זוכי פרס איג נובל

להלן רשימת מקבלי פרס איג נובל והנושאים עליהם קיבלו את הפרס:

1991

דן קווייל, סגן נשיא ארצות הברית שדימוייו הציבורי היווה סמל לבורות בעיני מעניקי האיג-נובל והביא ל"זכייתו" בשנה הראשונה להענקת איג-נובל בתואר "האדם שמראה כמה חשוב להעניק חינוך מדעי"

• כימיה – ג'קאוס בנבניסט, על ה"גילוי" שלו שלמים יש זיכרון של אירועים שהתרחשו לפני זמן רב.
• כלכלה – למייקל מילקן, על המצאת איגרות חוב הזבל.
• חינוך – דן קווייל, על הבורות שהפגין ובכך הצליח להדגים, בצורה טובה יותר מכל אדם אחר, את הצורך בחינוך למדעים.
• ספרות – אריך פון דניקן, על ספרו מרכבות הא-לים בו הסביר איך הושפעה התרבות האנושית מגורמים מהחלל החיצון.
• שלום – אדוארד טלר על פיתוח פצצת המימן, על מאמציו לשנות את משמעות השלום כפי שאנו מבינים אותו.

הישגים מומצאים

במעמד פרסי האיג נובל הראשון נוספו גם שלושה הישגים מומצאים:

• מחקר בינתחומי – לג'וזיה ס. קארברי, פרופסור שהומצא ב-1929, על מחקרו בפסיכו-קרמיקה.
• טכנולוגיית הולכי רגל – לפול דה-פנטי, על המצאת מצנפת הבקי, קסדה ספירית שהולכי רגל חובשים כדי להגן על עצמם.
• פיזיקה – תומאס קייל, על גילוי היסוד הכבד בטבע, מנהלניום.

1992

• ארכאולוגיה – ארגון הצופים של צרפת שמתוך כוונה של הסרת גרפיטי מחקו ציורים פרהיסטוריים.
• ספרות – יורי סטרוקוב, על פרסום 948 מאמרים מדעיים בין השנים 1981 ל-1990 (ממוצע של לפחות מאמר אחד כל 3.9 ימים).
• רפואה – קבוצת חוקרים מיוקוהמה על ההוכחה המדעית שאנשים הסבורים שיש להם ריח רע מהרגלים אכן יש להם ריח רע מהרגלים ואילו אלו הסבורים שאין להם ריח רע ברגלים אכן אין להם ריח רע ברגליים.
• שלום – דריל גייטס, מפקד המשטרה מלוס אנג'לס, על שיטות השכנוע הייחודיות שלו להביא מספר אנשים ביחד למשטרה (במהומות לוס אנג'לס).

1993

מיכאיל גורבצ'וב, מנהיגה האחרון של ברית המועצות שבעצמו זכה בפרס נובל לשלום, אמנם לא זכה בפרס איג-נובל – אבל ההערכה שרוב הסיכויים שהוא אינו אנטיכריסט (סיכוי של 1 ל-710,609,175,188,282,000 שהוא אכן אנטיכריסט) זיכתה את רוברט פאיד בפרס למתמטיקה בשנת 1993

• מתמטיקה – רוברט פאיד על מאמר בו העריך את הסיכויים לכך שמיכאיל גורבצ'וב הוא אנטיכריסט (1 ל-710,609,175,188,282,000).
• פסיכולוגיה – ג'ון אדוארד מק ודוד מ. ג'ייקובס על המסקנה שלהם שאנשים שמאמינים שנחטפו על ידי חייזרים מהחלל החיצון אכן נחטפו על ידי חייזרים.
• פיזיקה – על המסקנה כי מקורו של הסידן הנמצא בקליפות ביצי תרנגולת הוא בהיתוך קר.

1994

• כימיה – בוב גלאזגו, סנטור טקסס על ניסוח חוק מ-1989, שמצריך היתר מיוחד לחוקרי מעבדה לרכישת כוסות, צלוחיות, מבחנות או מוצרי זכוכית אחרים במעבדה.
• ספרות – ל. רון האברד על חיבור ספר הסיינטולוגיה דיאנטיקה שהוא הטוב ביותר לאנושות או לחלקה.
• מתמטיקה – הכנסייה הבפטיסטית הדרומית באלבמה, על הערכתם של אנשי הכנסייה כמה אחוזים מאלבמה יגיעו לגיהנום אם לא יתקנו את דרכם.
• פסיכולוגיה – לי קואן יו (ראש הממשלה הראשון של סינגפור), על שליטתו על אוכלוסיית סינגפור במשך 30 שנה, באמצעות עונשים ביד קשה, בין היתר על יריקות, לעיסת מסטיק והאכלת יונים.

1995

• רפואה – עבור מחקר על השפעות נשימה דרך נחיר אחד.
• פיזיקה – מחקר של השפעת תכולת המים על התנהגות דחיסת של פתיתי דגני בוקר.
• פסיכולוגיה – קבוצה של פרופסורים מאוניברסיטת קיו ביפן שהצליחו לגרום ליונים להבחין בין ציורים של פיקאסו לציורים של קלוד מונה.
• בריאות הציבור – נוחות לבישת תחתונים רטובים.
• שלום – הרשות המחוקקת הטאיוואנית , עבור ההוכחה שפוליטיקאים משיגים יותר בתקיפות הדדיות מאשר במלחמות.

