רבי שלמה מדרויש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף שלמה מדרויש)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
רבי שלמה מדרויש
לידה המאה ה-12
טרואה?
כינוי הקדוש מדרויש
מקום פעילות דרויש (אנ') או רואן
השתייכות בעלי התוספות
רבותיו ר"י הזקן; ריצב"א
תלמידיו רבי שמואל מפלייזא; רבי מאיר מלונדון
בני דורו רבי שמשון משאנץ; רבי ברוך בן יצחק
אב רבי יהודה מטרויש

רבי שלמה בן יהודה מדרויש המכונה "הקדוש מדרויש"[1] היה מבעלי התוספות בצרפת בסביבות מפנה המאה ה-13.

חייו

יש האומרים כי נולד בטרואה[2]. למד בישיבתו של ר"י הזקן בדמפייר (אנ')[3], והיה מצעירי תלמידיו, ולאחר פטירתו למד מפי הריצב"א[4]. חי ופעל בעיר דרויש (אנ'), אך לדעת גולב עירו הייתה רואן[5], שם, לדעתו, עמד בראשות ישיבה או בית מדרש[6]. היה מחכמי צרפת שאליהם שלח הרמ"ה את איגרתו בעניין פולמוס הרמב"ם[7]. מלבד זאת, עמד בקשרי מכתבים עם חברו, רבי שמשון משאנץ[8] ומתואר ששאל שאלות את חברו רבי ברוך בן יצחק[9].

גולב סבור כי בהשפעת הנזירות הנוצרית, נהג במנהגי פרישות מהנאות העולם, ובכלל זה מנישואין[10], אולם אורבך הסיק מהמקורות שהייתה לו אשה וכנראה גם בת[11].

כינויו הנפוץ היה "הקדוש", המרמז על מוות על קידוש השם. אין בידינו מקורות נוספים על נסיבות מותו[12].

מובאות מתורתו

חידושיו מזכרים בתוספות הנדפסים על הדף[13] ובקובצי תוספות נוספים על מסכתות פסחים, יבמות, כתובות, גיטין, קידושין, בבא קמא, בבא מציעא מכות, שבועות ונדה. במפורש נזכר שחיבר "פרישה" (=פירוש) למסכת סנהדרין[14][15], פסחים[16] וכתובות.

ידוע בעיקר בזכות פסקו, לפיו בקידושין, אין שליח עושה שליח.[דרוש מקור]. יש המייחסים אליו את הפירוש למסכת אבות המיוחס לרש"י [17].

בכמה מקומות מצוטטות הנהגותיו[18].

כמה מפירושיו לתורה נזכרים באסיפות פירושי בעלי התוספות לתורה[19].

יש המייחסים לו את הפירוש למסכת אבות המיוחס לרש"י.

תלמידיו

לקריאה נוספת

  • אפרים אלימלך אורבך, בעלי התוספות: תולדותיהם, חיבוריהם, שיטתם, ירושלים תשל"ו.
  • נחום גולב, תולדות היהודים בעיר רואן בימי הבינים, תשל"ו, בעיקר בעמ' 105 - 119.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. שם המקום נכתב במקורות בצורות רבות, בהן: דרוייש, דרואש, דריוש, טרוייש, טריוואש, טרייס, טורש, דרוס, דרוש, רדוש, רודוש, רואס.
  2. גולב, עמ' 109. ועיינו בדברי הרמ"ה: "הרב הגדול ר' שלמה מרואס נר"ו בן הרב הגדול ר' יהודה מטרוייש רי"ת"
  3. שו"ת מהרש"ל סימן כט
  4. ^ 4.0 4.1 ראו מרדכי פסחים פרק שני רמז תקנב: "וכן כתב הרב רבי שמואל מפלמיז"א בשם רבו הקדוש רבינו שלמה מדרו"ש שקיבל מרבו ר"י ברבי אברהם".
  5. גולב, עמ' 106 ו-109. וראו אצל אורבך, עמ' 337 הערה 27
  6. גולב, הערה 86. אורבך בהערה 27 חולק על השערה זו.
  7. איגרות הרמ"ה (כתאב אלראסייל), תרל"א, עמוד ד
  8. ראו למשל: שיבולי הלקט, חלק ב, מהדורת חסידה עמ' 13
  9. מרדכי יבמות סימן כא, על פי גרסת "מרדכי ישן".
  10. גולב, עמ' 112 ושם בהערה 323
  11. אורבך, עמ' 337 - 338 בהערה 25
  12. הרב נפתלי יעקב הכהן (אוצר הגדולים אלופי יעקב, חלק ה' סימן תתשג) כתב שנהרג בגזרות שהיו בצרפת בשנת ד'תתקנ"ג (1192/1193)
  13. לדוגמה: תוספות, מסכת פסחים, דף כ"ג עמוד ב', ד"ה דהא; תוספות, מסכת יבמות, דף ס"ה עמוד א', ד"ה אי
  14. תוספות, מסכת סנהדרין, דף י"ח עמוד א', ד"ה כהן
  15. תוספות חכמי אנגליה סנהדרין, מהדורת סופר עמ' 3 ועוד
  16. תוספות חכמי אנגליה פסחים, מהדורת פינס עמ' 53
  17. ראה ב"אוצר הגדולים- אלופי יעקב" חלק ח' ערך ריא
  18. ראו למשל: אור זרוע חלק ב סימן רנו דף קיט עמוד א; הלכות שמחות למהר"ם סימן קטו; מרדכי מועד קטן סימן תתקכא ועוד
  19. ראו למשל: הדר זקנים, שמות כא, ב; מושב זקנים (ששון) עמ' שפב, ועוד. הרשימה במלואה הובאה אצל גולב, עמ' 190 - 192, וראו אצל אורבך, הערה 34.
  20. נפתלי יעקב הכהן, רבינו אהרן הכהן, אוצר הגדולים אלופי יעקב ב, עמ' קיז אות תכו, באתר היברובוקס
  21. אורבך חלק ב, עמ' 513
  22. רפאל הלפרין, אטלס עץ חיים חלק ה עמ' 204 ערך 1503
  23. יחזקאל פוגל, סנהדרי גדולה - מכות, ירושלים תשל"ט מבוא, עמ' 39
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

שלמה מדרויש40382800Q131861778