אליהו ריפס
 | |
| פרופ' אליהו ריפס (2017) | |
| לידה | 1948 (גיל: 76 בערך) |
|---|---|
| ענף מדעי | מתמטיקה |
| מקום מגורים | לטביה (ברית המועצות), ישראל |
| תרומות עיקריות | |
| מחקריו בתחום האלגברה | |
פרופ' אליהו (איליה) רִיפְּס (נולד ב-12 בדצמבר 1948) הוא מתמטיקאי ישראלי. ידוע בזכות מחקריו בתורת החבורות הגאומטרית ובשל עבודתו על הצופן התנ"כי.
ביוגרפיה
ריפס נולד וגדל בריגה בירת לטביה הקומוניסטית. פעמיים קפץ כיתה, והיה לתלמיד התיכון הראשון מלטביה שהשתתף באולימפיאדה הבינלאומית למתמטיקה. בגיל חמש עשרה סיים את לימודי התיכון והחל ללמוד באוניברסיטת לטביה בפקולטה למתמטיקה, שם הצטיין בלימודיו.
במהלך 1968 התרחשה ליברליזציה פוליטית בצ'כוסלובקיה שכונתה האביב של פראג, בתגובה נכנסו כוחות הביטחון של ברית המועצות לפראג בכלים כבדים ודיכאו את המרד. בינואר 1969 סטודנט צ'כי בשם יאן פאלאך הצית את עצמו במחאה על הדיכוי האכזרי של השלטון הקומוניסטי הליברלי. באותה השנה התפרסם ריפס בכלי התקשורת העולמיים מחוץ לברית המועצות כששפך על עצמו בנזין והבעיר את עצמו גם כן.[1][2] הוא נעצר בידי השלטונות והועבר לאשפוז כפוי, בהתאם ל"חוות דעת פסיכיאטרית" שקבעה שהוא סובל מסכיזופרניה זוחלת – מחלה ללא סימנים, המאפשרת אשפוזו לכל ימיו.[3] בעת שהותו בכלא מצא דוגמה נגדית, מסובכת ומבריקה, לבעיית תת-חבורת הממדים,[4] אחרי שפורסמו לה כמה וכמה הוכחות שגויות. בעקבות לחץ בינלאומי הוא שוחרר בתחילת שנת 1972 וקיבל אישור לעלות לישראל.
אחרי שסיים את לימודיו לתואר דוקטור, בהנחייתו של פרופ' שמשון עמיצור, הצטרף ריפס לסגל המכון למתמטיקה של האוניברסיטה העברית בירושלים, והתפרסם בזכות מחקרו בתורת החבורות הקומבינטורית. במקביל הוא מרצה בחוג למתמטיקה במכללה ירושלים לבנות. במשך השנים שימש כפרופסור גם באוניברסיטת קולומביה. אחד מתלמידיו הוא פרופ' צליל סלע, שבשנת 1995 פרסם יחד איתו מאמר המראה את קיומם של נציגים קנוניים לאיברים בחבורות היפרבוליות.[5]
בשנת 1979 זכה ריפס בפרס ארדש של האגודה הישראלית למתמטיקה, ובשנת 1994 נשא דברים בקונגרס הבינלאומי של המתמטיקאים.
עיסוקו בצפנים בתנ"ך
בשנת 1994 פירסמו דורון ויצטום, ריפס ויואב רוזנברג מאמר בכתב-העת Statistical Science, ובו נטען כי גילו מסרים מוצפנים בטקסט העברי של ספר בראשית. ב-19 במרס 1996 הרצה ריפס הרצאת אורח בבית האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים והציג בפני האקדמיה עבודה על צפנים כאלו שנקראה "מדגם העמים". התגלית תוארה על ידי העיתונאי מייקל דרוזנין בספרו הפופולרי "הצופן התנ"כי" משנת 1997. מאז אותו פרסום, הפך עניין דילוגי האותיות בתורה לנושא שנוי במחלוקת. ויצטום, ריפס, רוזנברג ודרוזנין "זכו" בפרס איג נובל לספרות, לשנת 1997.[6] בשנת 2006 הרצה בנושאים אלו יחד עם שאר חוקרי הדילוגי אותיות בתורה בכנס הבינלאומי לזיהוי תבניות והתמקד בצופן של מגדלי התאומים.[7]
חייו האישיים
פרופ' ריפס חזר בתשובה, ומנהל אורח חיים חרדי. הוא נשוי לדבורה בן חורין (אחותו של מיכאל בן חורין), והם מתגוררים בשכונת רמות בירושלים.
קישורים חיצוניים
- ראיון וידאו עם פרופ' ריפס בנושא הצופן התנ"כי
- ראיון עם פרופ' ריפס, אתר mako
- דף הבית של פרופ' ריפס, באתר האוניברסיטה העברית
- תמליל ראיון עם פרופ' ריפס ומייקל דרוזנין-הצופן התנכ"י, באתר BBC
- גנאלוגיה מתמטית של אליהו ריפס, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
הערות שוליים
- ^ בראיון שנתן לשבועון משפחה
- ^ Elijahu Rips, באתר Jan Palach
- ^ יעקב בר-און, איפה הם היום - איליה ריפס, מוסף "דיוקן" של מקור ראשון, עמ' 42, 28 במאי 2009.
- ^ Israel Journal of Mathematics, Vol. 12 (4), 342-346 (1972).
- ^ Z. Sela, and E. Rips. Canonical representatives and equations in hyperbolic groups, Inventiones Mathematicae vol. 120 (1995), no. 3, pp. 489–512.
- ^ רשימת זוכי פרס איג נובל לשנת 1997.
- ^ Eliyahu Rips and Art Levitt, The Twin Towers Cluster in Torah Codes
- אספקלריה - ?
- אספקלריה - כפירה/כפירה בתורה
- זוכי פרס איג נובל
- זוכי פרס ארדש
- מדענים ישראלים שחזרו בתשובה
- יהודים לטבים
- מתמטיקאים יהודים
- אלגבראיסטים
- מתמטיקאים ישראלים
- מתמטיקאים רוסים
- סגל המרכז האקדמי לב
- סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: מתמטיקה
- סגל מכללה ירושלים
- עולים בשנות ה-1970
- בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים
- מתנגדי משטר בברית המועצות
- ריגה: אישים
- הצתה עצמית