1996

יצירת האומנות "פלמינגו פלסטיק ורוד". שזיכתה את יוצרה, דון פת'רסטון, בפרס איג נובל לאומנות לשנת 1996, יצירה זו היא אבן דרך בחלוקת פרסי איג-נובל, שכן לראשונה זוכה בפרס אכן בא לטקס על מנת לקבל את הפרס

ז'אק שיראק, נשיא צרפת זוכה פרס איג-נובל לשלום לשנת 1996 על ניסויים גרעיניים במלאת 50 שנים לאסון הירושימה

• אומנות – דון פת'רסטון ממסצ'וסטס על יצירתו "פלמינגו פלסטיק ורוד". הזוכה הראשון שבא לטקס על מנת לקבל את הפרס.
• ביולוגיה – לאנדר ברהיים (אוניברסיטת ברגן, נורווגיה) על מחקרו בנושא השפעת עלי השום על התיאבון של עלוקות.
• רפואה – לג'יימס ג'והנסטון ועמיתיו מחברת "פיליפ מוריס" על שהצליחו להעיד עדות משכנעת בפני הקונגרס האמריקאי שהניקוטין אינו סם ממכר.
• פיזיקה – לרוברט מתיוס (אוניברסיטת אסטון, אנגליה) על כך שניסח במחקרו בצורה יותר מדויקת את חוק מרפי ומחקר הקובע שפרוסת לחם מרוחה בחמאה תיפול תמיד על הצד המרוח.
• שלום – לז'אק שיראק (נשיא צרפת) על ביצוע ניסויים גרעיניים באוקיינוס השקט בשנה בה ציינו בעולם יובל שנים להפצצת הירושימה.
• כימיה – לג'ורג' גובל (אוניברסיטת פרדיו) על שיא עולמי בהדלקת ברביקיו (3 שניות) וזאת על ידי חמצן נוזלי ופחם.
• טקסונומיה – צ'ונוסוקי אוקמורה (מעבדות אוקמורה, יפן), על גילוי מאובנים של למעלה מ-1000 מינים שונים הקטנים מחצי מילימטר.
• ספרות – לעורכי כתב העת "החברה", שפרסמו מאמר לפיו המציאות אינה קיימת.
• כלכלה – לד"ר רוברט ג'ינקו (אוניברסיטת בפאלו) על מחקרו שמוכיח שלחץ כלכלי מגביר את הסיכון ללקות בדלקת חניכיים.

1997

• אסטרונומיה – ריצ'רד הוגלנד (ניו ג'רזי) על זיהוי תופעות פראידולואיות מחוץ לכדור הארץ, ביניהם הפנים במאדים.
• ביולוגיה – מדידת גלי מוח של אנשים בזמן לעיסת מסטיקים שונים.
• כלכלה – על בזבוז של מיליוני שעות עבודה בגידול חיות מחמד וירטואליות.
• אנטומולוגיה – מארק הוסטטלר, על כתיבת מגדיר חרקים המזהה אותם לפי צורת המריחה של החרק על חלון הרכב.
• ספרות – דורון ויצטום, אליהו ריפס ויואב רוזנברג. על מציאת תוכן מוצפן בדילוגי אותיות בתנ"ך.
• מטאורולוגיה – הוכחה שזריקת תרנגולת לטורנדו אינה יכולה לסייע במעקב מטאורולוגי אחר מהירות הרוח.

1998

• ביולוגיה – על השפעת הפרוזאק על מצב הרוח של הצדפות.
• הנדסה – המצאת שריון נגד דובי גריזלי.
• הסתברות – דו"ח המראה על היחס בין גובה וגודל כף הרגל.

1999

• ספרות – מכון התקנים הבריטי, על הדוח המפורט בן ששה עמודים על הדרך הנכונה להכין תה.
• פיזיקה – לן פישר, על חישוב הזמן האופטימלי לטבול ביסקוויט בתה לפני שיתפורר.
• בריאות הציבור – על המצאת שולחן מסתובב שאמור לעזור לאשה שיולדת באמצעות כוח צנטריפוגלי.
• חינוך מדעי – משרדי החינוך של קנזס וקולורדו, עבור הקביעה ש"ילדים אינם צריכים להאמין באבולוציה יותר מכח הכבידה של ניוטון או מהתאוריה שחיידקים גורמים למחלות".

2000

אנדריי גיים, זוכה פרס איג נובל בפיזיקה לשנת 2000, הראשון שזכה גם בנובל וגם באיג נובל.

• כימיה – על הגילוי שמבחינה ביוכימית התאהבות אינה שונה מהפרעה טורדנית-כפייתית.
• מדעי המחשב – על המצאת תוכנה המזהה אם מי שלוחץ על מקלדת המחשב הוא אדם או חתול.
• ספרות – על ספר המסביר שאנשים אוכלים יותר אוכל מהנחוץ להם.
• פסיכולוגיה – דוד דאנינג וג'סטין קרוגר, על המחקר שהוכיח שאנשים בלתי מקצועיים אינם מודעים לחוסר הידע שלהם ובעלי הערכה עצמית מוגזמת.
• פיזיקה – אנדריי גיים ומייקל ברי (אוניברסיטת בריסטול), על ניסוי רחיפה מגנטית של צפרדע (אנדריי גיים הוא הראשון שזכה גם בנובל וגם באיג-נובל).

