שיטה
 שיטה
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | קטניתאים |
| משפחה: | קטניות |
| תת־משפחה: | מימוסיים |
| סוג: | שיטה |
| שם מדעי | |
 Acacia
| |
| תחום תפוצה | |
| שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת: | |
.jpg){kind=link}
שיטה (שִׁטָּה, שם מדעי: Acacia) הוא סוג עץ או שיח לעיתים רחוקות מטפסים מעוצים מתת-משפחת המימוסיים, ממשפחת הקטניות (.Fabaceae Juss)[1]. בסוג זה 1,393 מינים רובם נפוצים באזורים בעלי אקלים טרופי או סובטרופי; בעיקר באוסטרליה (שבה לבדה יש כ-950 מינים). לרוב מיני השיטה קוצים. פרחי השיטה צהובים או לבנים ולפירות צורת תרמיל מוארך. שרף עץ השיטה נקרא "גומי ערבי" או "גומי ערביקום" והוא משמש בתור צמח מרפא או בתור דבק לתעשייה ושימוש ביתי. להבדיל משרף עץ הלבונה ושרף עץ האלה הנקראים בשם "מסטיק ערבי" או "מסטיק תימני".
אטימולוגיה ומיון מדעי
מקור שמה המדעי של השיטה - Acacia - הוא בשפה היוונית akakia שהוא מרמז על הקוצניות של השיטה והוא נגזר מהמילה היוונית akis שמשמעותה "קוץ". בערבית ספרותית נקראת השיטה סנט. כך גם עמק האלה מכונה בערבית "ואדי סנט" על שום עצי השיטה המלבינה הגדלים בו. בערבית מדוברת נקראת השיטה בשם סיאל ומכאן "צאלה" בעברית. זה הוא שורש השם של קיבוץ צאלים ונחל צאלים - על שום עצי השיטה הגדלים באזורים אלו. על שם השיטה נקראים אבל שיטים ונחל השיטים אשר בבקעת הירדן.
על פי מסורת חז"ל, תרגום השבעים ומסורת המתרגמים מערבית עץ השיטה שמש לבניית המשכן וחלק מכליו (שמות, כ"ו, ט"ו-ט"ז)[2].
השם שיטה (תורניתה) מופיע במילון "ילקוט הצמחים" (עמוד 40, הערה 677) משנת 1930[3] ואושרר במילון "צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים" משנת 1946 בסעיף 3 בעמ' 8[4].
בעבר, ובספרים רבים ולא מעודכנים, מיני השיטה שויכו למשפחת השיטיים (המימוסיים, Mimosaceae). אולם לפי הטַקְסוֹנוֹמְיָה (תורת המיון) העכשווית (2022) משפחה זו בוטלה ושולבה כסוג שיטה (Acacia) במשפחת הקטניות.
תיאור
בישראל גדלים בר שיטת הנגב, שיטה סלילנית, שיטה מלבינה, ושיטת הסוכך. שיטה רעננה (Acacia laeta Benth.) היא צמח נדיר בבקעת ים המלח, מצדו השני של ים המלח, בירדן. שיטה כחלחלה הנפוצה היא צמח זר ופולש.
מינים רבים של שיטה הם צמחי נוי וצמחי תועלת. השרף שימש תרופה בימי קדם ובתלמוד מוזכרת תרופה כזו העשויה מאקציה. מקור השם הבינלאומי לגומי נגזר משם מצרי קדום שציין את השרף של עצי השיטה (אולי מהצליל המהדהד של המכה בגומי). עצים אחרים שימשו להפקת חומרי צבע. פצצת סירחון המשמשת תלמידים בבתי ספר כמעשה קונדס היא תרמיל הפרי של שיטה משתלשלת (Acacia Pendula) הגדלה בארץ כצמח תרבות בגלל פרחיה היפים.
בצרפת ובצפון אפריקה מפיקים לדוגמה בושם מהפרחים של שיטת המשוכות.
שיטה כחלחלה ושיטה סלילנית הן אלרגניות לפי הספרות הבוטנית.
