שרף

ערך זה עוסק בחומר נוזלי היוצא מהעץ. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שרף (פירושונים).

שְׂרָף הוא חומר נוזלי היוצא מן העץ, הנוצר מהטרפן המחומצן של השמנים הנדיפים בצמחים. השרף אינו מסיס במים אך מסיס בכוהל ובאתר.

ישנם שני סוגים של שרף: שרף טבעי ושרף שאינו טבעי, שהכנתו נעשית על ידי פרקולציה עם אלכוהול, ריכוז הפרקולנט והשקעת השרף עם מים בעודף.

שרף שעבר תהליך התאבנות במעבה האדמה יוצר אבן חן הקרויה ענבר.

התועלת המדויקת של ייצור השרף בידי העץ אינה ידועה, אך הוצעו כמה סיבות אפשריות כגון סתימת חורים (הגלדה של פצעים), הגנה בפני חרקים שרוצים לחדור לעץ, ומניעת גדילה של פטריות טפילות.

לשרף שימושים שונים לאדם:

גומי מופק משרף של מיני עצים טרופיים.
שרף שימש בעבר לאיטום תחתית ספינות.^[1]
שרף שימש בהכנת לפידים.^[1]
השרף עוזר להפיק צליל יותר חזק מן הקשת של כלי המיתר. הנגנים מורחים את השרף על הקשת כדי להגביר את החיכוך בינה ובין המיתר. החיכוך מגביר את הצליל המופק.
השרף משמש גם בתור סם מרפא לריפוי של מחלות שונות, כוויות,^[1] הצטננות, ומשכך כאבים לנשים הרות (אופיום).
ניתן להכין מתוך השרף חומר מסמיך המשמש בהכנת קינוחים, ממתקים וריבה וכמייצב וחומר קשירה לעוגה, וגלידה.
השרף שימש בימי קדם גם לעשיית קטורת לבשמים, ומשמש עד היום לטקסים דתיים.
השרף הוא חלק ממרכיבי הדיו לכתיבת ספר תורה.
רקדני בלט משתמשים בשרף למניעת החלקת הנעל והחלקה על הבמה.