2001

• רפואה – עבור המחקר על בדיקת הפציעות מקוקוס נופל.
• אסטרופיזיקה – קבוצת מחקר ממישיגן, על ההוכחה שחורים שחורים ממלאים את כל הדרוש מבחינה טכנית על מנת להיחשב כמיקומו של הגיהנום.
• כלכלה – על ההוכחה שאנשים יכולים למצוא דרך לדחות את רישום מותם על מנת שקרוביהם יוכלו לזכות להפחתה במס ירושה.
• פיזיקה – דוד שמידט, על הסבריו בנוגע לווילון המקלחת.
• בריאות הציבור – מכון בריאות הנפש בבנגלור, על הגילוי שתופעת החיטוט באף קיימת במידה ניכרת אצל מתבגרים.
• טכנולוגיה – מכון רישום פטנטים באוסטרליה, עבור רישום פטנט על המצאת הגלגל.

2002

• ביולוגיה – גילוי מאפייני חיזור של בנות יענה לבני אדם.
• מחקר בין תחומי – קארל קרוסזלניקי, מחקר על מאפייני המוך הטבורי.
• חברת גזפרום, אימוץ של המושג המתמטי של מספרים מדומים לעולם העסקים.

2003

• ספרות – מחקר שכלל תיעוד 80 סטטיסטיקות על שאלות כמו: כמה אנשים הולכים עם כובעי בייסבול הפוכים וכמה נועלים נעלי ספורט לבנות וכמה תלמידים לא אוהבים את הטעם של כרוב ניצנים.
• כימיה – יוקיו הירוסה, על מחקר בנושא "למה יונים לא נמשכות לפסל הברונזה בעיר קנאזווה".
• מחקר רב תחומי – קבוצת חוקרים מאוניברסיטת שטוקהלם, על המחקר שמסביר למה תרנגולים מעדיפים בני אדם יפים.
• רפואה – צוות חוקרים מאוניברסיטה קולג' בלונדון, על ההוכחה שההיפוקמפוס של נהגי המוניות בלונדון יותר מפותח מרוב אלו שאינם נהגי מוניות בלונדון.
• שלום – אל ביהארי, עבור ניהול אורח חיים פעיל אף על פי שהוכרז באופן רשמי כמת, על הדיונים לאורך 18 שנה מול הביורוקרטיה וקרובי משפחתו שרצו את כספו בנושא "ההוכחה שהוא חי".
• פיזיקה – קבוצת מחקר מאוסטרליה, על המחקר שקבע מה הם הכוחות הדרושים כדי לגרור כבשה על פני משטחים שונים.

2004

• הנדסה – דונלד סמית, על פטנט להסתרת התקרחות.
• כימיה – מפעל קוקה-קולה בבריטניה על שהצליח להפוך מי שתייה למים שמסוכן לשתות אותם.
• ביולוגיה – בן וילסון (אוניברסיטת קולומביה הבריטית) על מחקרו בתחום הביולוגיה הימית שהוכיח שדגי הרינג מתקשרים באמצעות נפיחות.
• פסיכולוגיה – סימונס דניאל (אוניברסיטת אילינוי) וכריסטופר צ'ייברס (אוניברסיטת הרווארד), על ההוכחה שכאשר אנשים מרוכזים בדבר אחד הם מתעלמים לחלוטין מדברים בעלי אפיון שונה.
• בריאות הציבור – ג'יליאן קלארק, חוקרת מאוניברסיטת הרווארד על מחקרה בנושא חוק חמש השניות בו גילתה שאין משמעות לחוק ושנשים אוכלות אוכל שנפל לרצפה יותר מגברים.

2005

יושירו נאקאמטסו, ממציא פורה, אליו מיוחסות למעלה מ-4,000 המצאות. את הפרס קיבל בשנת 2005 על מחקרו על הקשר בין תזונה לאריכות ימים

• תזונה – הוענק ליושירו נאקאמטסו על תיעוד וניתוח כל ארוחה שאכל ב-34 שנים שקדמו לקבלת הפרס.
• פיזיקה – על ההוכחה שזפת מתנהג כנוזל אף על פי שנראה כמוצק.
• ביולוגיה – קיטלוג של ריחות שונים של 131 צפרדעים הנמצאות בחרדה.
• כלכלה – גאורי ננדה, על המצאת "Clocky" – שעון מעורר שבורח ומתחבא וממשיך לצלצל מה שמחייב את מי ששוכב לקום כדי לכבות אותו.
• כימיה – על ההוכחה שאדם יכול לשחות במהירות בסירופ, כמו במים.
• פסיכולוגיה – קלייר רינד ופיטר סימונס, על מדידת גלי מוח של ארבה לאלקטרודות בזמן שהוא צופה ב"מלחמת הכוכבים".

2006

• מתמטיקה – מציאת הנוסחה המתמטית למציאת המספר המינימלי של צילום תמונה קבוצתית כך שבטוח שכל המצולמים לא ייתפסו עם עיניים סגורות.
• חקר העופות – על המחקר שגילה איך הנקר לא מקבל כאב ראש מהמכות שהוא נותן בעץ.
• פיזיקה – מחקר שכותרתו "מדוע ספגטי יבש נשבר לעיתים קרובות ליותר משתי חתיכות".
• ביולוגיה – על מחקר שגילה שיתושי אנופלס נמשכים לניחוח של גבינת לימבורגר באותה מידה שהם נמשכים לניחוח של כפות רגליים מזיעות.