שיטה כחלחלה היא המין הנפוץ ביותר מבין עצי השיטה שהובאו מאוסטרליה. המין הובא לארץ ישראל בזמן המנדט הבריטי בשנת 1920 לצורך ייעור, יבוש ביצות ועצירת חולות נודדים כדי שאלו לא יגיעו לשטחים חקלאיים. העץ התאקלם במהירות והוא נפוץ בכל רחבי הארץ ובמיוחד בולט בצדי הכבישים. השיטה הכחלחלה מסווגת כצמח פולש ונחשבת כיום, יחד עם הקיקיון המצוי כצמחים הזרים הפוגעים ביותר במערכות האקולוגיות בשטחים הפתוחים בישראל[5].
בישראל גידלו או מגדלים יותר מעשרים מינים של עצי נוי, עצי יער (שיטה ארוכת-עלים (Acacia longifolia) ועצי משוכות (למשל, שיטת המשוכות (Acacia farnesiana) שמוצאה ממרכז אמריקה) ויש אפילו מינים פליטי תרבות, שהוכרזו כצמח פולש (למשל, שיטת עלי-ערבה שמוצה ממרכז אוסטרליה ומזרחה) מינים רבים של שיטה הם ירוקי-עד שאינם עומדים בשלכת ואינם מינים מדבריים. העלים של עצים אלה הם עלים פשוטים דמויי איזמל. הפרחים קטנים, האבקנים מרובים וארוכים.
סימביוזה
ידועה סימביוזה בין עצי שיטה באמריקה לבין נמלים. במערכת שיתוף זו הנמלים מגינות על העץ על ידי כך שהן תוקפות חרקים ויונקים קטנים הבאים לאכול את העלים. מצד שני, מפרישה השיטה מזון לנמלים מבלוטות מיוחדות הנמצאות בעלים[6]. בעצי השיטה בישראל הזרעים נגועים בזחלים של חיפושיות (Bruchidius spadiceus). אם זרעים אלה נאכלים על ידי צבאים, הזחלים הטפילים מתים בקיבה של הצבאים וכאשר הם מופרשים החוצה הזרעים מוכנים לנביטה[7].
השיטה במקורות
השיטה נזכרת עשרים ושמונה פעם כעץ אשר שימש לבניין המשכן וכליו, למשל, לבניית הארון (שמות כה י) והשולחן (שם, כה כג). קרשי המשכן היו ”עצי שטים עומדים, עשר אמות ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד” (שם, כו טו- טז, לו כ). העצים לבניית המשכן היו מתרומת העם: ”וכל אשר נמצא אתו עצי שטים” (שמות לה כד), אך לא ברור מאין השיגום, עניין שמהווה פתח לפרשנויות אחדות. המידות (4.8 מטר, על 0.72 מטר) אינן מתאימות לעץ השיטה, ולפי מקורות חז"ל מדובר בארזים שהובאו לארץ גושן בידי בני ישראל. פעם אחת נזכרת השיטה בין העצים שיפריחו את השממה (ישעיה מא יט). על שם העץ נקראו כנראה שמות מקומות: אחת מתחנות בני ישראל במדבר (במדבר כה א), מקום בערבות מואב שבעבר הירדן המזרחי (במדבר לג מט; יהושע ב א, ג א; מיכה ו ה), 'בית השטה' (שופטים ז כב) ו'נחל השטים' (יואל ד יח).
לפי מסורת חז"ל, ובאופן ברור יותר במסורת התרגום הערבית, ה'שיטה' היא אחת ממיני ה- Acacia הידועים גם בימינו בשם שיטה, אם כי לא ניתן להכריע באיזה מין מדובר. אפשר שיש להבחין בין מין עצי השיטים הנזכרים בנוגע לבניית המשכן וכליו ובין מין העץ הנזכר בישעיהו.
בממצא הבוטני-ארכאולוגי נמצאו שרידים משיטת הנגב, שיטת הסוכך ושיטה סלילנית בחפירות באזור הנגב החל מהעת העתיקה. המין האחרון הוא הנפוץ ביותר בשימושו כעץ בניה, ולפיכך הוא גם מועמד אפשרי לזיהוי ה'שטה' המקראית. ממצא עשיר ביותר של שיטה סלילנית נמצא מתקופת הברזל, בעיקר בתל באר שבע וכן בתל ערד ובתל שרע (נחל גרר). כמו כן נמצאו גם שרידים של שיטה מלבינה ושיטת הנילוס(אנ'). שרידים של כל מיני השיטים הללו נמצאו במצרים העתיקה והם שימשו לצרכים מגוונים[8].
