רפיח ים
 | |
| רפיח ים וברקע הים התיכון | |
| מדינה |
 ישראל |
|---|---|
| שפה רשמית | עברית |
| תאריך ייסוד | 1984 |
| סיבת נטישה | תוכנית ההתנתקות |
| תאריך נטישה | אוגוסט 2005 |
| דת | יהודים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ ביישוב לשעבר | 122 (2004) |
| אזור זמן | UTC +2 |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   רפיח ים | |
רפיח ים הייתה ההתיישבות הדרומית ביותר בגוש קטיף והחל מ-1975 בישראל בכלל. במרחק של כמה מאות מטרים מגבול מצרים מדרום וממערב, ומחנה הפליטים רפיח ממזרח ליישוב. עד פינויה התגוררו בה כ-25 משפחות[1]. רפיח ים היה בעל אופי חילוני. נודע בזכות חוף הים הסמוך לו. ביישוב פעל גן ילדים וילדי בית הספר הוסעו באופן מאורגן לבתי ספר בחבל אשכול.
היסטוריה
הקמת היישוב החלה בסוף שנת 1984, זמן קצר לאחר החלטת ועדת השרים להתיישבות על הקמתו, שהתקבלה ב-22 ביולי 1984[2][3]. היישוב הוקם כיישוב קהילתי על ידי גרעין של זוגות צעירים מרחבי הארץ שהתיישבו באתר זמני. הכוונה הייתה שהתושבים יתפרנסו מתיירות, אולם בעקבות הרעת המצב הביטחוני פנו ברובם לחקלאות במסגרת תכנון ממשלתי וקיימו חקלאות חממות בהן גידלו עגבניות שרי אורגניות[4]. תושבים אחרים ניהלו מתפרות פרטיות שייצרו עבור רשתות האופנה בישראל[5]. פיתוח היישוב התעכב עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה בסוף שנת 1987, היישוב סבל מאירועים של יידוי אבנים מרפיח ופגיעה בתשתית החקלאית שלו[6]. רק בסוף שנת 1991 עבר הגרעין לבתי קבע ביישוב[7].
במקביל להקמת רפיח ים, החלה בשנת 1986 הקמתה של שכונת "תל א-סולטאן", בצפון רפיח, במרחק של עשרות מטרים בודדים מהיישוב[8]. השכונה הוקמה על פי הסכם השלום בין ישראל למצרים, שבעקבותיו נחצתה העיר רפיח, וחלקה שמדרום מערב לקו הגבול הבינלאומי עבר לשליטת מצרים[9]. על פי ההסכם, מצרים הייתה אמורה לממן את יישובם מחדש של תושבי שכונת קנדה בסיני בתל א-סולטאן, שנודע כשכונת קנדה החדשה. תהליך היישוב מחדש נמשך מ-1989 עד שנת 2000 במימון של קנדה וכווית[10].
אף על פי שהיה יישוב אזרחי, הייתה ממוקמת בו בקביעות מחלקה של חיילי מילואים שאבטחה אותו, צוות של חיילות שהפעיל מכ"ם "קשת", מכ"ם קרקעי נייד, שנועד לעקוב אחר ניסיונות חדירה מגבול מצרים בלילה, לאורך ציר פילדלפי, וצוות של משמר הגבול, שהיה אחראי לאבטחה ושיטור ברפיח הסמוכה[11]. כבר בפברואר 2000, הוכן במערכת הביטחון מסמך המלצה לדרג המדיני, לקראת הסדר הקבע עם הפלסטינים, ובו נכללה רפיח ים ברשימה של 21 יישובים המיועדים לפינוי במסגרת הסדר הקבע[12].
במהלך האינתיפאדה השנייה, אירעו ביישוב מספר פיגועים. ב-6 באפריל 2002 נהרג חייל מילואים ועוד חמישה חיילים נפצעו קל, בהיתקלות עם חוליה פלסטינית שחדרה לישוב[13]. ב-11 במאי של אותה שנה נורה ניסן דולינגר, בן 43 מההתנחלות פאת שדה, סמוך למחסום צה"ל ברפיח ים, לשם בא כדי לאסוף פועלים. הוא נורה מטווח קצר בידי אחד הפועלים[14]. בנובמבר 2002 אירע פיגוע ירי ביישוב, כאשר פועל פלסטיני, שעבד במתפרה ביישוב פתח באש על העובדים ממנה נהרגו תושב המקום, עמוס סעדה, ותושב בדולח, אסף צפירה[15]. באוגוסט 2003, נפצע קשה תושב המקום מירי של צלף[16], ובנובמבר 2004 נפצעו שני חיילים מירי[17]. בגלל קרבתו של רפיח ים לרפיח גם נורו עליו פצצות מרגמה רבות במהלך האינתיפאדה השנייה, רבות מהמשפחות עזבו אותו, ופחות מ-20 נותרו להתגורר בו ב-2003[18].
לאחר תוכנית ההתנתקות
עוד לפני יישום תוכנית ההתנתקות נעשה ניסיון מקרב התושבים לעבור כגוש אחד לקיבוץ נווה ים, אולם המגעים נכשלו[19].