2007

• מחקר שהוכיח שבליעת חרבות גורמת לכאבי גרון.
• כימיה – מאיו יממוטו, על ההצלחה בהפרדת וניל מצואת פרות.
• תעופה – פטרישיה אגוסטינו, סנטיאגו פלאנו ודיאגו גולומבק, על המחקר שהוכיח שויאגרה מסייעת לאוגרים להתאושש מהר יותר מיעפת.
• בלשנות – מחקר שהוכיח שחולדה אינה יכולה להבחין בין אדם שמדבר מהסוף להתחלה אם הוא מדבר יפנית או הולנדית.
• פיזיקה – מחקר על האופנים בהם סדינים מתקמטים.
• ביולוגיה – על מחקר המפרט את כל סוגי האורגניזמים (קרדיות בקטריות עכבישים וכו') שיכולים להימצא במיטה.
• כלכלה – על המצאת רשת שמותקנת על תקרת הבנק וניתן להפיל אותה על שודדים בשעת הצורך.

2008

• ארכאולוגיה – על ההוכחה שארמדיל יכול להרוס אתר חפירות ארכאולוגיות.
• רפואה – רבקה וובר ודן אריאלי, על המחקר המוכיח שתרופות פלצבו יקרות הן יעילות יותר ממקבילותיהן הזולות.
• ביולוגיה – על מחקר המוכיח שפרעושים הנמצאים על כלבים קופצים גבוה יותר מפרעושים הנמצאים על חתולים.
• כימיה – לשני צוותי חוקרים, מארצות הברית ומטייוואן, על ההוכחה שקוקה-קולה יכולה לשמש כאמצעי מניעה, ועל ההוכחה שלא.

2009

• שלום – הוענק לחוקרים שווייצרים שגילו שבקבוק בירה מלא נשבר בקלות יותר כשפוגע בראשו של אדם, מאשר בקבוק ריק.
• רפואה וטרינרית – על המחקר שמוכיח שפרות עם שם נותנות יותר חלב מפרות ללא שם.
• פיזיקה – על מחקר המסביר למה נשים בהיריון מצליחות לשמור על שיווי משקל ולא ליפול למרות שבטנן גדלה.
• כלכלה – איסלנד, על ההוכחה שבנקים גדולים יכולים להפוך לקטנים וקטנים לגדולים.
• כימיה – חוקרים ממקסיקו, על ייצור חומר מוליך למחצה בחיבור בין טקילה ליהלומים.
• רפואה – דונאל אונגר, על מחקרו בנושא פריכת אצבעות הידיים של יד אחת ולא היד השנייה במשך 50 שנים.
• ביולוגיה – על הפרדת חיידק מצואת דובי פנדה שיכול לפרק את רוב הפסולת הביתית.
• ספרות – משטרת אירלנד, על נתינת 50 דו"חות ל"פראוו ז'זדי" כשלמעשה פירוש השם הוא "רישיון נהיגה" בפולנית.

2010

• בריאות הציבור – מנואל ברבייטו, צ'ארלס מאתיוס ולארי טיילור, על ההוכחה שחיידקים נצמדים למדענים בעלי זקן.
• ניהול – אלסנדרו פלוצ'ינו, אנדריאה ראפיסארדה וסזאר גארופאלו, על הוכחה מתמטית שקידום עובדים בארגון באופן אקראי יעיל יותר עבור הארגון מאשר קידום ע"פ כישורי עובד.
• רפואה – סיימון ריטוולד ואיליה ואן ביסט, על ההוכחה שניתן לפתור סימפטומים של אסתמה על ידי נסיעה ברכבת הרים.
• פיזיקה – ליאן בארקין, שיילה ויליאמס ופטריסיה פרייסט, על ההוכחה שאם לובשים גרביים על הנעליים מחליקים פחות על קרח ונמנעת נפילה.
• שלום – על ההוכחה שקללות עוזרות להפחית תחושת כאב.
• כימיה – עבור ההוכחה שמים ונפט יכולים להתערבב.

2011

• שלום – ארתוראס זוקאס (ראש העיר של וילנה), על ההוכחה שניתן לפתור בעיית חניה בלתי חוקית על ידי טנק שידרוס את המכונית החונה.
• שלום הציבור – קבוצת מחקר מאוניברסיטת טורונטו, על ההוכחה שהסחות דעת גורמות לנהגים להיות פחות מרוכזים בנהיגה.
• מתמטיקה – הפרס למחשבי הקץ שהתברר שאינו נכון: לדורותי מרטין (טענה לסוף העולם ב-1954), לי ג'אנג רים (טען שהעולם ייחרב ב-1992), והארולד קמפינג (טען שהעולם ייחרב ב-1994 ואחר כך טען שב-2011).

