רחוב השלשלת
 | |
| קצה רחוב השלשלת במבט משער השלשלת והר הבית, 1925 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | כיפת השלשלת שעל הר הבית |
| מיקום | |
| מדינה |
 ישראל |
| עיר | ירושלים |
| רובע | הרובע המוסלמי |
רחוב השלשלת, או רחוב שער השלשלת (בערבית: شارع باب السلسلة; נהגה "שארע באב א-סילסילה"), בעיר העתיקה בירושלים, עובר בתוואי נחל צולב. הוא מתחיל במערב ברחוב דוד ומסתיים במזרח בשער השלשלת. הרחוב נקרא על-שם השער, שבקצהו המזרחי.
מקור שם השער- "שער השלשלת", בכיפת השלשלת שעל הר הבית. יש גם סברות אחרות למקור השם.
היסטוריה
רחוב השלשלת בנוי מעל גשר קדום שהוליך בתקופת בית שני להר הבית. הרחוב נמצא בחלקו המזרחי של נחל צולב, שעליו נבנה בירושלים בתקופה הרומית דקומנוס, כפי הנהוג בערים הרומיות המתוכננות וקרוי על שם שער השלשלת המוביל להר הבית. הדקומנוס נחצה לשניים: רחוב דוד המתחיל במערב בשער יפו ומסתיים במרכז השווקים, ולאחריו, מזרחה, רחוב השלשלת[1]. הרחוב שימש מאז התקופה הערבית הקדומה ומשמש עד היום נתיב מרכזי ממגדל דוד ושער יפו להר הבית.
מיד בתחילת הרחוב, בקצהו המערבי נמצא חאן אל-סולטאן שהוקם בשנות ה-80 של מאה ה-14 על ידי הסולטאן ברקוק. ברחוב נמצאות לפחות שתי טורבות (קברי נכבדים מוסלמים) עתיקות, טורבת ברכת חאן (במבנה ספריית ח'אלדיה, מיד לאחר צומת רחוב השלשלת ורחוב משגב לדך) וטורבת טורקאן ח'תון. בתקופה הממלוכית נבנו ברחוב מדרסות רבות פאר בהן אל-מדרסה א-טשתמוריה, הסעידיה, הקילאניה, הג'קיליה, ומדרסת תנכזיה[2].
במאה ה-19 נקרא הרחוב בערבית בשם "שארע אל-בזאר" (شارع البازار; רחוב השוק). לאחר מכן שונה שמו ל"שארע באב א-סילסילה" ("רחוב שער השלשלת")[3]. ברחוב פעלו כ-85 חנויות ובתי מלאכה, רובן בבעלות מוסלמים, וכרבע מהן בבעלות יהודית[4]. ברחוב התגוררו שמעון אגסי (ממקימי ההגנה)[5] ויהושע ילין ומשפחתו[6]. בית הספר למל הוקם במבנה בסמוך לרחוב "ברחוב העולה מרחוב השלשלת למיידאן", בפינה הצפונית מזרחית של הרובע היהודי בשנת 1856[7].
בשנת 1905 ערכו הטורקים מפקד רשמי של תושבי העיר העתיקה. על פי המפקד חיו באזור רחוב השלשלת 1259 משפחות, מתוכן 711 משפחות יהודיות ו-548 משפחות מוסלמיות. אוכלוסיית היהודים הורכבה מ-400 משפחות ספרדיות, 229 משפחות אשכנזיות, ו-82 משפחות מעולי המגרב[8].
באוקטובר 1971 זרק מחבל רימון יד על קבוצת הולכי רגל, בהם יהודים, שצעדו לכותל[9]. במרץ 1991 נדקר קשיש יהודי שצעד ברחוב בדרכו אל הכותל המערבי. בתגובה אישר מפקד המחוז חיים אלבלדס לעמותת עטרת כהנים לפתוח ברחוב ארבע חנויות יהודיות[10].
בנובמבר 2021 ביצע מחבל במקום פיגוע ירי, ממנו נהרג אזרח ישראלי בדרכו אל הכותל המערבי, נפצעו 2 אזרחים ו-2 שוטרי מג"ב.
לקריאה נוספת
- שבתי זכריה, יהודים ומוסדות יהודיים ב"רחוב השלשלת" בירושלים העתיקה, ירושלים, הוצאת צור אות, 1995.
- גד פרומקין, דרך שופט בירושלים, תל אביב: הוצאת דביר, תשט"ו-1955, עמ' 36-35.
- יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, ירושלים: הוצאת יד יצחק בן-צבי, 1979, באתר "כותר"
קישורים חיצוניים
- רחוב השלשלת, באתר haatika
תאופיק דעאדלה, סיפורם של המתים והחיים ברחוב קדוש אחד בירושלים, באתר הארץ, 23 במאי 2014
הערות שוליים
- ^ יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, עמ' 37: "מערך העיר הרומית נשתמר עדיין במאה ה-19, וכן גם היום, לפחות במהלך שני הרחובות הראשיים של העיר העתיקה"; עמ' 183-182: חקירת הרחוב נערכה לראשונה באמצע המאה ה-19.
- ^ יוסף דרורי, ירושלים בתקופה הממלוכית; אדריכלות ממלוכית בירושלים, בתוך: אלי שילר (עורך), תולדות ירושלים מחורבן בית שני ועד לתקופה העות'מאנית, אריאל 83-84, 1992. עמ' 206-169.
- ^ שבתי זכריה, סוחרים ובעלי מלאכה יהודים בעיר העתיקה, ירושלים 2002, עמ' 149.
- ^ יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, עמ' 432.
- ^ שבתי זכריה, יהודים ומוסדות יהודיים ב"רחוב השלשלת" בירושלים העתיקה, ירושלים, הוצאת צור אות, 1995, עמוד 28
- ^ שבתי זכריה, יהודים ומוסדות יהודיים ב"רחוב השלשלת" בירושלים העתיקה, ירושלים, הוצאת צור אות, 1995, עמוד 18
- ^ יהושע בן-אריה, עיר בראי תקופה - ירושלים במאה התשע-עשרה, עמ' 386.
- ^ שבתי זכריה, יהודים ומוסדות יהודיים ב"רחוב השלשלת" בירושלים העתיקה, ירושלים, הוצאת צור אות, 1995, עמוד 29-31
- ^ ישראל 50 בעמוד על שנת 1971
- ^ נדב שרגאי, הר המריבה – המאבק על הר הבית, יהודים ומוסלמים, דת ופוליטיקה, כתר, 1995. מסת"ב 9650705155. עמוד 205
32626434רחוב השלשלת