בית הקברות היהודי בשניפישוק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מצבות בבית העלמין בשניפישוק. 1922
חלק מבית העלמין שעדיין לא נחפר, ברקע אצטדיון ז'לגיריס
עצמות שנחשפו בעת חילול בית העלמין

בית הקברות היהודי בשניפישוקליטאית: Šnipiškės, שניפישקס) הוא בית הקברות היהודי העתיק והגדול ביותר בבירת ליטא, וילנה. רובו נהרס בתקופת השלטון הסובייטי.

היסטוריה

בשניפישוק (אנ') התקיימה קהילה יהודית גדולה במשך מאות שנים, ולה בית כנסת גדול. בית הקברות בשניפישוק החל לשמש לקבורה במאה ה-15, בשטח שעומד כיום במרכז וילנה, לגדת הנהר נריס. בשנת 1817 תכנן ממשל הצאר הרוסי להפסיק את הקבורה בבית העלמין, אך הוא לא נסגר בפועל עד 1831. בבית הקברות בשניפישוק עמד קברו המקורי של הגאון מווילנה שהועבר ברבות השנים לבית הקברות היהודי החדש בווילנה הסמוך לששקינה (אנ').

תחת השלטון הסובייטי, בין השנים 19491950 נהרס בית הקברות כמעט לחלוטין לשם הקמת אצטדיון ז'לגיריס (אנ') הניצב כעת על מקומו. אבני המצבות פורקו, ושימשו להקמת פארקים ומבני ציבור, קווי המתאר של האותיות העבריות מבצבצים עדיין גם על אבני מדרכה בווילנה[1]. רוב השטח שוטח ועמד ריק לצד האצטדיון.

בשנת 1971 הוקם "ארמון הספורט הסובייטי" (כיום "ארמון וילנה לקונצרטים וספורט" (אנ')) במרכז שטח בית הקברות.

ב-8 באפריל 2008 הוכרז המקום כאתר מוגן, בתור אנדרטה.

המאבק על תוכנית הבינוי החדשה

באוגוסט 2015 הודח רבה הראשי של ליטא הרב חיים בורשטיין בידי הקהילה היהודית לאחר שהצהיר בפומבי על התנגדותו לתוכנית להסבת ארמון הקונצרטים והספורט למרכז כנסים מודרני, תוכנית שתצריך חפירות בשטח בית הקברות ההיסטורי. בשנים 20162017 התארגנה עצומה שנשלחה לממשלת ליטא בחתימת 38,000 איש מצאצאי יהודי ליטא החיים במדינות אחרות (בהן: ישראל וארצות הברית).

בדצמבר 2019 הוכרזו תוכניות חדשות למרכז הכנסים המודרני שיחליף את זה הנוכחי, התוכניות אושרו על ידי הקהילה היהודית בליטא וגם על ידי הוועד להצלת בתי עלמין באירופה, הפועל מלונדון.

הסכמה זו נתקלה בביקורת חריפה של ועידת רבני אירופה, הוועידה פרסמה גילוי דעת הלכתי לפיו הוועד להצלת בתי עלמין באירופה פועל שלא בסמכות ואינו מוכן לקבל את עמדת רוב הפוסקים. בהשתדלות עצומה של ר' דב פריד זצ"ל מארה"ב (נפטר תשפ"ד) נאספו 50,000 חתימות נגד התוכנית, ור' יצחק פינס מישראל צאצא של הגר"א (ושל עוד רבים מהנפטרים הקבורים שם) תבע את בעלי המקום בבית המשפט המחוזי בווילנה בבקשה למתן צו להפסקת העבודות, בהמשך הצטרפו לתביעה כמאה צאצאים נוספים בית המשפט דחה את התביעה וגם את הערעור בבית המשפט העליון, אבל עצם ההתעסקות של בית המשפט בשאלת הבעלות על השטח וההפגנה שנערכה במקום תוך הקמת מצגת של מציבות דמה הרחיקה משקיעים מן הפרויקט והוא גווע לאיטו.

רבני דרשו שהתכנסו בוילנא בתשפ"ב לכנס סיום לימוד המשנה ברורה ביקרו גם הם בבית העלמין להשטתח על קברות הצדיקים הטמונים שם ולהביע את מחאתם על חילול בית העלמין

ההפגנה שנערכה במקום בתש"פ
ההפגנה שנערכה במקום בתש"פ

לבקשת ר' יצחק פינס בית דין צדק בני ברק בראשות אב בית הדין הגר"ש רוזנברג דן בנושא והוציא פסק דין האוסר את העבודות במקום במתווה שהוצע, על פסק דין זה חתם גם הרב חיים קניבסקי. ובעקבותיו צירפו את חתימותיהם הרב גרשון אדלשטיין ורבנים נוספים, בהמשך בהשתדלותו של הרב אלחנן ברון (ששימש בעבר כשליח בד"צ ב"ב לנושא זה) הצטרפו חברי מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית, לרבני התאחדות הרבנים דאמריקה וקנדה ורבני ה-OU וחתמו על מכתב לממשלת ארצות הברית בבקשה להתערב מול ממשלת ליטא בעצירת התכנית מחשש שייפגעו קברים רבים שנמצאים מתחת לפני השטח.

בפועל נמשכות עבודות שגרתיות בשטח נכון לינואר 2025 אבל הכוונה להפעיל במקום אולם כנסים ככל הנראה ירדה מן הפרק.

לקריאה נוספת

  • ישראל רוזנר, חילול בית העלמין העתיק בווילנא במרכז ישיבת מועצגה"ת דאמריקה, יתד נאמן, כ"ו באלול תש"פ, עמ' 10

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון ויקיפדיה

שימוש בפרמטרים מיושנים [ דרגה ]
בית הקברות היהודי בשניפישוק29632460