2012

• פסיכולוגיה – לקבוצת מדענים מהולנד שגילו כי מגדל אייפל נראה קטן יותר כאשר שוכבים על צד שמאל, ביחס לאיך שהוא נראה כאשר שוכבים על צד ימין.
• שלום – לחברת SKN הרוסית על כך שהצליחה להמיר תחמושת רוסית ישנה ליהלומים חדשים.
• תהודה – לזוג מדענים יפנים שיצרו מכונה שמפריעה לאדם לדבר בכך שהיא מחזירה את הקול של הדובר לאחר השהיה קצרה.
• נוירולוגיה – לקבוצת מדענים מארצות הברית שהדגימה שחוקרי מוח מסוגלים, בעזרת כלים מסובכים וסטטיסטיקה פשוטה, להפיק אותות של פעילות מוחית אפילו מדג סלמון מת.
• כימיה – לג'והאן פטרסון (Johan Pettersson) שהצליח לגלות מדוע בבתים מסוימים בעיירה אנדרסלוב (Anderslöv) שבשוודיה, שיערם של אנשים הופך לירוק.
• ספרות – למשרד הממשלתי האמריקני לדו"חות, על כך שיצר דו"ח שמדווח על דיווחים שמדווחים על המלצת הכנת דיווחים שמדווחים על דו"חות.
• פיזיקה – לשלישיית מדענים מארצות הברית ומבריטניה אשר חישבו את יחסי הכוחות הפועלים על הקוקו האנושי.
• דינמיקת נוזלים – לרוסלן קרצ'ניקוב (Rouslan Krechetnikov) ולהנס מייר (Hans Mayer) על כך שחקרו את הדינמיקה של "שכשוך נוזלים", על מנת לברר מה קורה כאשר אדם מסתובב עם כוס קפה בידו.
• אנטומיה – למדען ומדענית מארצות הברית שגילו כי שימפנזות מסוגלות להבחין בין שימפנזים שונים מבני מינם, על ידי צפייה בתמונות המציגות את הקצוות האחוריים שלהם בלבד.
• רפואה – לזוג חוקרים מצרפת שהציעו שיטה חדשה לביצוע קולונוסקופיה אשר ממזערת את הסיכון שהמטופל יתפוצץ.

2013

• ביולוגיה/אסטרונומיה – קבוצת חוקרים שגילתה שחיפושיות זבל יכולות למצוא את דרכן הביתה באמצעות ניווט לפי שביל החלב.
• רפואה – לקבוצה של מדענים סינים ויפנים שגילו כי עכברים שעברו השתלת לב שרדו זמן רב יותר אם הם האזינו לאופרה, בפרט לאופרות של מוצארט ולאופרה לה טרוויאטה של ורדי.
• פסיכולוגיה – לצוות רב לאומי שאישר כי אנשים בגילופין נוטים לחשוב שהם יותר אטרקטיביים מאשר הם באמת.
• פיזיקה – לצוות של מדענים איטלקים, עבור מחקר שהראה כי אנשים יכולים לרוץ על פני שטח של בריכה, כל עוד היא נמצאת על הירח או במקומות אחרים בעלי כבידה נמוכה.
• הסתברות – למדען סקוטי, על מחקרו באשר לתנועת הפרות. ליתר דיוק, הוא גילה כי ככל שהפרה רובצת זמן רב יותר, כך גדל הסיכוי שהיא תקום בקרוב. אך מצד שני קשה לחזות מתי פרה העומדת על רגליה תחליט לרבוץ.
• שלום – לנשיא בלארוס אלכסנדר לוקשנקו שהוציא מחוץ לחוק מחיאות כפיים, ולמשטרה שם שעצרה אדם בעל יד אחת על מחיאת כפיים.

2014

• מדע ארקטי – אייגיל ריימרס וסינדר אפטסטול, שבחנו כיצד איל הצפון מגיב לבני אדם מוסווים כדובי קוטב.
• אמנות – קבוצת חוקרים שבדקה כמה כאב מרגישים כאשר נורים ביד על ידי לייזר עוצמתי בשעה שמביטים בציורים מכוערים לעומת יפים.
• ביולוגיה – לצוות מצ'כיה, גרמניה וזמביה, עבור תיעוד זהיר של העובדה שכאשר כלבים עושים את צורכיהם, הם מתיישרים לפי השדה המגנטי של כדור הארץ על ציר צפון-דרום.
• רפואה – לצוות מארצות הברית ומהודו, עבור טיפול בדימום בלתי נשלט מהאף באמצעות תחיבתן של פרוסות בשר חזיר לנחירי החולה.
• בריאות הציבור – לצוות מצ'כיה, יפן, ארצות הברית והודו, על מחקר בשאלה האם יש סיכון פגיעה מנטלית לבני אדם להיות הבעלים של חתולים.
• מדעי העצב – לצוות סיני מהאקדמיה למדעים בביגצ'יג שחלקו באוניברסיטת טורונטו בקנדה, עבור ניסיון להבין מה מתרחש במוחם של אנשים שראו את פניו של אותו האיש על פרוסת טוסט.
• פיזיקה – קבוצת חוקרים שבדקו את החיכוך בין נעל לקליפת בננה וקליפת הבננה לרצפה כאשר אדם דורך על קליפת בננה הנמצאת על הרצפה.
• פסיכולוגיה – קבוצת חוקרים שצברו ראיות לכך שבממוצע אנשים שנוהגים להישאר ערים עד מאוחר הם יותר נרקיססטים, מניפולטיביים ופסיכופתים מאשר אנשים שנוהגים להתעורר מוקדם בבוקר.

