהיפרד מהאידאולוגיה הסובייטית, תחת מדיניות הגלאגסנוסט. בשנת 1990 הכריזה ליטא על עצמאותה, והאוניברסיטה שבה לאוטונומיה ליטאית.
מבנה
באוניברסיטת וילנה יש 14 פקולטות:[3]
- בית הספר לעסקים
- הפקולטה לכימיה וגאולוגיה
- הפקולטה לתקשורת
- הפקולטה לכלכלה ומנהל עסקים
- הפקולטה להיסטוריה
- הפקולטה למשפט
- הפקולטה למתמטיקה ואינפורמטיקה
- הפקולטה לרפואה
- הפקולטה לפילולוגיה
- הפקולטה לפילוסופיה
- הפקולטה לפיזיקה
- המוסד ליחסים בין-לאומיים ומדעי המדינה
- פקולטת קאונס
- המרכז למדעי החיים
בנוסף, קיימות באוניברסיטה המחלקות הבאות:
- גן בוטני
- מרכז לפיתוח טכנולוגיות מידע
- מרכז לניהול נכסים ושירותים
- ספרייה
- מוזיאון
- בית דפוס ופרסום אקדמי
חברי סגל ובוגרים ידועים
- אדם יז'י צ'ארטוריסקי - מדינאי רוסי ופולני, חבר הנהלה של האוניברסיטה בשנים 1803–1804
- סימונס דאוקנטס - סופר והיסטוריון ליטאי
- יוזף גולוחובסקי - פילוסוף פולני, פרופסור לפילוסופיה באוניברסיטה בשנים 1821–1824
- יוהאן פטר פרנק - רופא גרמני, פרופסור לרפואה באוניברסיטה בשנת 1804
- מריה גימבוטאס - חוקרת פולקלור וארכאולוגית ליטאית-אמריקאית
- אדם מיצקביץ' - סופר ומשורר פולני
- צ'סלב מילוש - משורר, מסאי ומתרגם פולני, חתן פרס נובל לספרות לשנת 1980
- יוליוש סלובצקי - משורר ומחזאי פולני
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של אוניברסיטת וילנה
הערות שוליים
- ^ Facts and Figures, Vilnius University (באנגלית בריטית)
- ^ Emanuel Melzer, ʻImmānû'ēl Melṣer, No Way Out: The Politics of Polish Jewry, 1935-1939, Hebrew Union College Press, 1997. (באנגלית)
- ^ Faculties, Institutes, Centres & Other Departments, Vilnius University (באנגלית בריטית)
| וילנה | ||
|---|---|---|
| שכונות | זרצ'ה • פונאר | |
| כיכרות | כיכר הקתדרלה בווילנה | |
| אתרים | אוניברסיטת וילנה • ארמון הנשיאות (ליטא) • התיאטרון האופרה והבלט הלאומי של ליטא • ספריית שטראשון • מגדל גדימינאס (אנ') • נמל התעופה הבין-לאומי וילנה | |
| אתרים יהודיים | בית הכנסת הגדול של וילנה • בית הכנסת הכוראלי של וילנה • המרכז הקראי בווילנה • בית הקברות היהודי בשניפישוק | |
| אישים | אוסקר גליק • יהודה אופאטוב • חיים גראדה • ישראל אפשטיין • מרדכי אהרן גינצבורג • אנטולי גסמן • אייזיק מאיר דיק • יעקב ויגודסקי • יוסף זייברלינג • לאו חנין • דוד יוטן • איסר לובוצקי • יואל דוד סטרשונסקי לוינזון • חייקל לונסקי • אד"ם הכהן • אסף מסרר • מאיר ספיר • בוריס סקוסירב • שמואל שרגא פייגנזון • שמואל יוסף פין • יוליאן קלצ'קו • אברהם קרפינוביץ' • רבי העשיל צורף • נחמן רחמילביץ • צמח שאבאד • ברוך שוב • יהושע שטיינברג • יחיאל שיינבוים | |
| שונות | אורלה איירליינס • בריגדת הנייר • דפוס מ"ץ • דפוס ראם • דפוס רוזנקרנץ • הגאון מווילנה • יהדות וילנה • ש"ס וילנא | |
25644612אוניברסיטת וילנה