מספר מקורות
- שמות פרק כ"ה' י וְעָשׂוּ אֲרוֹן, עֲצֵי שִׁטִּים ... יג וְעָשִׂיתָ בַדֵּי, עֲצֵי שִׁטִּים; וְצִפִּיתָ אֹתָם, זָהָב.
- שמות פרק כ"ו' טו וְעָשִׂיתָ אֶת-הַקְּרָשִׁים, לַמִּשְׁכָּן, עֲצֵי שִׁטִּים, עֹמְדִים.
- שמות פרק כ"ז, א וְעָשִׂיתָ אֶת-הַמִּזְבֵּחַ, עֲצֵי שִׁטִּים...
- שמות פרק ל"ז, כה וַיַּעַשׂ אֶת-מִזְבַּח הַקְּטֹרֶת, עֲצֵי שִׁטִּים
- ישעיהו פרק מ"א, יט אֶתֵּן בַּמִּדְבָּר אֶרֶז שִׁטָּה, וַהֲדַס וְעֵץ שָׁמֶן; אָשִׂים בָּעֲרָבָה, בְּרוֹשׁ תִּדְהָר וּתְאַשּׁוּר--יַחְדָּו.
- על פי הפסוק הקודם, בתלמוד במסכת ראש השנה כ"ג א', מכלילים את השיטה בתוך עשרה מיני הארזים, כלומר עצי סרק שהאדם מחשיב רבות את השימוש בענפיהם או גזעיהם, כארז.
- בבלי, ראש השנה כ"ג א' כל שיטה ושיטה שנטלו נכרים מירושלים עתיד הקדוש ברוך הוא להחזירן.
השיטה כסמל
השיטה משמשת סמל זיהוי בקרב הבונים החופשיים בדרגה השלישית[דרוש מקור] ורבים מהם נושאים סיכה או סמל של ענף שיטה על דש הבגד על מנת לזהות זה את זה[דרוש מקור].
ראו גם
- שרף
- גומי ערבי
- הרנוג השיטים - צמח טפיל על עצי שיטים
לקריאה נוספת
- עזריה אלון, החי והצומח של ארץ ישראל. משרד הביטחון – ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע. כרך 10 עמוד 144
- הבריטניקה החדשה לנוער, הוצאת ידיעות אחרונות - ספרי חמד וכתר הוצאה לאור. כרך 16 עמוד 52.
- זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, הוצאת עם עובד, 1980.
- נעמי פיינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, הוצאת כנה - ירושלים. מסת"ב 965-264-051-4
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: שטה |
- שיטה, באתר ITIS (באנגלית)
- שיטה, באתר NCBI (באנגלית)
- שיטה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- שיטה, באתר Tropicos (באנגלית)
- שיטה, באתר GBIF (באנגלית)
- שיטה, באתר IPNI (באנגלית)
- שיטה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- איים ירוקים במדבר צחיח, עמיר וינשטיין
- תמונות מהוואי
- האקציות הבלתי נשכחות, באנגלית
- עץ שטת סוכך בנגב המערבי, המכונים לחקר המדבר
- לזיהוי עצי השיטים של המשכן וכליו, מאת פרופ' מרדכי כסלו, http://132.70.42.12/AB_project/publications/attachments/393.pdf (אורכב 20.06.2020 בארכיון Wayback Machine)
הערות שוליים
- ^ Acacia, WFO (2022), 10-04-2022 (באנגלית)
- ^ ד"ר משה רענן, וכי תימא שאני עצי שטים דחשיבי ולא בטלי – שיטת היאור, באתר פורטל הדף היומי
- ^ ילקוט צמחים, תר"ץ 1930
- ^ צמחי ארץ ישראל (תש"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית, 1946
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מסמך מדיניות בנושא: מיני צמחים פולשניים בשטחים מוגנים ופתוחים באזור המרכז, באתר המשרד לאיכות הסביבה, פברואר 2005 - ^ Marcia González-Teuber, Martin Kaltenpoth, Wilhelm Boland, Mutualistic ants as an indirect defence against leaf pathogens, New Phytologist, 2014 doi: 10.1111/nph.12664
- ^ H. F. Lamprey G. Halevy S. Makacha, Interactions between Acacia, bruchid seed beetles and large herbivores, African Journal of Ecology, 1974
- ^ להרחבה: זהר עמר, צמחי המקרא, ירושלים תשע"ב, עמ' 152-151
| מיני שיטה בארץ ישראל | |
|---|---|
|
38245062שיטה