2015

• כימיה – לצוות מאוסטרליה ומארצות הברית, עבור המצאת מתכון כימי שמאפשר להחיות ביצה מבושלת.
• פיזיקה – לצוות מארצות הברית ומטאיוואן, על מחקר בנושא העיקרון הביולוגי שלפיו כמעט כל היונקים מרוקנים את שלפוחיות השתן שלהם ב-21 שניות.
• ספרות – לצוות מהולנד, מבלגיה, מארצות הברית ומאוסטרליה, על גילוי העובדה שהמילה "הא?" קיימת בכל שפה, בלי לדעת מדוע.
• כלכלה – למשטרת בנגקוק, עבור הצעה לשלם תשלום נוסף במזומן לשוטרים שסירבו לקבל שוחד.
• רפואה – לצוות מיפן ומסין וכן לצוות מסלובקיה, מארצות הברית ומבריטניה, עבור ניסויים שערכו, שמטרתם ללמוד את ההשלכות הביו-רפואיות של נשיקות אינטנסיביות (ופעולות אינטימיות, בין-אישיות אחרות).
• מתמטיקה – לצוות מאוסטריה, מגרמניה ומבריטניה, עבור ניסיון להשתמש בעקרונות מתמטיים כדי להבין איך הצליח איסמעיל מלך מרוקו לגדל 888 ילדים.
• רפואה – לצוות מבריטניה, מארצות הברית, מסוריה, מניו זילנד ומעוד מספר מדינות, עבור קביעה כי ניתן לאבחן דלקת תוספתן חריפה בצורה מדויקת על ידי כמות הכאב שהחולה חש כאשר הוא מונע על פסי האטה.
• ביולוגיה – לצוות מצ'ילה ומארצות הברית, עבור האבחנה שכאשר מחברים מקל לאחוריה של תרנגולת, היא הולכת בצורה שמזכירה את צורת הליכתם המשוערת של דינוזאורים.
• פיזיולוגיה – לשני אנשים, שנתנו לדבורי דבש לעקוץ אותם ב-25 מקומות שונים בגופם כדי ללמוד אלו מקומות כואבים הכי פחות (הגולגולת, קצה הבוהן האמצעית והזרוע) ואלו כואבים הכי הרבה (הנחיר, השפה העליונה).

2016

• רבייה – לאורולוג המצרי אחמד שאפיק שבדק כיצד תחתונים מבדים שונים משפיעים על חיי הרבייה של חולדות.
• כלכלה – לצוות מניו זילנד ומבריטניה שביקשו מסטודנטים להעריך את "ערך המותג" של סלעים שונים באמצעות הסתכלות על תמונותיהם.
• פיזיקה – לגאבור הורווט ועמיתיו, שהבינו שאור מקוטב מסביר מדוע סוסים לבנים עמידים לזבובים ממשפחת הטבניים ("זבובי סוס") וגם מסביר למה מצבות שחורות ומבריקות מושכות שפיריות אל מותן.
• רפואה – לנוירולוג הגרמני אנדראס שפרנגר ולעמיתיו, שהראו שאפשר לעבוד על המוח ולגרד את זרוע שמאל כדי להקל על גירוד בזרוע ימין ולהפך.
• פסיכולוגיה – לחמישה מדענים מבלגיה, מהולנד, מגרמניה, מקנדה ומארצות הברית על מחקרם על שקרנים.
• שלום – לפילוסופים ופסיכולוגים מקנדה ומארצות הברית שפרסמו מחקר על "קבלה וזיהוי של בולשיט בעל עומק מדומה".
• ביולוגיה – לשני בריטים שחיו כחיות: צ'ארלס פוסטר, הוא עורך דין, וטרינר ופילוסוף מאוניברסיטת אוקספורד שחי בטבע כגירית במחילה בגבעה בוויילס, כלוטרה, כשועל עירוני שמחטט בפחים באיסט אנד, כאייל שניצוד על ידי כלבים בסקוטלנד וכסיס. תומאס תוואייטס חי כמה ימים כתיש.
• ספרות – לפרדריק סיוברג, סופר שוודי ואנטומולוג (חוקר חרקים) חובב שכתב אוטוביוגרפיה בת שלושה כרכים על ההנאה שבאיסוף זבובי רחף באי קטן בשוודיה.
• תפיסה – לשני חוקרים יפנים שבדקו האם כשמתכופפים ומביטים על דברים מבין הרגליים הדברים נראים שונים.

2017

• פיזיקה – לחוקר הצרפתי מארק אנטואן פארדין, שבדק האם חתול הם מוצק או נוזל, והאם זרימת החתולים תהפוך לכאוטית.
• דינמיקת נוזלים – לחוקר הדרום קוריאני ג'יוון האן, שעשה מחקר "מה קורה אם הולכים אחורה עם כוס קפה", והגיע למסקנה שהוא נשפך פחות, אך לאידך, סיכוייך להתקל באבן גדולים יותר.
• כלכלה – למתיו רוקלוף וננסי גריר, שגילו שהחזקה של תנין צעיר ביד לפני משחק מזל מעלה את סכום ההימורים. כלל זה מותנה בכך שמדובר באנשים עם נטייה להימורים שאין להם רגשות שליליים חזקים באותה עת.
• תזונה – לצוות חוקרים בינלאומי שדיווח לראשונה כי עטלפי ערפד מסוג "ערפד שעיר-רגליים" בברזיל ניזונים מדם בני אדם. הם לא ראו ממש את הערפדים תוקפים אנשים, אך כשבחנו דגימות צואה של העטלפים – מצאו בחלק מהם חומר גנטי אנושי, לצד DNA של תרנגולות.
• שלום – לרופאים, מומחי שינה ומטרה למדינה על דיג'רידו משווייץ שגילו כי נגינה בדיג'רידו יכולה להקל על נחירות ועל דום נשימה חסימתי בינוני בשינה.
• רפואה – לחמישה חוקרי מח מצרפת, שזיהו בעזרת MRI תפקודי (המשמש לדימות מוח) את המעגלים המוחיים האחראים על תחושת דחייה מגבינה.
• אנטומיה – לרופא הבריטי ג'יימס הית'קוט, שפרסם ב-1995 מאמר בשם "למה לאנשים זקנים יש אוזניים גדולות?".
• קוגניציה – לחוקרים מאיטליה שגילו כי לתאומים זהים קשה להבדיל בין תמונתם לתמונת התאום שלהם.