רפיח ים פונה באוגוסט 2005 במסגרת תוכנית ההתנתקות, רוב התושבים כבר עזבו עוד קודם לתאריך הפינוי הרשמי[20]. בתי היישוב נהרסו ב-22 באוגוסט 2005[21]. אחרי ההתנתקות פוזרו המשפחות באתרי הקרווילות בניצן, מבקיעים ועמוקה. התושבים שעסקו בחקלאות עברו למבקיעים ולניצנים בהתאם ל"הסכם מבקיעים" ו"הסכם ניצנים", על פיהם ניתנו להם זכויות של בעלי נחלה, על אף שמבחינה טכנית לא הוגדר רפיח ים כמושב[22].
קישורים חיצוניים
- אורי גליקמן, כאן ביתי: רפיח ים, באתר nrg, 19 ביולי 2005
- תמונת לוויין של רפיח ים ב-Google Maps
הערות שוליים
- ^ שבר - רפיח ים, רצועת עזה, באתר הארץ, 6 ביולי 2005
- ^ אילן בכר, ועדת השרים מאשרת היום עוד 6 יישובים, מעריב, 22 ביולי 1984
- ^ עזרא ינוב, "זכותנו להתיישג בכל א"י - אך בלי נישול ערבים", מעריב, 3 באוקטובר 1984
- ^ עע"ם 7275/10 הוועדה המיוחדת לפי חוק יישום תכנית ההתנתקות נ' עמירם שקד ואחרים, ניתן ב־31 במאי 2012, פסקה ד'.
- ^ גדי גולן, מפעל בגוש קטיף ייצר בגדים עבור רשתות אופנה בישראל, באתר גלובס, 27 במרץ 2001
- ^ אורי בינדר וסוכנות עתי"ם, מזכ"ל גוש אמונים: לשחרר את תושב רפיח ים - אל יהי דמנו הפקר, מעריב, 1 באוגוסט 1989
- ^ גדי גולן, גוש קטיף וצפון השומרון מחוץ לגדר, באתר גלובס, 15 באוגוסט 2005
- ^ עזרא ינוב, אנשי גוש קטיף: לא נסכים להקמת שכונת פליטים, מעריב, 14 באפריל 1986
רפאל מן, רבין: הושקעו מיליון וחצי דולר בהכשרת תל-סולטן, מעריב, 19 במאי 1986 - ^ עזרא ינוב, מרידור: "לישראל אינטרס חשוב מאד לקיים ההסכם עם מצרים, מעריב, 15 בדצמבר 1989
- ^ עזרא ינוב, תושבים מגוש קטיף חיבלו בבתים בשכונת תל סולטן ברפיח, מעריב, 19 בדצמבר 1989
- ^ אריק גלסנר, התנתקות והתחברות בגוש קטיף, באתר הארץ, 30 במרץ 2005
- ^ גל"צ: גובשה תוכנית לפינוי 21 ישובים בהסדר הקבע, באתר גלובס, 21 בפברואר 2000
- ^ עמירה הס, עמוס הראל, עליזה ארבלי, חייל מילואים נהרג בחדירת פלשתינאים לרפיח-ים, באתר הארץ, 7 באפריל 2002
- ^ עמוס הראל, פלשתינאי רצח מעסיקו במחסום ליד רפיח-ים, באתר הארץ, 12 במאי 2002
- ^ עמוס הראל, המחבל רצח שני מתנחלים לפני שנורה למוות בידי רכז הביטחון, באתר הארץ, 6 בנובמבר 2002
- ^ אזרח ישראלי נפצע הבוקר באורח בינוני עד קשה בישוב רפיח ים, לאחר שנורה על ידי צלף פלשתיני בחממות, באתר גלובס, 31 באוגוסט 2003
- ^ פליקס פריש, ירי ללא הפסקה ברצועת עזה: 2 חיילים נפצעו ברפיח-ים מירי של צלף פלשתיני, באתר גלובס, 3 בנובמבר 2004
- ^ דניאל בן סימון, שלום המציל שומר על הים, באתר הארץ, 10 ביולי 2003
- ^ ניר חסון,דוד רטנר, יוזמת ההצטרפות של תושבי גוש קטיף מפיחה חיים בקיבוץ נוה ים, באתר הארץ, 4 ביולי 2005
- ^ ניר חסון,יאיר אטינגר, משפחה ראשונה מגוש קטיף מתפנה בגלוי - ליישוב בגלבוע, באתר הארץ, 10 ביוני 2005
ניר חסון, גם מי שלא התחיל לארוז כבר מבין שהפינוי הגיע, באתר הארץ, 12 באוגוסט 2005 - ^ גדי גולן, היום: דחפורים הורסים את הבתים ברפיח ים, שליו ומורג, באתר גלובס, 22 באוגוסט 2005
- ^ עע"ם 7275/10 הוועדה המיוחדת לפי חוק יישום תכנית ההתנתקות נ' עמירם שקד ואחרים, ניתן ב־31 במאי 2012.
| ההתנחלויות שפונו במהלך ביצוע תוכנית ההתנתקות | ||
|---|---|---|
| גוש קטיף | נוה דקלים • נצר חזני • פאת שדה • קטיף • רפיח ים • שירת הים • שליו • תל קטיפא • בדולח • בני עצמון • גדיד • גן אור • גני טל • כפר ים • כרם עצמונה • מורג • דהנייה | |
| התוחמת הצפונית | אלי סיני • דוגית • ניסנית | |
| מרכז רצועת עזה | כפר דרום • נצרים | |
| צפון השומרון | גנים • כדים • חומש • שא-נור | |
37470224רפיח ים