2018

• רפואה – למארק מיטשל ודייוויד וורטינגר, על השימוש ברכבות הרים כדי לנסות להחיש את מעבר אבני הכליות.
• אנתרופולוגיה – לצוות חוקרים על איסוף ראיות כי השימפנזים בגן חיות מחקים את בני האדם בערך לעיתים קרובות כמו שבני אדם מחקים שימפנזים.
• ביולוגיה – לחוקרים שהוכיחו שמומחי יין יכולים לזהות באמצעות ריח את נוכחותו של זבוב בודד בכוס יין.
• כימיה – לשלושה חוקרים שבדקו עד כמה הרוק האנושי הוא חומר ניקוי טוב למשטחים מלוכלכים.
• חינוך רפואי – לרופא יפני על הדו"ח הרפואי "קולונוסקופיה בעמדת ישיבה: שיעורים שנלמדו מקולונוסקופיה עצמית."
• ספרות – לצוות חוקרים על מחקר שרוב האנשים המשתמשים במוצרים להרכבה אינם קוראים את ההוראות.
• תזונה – לג'יימס קול, על חישוב שבדק שצריכת הקלוריות מתזונה קניבלית נמוכה משמעותית מהצריכה הקלורית ברוב דיאטות הבשר המסורתיות האחרות.
• שלום – לצוות חוקרים בינלאומי על מדידת התדר, המוטיבציה והאפקטים של צעקות וגידופים בזמן נהיגה ברכב.
• כלכלה – לשישה חוקרים על מחקר שבדק האם יעיל לעובדים להשתמש בבובות וודו כדי לנקום בבוסים פוגעים.

2019

• רפואה – לחוקר האיטלקי סילבנו גלוּס (Gallus), שמחקריו הראו כי פיצה טובה לבריאות.
• כימיה – לחוקרים מיפן שמדדו כמה רוק מייצרים ילדים בני חמש.
• ביולוגיה – לשישה חוקרים מסינגפור, מסין, מאוסטרליה, מפולין, מארצות הברית ומבולגריה שהראו שלתיקנים אמריקנים (Periplaneta americana) חיים ומתים יש תכונות מגנטיות שונות.
• חינוך רפואי – לקארן פריור (Pryor) ותרזה מק'קִיֵּן (McKeon) שהשתמשו בקליקר, כלי המשמש באילוף כלבים, דולפינים וחיות אחרות, כדי לאמן מנתחים.
• פסיכולוגיה – לפריץ שטראק (Strack) שהראה בשנת 1988 שהחזקת עט בפה באופן שיוצר חיוך גורמת לתחושת שמחה, שמתבטאת למשל בהנאה מוגברת מקריקטורות; וגם על השתתפותו במחקר שניסה לשחזר את המחקר הקודם וכביכול הפריך אותו.
• שלום – לרופאים וחוקרים מסעודיה, מסינגפור, מארצות הברית ומבריטניה שמיפו אילו אזורים בגוף הכי כיף לגרד.
• הנדסה – למהנדס האיראני אימאן פרח-בח'ש (Farahbakhsh) שב-2017 רשם פטנט על מכונה להחלפת חיתולים.
• כלכלה – לחוקר מטורקיה ולשני חוקרים מהולנד שגילו ששטרות כסף יכולים להעביר חיידקים עמידים.
• פיזיקה – לקבוצת חוקרים בינלאומית שבדקה כיצד הוומבטים מפרישים את הגללים הייחודיים שלהם, שצורתם קובייתית.

2020

• אקוסטיקה – לסטפן רבר, טקשי נישימורה, ג'ודית ג'ניש, מארק רוברטסון וטקומסה פיץ', שגרמו לאליגטורית לשאוג בחדר אטום ומלא אוויר מועשר בהליום.
• פסיכולוגיה – למירנדה גיאכומין וניקולס רול, על תכנון שיטה לזיהוי נרקיססטים באמצעות הגבות שלהם.
• שלום – למנהיגים של הודו ופקיסטן, שהדיפלומטים שלהם נוקשים בדלת של השכן באמצע הלילה ובורחים לפני שמישהו עונה.
• פיזיקה – איוון מקסימוב ואנדריי פוטוטסקי, שקבעו באמצעות ניסוי מה קורה לתולעי אדמה חיות כאשר הן מורעדות בתדרים גבוהים.
• ניהול – לקסי גאנג-אן, מו טיאן-קסיאנג, יאנג קאנג-שנג, יאנג גאונג-שנג ולינג קסיאן-סי, חמישה רוצחים שכירים מסין, שהעבירו משימה אחד מהשני כאשר כל אחד מקבל פחות כסף ואף אחד לא מבצע את המשימה.
• אנטומולוגיה – ריצ'רד וטר, שאסף עדויות לכך שאנטומולוגים רבים מפחדים מעכבישים, שאינם חרקים.
• רפואה – ניאנקה ולינק, דמיאן דניס וארנוד ואן לון, על אבחון מיסופוניה, המצוקה שנוצרת משמיעה של אנשים אחרים לועסים.
• חינוך רפואי – גורבנגולי ברדימוחמדוב נשיא טורקמניסטן, ולדימיר פוטין נשיא רוסיה, דונלד טראמפ נשיא ארצות הברית, רג'פ טאיפ ארדואן נשיא טורקיה, אלכסנדר לוקשנקו נשיא בלארוס, אנדרס מנואל לופס אוברדור נשיא מקסיקו, נרנדרה מודי ראש ממשלת הודו, בוריס ג'ונסון ראש ממשלת בריטניה וז'איר בולסונארו נשיא ברזיל, על שימוש במגפת הקורונה כדי ללמד את העולם שלפוליטיקאים יכולה להיות השפעה גדולה ומיידית יותר על חיים ומוות מאשר לרופאים ומדענים.
• מדעי החומר – מתין ארן, מייקל בבר, ג'יימס נוריס, אליסה פרון, אשלי רוטקוסקי, מייקל ווילסון ומרי אן ראגאנטי, על שהראו שסכינים מצואה אנושית מוקפאת אינן עובדות היטב.

2021

• ביולוגיה – לסוזן שולץ, רוברט אוקלנד ויוסט ואן דה וייר על ניתוח הוריאציות של גרגור, צרצור, מלמול, יללה, גניחה, חריקה, שריקה, נהמה, נביחה וגרסאות נוספות של דרכי תקשורת בין בני אדם וחתולים.
• אקולוגיה – ללילה סטארי, אלבה גווילן, אנגלה וידל-ורדו ומנואל פורקר על שימושם בכלים באנליזה גנטית כדי לזהות מינים שונים של חיידקים המצויים בחפיסות מסטיקים זרוקות במדינות שונות ברחבי העולם.
• כימיה – לגורג' וויקר, ניקולאס קראטר, בניטה דרסטרוף, כריסטוף סטונר, אפסטראטיוס בורצוקידיס, אכים אדטבאוור, יוכן וולף, תומאס כלופפל, סטפן קראמר ויונתן וויליאמס על מחקרם הבודק את האוויר בתוך אולמות תיאטרון במטרה לבדוק האם הריחות מושפעים מהקהל בהתאם לכמות האלימות, התנהגות א-חברתית, שימוש בסמים ובניבולי פה בסרט.
• כלכלה – לפאבלו בלאבטסקי על התגלית שהשמנת יתר של פוליטיקאים יכולה להוות אינדיקציה לשחיתות במדינה.
• שלום – לאית'ן בסריס, סטיבן ניילויי ודויד קרייר על שבחנו את ההשערה אשר על פיה אנשים מגדלים זקן במטרה להישמר מפני אגרופים בפנים.
• פיזיקה – לאלסנדרו קורבטה, יאספר מיוסן, קונג מין לי, רוברטו בנזי ופדריקו טוצ'י על עריכת ניסוי הבודק מדוע הולכי רגל אינם מתנגשים באופן עקבי בהולכי רגל אחרים.
• קינטיקה – להיסאשי מורקאמי, קלאודיו פליצ'יאני, יוטה נישיאמי וקוטסושירו נישינארי על עריכת ניסוי הבודק מדוע הולכי רגל לעיתים מתנגשים בהולכי רגל אחרים.
• אנטומולוגיה – לג'ון מולרנן ג'וניור, רוג'ר גרות'האוס, צ'ארלס המונד וג'יי למדין על מחקרם "שיטה חדשה לבקרה על ג'וקים בצוללות".
• תחבורה – למגוון חוקרים על שבדקו האם יותר בטוח להטיס קרנפים בעודם הפוכים.

קישורים חיצוניים

• האתר של פרס איג נובל
• אבי בליזובסקי, ‏איגנובל 2011: האם פיהוק מידבק ומדוע אנו נאנחים, באתר "הידען", 2 באוקטובר 2011
• אבי בליזובסקי, ‏שערות ירוקות, פעילות מוחית אצל דגי סלמון מתים בין זוכי פרס איגנובל לשנת 2012, באתר "הידען", 22 בספטמבר 2012
• אבי בליזובסקי, ‏איגנובל 2013: המלצה למושתלי לב – לכו לאופרה; חרקים המנווטים על פי הכוכבים, מחקר שקבע מדוע הבצל גורם לנו לבכות ועוד, באתר "הידען", 17 בספטמבר 2013
• אבי בליזובסקי, ‏רק אל תדרך על הבננה – פרס איגנובל 2014 למחקר שבדק את החיכוך של הרגל עם קליפת הבננה, באתר "הידען", 20 בספטמבר 2014
• ד"ר נעם לויתן, חולדות במכנסיים, שקרנים אמיתיים ותיש מזויף, במדור "מדע במבט-על" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 2 באוקטובר 2016

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

זוכי פרס איג נובל34821636Q1570243